מדבדב משפר עמדות

גם ברוסיה הבחירות באוויר

יובל בוסתן, אלון לוין


חצי שנה לבחירות לפרלמנט, ובמוסקבה מתחילים להרגיש את ריח הבחירות באוויר. בזמן שפוטין טרוד בניהול הממשלה, ממשיך מדבדב ברפורמות הכלכליות שלו ומנסה לבסס את עצמו גם בתחום הפוליטי ובתחום הביטחוני. עלייתו מחדש לכותרות של משבר הטילים משחקת לטובתו בהקשר זה ועשויה לעורר את הזירה כולה בקרוב. כך או אחרת, הכרעה על זהות הנשיא הבא תתרחש כנראה רק בדצמבר.

בחודשים הראשונים לכהונתו, ערך אובאמה ביקור מתוקשר במוסקבה ו”איתחל מחדש” את היחסים עם רוסיה. נדמה היה גם כי הושגה הסכמה על מערכת ההגנה מטילים עליה הכריז קודמו. האמריקנים והרוסים דנו בדרכים להרגיע את חששות האחרונים מפני המערכת המתוכננת, אך כמו שקורה פעמים רבות, הצהרות לחוד ומעשים לחוד – אובאמה הצהיר על נכונות להרגיע את חששות הרוסים, אך נציגיו למשא ומתן לא הציעו כל התקדמות מהותית לפתרון המשבר, לפחות לא כזו שהייתה מקובלת על הרוסים. לא רק שהדיונים לא התקדמו לשום מקום, אלא שהרוסים אף החריפו לאחרונה את הרטוריקה בסוגיה, לרמות המזכירות את שיא המשבר ב-2007.

תקציר הפרקים הקודמים: בינואר 2007, החל ממשל בוש הבן בשיחות עם ממשלות פולין וצ’כיה במטרה להציב בשטחן מערכת ליירוט טילים, כחלק ממערך שאמור לתת מענה לשיגורים מצפון קוריאה או איראן. הרוסים תפסו מהלך זה כשינוי חד-צדדי של הסטטוס-קוו האסטרטגי באזורם והגיבו בהתאם – ב-10 בפברואר 2007, תקף פוטין באופן חסר תקדים מבחינתו את מדיניות ארה”ב, בנאום בוועידת מינכן. מזכיר ההגנה האמריקני שנכח בעולם בזמן הנאום, הגיב לאחריו באומרו “מלחמה קרה אחת הייתה די והותר”. בהמשך אותה שנה, עלו הרוסים מדרגה בתגובה שלהם כשאיימו לשוב ולכוון טילים אל עבר אירופה וחידשו את טיסות המפציצים האסטרטגיים ברחבי העולם. מנגד, ממשל בוש התבצר בעמדתו והמתח בין הצדדים הוסיף והאמיר עד תום כהונתם של בוש ופוטין.

כניסתו של אובאמה לבית הלבן, וככל הנראה גם הפגיעה הקשה שספגה הכלכלה הרוסית כתוצאה מהמשבר הגדול, הביאו למפנה ביחסים – אובאמה הסכים להתגמש, והרוסים קיבלו זאת בשמחה. האווירה בין הצדדים דחפה גם לחתימה מהירה על הסכם START חדש לצמצום הדדי של ארסנל הנשק הגרעיני שבידי שתי המעצמות, במקום ההסכם שעתיד לפוג ב-2012 [1].

ובחזרה להווה – למרות ההצהרות כאמור, כשהגיעו הדברים להחלטה על יישום בפועל, התעוררו מחלוקות. בנובמבר 2010, הסכימו ברית נאט”ו ורוסיה לשתף פעולה בנושא, אך נותרו חלוקות בשאלת פריסת המערכות – בנאט”ו העדיפו לפרוס שתי מערכות נפרדות ולשתף ביניהן מידע, בזמן שברוסיה העדיפו לפרוס מערכת אחת שתופעל במשותף, והיוזמה נתקעה.

נכון להיום, סלע המחלוקת הנוכחי והמשמעותי ביותר הוא הדרישה הרוסית לקבל מהאמריקנים מסמך משפטי מחייב שהמערכת העתידית לא תופעל או תכוון נגד אינטרסים רוסיים. עד שזה לא יקרה, הרוסים לא מוכנים להסכים לשום מימד של שיתוף פעולה בסוגיה. סגן שר החוץ, סרגיי רייבקוב, אף איים כי רוסיה “שומרת לעצמה את הזכות” לסגת מאמנת START החדשה [2].

