חיפוש :
  

קנדה מעלה פרופיל
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 31/05/2006, 14:56
אלון לוין ויובל בוסתן

סטפן הרפר, מי שנבחר בינואר לעמוד בראש ממשלת קנדה, מקדם מדיניות שמרנית בנושאי פנים וחוץ במדינה, וגורף תמיכה בקרב האזרחים. המנהיג הצעיר (בן 47) חובב הביטלס, אינו מתרגש מביקורת תקשורתית ומנסה לקיים את הבטחותיו לבוחר- אחריות כלכלית ומלחמה בשחיתות.  

ראש ממשלת קנדה, סטפן הרפר, ערך בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים בה התייחס לסיוע ההומניטרי לדארפור. כשהגיע תורו לנאום, החלו העיתונאים המסקרים את הממשל הקנדי לצאת בהפגנתיות מהאולם שבו נערכה מסיבת העיתונאים. בכך, הגיעו יחסי התקשורת- ממשל הרפר, לשפל חדש.

הרקע להחרפת היחסים בין התקשורת וראש הממשלה, הוא הניסיון של יועצי התקשורת של הרפר לקבוע נהלים חדשים במסיבת העיתונאים- עד כה היה נהוג כי העיתונאי הראשון שמגיע למסיבת העיתונאים הוא גם ראשון שיקבל את הזכות לשאול שאלה במסיבת העיתונאים, השני שיגיע ישאל שני וכו'. אולם יועצי התקשורת מעוניינים לשלוט ביחסים עם התקשורת ועל כן דרשו כי אחד מהם, יבחר בעצמו את השואלים.

העיתונאים, שגם כך מלאים בביקורת כלפי הרפר בכל הקשור להתנהלותו מול התקשורת, חשו כי זה הקש ששבר את גב הגמל.

מאז בחירתו, קבע הרפר סטנדרטים אחרים שלא היו מקובלים בעבר בקנדה בתחום יחסי התקשורת- ממשלה- הרפר מעדיף להעביר את מסריו בצורה מבוקרת דרך עיתונאים מסוימים. בכך זכה הרפר להשוואה לנשיא האמריקני בוש, הפועל אף הוא בדרך זו. המדובר בהשוואה לא מחמיאה במיוחד בקנדה, בלשון המעטה. הרפר אף הטיל צנזורה על תמונות ארונות החיילים שנהרגו לאחרונה באפגניסטן, בצעד שגרר ביקורת ציבורית מסוימת וכמובן תקשורתית.

בתגובה לביקורת טען הרפר כי התקשורת תומכת בליברלים- האופוזיציה הקנדית כיום ומי ששלטו בקנדה בשלוש עשרה השנים האחרונות- ומתנגדת למפלגה השמרנית שהוא עומד בראשה. הרפר הוסיף כי יחזק את קשריו עם התקשורת המקומית על חשבונה של התקשורת הלאומית.

התקשורת הקנדית ניסתה להגיע לפשרה עם הממשל הקנדי וביקשה לשלוח נציגים מאיגוד העיתונאים באוטווה המסקר את הממשלה, לפגישה עם מזכירת העיתונות הממשלתית. על הפרק- התגמשות של התקשורת בסוגיות שונות, כמו בראיונות אישיים עם ראש הממשלה הרפר, אך בתמורה רוצים העיתונאים לבטל את ה"גזירה"- קביעת סדר השואלים במסיבת העיתונאים על ידי יועצי התקשורת של הרפר. פגישה כזו לא יצאה לפועל בשל סירובה של מזכירת העיתונות להתדיין בנושא זה.

נראה לכאורה כי הרפר, שנבחר אך לפני 4 חודשים לתפקידו, משחק באש, מאחר והוא מעורר על עצמו את זעמה של התקשורת. אולם התקשורת עצמה סופגת ביקורת לא מעטה בעניין זה, ומכונה אליטיסטית וסנובית.

הרפר בביקור באפגניסטן - הטיל צנזורה על תמונות ארונות החיילים. צילום: ממשלת קנדה

הרפר מצדו, יכול להרשות לעצמו סכסוך שכזה- בינואר, הוא נבחר לשלטון כראש מפלגת מיעוט בפרלמנט הקנדי (מתחת ל-50% מהמושבים עובדה שחייבה הקמת קואליציה), אולם על פי סקרי דעת קהל הפופולאריות שלו עלתה מאז עליה חדה- לו היו בחירות חדשות בקנדה היום, היה הרפר עומד בראש מפלגת רוב בפרלמנט.

