אבו נידאל- מחבל להשכיר
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים ארגוני הטרור
פורסם : 22/05/2006, 18:17
מערכת סיקור ממוקד

בין ימיו של קרלוס, הארכי-מחבל המפורסם של שנות ה-70, ובין עלייתו של רב המחבלים הנוכחי, אוסמה בן לאדן, התבלט טרוריסט רצחני שנחשב למסוכן בעולם בשעתו והסתכסך עם כל מנהיג ערבי שדיבר עם ישראל. הוא נולד בשם סברי חליל אל בנה, אך הוא נודע בעולם כולו כ"אבו נידאל".  

לונדון, השני ביוני 1982. שגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב עושה דרכו למכוניתו החונה ברחוב פארק ליין בעיר. שלושה גברים זרים מתקרבים לעברו, אחד מהם שולף אקדח ויורה בשגריר בראשו. ארגוב נפצע קשה, היה מחוסר הכרה במשך שלושה חודשים ונותר משותק בכל גופו למשך 21 שנים, עד שנפטר ב-22 בפברואר 2003.

הזעם בישראל הופנה אל עבר לבנון וכבר למחרת הופצצה ביירות, פעולה שגררה הפגזת נגד על הגליל. בשישה ביוני נכנסו כוחות צה"ל ללבנון, מקום אותו יעזבו אחרוני החיילים רק אחרי 18 שנה. המחבלים שביצעו את ההתנקשות השתייכו לארגונו של אבו נידאל, ארגון שבעבר, טרם הופעת ארגוני הטרור האסלאמיים דוגמת החיזבאללה ואל קעידה, נחשב לאחד הרצחניים והקיצוניים ביותר.

השנים הראשונות

אבו נידאל (בערבית נידאל- מאבק) נולד ביפו בשנת 1937. לאחר הקמת המדינה, נמלטה משפחתו לשכם, ומאוחר יותר עבר להתגורר בסעודיה. במהרה הצטרף אבו נידאל לארגון הפת"ח, וכיהן כנציג הארגון בסודן ומאוחר יותר בעיראק.

באותם ימים, אירע מה שכונה מאוחר יותר "ספטמבר השחור"- בתוך עשרה ימים בספטמבר 1970 חוסלו כ- 10,000 פלשתינים ועוד רבבות גורשו מירדן, בשל חששו של מלך ירדן דאז, המלך חוסיין, כי הארגונים הפלשתינים מסכנים את שלטונו במדינה.

אבו נידאל, שהה באותו זמן בעיראק, מה שגרר שמועות כי ידע על הסכנה לפלשתינים בירדן ולכן לא שהה בה כפי ששהו מרבית ראשי ארגוני הטרור באותם זמנים. לאחר האירועים, הקצין אבו נידאל את תפיסותיו אף יותר, תוך שהוא מפתח שנאה עזה למלך חוסיין.

בשנים 1973-4, ממקום מושבו בלבנון, הורה ערפאת להפסיק את פעילויות הטרור מחוץ למדינת ישראל ויש"ע, מאחר וסבר כי זה פוגע במאמצי ההסברה. הוא אף פירק את ארגון "ספטמבר השחור" הרצחני והצליח לצרף את אש"ף כמשקיף באו"ם. פעולותיו המדיניות של עראפת הרחיקו מעליו את אבו נידאל שהחליט לפצוח בקריירה עצמאית.

רעיון אחר אתו השתעשע ערפאת היה לזכות באוטונומיה פלשתינית, עובדה שגררה את מתנגדיו, "חזית הסירוב", שעתה אבו נידאל נמנה עליה, לגנות את ערפאת (אבו נידאל אף נשפט ונידון למוות על ידי בית הדין של הפת"ח) ולהמשיך בפעילות הטרוריסטית בכל מקום אפשרי בעולם.

אבו נידאל היה בימי חייו "משרתם" של כמה אדונים, תמיד בהתאם למצב הפוליטי באותה עת- הוא נתמך בתקופות מסוימות פעם על ידי סוריה, פעם על ידי עיראק ופעם לוב. הוא שימש כשכיר חרב לאותן ממשלות, פעמים, כנגד ממשלות אחרות, ואף מימן את פעולותיו בדרכים שונות ומגוונות- פעם בסחר עופות, פעם אחרת בסחר בנשק, פעם במימון גוף מודיעיני כזה או אחר.

תחילת הקריירה הטרוריסטית

ב-5 בספטמבר 1973, בדיוק שנה רצח 11 הספורטאים הישראלים במינכן שבוצע בידי חברו של אבו נידאל, אבו דאוד, פרצו 5 מחבלים לשגרירות סעודיה בפריס ולקחו 13 מעובדי השגרירות כבני ערובה. דרישתם הייתה לשחרר את אבו דאוד מהכלא הירדני בו ישב מתחילת השנה בשל ניסיון התנקשות במלך ירדן. אבו דאוד נפדה תמורת 12 מיליון דולר ששולמו בידי ממשלת כוויית (ככל הנראה בכסף סעודי) למלך חוסיין.

באירוע זה נחשף אבו נידאל לא רק כטרוריסט, כי אם גם כשכיר חרב, מאחר וממשלת עיראק הצהירה כי היא עמדה מאחורי הפעולה ואבו נידאל פעל בשמה.

בשנות ה-70 וכן בשנות ה-80, עת היה אבו נידאל בשיא פעילותו ואף זכה לכינוי "הטרוריסט המסוכן ביותר בעולם", הוא פעל כנגד מטרות ישראליות, אמריקניות וערביות בעיקר. אבו נידאל שנא את מנהיגי ערב שלתפיסתו היו מוכנים לקיים מגעים עם ישראל, כינה אותם "ציוניים לא יהודיים" ותקף אינטרסים שלהם- כך היה בחטיפת המטוס של חברת התעופה הלאומית המצרית בנובמבר 1985.