ב-27 במאי, יממה לאחר פגישה בין אובאמה למדבדב במסגרת פסגת ה-G8, הכריזו הרוסים על כישלון השיחות להשיג הסכם עם האמריקנים על מערכת ההגנה מפני טילים. עוד באותו היום, שיגר מדבדב הצהרה תקיפה, חסרת תקדים מצידו בתחום הביטחוני: “עד עתה, אינני מרוצה מתגובת ארה”ב ושאר חברות נאט”ו להצעותיי מכיוון שאנו מאבדים זמן… אחרי 2020, אם לא נגיע להסכמה, מירוץ החימוש האמיתי יתחיל. אם כן נגיע להסכמה, המצב יהיה שונה באופן מהותי. על שותפיי להביא זאת בחשבון” [3]. מדבדב המשיך והדגיש כי כל רצונו הוא לקבל ביטחונות כי מערכת ההגנה מטילים המתוכננת למזרח אירופה אינה מיועדת לשימוש נגד רוסיה.

מאוחר יותר באותו יום, הרחיק לכת שגריר ארה”ב ברוסיה, ג’ון ביירל, כשהעריך ששתי המדינות לא תגענה להסכם במהלך כהונתו של הנשיא אובאמה. אובאמה עצמו הצהיר יום לאחר דברי מדבדב כי מבחינתו רוסיה יכולה להיות שותפה בגיבוש התוכנית להגן על אירופה מטילים, מכיוון שלצדדים איומים משותפים, אך את הרוסים הצהרה זו לא סיפקה.

גולת הכותרת בסיבוב הנוכחי היא הצהרתו ספק איומו של מדבדב על האפשרות למירוץ חימוש חדש. האם באמת התכוון לכך? יש להביא בחשבון כי מדבדב נמצא ביישורת האחרונה של הקדנציה הראשונה כנשיא, ומועד ההכרעה באשר להתמודדות הבאה לנשיאות קרב. לפיכך, ברור כי התבטאויות דרמטיות בעד אינטרסים רוסיים בתחום הביטחוני מוסיפות לו נקודות זכות בפרט בהתמודדות אפשרית מול פוטין שנהנה מתדמית ביטחוניסטית מובהקת. לכך יש להוסיף את העובדה כי תהפוכות רבות יכולות להתרחש באזור עד 2020 וייתכן כי מדבדב כלל לא יהיה בעמדת השפעה אז. ובכל זאת, אל לו לאיש במערב להקל בהצהרות כאלו שמשמיע נשיא רוסי, בין אם מדובר בשנת בחירות או לא.


מדבדב עם אובאמה – המתח ביחסים חוזר. צילום: הבית הלבן

הקמפיין של מדבדב

הבחירות הקרבות אכן מורגשות ברוסיה. כלפי חוץ מדבדב ופוטין שומרים על שתיקה בכל הקשור להכרעה הקרבה ביניהם, אך ניכר כי כל אחד פועל לחזק את מעמדו, בדרכו שלו. מדבדב פועל במספר חזיתות – הוא מבסס את תדמיתו כרפורמטור בתחום הכלכלי, מצטייר כסלחן יותר, בהשוואה לפוטין, כלפי האופוזיציה ומחזק את הזיקה שלו לתחום הביטחוני.

בהיבט הפוליטי, קשה לטעון כי מדבדב הוא ליברל או מחפש לקדם רפורמות מרחיקות לכת או את הפלורליזם הפוליטי ברוסיה, אך באותה נשימה ניכר כי הוא אינו שותף, לפחות לא בפומבי, לצעדים קשים נגד האופוזיציה, כמו שנהג ועדיין נוהג פוטין לעשות. במהלך חודש יוני, נדחתה בקשת ההרשמה של מפלגת אופוזיציה חדשה בטיעונים בירוקראטיים. את המפלגה הקימו ב-2010 בכירים דוגמת ראש הממשלה הראשון ששירת תחת פוטין הנשיא בשנים 2000-2004, מיכאל קסיאנוב, וסגן ראש הממשלה, בוריס נמסטוב, שכיהן לזמן קצר תחת ילצין במהלך תקופת המשבר ב-1998. שניהם כיום נמנים על מחנה מתנגדיו. בתגובה לדחיית בקשת ההרשמה של המפלגה, תקפו באירופה ובארה”ב את הצעד.

