בחירות בפרו

האם הציר הלטיני יתרחב?

יובל בוסתן, אלון לוין


הבחירות בפרו בעוד שבוע מעמידות בפני אזרחי פרו את הדילמה: האם לבחור במועמד שימשיך את המדיניות המצליחה של הנשיא אלן גרסיה ושל קודמיו בתחום הכלכלי, חרף הגידול בפערים או שמא לבחור במועמד רדיקלי שיפעל לחלוקה שוויונית יותר של המשאבים. לפני 5 שנים הבחירות בפרו הפכו לזירת התגוששות רצינית בין ונצואלה וארה”ב, ומאות מיליוני דולרים זרמו למשק הפרואני כבמעין מתן שוחד.

ב-10 באפריל ייערכו בחירות כלליות בפרו, בתום קדנציה בת 5 שנים של הנשיא אלן גרסיה, שלא יכול להתמודד יותר. חמישה מתמודדים בעלי סיכוי יש בבחירות אלה, מה שמבטיח כי יהיה סיבוב שני ב-5 ביוני מאחר שעל פי החוקה, אחד המועמדים זקוק ל-50% תמיכה לפחות.

החברה הפרואנית היא בעלת פערים מהגדולים בעולם. לאורף החוף, מאזור עיר הבירה לימה במרכז ולכיוון צפון, מרוכזת האוכלוסייה המבוססת יותר, בעלת הגישה למשאבים שיש למדינה להציע. באזור הדרום ובהרי האנדים מרוכזת אוכלוסייה ענייה ביותר, הסובלת מתשתיות רעועות, מאבטלה. אפילו גישה למים נקיים אינה מובנת מאליה באזורים אלו.

תחת שלטונו של אלן גרסיה, המשיכה פרו את הליברליזציה והצמיחה המהירה כפי שהיתה מאז שנות ה-90 תחת שלטונו של אלברטו פוג’ימורי. עם זאת, הוא היה מעורב בשורה של שחיתויות ואף הנהיג משטר רודני בפרו, ולכן הצמיחה לא קיבלה ביטוי אמיתי בחברה הפרואנית. אלחנדרו טולדו שלהחליף את פוג’ימורי, נחשד אף הוא בשחיתויות.

גרסיה לעומתם השקיע כסף רב במשיכת משקיעים זרים למדינה, ובשיפור התשתיות בפריפריה, בעיקר מיליארדי דולרים שהופנו לסלילת כבישים באזורים מרוחקים שהקלו על שיווק תוצרת חקלאית ועל ניוד עובדים. תחת הקדנציה השנייה של גרסיה, שהיה נשיא בשנות ה-80, נהנתה פרו מצמיחה כלכלית מהירה. ב-2007 למשל, גדל התוצר ב-9% ובשנה שלאחר מכן בכמעט 10%. במהלך המשבר הכלכלי הגדול הצליחה פרו להישאר עם ראש מעל המים, ועם סיומו שוב זינקה קדימה עם צמיחה של למעלה מ-8% ב-2010.

הנס הפרואני הזה הושג לא מעט בזכות תגליות של נפט וגז שהפכו את המדינה ליצואנית בכמויות קטנות, לאחר שהייתה תלויה בייבוא של נפט מאז 1992. היא צפויה להפוך לשחקנית חשובה במשק האנרגיה בדרום אמריקה במהלך העשור הקרוב.

פרו היא גם היצואנית הגדולה ביותר בעולם של מטילי כסף, השנייה של נחושת ואבץ והחמישית של זהב. לכן, ברור מדוע העלייה הדרמטית במחירי המתכות תרמה לשיפור הכלכלי. החוב הלאומי קוצץ מ-50% תוצר ל-34% תוצר במהלך כהונת גרסיה, ופרו מושכת כיום עשרות מיליארדי דולרים של כסף זר להשקעות בכלכלת המדינה, בעיקר בתעשיות המכרות והמחצבים.

גרסיה השקיע מאמצים רבים כדי להשיג שורה של הסכמי סחר חופשי והסכמים כלכליים אחרים עם צ’ילה, ארה”ב, ברזיל, קנדה ומדינות רבות אחרות. הכלכלה הפרואנית נחשבת כיום לאחת החופשיות באמריקה הלטינית, על פי מדד החופש הכלכלי, כשרק צ’ילה ואורוגוואי עוברות אותה. זאת ועוד, שיעור הפרואנים הנמצאים מתחת לקו העוני ירד מ-49% ב-2004 ל-35% ב-2009. בשנים 2005-2010 עלתה פרו 24 מקומות במדד ההתפתחות של האו”ם.

למטבע הפרואני שני צדדים. למרות שמיליוני בני אדם יצאו ממעגל העוני בתקופתו של גרסיה, אוכלוסיות שלמות חיות עדיין בתנאים מחפירים ביותר. בכך נוצר חלוקה גסה בתוך האלקטורט הפרואני בין המרכז והצפון המפותחים ביותר, באזורים שבהם חיים כשני שלישים מהאוכלוסייה, מול הדרום ולאורך האנדים, אזורים לא מפותחים שבהם שוררים תנאי מחיה מהעלובים בדרום אמריקה ואף בעולם.

