מר לוויתן

המודל הנוכחי של המשטרה לא יכול לעבוד. גם כששמים את טובי השוטרים שגדלו במערכת בראשה, וגם כשמביאים מבחוץ מומחים הכי גדולים, עדיין המשטרה היא גוף שלא קיים בפועל כגוף מועיל עבור 90% מהאנשים. המשטרה פועלת על סמך סלקטיביות, סחבת ומשוא פנים בגלל היקפיה הגדולים וחוסר הפיקוח האמיתי. הפיקוח על המשטרה מבוצע על ידי אליטות שרוצות שהמשטרה תפעל כגרזן – פאשיזמו רומאי: תוודא שהעניים משלמים כסף לעשירים.

לעומת זאת יחידות העילית של המשטרה ומשמר הגבול הן מהטובות בעולם. וזאת משום שמדינה באופן טיבעי יכולה להצטיין בכל מה שקשור למצויינות, להתמקדות בקבוצה קטנה והובלתה לטופ, אבל כאשר מדובר בגופים גדולים המדינה תמיד נכשלת. (המשך…)

הפרשייה האחרונה, "פרשיית איל ארד" היא פרשיה חמורה ביותר שמוכיחה כי הדמוקרטיה בישראל ממשיכה בהדרדרותה. שוב מככבים אותם אנשים שהתככנות וחוסר הערכים מבטאים אותם. אפשר לומר שבישראל מערכת המשפט והתקשורת זה אחת הבדיחות העצובות ביותר בהיסטוריה של הדמוקרטיות. בשום דמוקרטיה לא בוצע פוטש שכזה בהנחייה מרחוק של גופים שהאנטרסים שלהם מנוגדים לאנטרסים של המדינה שבה הם פועלים.

זהו יום שחור נוסף לדמוקרטיה הישראלית. זה כבר לא מפתיע ששאלות פשוטות לא נשאלו. הכל נסגר מראש! כולם יוצאים נקיים, אף אחד לא אשם בכלום, ומשיגים את המטרה שהוכתבה. אף אחד לא יבדוק את חשבונות הבנק ברחבי העולם של המעורבים, אפשר לומר שפרשייה זו היא פשריית ריגול. (המשך…)

כיום ניתן לומר באופן ברור כי המערב איבד את מרבית ערכי מוסריותו. ראשית, מערכת מוסרית חייבת להיות מבוססת על "ואהבת לחברך כמוך, לא תעשה לחברך מה ששנוא עליך", כלומר, מכאן ניתן לגזור את מרבית ערכי המוסר הבסיסיים, כל שינוי מכך נובע מהתנגשות בין ערכי מוסר. למשל, פעולות כמו גניבה, רצח או הוצאת דיבה הן פעולות שדי ברור שהאדם שמבצע אותן לא היה רוצה שיעשו לו אותן. פעולות אלו צריכות להמדד כלפי כל הפריטים השווים זה לזה בחברה. ולמעשה כל קבוצה מגדירה עצמה על ידי שוויון בין פרטיה, רק שלא תמיד הקבוצה מכילה את כולם.

למשל, ביהדות, בנצרות ובאיסלאם יש הבדל בין חוקים החלים על אנשים מהחברה לבין אנשים מחוץ לה. אלא שדתות אלו מפולגות לקבוצות קטנות יותר של נאמנות, ואז כל קבוצת נאמנות מכפיפה על פרטיה את השוויון. בצורה כזאת נוצרות קבוצות קטנות יותר שבמובן הפנימי מכפיפות ערכי מוסר אך מחוץ לקבוצות כאלו הערכים שונים. דוגמאות לקבוצות כאלו, בית עסק כלשהו יכול להיות דוגמא, עובדי העסק אמורים לפחות על הנייר שיתיחסו אליהם על פי אמות מידה מוסריות. (המשך…)

באיזה מדינה רודפים אנשי אקדמיה ועיתונאים? איראן? סוריה? בואו ננסה עוד ניחוש: ישראל? כן!!! הרדיפות מהשבוע האחרון את העיתונאי בן-דרור ימיני ואיש האקדמיה ד"ר רן ברץ הם אירועים מדאיגים מאוד המהווים סכנה לדמוקרטיה, אם יש עדיין דבר כזה בישראל. מה שמשותף לשני המותקפים של השבוע, הוא ששניהם הביעו תמיכה בפעילותו של ארגון "אם תרצו".