מעניין לציין כי הפרשנים הפוליטיים הצביעו על פוטין כמי שידו במעל, ולא על מדבדב. זאת ועוד, כמעט במקביל לפרסומים על פסילת המפלגה, יצאה מלשכת מדבדב הודעה כי הנשיא שלח לדומא הצעת חוק להורדת אחוז החסימה בבחירות לבית התחתון של הפרלמנט מ-7% כיום ל-5%. הצעה זו תקנה למדבדב תמיכה מהאופוזיציה, שמלאה ביקורת על כך שבבחירות האחרונות רק 3 מפלגות עברו את אחוז החסימה. אחוז החסימה החדש, אם יתקבל, עדיין גבוה מדרישת האופוזיציה, אך הוא מהווה צעד בכיוון הנכון מבחינתם. אם יתקבל החוק, יורד הרף רק לקראת הבחירות הבאות, ב-2015, כך שבהחלט ניתן לטעון כי מדבדב גוזר היום קופון פוליטי על מהלך שהשפעותיו תורגשנה רק בעוד 4 שנים לכל המוקדם.


מדבדב – החל באופן לא רישמי בקמפיין הבחירות. צילום: הקרמלין

זו שוב הכלכלה

עם כל הכבוד לתחומי הביטחון, עיקר תשומת הלב ברוסיה של 2011 מופנית לחזית הכלכלית. שם נראה, כי ככל שאנו מתרחקים מתקופת היציאה מהמשבר הכלכלי שהחזירה את הצבע ללחיים של כולם, מתגלה עד כמה בעייתי מצב הכלכלה ברוסיה. ברבעון הראשון של 2011, צמחה הכלכלה ב-3.8% בלבד לעומת 4.3% ברבעון המקביל.

סרגיי אולטוב, כלכלן בכיר בבנק העולמי, העריך במהלך יוני כי אם רמת החוב של רוסיה לא תשתנה, היא תגיע למצב של חדלות פרעון בתוך כשני עשורים. מנגד, שר האוצר קודרין פועל להגביל את הגדילה בהוצאות הממשלה, וחזה כי אם מחירי הנפט יגיעו ל-115 דולר לחבית, תוכל רוסיה לצמצם את הגירעון התקציבי שלה לפחות מ-0.5%. אמירה זו ממחישה שוב את התלות הישירה שיש לכלכלה הרוסית בשוק הנפט והגז הטבעי וכדאי לשוב ולהיזכר בה בפעמים הבאות בהן תנקוט רוסיה בצעדים שיהיה בהם לשמר או להגביר מתיחות, למשל מול איראן [4].

פוטין, לעומת מדבדב, אינו זקוק כמובן לחיזוקים בתחום הביטחוני או בתחום יחסי החוץ, והוא אינו נוהג להטריד עצמו בביקורת על היעדר החופש הפוליטי ברוסיה. הזיכרונות משמונה שנות נשיאותו עודם טריים, והם בהחלט לא שליליים מבחינת רוב הרוסים. בתור ראש ממשלה ובפרט בשנה האחרונה, מתמקד פוטין בתחום הכלכלי, תוך שהוא מקפיד לקשור את החלטותיו לתחום החברתי גם. בנאום בפני ארגון העבודה העולמי בז’נבה, הצהיר פוטין כי הכלכלה הרוסית נמצאת רק בשני שליש הדרך להתאוששות מלאה מהמשבר הגדול של 2008. ראש הממשלה הרוסי התפאר בצעדים שנקט במהלך המשבר, כמו להגדיל את תשלומי הפנסיה ב-45%, ויותר מרמז כי בשנת בחירות כמו בשנת בחירות, קיצוצים לא יהיו [5].

מדבדב מצידו, הופיע מספר ימים לאחר מכן מול הפורום הכלכלי הבין לאומי שהתכנס במוסקבה, והצהיר על כוונתו להרחיב ולהאיץ את תוכניות ההפרטה שלו, על מנת להגדיל את הכנסות הממשלה בטווח הקצר ולעודד השקעות זרות במשק כתוצאה מצמצום המעורבות הממשלתית במשק, בטווח הארוך [6].