כ-200 אלף בני אדם מתפרנסים מתעשיית הסמים במדינה – ייצור הקוקאין בפרו התחזק במקביל לירידה הדרמטית בייצורו בקולומביה, בזכות מדיניות הבלתי פשרנית של אלבארו אוריבה. כיום פרו היא היצואנית המובילה בעולם של קוקאין. תעשיית הסמים משגשגת באזורים הנחשלים, וברוני הסמים המקומיים מנצלים את האיכרים הפשוטים שלא מצליחים להתפרנס מייצור חקלאי. שיעור הרציחות במדינה שולש ובאזורים הפחות מבוססים של המדינה רמת הביטחון ירדה.

תמונת המצב הזו של פרו, מעמידה שלושה נושאים חשובים בראש מערכת הבחירות: הצורך להמשיך את הצמיחה הכלכלית המהירה, המלחמה בעוני והמלחמה בפשיעה.


גרסיה – משאיר משק צומח במהירות. צילום: הקרמלין

המתמודדים

אלחנדרו טולדו, בן 65, הוא האופוזיציונר המובהק לשלטונו הדיקטטורי של אלברטו פוג’ימורי, שהנהיג את פרו לכל אורך שנות ה-90. ב-2001 נבחר לתפקיד הנשיא שבו כיהן עד שהוחלף ב-2006 על ידי הנשיא הנוכחי אלן גרסיה. טולדו היה למנהיג הילידי הראשון שנבחר לנשיאות מדינה דרום אמריקנית, בן לאומת הקצ’ואה וצאצא למשפחה בת 16 אחים ואחיות.

אשתו, אליאן קארפ, היא יהודייה-צרפתייה שחיה תקופה בישראל, בזמן לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בשנות ה-70, ושוב בשנות ה-90 בתל אביב כעובדת בנק לאומי. טולדו סיים את כהונתו ב-2006 כלא-פופולרי במיוחד, עם 8% תמיכה, בשל מעורבותו ומעורבות אשתו בשחיתויות. במערכת הבחירות הנוכחית הבטיח טולדו לעמו שיפעל לשפר את כל הטעויות מהקדנציה הקודמת שלו, וכן שיקדם מדיניות ליברלית שתכלול האצת המעבר למשק חופשי, שוויון לזוגות חד-מיניים, מאבק בפשיעה ועוד. בנוסף הוא הבטיח להילחם בעוני ובשחיתות. יחסו לזוגות חד-מיניים בולט על רקע שמרניותה של פרו הקתולית. הסקרים מעניקים לו 18.5% תמיכה בסיבוב הראשון.

קייקו פוג’ימורי, בת 36, היא בתו של אלברטו פוג’ימורי, ששלט באופן דיקטטורי לכל אורך שנות ה-90. כשהייתה בת 19, ולאחר שהתגרשו הוריה, הכריז אביה כי היא האישה הראשונה של פרו. בבחירות 2006 נבחרה לקונגרס הפרואני, וזכתה במספר הרב ביותר של קולות עבור מועמד לקונגרס בהיסטוריה הפרואנית, לא מעט בזכות פעילותה למען יתומים וילדים בכלל. פוג’ימורי הבטיחה במערכת הבחירות להילחם בעוני. הסקרים מעניקים לה 20.5%.

לואיס קסטנאדה, בן 56, כיהן כראש עיריית לימה בשנים 2003-2010. תושבי לימה אף העניקו לו 79% תמיכה בזמן כהונתו. בדומה למועמדים אחרים, גם קסטנאדה הבטיח להילחם בעוני ולשפר את מערכות החינוך והבריאות. קסטנאדה כרגע הוא הפחות פופולרי מבין 5 המועמדים עם 12.8% תמיכה בלבד.

פדרו פאבלו קוז’ינסקי, בן 72, כיהן כרה”מ ב-2005-2006, וקודם לכן כשר בממשלתו של טולדו. דוקטור לכלכלה, בוגר אוקספורד ופרינסטון, כיהן כשר האוצר בעבר, ואף הספיק לעבוד בוול סטריט לפני שנכנס לפוליטיקה. הוא הציג תוכנית שאפתנית למיגור העוני בתוך עשור, שיפור איכות המים, מיגור הפשיעה ורפורמה של כוחות הביטחון. הסקרים מעניקים לו 18.1% תמיכה בסיבוב הראשון.

למעשה ארבעת המועמדים הללו נבדלים בסגנונם וברקע שלהם, המשותף להם הוא הרצון ליצור המשכיות למדיניות הכלכלית. שונה מהם רק מועמד אחד.


קייקו פוג’ימורי – האישה הראשונה של פרו? צילום: ממשלת פרו

חברה חדשה בציר הלטיני?

