ארץ השמש השוקעת
סין עוקפת את יפן
שיוך: אסיה, סין              

לאחר 42 שנה כנושאת התואר הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, מאבדת יפן את תואר הסגנית הנצחית לסין, שלא מראה שום כוונה לעצור לפני הפסגה. להסתערות הנמשכת של סין על הכלכלה העולמית, השלכות רבות על תהליכים עולמיים, הן בכלכלה, הן בפוליטיקה והן בביטחון וביציבות העולמית.

הודעה רשמית של ממשלת יפן באשר לביצועי הכלכלה ברבעון השני של 2010, הפכה לציון דרך בהיסטוריה הכלכלית של העולם. לאחר למעלה מארבעה עשורים ככלכלה השנייה בגודלה בעולם, מאז עקפה את מערב גרמניה ב-1968, מפנה יפן את המקום השני לשכנתה-אויבתה סין [1]. ברבעון השני ייצרה סין כ-1.33 טריליון דולר, לעומת כ-1.28 טריליון דולר שייצרה יפן, פער של כמעט 50 מיליארד דולר, אשר צפוי לגדול בהתמדה מכאן ואילך.

הכלכלה היפנית סובלת כבר שני עשורים מהאטה, עד כדי כך שנראה כי הדפלציה שאפיינה את הכלכלה היפנית בשנות ה-90 חוזרת גם היום. בנוסף, הין שומר על רמות גבוהות של 85-86 ין לדולר, מה שמקשה על הייצוא היפני, המנוע השני בחשיבותו לאחר הצריכה הפרטית האחראית לכ-60% מהתמ"ג.

חשיבות השינוי היא בסמליות העניין. המגמה שבה סין צומחת בקצב מהיר כבר מתקיימת מזה שלושה עשורים, וזו לוותה עד היום בהתעצמות במישורים אחרים – הצבא הסיני עבר תהליכי מודרניזציה והוא רחוק שנות אור מאותו צבא איכרים שבו נתקלו האמריקנים בשנות ה-50 במלחמה בחצי האי הקוריאני. סין הפכה למדינה המעניקה סיוע כלכלי למדינות רבות בעולם, לאחר שנים רבות בהן נזקקה בעצמה לסיוע מיפן ומתורמות אחרות. גם במישור המדיני החלה סין להשמיע את קולה יותר ויותר, והיא מפגינה עמדות עצמאיות לאחר שנים רבות בהן היתה בצלה של ברה"מ ויורשתה רוסיה.

החשדנות רבת השנים בין יפן וסין, חשדנות שמקורה במלחמות הרבות בין המדינות, במשטר הכיבוש הרצחני של יפן בסין באמצע המאה שעברה, בשוני האידיאולוגי בין המדינות ועוד, מוסיפה לעמוד במרכז היחסים בין שתי המעצמות גם כיום. החשש היפני הוא בעיקר מהגידול הדרסטי והמתמיד בתקציב הביטחון הסיני, המעלה תהייה באשר למטרותיה הפוליטיות והצבאיות של סין באזור.

מאז 1945 מחזיקה יפן צבא בעל זיקה הגנתית בלבד, והחוקה שלה מונעת כל אפשרות ליוזמה התקפית. תקציב הביטחון היפני הוא מהגבוהים בעולם במונחים דולריים, אולם רובו מיועד לתנאי השירות של החיילים ולא לרכש צבאי. בשנים האחרונות, בשל מהפכה בה החל ראש הממשלה לשעבר, ג'וניצ'ירו קויזומי הפופולארי, נעשו כמה שינויים ארגוניים במערכת הביטחון היפנית, אולם ברור כי לפי שעה אין ליפן יכולת צבאית לעמוד מול סין. סין מצדה זוכרת היטב את שנות הכיבוש היפני ועל כן נותרה חשדנית באשר למטרות היפנים באזור.

בשנים האחרונות התרחשו מספר משברים ביחסי שתי המדינות סביב סוגיות הנוגעות לשנות הכיבוש היפני – ביקוריהם של ראשי ממשלה יפנים כקויזומי ושינזו אבה במקדש יסוקוני שבו מועלה זכרם של חללי הצבא הקיסרי היפני וביניהם גם פושעי מלחמה ידועים, הכחשות מצד מנהיגי יפן באשר לתפקוד היפנים בשנות הכיבוש, הן בסין והן בקוריאה ועוד.