מקור הפופולאריות של הרפר

ראשית, ממשלת הרפר קטנה משמעותית מהממשלה הקודמת בראשותו של פול מרטין, מה שמצביע על חיסכון וירידה בשחיתות- חשוב ביותר לנוכח העובדה כי מערכת הבחירות בינואר עמדה בצלה של שערורייה פוליטית גדולה.

שנית, על אף העובדה כי רוב חברי הפרלמנט השמרנים מקורם במערב קנדה, זכו גם פרובינציות אחרות כמו קוויבק ואונטאריו לנציגות נכבדה בממשלה, בכדי ליצור איזון.

בנוסף, פועלת הממשלה הקנדית להפחית את המע"מ הלא פופולארי בקנדה אשר עומד כיום על 7% לרמה של 5% בתוך שנתיים לכל היותר. המדובר במס לא אהוד בקנדה, עד כדי כך שהצגתו לציבור ב-1991 הובילה לתבוסת השמרנים בבחירות 1993, הגדולה ביותר של ממשלה מכהנת בהיסטוריה הקנדית.

בהקשר הזה חשוב להבין כי המס המדובר שונה מהמס שאנחנו מכירים בישראל, והוא אינו מוטל על מוצרי יסוד למשל. מצד שני הוא אינו המס היחיד הנלקח על סחורות בקנדה, וסך כל המסים מגיעים כיום ל-15%. את התקציב להפחתה במסים תשיג הממשלה בקיצוץ דרמטי בתקציב איכות הסביבה ברמה של 80%.

עיגון תאריך הבחירות בחקיקה

הרפר מוביל כיום חקיקה שתקבע מראש את תאריך הבחירות הבאות במדינה. כיום אין בקנדה חוק ספציפי המגדיר את משך כהונת הפרלמנט. אומנם הפרלמנט מתפזר לאחר 4 שנים, אלא אם הוא פוזר בשל הצעת אי אמון, אך ראש הממשלה יכול להכריז על הקדמת הבחירות לתאריך שנראה לו נוח מבחינה אלקטוראלית.

החוק החדש יקבע את התאריך ליום שני בשבוע השלישי באוקטובר, כל ארבע שנים. בקדנציה הנוכחית מדובר ב-19 באוקטובר 2009, כלומר ארבע שנים פחות חודשיים מאז הבחירות האחרונות.

מלחמה בהגירה הלא-חוקית

ממשלת הרפר מקשיחה את הטיפול במהגרים לא חוקיים- הפרופיל הביטחוני של הממשלה הנוכחית גבוה יותר, והיא מעוניינת להילחם בתופעת ההגירה הלא חוקית מסיבות בטחוניות, כמו גם מסיבות חברתיות-כלכליות.

לטענת המודיעין הקנדי, רחובות קנדה עמוסים בטרוריסטים, חלקם אף מתאמנים בקנדה ונלחמים לאחר מכן באפגניסטן. כיום קנדה מחזיקה צבא בן כמה אלפי חיילים באפגניסטן, וממשלתה של קנדה תומכת בהמשך ההישארות שם- ביקורו הראשון בחו"ל של הרפר, היה כשנסע לבקר את חייליו המוצבים באפגניסטן, מהלך שזיכה אותו בלא מעט נקודות בקרב הציבור. למרות זאת, הקשחת הקו כנגד המהגרים, כבר הובילה למספר הפגנות ברחובות קנדה כנגד היחד הנוקשה של המשטרה ורשויות ההגירה כלפי המהגרים, גם החוקיים.

הרפר בטקס לזכר השואה. צילום: ממשלת קנדה

קיצוץ בתקציב ושדרוג הצבא

שר האוצר הקנדי ג'ים פלאהרטי, הצהיר על מחויבות ממשלתו להציג תקציב מאוזן ככל שניתן בכדי להפחית מהגירעון. בשל כך, הציגה הממשלה תקציב שבו קיצצה בתחומים רבים, אך זכתה לתמיכת הבלוק קוויבק בהעברת התקציב, בתור שותפתה של המפלגה השמרנית בפרלמנט הנוכחי.