אויינטה הומלה, בן 48, הוא אחד המועמדים המוכרים יותר, גם בזירה הבינלאומית. בבחירות הקודמות ב-2006, ניצח בסיבוב הראשון מאחר שהיה נציגו היחיד של המחנה השמאלי-רדיקלי, אך בסיבוב השני רוב הבוחרים התייצבו מאחורי אלן גרסיה שניצח 52%-47%. עיקר התמיכה בהומלה באה מהפריפריה בדרום ובאנדים, אך גם מן הערים קוסקו וארקיפה.

הומלה שירת כלוטננט-קולונל בצבא הפרואני והשתתף במלחמה נגד אקוודור ובמאבק במחתרת המאואיסטית בשנות ה-90. בשנת 2000 ניסה לבצע הפיכה נגד פוג’ימורי ונכשל. הומלה, שגם אחיו יוליסס ואנטאורו אנשי צבא בעברם ואנשים פוליטיים שהצטרפו למאבקו בשלטון פוג’ימורי ובשלטון טולדו שלאחריו, הוא בעל השקפות סוציאליסטיות רדיקליות כבנו של עו”ד קומוניסטי, וחבר קרוב של צ’אבז, שהזרים לקמפיין שלו ב-2006 וכנראה שגם הפעם, מיליוני דולרים. לצד השקפתו החברתית, הומלה נחשב ללאומן פרואני ואף למיליטנטי. הסקרים חוזים לו 27.2% בסיבוב הראשון, הגבוה מכל המועמדים.

בקרב המשקיעים מהמערב, ניצחון של הומלה הוא תסריט רע ביותר. בשל קרבתו למדינות הציר הלטיני, הן בקשריו הכלכליים והן בתפיסותיו האידיאולוגיות, הומלה כנשיא עשוי להפוך לגרסה חוזרת של איבו מוראלס מבוליביה או רפאל קוריאה מאקוודור, ואולי אפילו של הוגו צ’אבז. פירוש הדבר הוא הלאמה של משאבי הטבע, שינוי החוקה בפרו כולל בהמשך הגדלת סמכויות הנשיא, אימוץ גישה אנטי-אמריקנית עבור אחת מבנות הברית של ארה”ב ואף של ישראל בדרום אמריקה ומעבר לסוציאליזם של המאה ה-21.


הומלה. בכנות נעשה את השינוי? צילום: אתר הקמפיין

נראה כי בסיבוב הראשון יעמדו עניי פרו מאחורי הומלה בעיקר, שלא יתקשה לזכות באחד משני המקומות הראשונים בבחירות, כפי שאירע ב-2006. הומלה הפיק לקחים מאז והוא משתדל לצנן הפעם את הרטוריקה המתלהמת שלו. כך למשל, בעוד שב-2006 הקשר בינו ובין צ’אבז היה ברור, על אף שהומלה הכחיש כי קיבל ממנו סיוע, ב-2011 הומלה מציין כי לולה דה סילבה, נשיאה היוצא הפופולרי של ברזיל, הוא המודל לחיקוי שלו וכי בכוונתו להנהיג את פרו באופן שבו מושא השראתו הנהיג את ברזיל.

משמעות הדבר היא מלחמה בפערים, שהצליחה מעבר למצופה בברזיל. רבים בקרב האוכלוסיות המבוססות בפרו לא קונים את התדמית החדשה של הומלה. ניצחון שלו יהיה אולי למשמעותי ביותר עבור הציר הלטיני מאז עלה לשלטון הוגו צ’אבז. פרו היא מדינה גדולה ובעל חשיבות אסטרטגית ביבשת, והמעבר שלה לציר הלטיני יערער בצורה משמעותית את מאזן הכוחות באזור, כשהאיום הגדול ביותר הוא על קולומביה, שנואת נפשה של ונצואלה.

בסיבוב השני אם כן, תהיה לזהותו של המתמודד מול הומלה משמעות מסוימת, אך יחד עם זאת יש להניח ששאר המתמודדים יגבו את המועמד השני נגד הומלה. פוג’ימורי נהנית מתמיכת עניי פרו וממעריצי אביה, המרצה עונש של 25 שנות מאסר בשל מעשיו כנשיא, אולם רוב העניים יעניקו את קולם להומלה ועל כן הדבר עשוי להיות בעוכריה של פוג’ימורי.

קוז’ינסקי, בעל הדרכון האמריקני, הוא החלום הרטוב של אובאמה לפי שעה. במידה והוא ימצא עצמו מול הומלה בסיבוב השני, עשויים סכומי כסף גדולים מצד משקיעים מערביים לעשות דרכם אליו. בכל מקרה, משקיעים זרים באוצרות הטבע של פרו, יפעילו את כל עוצמתם כדי למנוע מהומלה לזכות בבחירות. מבחינת ישראל, ניצחון של הומלה עשוי להוביל במהרה לניתוק היחסים בין המדינות בהשראתו של צ’אבז.


מאמרים נוספים