בסוף יוני, סיכם את התקציב התלת-שנתי ששלח לאישור הדומא ב-12 נקודות. העיקריות שבהן קוראות לשימוש מבוקר בהכנסות המדינה מגז טבעי ומנפט במקביל להעלאת המיסוי על המחצבים, לקביעת ערך עליון לגירעון התקציבי וצמצומו בהדרגה ולצמצום דרמטי במעורבות הממשלה במשק, צעד עליו עובד מדבדב כבר מספר חודשים [7].


מדבדב ופוטין – משניים יוצא אחד. צילום: הקרמלין

עשור ל-SCO

מדבדב כאמור דואג להשקיע גם בטיפוח התדמית הביטחוניסטית שלו. הוא מתווך באופן אישי בסכסוך בנגורנו-קראבך. החודש אירח את נשיאי ארמניה ואזרבייג’אן לסיבוב השיחות התשיעי במספר מאז 2008. עשן לבן לא יצא משם, אך הצדדים הצהירו כי הם מעריכים מאוד את מעורבותו האישית של מדבדב בסוגיה ונותרים מחויבים לפתרון לא אלים לסכסוך [8].

הכינוס העשירי של הארגון לשיתוף פעולה של שנחאי (SCO), שהתכנס הפעם בקזחסטן, הגיע למדבדב בזמן מצוין. כינוס שכזה מספק תמיד כותרות פרו-אסיאתיות ואנטי-מערביות, שני נושאים שבוודאי לא יזיקו למדבדב בקלפי, ללא קשר לחשיבות ההחלטות שתתקבלנה בכינוס כזה. במהלכו קרא המארח, נורסולטן נזרבייב, להקים במסגרת ה-SCO גם פורום ביטחוני אשר ישמש, לפי הנשיא הקזחי, להחלטה על פעולות משותפות של חברות ה-SCO בקונפליקטים בעלי אופי ביטחוני באזורן. המהפכה בקירגיזסטן שהתחוללה בשנה שעברה הוזכרה כאירוע שראוי היה לפעולה אחידה מטעם חברות הארגון. מדבדב מצידו, קרא להציג עד סוף השנה מפת דרכים לפרויקטים כלכליים משותפים בסדרי גודל אחרים ממה שנראו עד היום.

נשיא פקיסטן, המשתתף בפורום בינתיים כמשקיף, הביע תקווה כי ארצו תתקבל כחברה מן המניין “בקרוב”. עד שזה יקרה, הצהיר זרדארי כי ארצו תשתתף בכל משימות שמירת השלום וקידום הפיתוח עליהן תכרזנה מדינות הארגון. לגבי חברות חדשות, הציע מדבדב לפעול להידוק קשרי הארגון עם אפגניסטן, שהגישה בקשה רשמית להתקבל כמשקיפה.

לבסוף, בהצהרה משותפת של כל חברות הארגון, יישרו כולם קו עם מדיניות הנשיא הרוסי כשגינו את התוכנית האמריקנית להציב מערכת הגנה מפני טילים במזרח אירופה: “חברות הארגון מאמינות כי חיזוק יכולות הגנה מפני טילים באופן חד צדדי ובלתי מוגבל על ידי מדינה אחת או קבוצה של מדינות, יכולה לפגוע ביציבות האסטרטגית ובביטחון הבינלאומי” [9].


הארגון לשיתוף פעולה של שנחאי חוגג עשור. צילום: אתר הוועידה
גם מול סין פועלת רוסיה של מדבדב במרץ – בחודש האחרון, מנהיגי רוסיה וסין הציבו כיעד להגדיל את היקף הסחר בין המדינות מכ-60 מיליארד דולר ב-2010 ל-100 מיליארד דולר תוך ב-2015 ו-200 מיליארד דולר ב-2020.

במקביל כמעט, חתמו הבנקים המרכזיים של רוסיה וסין על הסכם שיאפשר שימוש ביואן וברובל בסחר ישיר בין המדינות, במקום בדולר האמריקני. חשיבותו של צעד כזה, עליו מדברות מדינות החברות בגוש הריכוזי כבר מספר שנים, נמצאת ביחס ישיר לחשיבות החברות שהסכימו עליו. ברור כי כשמדובר בהסכם בין רוסיה לסין הדברים משמעותיים הרבה יותר לעומת הסכמים דומים בין שכנות באמריקה הלטינית לדוגמא או בינן לבין סין [10].