אל מול הקיצוצים במשרדים השונים, הגיש שר ההגנה הקנדי אוקונור, "רשימת קניות" צבאית בהיקף של 8 מיליארד דולר קנדי- 4 מטוסי תובלה ענקיים,17 מטוסי תובלה קטנים יותר (כנראה הדגמים החדשים של ההרקולס), מספר רב של ספינות ונחתות, 20 מסוקי תובלה כבדים ועוד. הרכישה מיועדת להתפרש על פני כמה שנים והיא מעידה על שדרוג הצבא ועל הגברת היכולות האסטרטגיות שלו, כמו התערבות צבאית הרחק מגבולותיה של קנדה.

קיימת בעיה מבחינת הקנדים בשל העובדה כי הרכישה אמורה להיות ישירות מארה"ב ולא דרך חברות קנדיות וקבלני משנה. לאור זאת, לחץ לא קטן מופעל על מקבלי ההחלטות בקנדה בכדי לשתף כמה שיותר קנדים בעוגה הגדולה הזו, אך נראה כי הלחץ לא יעזור. ההיגיון בקנייה מהאמריקנים ישירות הוא כפול- חיזוק היחסים עם האמריקנים הנמצאים כיום בירח דבש של ממש עם הקנדים, וניצול התחזקותו של הדולר הקנדי ביחס לאמריקני בכדי להוזיל את מחיר הרכישה, מחיר שממילא יהיה נמוך בשל עקיפת התיווך. בנוסף, רפורמה הנעשית על ידי הממשלה החדשה בתקציב הביטחון הקנדי, אמורה לאפשר מימון חלק גדול מהרכישה במילא.

יחסי קנדה-ארה"ב

בניגוד לקודמיו הליברלים, הרפר חימם את היחסים עם וושינגטון מאז שנבחר, והוא תומך במהלכים האמריקניים במזה"ת ובאפגניסטן.

הרפר יבקר בוושינגטון בשבוע הראשון של יולי, כעשרה ימים לפני כינוס ועידת ה-G8 בסנט פטרבורג. המדובר בביקורו השני של הרפר מאז שנבחר לתפקיד, בו יתבצעו תיאומים אחרונים לפני הועידה. בכך חובר הרפר ל"קואליציה" שבונה הנשיא האמריקני בוש לקראת הועידה- ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, כבר נפגש עם בוש בשבוע שעבר וביוני יבקר קויזומי, ראש ממשלת יפן בוושינגטון ובאוטווה.

הנשיא בוש - שומר על יחסי שכנות טובה. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית

דורשת את מקומה

ההיסטוריה הקנדית התאפיינה במשך שנים רבות בניטרליות מסוימת בזירה הבינלאומית. אומנם, חיילים קנדיים נשלחו להילחם במלחמות העולם לצד ארה"ב ובריטניה, אך המציאות הפוליטית הייתה שונה באותם ימים, ומדיניות החוץ הקנדית לא הייתה עצמאית במיוחד.

את זאת הרפר מנסה לשנות- קנדה היא אחת מהכלכלות הגדולות בעולם וככזאת, דורשת את מקומה בליגה הגבוהה של הפוליטיקה העולמית.

יעידו על כך תקציב הביטחון החדש, התמיכה במלחמה (באפגניסטן נהרגו חיילים קנדיים לראשונה מזה עשרות שנים), הסיוע לאזורים מוכי אסון כמו דארפור והתערבות הקנדים בסכסוכים נוספים, דוגמת אחד הנאומים האחרונים של הרפר, בו ציין את רצח העם הארמני בידי הטורקים ב-1915, מהלך שגרר משבר דיפלומטי לא קטן עם ממשלת טורקיה.

קנדה, כך נראה, עושה הכל על מנת לזכות להכרה הראויה למעמדה מצד אחד, אך מקפידה, עדיין, לעשות זאת בתיאום מלא עם האמריקנים. בוושינגטון מקדמים בברכה את התחזקות השכנה מהצפון, אך בחשש מה – התחזקות של קנדה במישור הגיאו-פוליטי העולמי משרתת את האינטרסים האמריקנים כרגע, אך אם יוחלף הרפר בעתיד בראש ממשלה בעל אוריינטציה שונה, תיווצר בעיה מסוימת למדיניות האמריקנית.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך