מר לוויתן

הבלוג יסגור 4 שנים בעוד 24 שעות. ב-2 ביולי 2006 נכתב הפוסט הראשון, איכשהו נשמרה סטטיסטיקה של מעל 100 פוסטים לשנה. הביקורת העצמית שלי אומרת שעשיתי בבלוג את הדברים שצו המצפון שלי אמר לי ועל כך אני מרוצה. דבר נוסף שאני מרוצה ממנו זה שכל הפוסטים שלי הם מקוריים, לא הועתק שום דבר. נקודה שלישית שאני מרוצה זה שהצלחתי לשמור על סדר בקטגוריות.

מצד שני יש דברים שאני צריך לשפר, למשל הגהה. דבר נוסף לשיפור זה גיוון בתוכן, הבלוג מגוון אבל בכל תקופה עוסק בתחום אחר. האתגר שלי לשנה הבאה יהיה לכתוב על תחומים שונים בזה אחר זה. עוד לשיפור, עיצוב סגנוני חדש. בכל זמן מה אני משנה את סגנון הכתיבה, לומד לקחים, אבל בשנה האחרונה הזנחתי את זה. לקרוא את ההמשך »

בשבוע שעבר נזדמן לידי עיתון ידיעות אחרונות של סוף השבוע. זה היה נוסטלגי, מייד דפדפתי לדפים של פרסומי ההופעות, אני מניח שרוב האנשים מכירים את שטח פרסום המופעים, פרסומות ליד פרסומות שמופיעות באופן מרוכז במספר דפים. זה נוסטלגי, כי מאז שנות השמונים-תשעים לא דפדפתי בדפים הללו.

בדפים הללו מתפרסמים האקטים התרבותיים הגדולים, כלומר כאלו שיש להם מספיק מוניטין בשביל שמשרד פרסום ישקיע כסף לקדם אותם. במילים אחרות, מתפרסמים שם מופעים של אמנים שטווח ההכרה שלהם גדול, כלומר שעשו פריצת דרך לקהלים גדולים ומצויים בקונסנזוס. ודבר נוסף שמשותף לאמנים הללו הוא פוטנציאל משיכת קהל, אמנים שמספיק להודיע היכן ההופעה הבאה שלהם בשביל שקהל יבוא, ולא צריך מעבר לזה גימיקים או מאמצים פרסומיים נוספים. לקרוא את ההמשך »

ג'ירולמו פרסקובלדי חייב להיות אחד המוסיקאים הכי גדולים ומוכרים, למרבה הפלא מחוץ לחובבי הרנסאנס הוא נותר די אלמוני, וגם בתוך עולם הרנסאנס לא תמיד מייחסים לו מספיק חשיבות. אני חושב שחלק מהבעייה נובע מהפרשנות למוסיקה שלו שככל הנראה היא לקויה ונשחתה במשך הזמן.

בתפר שבין הרנסאנס לבארוק, פרסקובלדי היה חשוב באופן יוצא דופן, השפעתו הגיע ליוהאן סבסטיאן באך, שנחשף למוסיקה שלו ובמידה רבה המוסיקה של באך נשמעת המשכיות לזו של פרסקובלדי יותר מאשר לכל מוסיקאי אחר, או לכל הפחות, לא פחות. אני די משוכנע שיוהאן סבסטיאן באך לו היה חי היום, היה מספר בשיבחו של פרסקובלדי. לקרוא את ההמשך »

עמוסה באנשים ככל שתהיה האנושות, עדיין היא תלויה מאוד בבודדים. הסתכלות על תרבית חיידקים גורמת לחשוב שכל החיידקים הם אותו הדבר, ואם אחד או שניים מהם ימותו זה לא ישנה הרבה, אך אצל אנשים יש רושם שזה לא כך. וזו שאלה מעניינת כשלעצמה האם יש הבדל בהשפעה התרבותית של אדם על החברה האנושית לזו של חיידק על חברת חיידקים, האם הטווח של אדם להשפיע רחב יותר או שאולי מידת השפעתם נעה בטווח דומה. בכל מקרה, במוסיקה זה בדרך כלל בולט שיש השפעה גדולה, בואו של מוסיקאיבודד יכול להעיד לעיתים על דברים רבים, המוסיקאי גדל מתוך החברה שבה הוא חי, השפעותיה, והמוסיקאים שבה, אך בשלב מסויים זה נדמה כי השפעתם של מוסיקאים מסויימים היא במימדים עצומים, עד כי לעיתים בשביל להזכיר תקופה במוסיקה מזכירים מספר מסויים של מוסיקאים, אפילו לעיתים אחד בודד.