העסקה הראשונה בין רוסיה לסין שעשויה להיסחר במטבעות המקומיים, היא עסקת עתק הנרקמת בתחום הגז הטבעי, המוערכת בשווי של כטריליון דולר על פני 30 שנה, אם הרוסים יקבלו את המחיר שהם מבקשים. מדובר בעסקה למכירה של כ-68 מיליארד מ”ק של גז טבעי לסין בכל שנה, קצת פחות ממחצית ממה שמיצאת היום רוסיה לכל האיחוד האירופי.

מדובר בהסכם מסגרת שנמצא במו”מ כבר מספר שנים ואמור להגיע בחודשים הקרובים, כך נראה, לישורת האחרונה. הצדדים עדיין חלוקים בשאלת המחיר – הסינים רוצים מחיר קבוע שינוע סביב 250$ ל-1,000 מ”ק, בעוד הרוסים מבקשים להצמיד את המחיר למחירי השוק ולהתחיל באותה רמת מחירים שמשלמים כיום במערב אירופה – כ-500$ ל-1,000 מ”ק [11]. הפערים בין הצדדים עדיין נראים גדולים, אך העובדה כי השיחות שודרגו לאחרונה לדרג המנהיגים, מעידה כי שני הצדדים מעוניינים לסגור את ההסכם בהקדם האפשרי.

בסקר שפורסם החודש, נרשמה נסיגה בשיעור התמיכה והאמון במדבדב – 66% מהרוסים מרוצים מתפקודו ו-33% סומכים עליו כנשיא, ירידה של 3% ו-5% בהתאמה לעומת החודש שעבר. פוטין שומר על יציבות עם 69% תמיכה ו-41% שסומכים עליו כראש ממשלה. נתון חשוב שצפוי להיטיב עם שניהם גם יחד הוא שיעור אלו המאמינים ביכולת הממשלה לשפר את מצב העניינים ברוסיה. שיעור זה עומד החודש על 37%, לעומת 27% בחודש שעבר.

פחות מחצי שנה לבחירות לפרלמנט ותשעה חודשים לבחירות לנשיאות, והכל עוד פתוח. בסיבוב הקודם, כשנדרש לסוגיית היורש שלו, מינה פוטין כבר בספטמבר 2007 את מקורבו הוותיק, ויקטור זובקוב, לראש הממשלה, כדי למנוע ויכוחים בדור הצעיר בזירה זו. עם ההכרזה על הבחירה במדבדב כיורש המתין פוטין עד לאחר הבחירות לפרלמנט. פוטין צפוי הפעם להוסיף ולהחזיק בתפקיד ראש הממשלה עד הבחירות לפרלמנט, שתיערכנה ב-4 בדצמבר. סביר כי הכרזה על זהות מועמד או מועמדי מפלגת השלטון לנשיאות, תתרחש גם הפעם רק לאחר הבחירות לפרלמנט. עד אז, ינסה מדבדב לצבור כמה שיותר נקודות זכות, בין אם כדי לחזק את מעמדו לקראת כהונה שנייה, או כדי להבטיח שלא ייזכר רק כאיש ש”חימם את הכסא”, בכהונה שפוטין היה מנוע להתמודד בה.

הערות

1. עוד בנושא במאמר “ברק בכיכר האדומה”, בגיליון יולי 2009

2. “Russia ‘disappointed’ by U.S. failure to provide missile guarantees”, RIA Novosti, 16/05/2011

3. “Medvedev says Russia, U.S. ‘losing time’ on missile defense”, RIA Novosti, 27/05/2011

4. “הבנק העולמי מזהיר: רוסיה עלולה לשקוע למשבר חוב כמו יוון”, דה מרקר, 24/06/2011

5. Anna Arutunyan, “Recovery lagging, Putin warns”, The Moscow News, 16/06/2011

6. Lyubov Pronina, Henry Meyer and Denis Maternovsky, “Medvedev Promises Mass Sell-Off to Boost Election Chances”, Bloomberg, 18/06/2011

7. “Medvedev outlines 12 key points of three-year budget policy”, RIA Novosti, 29/06/2011

8. “Summit on Nagorno-Karabakh settlement brings no breakthrough”, RT, 24/06/2011

9. “SCO slams U.S. missile defense plans”, RIA Novosti, 15/06/2011

10. Nizhny Novgorod, “Russia, China sign deal to switch to trade in rubles, yuan”, RIA Novosti, 23/06/2011

11. Ben Blanchard, “Russia, China fail to reach 30-year gas supply deal”, Reuters, 17/06/2011


מאמרים נוספים