אני שמתי לב שארגון "אם תרצו" נעלם לו לפתע, לאחר מסע התקפות אישיות והסתה שגבלה בהסתה לאלימות בפייסבוק ודברים שכאלו, הלחץ ניצח ו"אם תרצו" פורקה. אלא שהארגון המתכנה "הקרן החדשה לישראל" NIF (שראשי התיבות שלו מזעזעים כשלעצמם ומרמזים מה הכוונות האמיתיות של המייסדים) נותרו לו מספר ספיחים, עדים לעבודה של "אם תרצו" מולם. (המשך…)

האירועים האחרונים הטריפו אותי לגבי טורקיה, וגם לגבי השמאל הקיצוני שלנו. מה שקורה פה זה פשוט מאוד – שערוריה היסטורית. צריך להבחין בין שני דברים, דבר אחד, שזה האוכלוסיה הפלסטינית, שסימפטיה אליה היא דבר לגיטימי בהחלט, וקבלת זרמים בהם הנאבקים למען מטרותיהם, שחלקן לגיטימיות, כל זה הוא בהחלט מעשה חיובי ונכון. ישנו איזשהו שלב שבו אדם צריך לשאול את עצמו בעד מה הוא תומך, ובעניין זה כשלה התקשורת הישראלית באופן מוחלט.

כבר למין השניות הראשונות שהחלו לשדר ולסקר את האירועים, התקשורת הישראלית נראתה כאילו היא מקבלת תכתיבי סיקור מאוסמה בין לאדן. הפרשנים השונים התחרו ביניהם בערוץ 2 על מציאת הבעייה בישראל. כלומר, אחדות דעים מוחלטת היתה שישראל אשמה, רק שהיתה מחלוקת למה. (המשך…)

ישראל כבר היתה צריכה לנתק את היחסים עם טורקיה מזמן, כאשר ארדואן תקף את פרס, וכאשר הוא אמר שיהיה מוכן להפגש עם "הקצב מאפריקה" שאחראי להרג של מאות אלפים, ולא עם ראש הממשלה של ישראל נתניהו שידיו נקיות, רק בגלל ש"הקצב" הוא מוסלמי וביבי יהודי.

מאז היו מספר הזדמנויות לנתק את היחסים עם טורקיה, אך נראה שהממשלה העדיפה להתקשקש עם השגריר במקום לנתק לאלתר. צריך להעלות את המס על סחורות מיובאות מטורקיה כך שכל דבר שמגיע מטורקיה המס יהיה 200%. (המשך…)

ישראל צריכה להבהיר באורח ברור את העמדה הבאה:

1. העם בישראל ומנהיגיו יודעים להבחין בין פעילות שמהותה שלום לבין פעילות שמהותה מלחמתית. הן אופי הפעולה, והן התוצאות של פעולת המשט מעידו על יוזמה התקפית ברורה. (המשך…)

לרגל המשבר הכלכלי המתעצם בעולם, נוצרה חשיבות עליונה להבנת מהותו של כסף. מדוע יש בו צורך? מה הוא מסמל? מה הקשר בין משחק סכום אפס וכסף? ועוד. כסף משמש בבסיסו להשוואה בין מוצרים שונים, עניין הנקרא תמחור. באמצעות מנגנון של מחירים, ניתן לאמוד ערכו של פריט מסויים בשוק על פי ההיצע והביקוש לו בצורה נרחבת.

למרות שכתבתי שכסף בבסיסו משמש כמד השוואה לתמחור מוצרים, הכסף דווקא מסמל לאנשים רבים את הרחבת הבחירה. אדם שיש לו כסף רב יותר, יש לו בחירה גדולה יותר של מצרכים ומוצרים אותם הוא יכול לרכוש. מרבית האנשים מתייחסים לכסף במובן הזה, כלומר, לא במובן של השוואה בין ערכם של דברים, אלא במובן של כמות הכסף עצמה, במהותו הפנימית של הכסף כמאפשר בחירה, וכפועל יוצא מכך כוח מסויים בידיו של האדם, שליטה על דברים. (המשך…)

האירועים הוכיחו שכל מעשי העשייה לכאורה והיצירה לכאורה של האדם הם חסרי משמעות אם אין באדם הכרה במהות קיומו. אם אין לאדם הכרה במהות קיומו, היצירה שלו היא כמו אבן או יצור חי כלשהו שמייצר משהו ובזה מסתיימת משמעותה. למשל, לפעמים גרמי השמיים נראים כמו יצירת אומנות מושלמת ששום אדם לא יצר שכזו. וזה נוצר על ידי גרמי שמיים בלבד.

היצירה של האדם היא מסוג דומה לזה של גרמי השמיים, למעט אם יש לו את הידע האמיתי. כיום יש מעטים עם ידע זה, אך אף לא אחד מהם הוא תומך בפעולות אנטי ישראליות, ואנטי ציוניות.

הציונות היא הדבר הצודק היחיד שקרה בעולם מזה 2000 שנים.

(המשך…)