חוטפי המטוס הנחיתו אותו במלטה והתבצרו. ממשלת מצרים, בתיאום עם ממשלת מלטה, שלחה כוחות קומנדו מצריים שהתארגנו בסביבת המטוס. קודם לכן, דחתה ממשלת מצרים הצעה ממדינות כגון ארה"ב ובריטניה, סיוע בהשתלטות על המטוס.

בינתיים, החוטפים החלו לירות בנוסעים מדי רבע שעה- בתחילה בשני נשים ישראליות- תמר ארצי ששרדה את הפיגוע וניצן מנדלסון שנרצחה- ולאחר מכן בשלושה אמריקנים נוספים. כוחות הקומנדו המצריים שפרצו למטוס, עוררו את המחבלים לפעול, והם החלו להשליך רימוני יד לכל עבר. 58 בני אדם, לא כולל החוטפים, נהרגו בניסיון ההשתלטות הכושל על המטוס.

ממשלת מצרים הכריזה על כוננות חירום במדינה, ואבו נידאל הפך ל"אויב המדינה" בעוד מקום על הגלובוס.

בשנים אלה שהה אבו נידאל בעיקר בלוב, שם היו הוא וידידו הגדול קדאפי, לשותפי טרור רצחניים. לוב הייתה במצב של עימות עם האמריקנים- כמה חודשים מאוחר יותר, בתגובה לפיגוע כנגד חיילים אמריקניים בגרמניה, עוד פיגוע בו היה מעורב ארגונו של אבו נידאל, הפציצה ארה"ב את לוב בניסיון לחסל את קדאפי, אך קדאפי ניצל, מה שלא ניתן לומר על כ-60 בני אדם, כולל בתו המאומצת, שנהרגו בתקיפה.

הפעילות של אבו נידאל כנגד ישראל ומטרות יהודיות לא הצטמצמה לניסיון ההתנקשות בשגריר. בין היתר, ביצע הארגון פיגוע באמצעות מכונית תופת מחוץ לשגרירות ישראל בקפריסין, פיגוע שהוביל למותם של 3 קפריסאים.

בנוסף, ב-6 בספטמבר 1986 (14 שנה ויום לאחר אירועי מינכן), הותקף בית הכנסת נווה שלום באיסטנבול בידי מחבלים מארגונו של אבו נידאל במהלך תפילת השבת. 22 מתפללים נרצחו ועשרות נפצעו, בראשון משלושה פיגועים שידע בית הכנסת הזה, שהותקף גם בשנים 1992 ו-2003.

הסוף

החל מסוף שנות ה-80 ועד לסוף שנות ה-90, לא ידוע רבות על פעילותו של אבו נידאל אשר לא ביצע פיגועים מאז.

בסוף שנות ה-90, הסיר קדאפי את אחריותו על אבו נידאל בשל מאמצי לוב להתקרב לארה"ב, בכדי להסיר את האמברגו מעליה. אבו נידאל נאלץ לעזוב את לוב, והמדינה שהסכימה לקבלו הייתה עיראק.

אבו נידאל הצליח לשרוד שנים בזכות חשדנותו הפתולוגית, אך גם היא לא עמדה לזכותו כששהה בעיראק- איש אינו יודע את הסיפור האמיתי מאחורי מותו של אבו נידאל- הגרסה הרשמית טוענת כי התאבד מאחר וחשש כי שירותי הביטחון העיראקיים רוצים לקחת אותו לחקירה (העיראקים האשימו את אבו נידאל בקשירת קשר לסייע לאמריקנים בהפלת משטרו של סדאם חוסיין).

גרסה שנייה טוענת כי נהרג בקרב בין אנשי המוחאבארת (שירות הביטחון העיראקי) ובין שומרי ראשו. קיימת גם גרסה קונספירטיבית הטוענת כי מותו פוברק והוא עדיין חי, והיא נשענת על טענה כי מסמכי מותו זויפו בידי העיראקים וכי התמונות ששוחררו ונטענו שאינן של גופתו, מפוברקות אף הן.

שבוע לאחר מותו, הועלתה סברה כי אבו נידאל היה מעורב גם באסון לוקרבי בו פוצץ מטוס נוסעים אמריקני על 259 נוסעיו (ועוד 11 תושבים מהעיירה לוקרבי שנהרגו כשהמטוס התרסק עליהם). הסברה התבססה על קשריו באותה עת עם קדאפי, וזאת לאחר שלוב הודתה באחריותה לפיגוע, אולם טענה זו לא הוכחה סופית.

במקביל להיעלמותו משדה הטרור העולמי החלו לעלות ולהופיע ארגוני הטרור האסלאמיים, אשר שכללו את אותה פעילות טרור בינלאומי שאבו נידאל כה התמחה בה.

האיש, שחלומו היה לראות את ישראל נמחקת מהמפה ואת ארה"ב יורדת מגדולתה, מת בתקופה שבה שלושה מהמשטרים שתמכו בו אינם כשהיו- קדאפי משלם פיצויים למערב על מעורבותו בטרור, סדאם חוסיין עומד למשפט לאחר שמשטרו קרס, ובשאר אל אסד יורשו של חאפז אל אסד שהיה אף הוא בן בריתו של אבו נידאל בעבר, נמצא תחת לחץ בינלאומי כבד ונאלץ לסגת מלבנון.

רוצח להשכיר
צילום: חדשות לוב

הדפסה

חזרה

© כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד