הלבנה מתרחבת

דרום אפריקה מצטרפת ל-BRIC

יובל בוסתן, אלון לוין


ההתייצבות היחסית בכלכלה העולמית בשנה האחרונה, הביאה חוקרים לאמוד את הנזק שנגרם בעקבות המשבר ואת מידת השפעתו על תחזיות קודמות לעתיד. התוצאה – המדינות המתפתחות צומחות בקצב מהיר מהצפוי. תמורה משמעותית במאזן הכוחות הכלכלי בעולם עשויה להתרחש כבר בתוך כעשור. עוד לפני כן, תורגש השפעתן הגיאו-פוליטית הגוברת של מדינות ה-BRIC על חשבון מוקדי הכוח במערב.

באוקטובר 2003 פרסם בנק ההשקעות גולדמן-זקס תחזית, בה הוצגו ארבע הכלכלות להן מרב הפוטנציאל להתברג בצמרת הכלכלית העולמית עד שנת 2050: ברזיל, הודו, סין ורוסיה. הקבוצה זכתה לכינוי “BRIC”, על שום ראשי התיבות של שמות החברות באנגלית. על פי התחזית שפורסמה ב-2003, סין והודו עתידות להיות דומיננטיות בתחום מוצרי הצריכה והשירותים וברזיל ורוסיה בתחום אספקת חומרי הגלם. השווי המשותף של מדינות BRIC, כך על פי הדו”ח המקורי, צפוי לעבור את השווי המשותף של שש המעצמות הכלכליות “הוותיקות” – ארה”ב, יפן, גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה, עד שנת 2050.

בשנים שחלפו מאז פרסום הדו”ח, התברר כי מפרסמיו הפגינו שמרנות מופלגת בכל האמור לקצב הצמיחה של 4 כלכלות ה-BRIC בכלל, וסין והודו בפרט. בדו”ח שפורסם ב-2007, העריכו מומחי גולדמן-זקס כי הכלכלה ההודית תצמח פי ארבעה בין 2007 ל-2020 וכי ארבעת מדינות ה-BRIC תעקופנה את שווי ה-G7 כבר ב-2032.

מאז פורסם הדו”ח המקורי, הלכו 4 החברות והידקו את שיתוף הפעולה ואת קשרי המסחר ביניהן. בדצמבר האחרון, פנו הארבע באופן רשמי לדרום אפריקה על מנת לצרפה כחברה מלאה לפורום, כשנשיא סין, הו ג’ינטאו פנה במברק רשמי לג’ייקוב זומה [1]. בפברואר הצטרפה דרום אפריקה רשמית ושמה של הקבוצה שונה ל-BRICS. פסגת המנהיגים הבאה צפויה להיערך בחודש אפריל בסין [2].

מדוע דווקא דרום אפריקה הוזמנה ראשונה לפורום האקסקלוסיבי, שעתיד לתת את הטון בכלכלה העולמית בעשורים הקרובים? בוודאי לא בשל תרומתה המיידית לעוגה – התוצר של דרום אפריקה, על פי נתוני קרן המטבע, הסתכם ב-2010 ב-354 מיליארד דולר, מקום 27 בעולם. חלקה של הכלכלה הדרום אפריקנית בפורום ה-BRIC מסתכם ב-3% בלבד. במונחי אוכלוסייה, חלקה של דרום אפריקה קטן אף יותר – 49 מיליון התושבים במדינה האפריקנית מהווים רק 1.6% מסך האוכלוסייה בפורום החדש.

הסיבה המרכזית לצירופה של דרום אפריקה, שמשתפת פעולה זה שנים עם הודו וברזיל בפורום “דרום-דרום” (IBSA), הוא בהשפעתה הרבה על הנעשה ביבשת השחורה, המהווה שוק של מיליארד צרכנים פוטנציאלים, וכמו שהסינים וההודים מראים בשנים האחרונות, זו מהווה קרקע נוחה מאוד לדחיקת ההשפעה המערבית.

“אנחנו נהיה שער כניסה עבור מדינות ה-BRIC. יש לנו אולי אוכלוסייה קטנה, אבל אנחנו לא מדברים רק עבור דרום אפריקה, אלא עבור אפריקה כולה”, התמוגגה שרת החוץ של דרום אפריקה, מאיטה נקואנה מאשאבאנה.

אחת השאלות הראשונות שהפורום החדש יצטרך להכריע היא האם להמשיך במקביל ל-BRICS גם עם הפעילות של הודו, דרום אפריקה וברזיל במסגרת IBSA (ראשי התיבות של שלוש המדינות), שהקימו ב-2003. במהלך 2010, הביע ראש ממשלת הודו, מנמוהאן סינג, את דעתו נגד מיזוג של הארגון לתוך BRICS: “ל-IBSA אישיות משלו. הוא משתרע על שלוש יבשות, שלוש דמוקרטיות” [3].