אולם עליית קרנה של סין על חשבון ירידת קרנה של יפן היא בעלת השלכות רבות על כל תחומי החיים – יפן במשך שנים שימשה כתומכת הכלכלית הבולטת במדינות אסיה העניות יותר. הקושי הכלכלי היפני, הכולל חוב ציבורי עצום, גורם לממשלה היפנית להפחית מהסיוע הכלכלי שהיא מעניקה למדינות אסיה בזמן שסין הופכת לתומכת בולטת יותר – מדובר כמובן במגמה שתימשך כמה שנים, אולם נראה כי היום שבו סין תהיה הגורם המשפיע ביותר על הפוליטיקה האזורית קרוב ביותר.

יפן, שבמשך שנים פעלה כדי להצטרף למועצת הביטחון של האו"ם כחברה קבועה, על בסיס העובדה שהיא התורמת השנייה למוסדות האו"ם אחרי ארה"ב, רואה כיצד החלום הזה מתרחק ממנה בעודה מאבדת השפעה פוליטית. העובדה שהחברה היפנית היא אחת החברות הזקנות ביותר בעולם מטילה צל אפל על עתידה הכלכלי של מי שנחשבה עד לפני 20 שנה לאיום הגדול ביותר על ההגמוניה האמריקנית, לאחר קריסת ברה"מ.


פועל סיני על רקע שנחאי המתפתחת - הכלכלה הסינית ממשיכה לטפס. צילום: פומיקו, ויקיפדיה

הסינים באים

היעד הבא של סין הוא כמובן להפוך לכלכלה המובילה בעולם. לצורך כך, עליה לחלוף על פני ארה"ב. על פי נתוני הבנק העולמי לשנת 2009 שפורסמו בתחילת יולי, הכלכלה הסינית מייצרת כ-5 טריליון דולר בשנה, לעומת הכלכלה האמריקנית המייצרת כ-14.2 טריליון דולר, ולפיכך הפער בין הכלכלות עומד על כמעט פי 3. ההערכות האופטימיות מבחינת הסינים כיום, מציבות את אמצע העשור הבא כיעד אפשרי למהפך ההיסטורי.

יחד עם זאת, ישנן עדיין שאלות רבות הממתינות למענה בכל הנוגע למגמה הזאת – האם הכלכלה הסינית, הנגועה במחלות ילדות רבות בשל היותה כלכלה ריכוזית, תוכל להמשיך בקצב הצמיחה המהיר שלה גם בעוד 10 שנים? האם ארה"ב תמצא את הדרך להתאושש מהמיתון העמוק ומהחוב הציבורי האימתני כדי לעלות על פסי צמיחה שישמרו אותה ככלכלה המובילה בעולם? עד כמה הנתונים הכלכליים שמפרסמת סין בנוגע לגודל הכלכלה שלה מדויקים, לאחר שבעבר התגלו פערים גדולים בין הדיווחים הסינים ובין מחקרים של גופים בינלאומיים כגון הבנק העולמי ועוד.

לצד ההערכה כי סין תזכה להוביל את הכלכלה העולמית, מסכימים המומחים כי לידה יתברגו להן גם שאר מדינות ה-BRIC, הודו, ברזיל ורוסיה. הכלכלה ההודית זוכה לפרגון רב בקרב הכלכלנים מאחר והיא נהנית מפוטנציאל צמיחה גבוה יותר מאשר סין – ההודים שמים דגש רב יותר על טכנולוגיה מאשר הסינים, האוכלוסייה ההודית צעירה משמעותית מהאוכלוסייה הסינית וכיום יש יותר הודים מתחת לגיל 30 בעולם מאשר סינים, השפה האנגלית שהיא שפת העסקים והמדע המובילה עדיין בעולם היא שפה שגורה בקרב חלקים נרחבים מהאוכלוסייה בהודו בניגוד לסין ושיעור האוכלוסייה הכפרית בהודו גבוה מאשר בסין, מה שמצביע על כך שתהליכי האורבניזציה בהודו עוד רחוקים מלממש את הפוטנציאל שלהם. למעשה, יש שמשוכנעים כי ביום בו תחלוף סין על פניה של ארה"ב, השאלה שתרחף באוויר היא מתי תחלוף הודו על פניה של סין ותכבוש את פסגת הכלכלה העולמית בעצמה.