כמו שמישהו ייקח יצירה של מוצארט, יפרוש אותה ויחליט לשנות איזשהו מרכיב, אפילו תו. היצירה עשויה לקרוס מהר מאוד. מוצרט מת בגיל 35, ליתר דיוק חודש לפני שהגיע לגיל 36, אבל הותיר מאחוריו יצירה עניפה. מי יכול להעז להזיז תו כלשהו, לקרוא תגר על מה שקורה ביצירתו? הוצאת תו מיצירתו של מוצרט והוספת אחר במקום, תפגום ביצירה. זהו מודל מושלם מידי. ובכל זאת בחברה האנושית ישנם אנשים כל הזמן שנוטשים, ואחרים שמתפתחים וגדלים, נוצרים ועוד. החברה האנושית לא בהכרח נשחתת במצבים כאלו כמו יצירתו של מוצרט, אך פעמים רבות זה המצב. לקרוא את ההמשך »

האירועים האחרונים הטריפו אותי לגבי טורקיה, וגם לגבי השמאל הקיצוני שלנו. מה שקורה פה זה פשוט מאוד – שערוריה היסטורית. צריך להבחין בין שני דברים, דבר אחד, שזה האוכלוסיה הפלסטינית, שסימפטיה אליה היא דבר לגיטימי בהחלט, וקבלת זרמים בהם הנאבקים למען מטרותיהם, שחלקן לגיטימיות, כל זה הוא בהחלט מעשה חיובי ונכון. ישנו איזשהו שלב שבו אדם צריך לשאול את עצמו בעד מה הוא תומך, ובעניין זה כשלה התקשורת הישראלית באופן מוחלט.

כבר למין השניות הראשונות שהחלו לשדר ולסקר את האירועים, התקשורת הישראלית נראתה כאילו היא מקבלת תכתיבי סיקור מאוסמה בין לאדן. הפרשנים השונים התחרו ביניהם בערוץ 2 על מציאת הבעייה בישראל. כלומר, אחדות דעים מוחלטת היתה שישראל אשמה, רק שהיתה מחלוקת למה. לקרוא את ההמשך »

ישראל כבר היתה צריכה לנתק את היחסים עם טורקיה מזמן, כאשר ארדואן תקף את פרס, וכאשר הוא אמר שיהיה מוכן להפגש עם "הקצב מאפריקה" שאחראי להרג של מאות אלפים, ולא עם ראש הממשלה של ישראל נתניהו שידיו נקיות, רק בגלל ש"הקצב" הוא מוסלמי וביבי יהודי.

מאז היו מספר הזדמנויות לנתק את היחסים עם טורקיה, אך נראה שהממשלה העדיפה להתקשקש עם השגריר במקום לנתק לאלתר. צריך להעלות את המס על סחורות מיובאות מטורקיה כך שכל דבר שמגיע מטורקיה המס יהיה 200%. לקרוא את ההמשך »

ישראל צריכה להבהיר באורח ברור את העמדה הבאה:

1. העם בישראל ומנהיגיו יודעים להבחין בין פעילות שמהותה שלום לבין פעילות שמהותה מלחמתית. הן אופי הפעולה, והן התוצאות של פעולת המשט מעידו על יוזמה התקפית ברורה. לקרוא את ההמשך »

לרגל המשבר הכלכלי המתעצם בעולם, נוצרה חשיבות עליונה להבנת מהותו של כסף. מדוע יש בו צורך? מה הוא מסמל? מה הקשר בין משחק סכום אפס וכסף? ועוד. כסף משמש בבסיסו להשוואה בין מוצרים שונים, עניין הנקרא תמחור. באמצעות מנגנון של מחירים, ניתן לאמוד ערכו של פריט מסויים בשוק על פי ההיצע והביקוש לו בצורה נרחבת.

למרות שכתבתי שכסף בבסיסו משמש כמד השוואה לתמחור מוצרים, הכסף דווקא מסמל לאנשים רבים את הרחבת הבחירה. אדם שיש לו כסף רב יותר, יש לו בחירה גדולה יותר של מצרכים ומוצרים אותם הוא יכול לרכוש. מרבית האנשים מתייחסים לכסף במובן הזה, כלומר, לא במובן של השוואה בין ערכם של דברים, אלא במובן של כמות הכסף עצמה, במהותו הפנימית של הכסף כמאפשר בחירה, וכפועל יוצא מכך כוח מסויים בידיו של האדם, שליטה על דברים. לקרוא את ההמשך »

האירועים הוכיחו שכל מעשי העשייה לכאורה והיצירה לכאורה של האדם הם חסרי משמעות אם אין באדם הכרה במהות קיומו. אם אין לאדם הכרה במהות קיומו, היצירה שלו היא כמו אבן או יצור חי כלשהו שמייצר משהו ובזה מסתיימת משמעותה. למשל, לפעמים גרמי השמיים נראים כמו יצירת אומנות מושלמת ששום אדם לא יצר שכזו. וזה נוצר על ידי גרמי שמיים בלבד.

היצירה של האדם היא מסוג דומה לזה של גרמי השמיים, למעט אם יש לו את הידע האמיתי. כיום יש מעטים עם ידע זה, אך אף לא אחד מהם הוא תומך בפעולות אנטי ישראליות, ואנטי ציוניות.

הציונות היא הדבר הצודק היחיד שקרה בעולם מזה 2000 שנים.

לקרוא את ההמשך »