נכון להיום, נראה כי שלוש המדינות תשתמשנה במסגרת לשם שיתופי פעולה בתחומים של “פוליטיקה נמוכה” – חקלאות, אקלים, בריאות, חברה, תחבורה ועוד. במסגרת BRICS ידונו הנושאים הקשורים למסחר עם רוסיה וסין וליחסי חמש המדינות עם שאר העולם בכלל, ועם המדינות המפותחות בפרט.


מנהיגי ה-BRIC – מצרפים חברה חדשה. צילום: הקרמלין

סדר עולמי חדש

המשבר העולמי הגדול טלטל את השווקים וגם את מדינות BRIC. בספטמבר 2010 פורסם דו”ח חדש, הראשון מאז המשבר, שהציג תחזית חדשה למדינות המתפתחות ב-20 השנים הקרובות. התחזית המופיעה בדו”ח, אם אכן תתממש, תשנה את מפת מוקדי הכוח בעולמנו מוקדם הרבה יותר ממה שהעריכו עד היום [4]. על פי הדו”ח, סין עשויה לחלוף על פני ארה”ב במונחי תוצר עוד לפני שנת 2030, יותר מעשור לפני מה שהעריכו בגולדמן-זקס ב-2003.

חלקן של המדינות המתפתחות בתוצר העולמי צפוי לעלות מ-37% היום ל-59% בעוד שני עשורים, או מ-22 טריליון דולר היום ל-82 טריליון דולר ב-2030. תוצר המדינות המפותחות ב-2030 יסתכם ב-56 טריליון דולר או 41% בלבד מהעוגה העולמית. במילים אחרות – תוצר המדינות המתפתחות, שמסתכם כיום ב-36% בלבד מהתוצר העולמי, צפוי להתקרב ל-50% בתוך כעשור. בחלוף 10 שנים נוספות, חלקן של המדינות המתפתחות מהייצור העולמי יהיה גדול בכחצי מזה של המדינות המפותחות.

מעמדה של ארה”ב צפוי להיפגע באופן משמעותי – הכלכלה שלה צפויה להמשיך ולצמוח מהר יותר מרוב מדינות המערב, אך מעמדה נמצא בסכנה מוחשית. מי שהייתה אחראית בסוף מלחמת העולם השנייה למחצית מהתוצר העולמי, ועם סיום המלחמה הקרה הראשונה לשליש מהתוצר העולמי, תחזיק ב-2030 רק ב-17% מהתוצר העולמי! חלקה של סין, על פי אותה תחזית, יגיע אז כבר ל-23%, בדומה לחלקה של ארה”ב כיום.

חלקן של 4 מדינות BRIC לבדן יעלה מ-18% מהכלכלה העולמית כיום, ל-30% ב-2020 ול-41% בשנת 2030. המדינות המרכיבות את ה-N-11, המדינות הבאות בתור לפרוץ קדימה, תגדלנה את נתחן בכלכלה העולמית אף הן, מ-8% ב-2010 ל-11% ב-2030.

שלוש הכלכלות הגדולות בעולם ב-2030, לפי הסדר תהייה סין, ארה”ב והודו. אחריהן תאיישנה יפן וברזיל את מקומות 4-5 ורוסיה את המקום השישי. שלוש הגדולות של אירופה, בריטניה, צרפת וגרמניה תהיינה במקומות 7-9, כשאת העשירייה הראשונה, על פי התחזית, תסגור מכסיקו.

שני נתונים חשובים נוספים בולטים בדו”ח – הראשון הוא מיפוי המדינות הצפויות לרשום את שיעורי הצמיחה המהירים ביותר. 7 המובילות בקטגוריה זה מעניין לציין, כולן אסיאתיות – סין, הודו, הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, טורקיה ותאילנד. אגב, המדינה המערבית שתשמור על שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר על פי תחזית זו תהיה ישראל, עם שיעור שנתי הנע סביב 4% צמיחה.

נתון חשוב שני הוא רמת ההכנסה לנפש. בקטגוריה זו צפויות המדינות המפותחות לשמור על ההובלה שלהן גם ב-2030, בעיקר נוכח האוכלוסייה הגדולה והגדלה במדינות המתפתחות. עם זאת, אלו האחרונות צפויות לסגור את הפער באופן משמעותי – עד 2030 צפויה ההכנסה לנפש במדינות המתפתחות לנסוק ב-175%, בעוד במדינות המפותחות היא תצמח ב-43% בלבד. גם כאן זוכה ישראל לתחזית ורודה, על פיה עד 2030 ההכנסה לנפש בישראל תהיה השמינית בגובהה בעולם. היא תשתווה להכנסה בגרמניה ובבריטניה ותותיר מאחור את יפן וספרד.

הדו”ח של גולדמן זקס היה הניתוח המשמעותי הראשון שפורסם משהתייצב השוק העולמי לאחר המשבר הגדול של 2008-2009. בחלוף חודשיים, פרסם מכון המחקר של בנק סטנדרד צ’ארטד, תחזית משלו על עתיד הכלכלה העולמית, וזו הייתה עגומה עוד יותר מבחינת המערב בכלל וארה”ב בפרט – על פי תחזית זו, סין תחלוף על פני ארה”ב כבר ב-2020, בעוד הודו תחלוף על פני יפן זמן לא רב לאחר מכן [5].