ברזיל נהנית אף היא מצמיחה מהירה, מאוכלוסייה צעירה, מצמצום פערים חברתיים בשנים האחרונות ומתנופת פיתוח שתזכה לרוח גבית לקראת אירוח המונדיאל ב-2014 והאולימפיאדה ב-2016. רוסיה לעומתן סובלת מבעיית הזדקנות האוכלוסייה, מתלות רבה מדי בייצוא חומרי גלם הגורמת לתנודות כלכליות דרמטיות ולחוסר יציבות ורק תעשיית הנשק שלה זוכה לחדור לשווקים משמעותיים. לזכות הרוסים עומדות האוכלוסייה המשכילה, אוצרות הטבע שלה ויתרות המטבע האדירות שלה מנותבות להשקעה נרחבת בתשתיות.


ראש ממשלת יפן, נאוטו קאן - יצליח להחיות את הכלכלה? צילום: ממשלת יפן

בריטניה מתרסקת

לצד המדינות הפורצות קדימה במעלה הדירוג הכלכלי העולמי, יש גם מעצמות עבר המאבדות גובה ובמהירות. בשנת 2005 עוד הייתה בריטניה הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם. מאז כבר הספיקו סין וצרפת לעקוף אותה ואיטליה נצמדה אליה בדירוג – על פי נתוני הבנק העולמי, הכלכלה הבריטית ייצרה בשנת 2009 2.174 טריליון דולר, לעומת 2.112 טריליון דולר שייצרו האיטלקים, פער של 62 מיליארד דולר בלבד, שעשוי להיסגר אם בריטניה לא תצליח לצאת מהמיתון.

על פי ההערכות, המדינות הבאות בתור לעקוף את בריטניה עד 2015 הן הודו, ברזיל, רוסיה וקנדה. בתוך שנים ספורות אם כן, עשויה בריטניה, שהשפיעה על הכלכלה והפוליטיקה העולמית במשך מאות שנים, למצוא עצמה מחוץ לעשירייה הפותחת של כלכלות העולם [2].

גרמניה וצרפת עוד ימשיכו להיות בעלות משקל והשפעה בכלכלה העולמית בעשור הקרוב, אולם ברור כי עיקר ההשפעה האירופית על הכלכלה העולמית תוכל להתבצע רק במסגרת האיחוד האירופי, שבו תהיה לבריטים השפעה פוחתת יותר ויותר.

השינויים בצמרת הכלכלה העולמית כפי שנצפים היום, הם תולדה של תהליכים רבי שנים שכבר נחזו בצורה כזו או אחרת. התקדמותה של סין אל עבר הפסגה הכלכלית היא מגמה מוכרת כבר שנים רבות, כמו גם העובדה כי יפן הגיעה זה מכבר למיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלה. ברזיל והודו, שעברו רפורמות רבות שהסירו חסמים רבים מעל הכלכלה שלהן, נהנות מתנאים טובים ומפוטנציאל אדיר על חשבונן של מדינות אירופה, אשר בשל הזדקנות האוכלוסייה והעובדה כי הן כבר מפותחות, הן מתקשות לייצר צמיחה בקצב שממנו נהנות מדינות מתפתחות.

נראה כי העולם, שהתרגל ב-500 השנה האחרונות להגמוניה אירופית-אמריקנית, ולמאבקי יוקרה וכוח בין ארה"ב והמעצמות האירופיות, יצטרך להתרגל בקרוב למאבקי יוקרה בין ניו דלהי לבייג'ינג, בין ברזיליה ומכסיקו סיטי.


הערות
1. David Barboza, "China Passes Japan as Second-Largest Economy", New York Times, 15/08/2010
2. Kirsty Walker, "Britain set to slump outside world's top 10 leading economies by 2015 - behind India, Russia and Canada", Daily Mail, 07/12/2009

פניה לעורך שליחה לחבר הורד גיליון מלא שלח להדפסה הוספת תגובה

בסיקור ממוקד
«       ברשת