מומחי המכון הבריטי הציגו את הדברים מזווית שונה קצת – על פי תפיסתם, העולם נמצא בעיצומו של מחזור-על של צמיחה מהירה, שהחל בשנת 2000 וימשיך וישפיע ב-20 השנים הבאות. מחזור-על זה הוא השלישי בהיסטוריה המודרנית, על פי כל החוקרים, אחרי המהפכה התעשייתית השנייה בשנים 1870-1913 והבום הכלכלי מסוף מלחמת העולם השנייה ועד התמוטטותה של מסגרת ברטון-וודס בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. לפי טענתם, מחזור-על כזה אינו מציג עלייה רצופה בלי ירידות – אלו תיתכנה, אך בסיכומה של התקופה הצמיחה הכלל-עולמית ניכרת.


המדינות המתפתחות מזנקות קדימה

מה ההשפעה המיידית?

מספרים ותחזיות זה טוב ויפה, אומרים המבקרים, אך פעמים רבות הם הופכים ללא יותר מקוריוז. תחזיות כאלו, מטבען, מסתמכות על התפתחותן של מגמות קיימות ואינן לוקחות בחשבון מהפכות ואירועים בעלי השפעה עולמית. על כל דו”ח כזה שמפורסם וחוזה את מפלת הכלכלה המערבית, יש כאלו המזדרזים להזכיר איך בסוף שנות ה-80 היו שחזו כי יפן תהיה זו שתדיח את ארה”ב מצמרת הכלכלה העולמית…

העתיד, כמובן, אינו מובטח ושימור המגמות הקיימות היום על פני שני עשורים אינו עניין של מה בכך, ויש יאמרו שאינו ריאלי במיוחד. מבט כזה לעתיד מעורר שורה ארוכה של שאלות, שכל אחת מהן יכולה למנוע מהתחזית להתגשם – עד מתי תצליח המפלגה הקומוניסטית בסין לשמור על יציבות ולמשול על המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, שעוברת תהליך אורבניזציה חסר תקדים בהיקפו? האם שינוי שלטוני יוביל בהכרח לפגיעה בכלכלה? כיצד תתמודד הודו עם תהליכי התיעוש אצלה? האם התקדמותה אל עבר צמרת הכלכלה העולמית תוביל לקרע עם סין? האם תצליח לשמור את כל תת-היבשת מאוחדת? האם הצמיחה הכלכלית המהירה הצפויה לאורכה ולרוחבה של אסיה תוביל ליציבות ביבשת או דווקא לערעור היציבות ולמרוצי חימוש? כיצד תשפענה מלחמות אזוריות? ולא פחות מסקרן מכך – כיצד תתנהל ארה”ב נוכח הכרסום הזוחל בדומיננטיות שלה? האם אירופה תצליח להישאר מאוחדת?

גם בלי תשובות לשאלות אלו, אין ספק כי מניות BRICS בעלייה – כל ה-5, חברות בפורום ה-G20, שירש בעת המשבר הכלכלי האחרון את ה-G8 כפורום העל-מדיני המשמעותי מחוץ למסגרת האו”ם, ובשנה הקרובה כל החמש הן גם חברות במועצת הביטחון של האו”ם – סין ורוסיה הן חברות קבועות, ברזיל תכהן עד סוף השנה, והודו ודרום אפריקה החלו בחודש שעבר כהונה זמנית של שנתיים [6].

התחזיות הוורודות והאפשרויות הכלכליות מהוות גורם משיכה לבנות ברית חדשות שתשמחנה לשהות בחיקה החם של קבוצת ה-BRICS, אך אסור לשכוח כי שיתוף פעולה זה בין חברות הקבוצה הוא כלכלי בעיקרו. מבלי לפגוע בתחזיות האופטימיות כלפי כל מדינה בנפרד, קשה לראות כיצד הודו וסין, שתי השכנות-יריבות, תוכלנה לשתף פעולה בנושאים ביטחוניים במועצת הביטחון או בדיונים ערכיים באשר הם.

הערות

1. Nasreen Seria, “South Africa to Join BRIC to Boost Emerging Markets”, Bloomberg, 24/12/2010

2. “South Africa joins to make BRICS of BRIC – Mukherjee”, Reuters, 18/02/2011

3. Indrani Bagchi, “PM against merger of IBSA, BRIC blocs”, The Times of India, 17/04/2010

4. Timothy Moe, Caesar Maasry and Richard Tang, “Global Economics Paper No: 204”, Goldman Sachs Global Economics, Commodities and Strategy Research, 08/09/2010

5. Shamim Adam, “China to Exceed U.S. by 2020, Standard Chartered Says”, Bloomberg, 14/11/2010

6. עוד בנושא במאמר “מועצת הביטחון 2011”, בגיליון אוקטובר 2010 של סיקור ממוקד


מאמרים נוספים