|
הודו - סין החדשה
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 22/01/2006, 15:21
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
הכלכלה האמריקנית, הבנויה בעיקר על ייצור וצריכה פרטית, מצאה בסין בשנים עברו את ספק הסחורה הזולה החיוני לצמיחה האמריקנית, אולם כיום, כאשר הייבוא האמריקני מסין הוא בשיאו, וכאשר סין משקיעה עשרות ואולי מאות מיליארדי דולרים בארה"ב, האיום על המשך ההתפתחות הכלכלית האמריקנית הוא מוחשי ביותר. בשל כך, החלה ארה"ב לחפש אחר תחליף לשוק הסיני. היא מצאה אותו בדמותה של הודו.
המערכת הכלכלית העולמית עוברת תהפוכות רבות בשנים האחרונות - מאז סיום המלחמה הקרה וקריסת בריה"מ, נותרה ארה"ב המעצמה העולמית היחידה בכל התחומים וביניהם גם בתחום הכלכלי. נוסף על כך, בשנות ה-90 שקעה יפן במיתון עמוק, ובינה ובין הכלכלה האמריקנית נפער פער גדול.
הקמת האיחוד האירופי וביסוס גוש היורו הביאו רבים לחשוב כי אירופה המאוחדת תצליח להוות מתחרה לכלכלה האמריקנית, אולם בשנים האחרונות המיתון הגיע גם לאירופה, אחוז האבטלה גדל במדינות המובילות באירופה, גרמניה וצרפת, לממדים דו ספרתיים, והיורו התחזק מאוד ביחס לדולר - מכה קשה לכלכלה האירופית המתבססת על ייצוא.
התחזקות המשק הסיני
סין, עד לפני שנות דור כלכלה קומוניסטית מפגרת שעוד ליקקה את פצעיה מתקופת שלטונו הטוטאליטרי של מאו דזה דונג, הצליחה להגדיל פי 4 את כלכלתה והפכה למשק הרביעי בגודלו בעולם במונחים דולריים (אחרי ארה"ב, יפן וגרמניה) ולשני בגודלו במושגים של כוח קנייה (על פי נתוני אתר ה-CIA). הגידול העצום בכלכלה הסינית נובע מהעובדה שסין מייצרת היום כל דבר, משרוכי נעליים ועד לתעשייה כבדה ובמחירים תחרותיים, הודות לעלות הזעומה של כוח העבודה במדינה. בשנת 2005 צמחה הכלכלה הסינית ב-10 אחוזים בקירוב, הרבה מעבר ל-1.7% של האיחוד האירופי,3.5% בארה"ב וכ-2% ביפן.
אולם הכלכלה הסינית, התלויה כיום יותר מתמיד במשק האנרגיה העולמי להתפתחותה, מתכוננת להאטה יחסית בקצב הגידול שלה - סכסוכים אתניים בניגריה, מלחמה במפרץ ומשבר הגרעין האיראני, הם בין הגורמים המשמעותיים המאיימים להעלות את מחירה של חבית נפט לרמה של 70 דולר, ולהאט את קצב הגידול הכלכלי בסין.
בעיה נוספת בה נתקלת סין נובעת דווקא מכוחה הרב, המאיים לראשונה על ההגמוניה האמריקנית. בשל המחסור התמידי באנרגיה בסין, היא החלה לחזק את קשריה עם איראן (האיראנים משדרגים כיום את היחסים הכלכליים עם סין על חשבון הרוסים), עם סעודיה (אחת מבנות הברית ההיסטוריות החשובות של האמריקנים בשל עתודות הנפט האדירות בשטחה) ועם שאר נסיכויות הנפט, למורת רוחם של האמריקנים. הכלכלה האמריקנית, הבנויה בעיקר על ייצור וצריכה פרטית, מצאה בסין בשנים עברו את ספק הסחורה הזולה החיוני לצמיחה האמריקנית, אולם כיום, כאשר הייבוא האמריקני מסין הוא בשיאו, וכאשר סין משקיעה עשרות ואולי מאות מיליארדי דולרים בארה"ב, האיום על המשך ההתפתחות הכלכלית האמריקנית הוא מוחשי ביותר. בשל כך, החלה ארה"ב לחפש אחר תחליף לשוק הסיני.
ראש ממשלת הודו, מאנמוהאן סינג (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)
מחפשים חלופות
לא רק המשק הסיני התעורר בשנים האחרונות - מספר כלכלות במזרח הרחוק כמו אינדונזיה וויטנאם, המייצרות טקסטיל זול, נכנסו לתנופה אף הן, אך כוח הייצור של מדינות אלה מטבע הדברים, הוא קטן יותר מהכוח הסיני המתבסס על חמישית מהמין האנושי. הודו לעומתן, מדינה בעלת אוכלוסייה של 1.1 מיליארד בני אדם, צצה ועולה כחלופה אמיתית לכלכלה הסינית. הכלכלה ההודית שאף היא צומחת מזה שנים, ובשנת 2005 גדלה ביותר מ-7%, נהנית ממספר יתרונות על פני הכלכלה הסינית :
א. רוב רובה של התעשייה הסינית מבוסס על מוצרים של LOW-TECH כמו טקסטיל, פלסטיק ומתכות, בעוד שהודו מתבססת כיום כמעצמת היי-טק אמיתית, המייצאת מוצרים באיכות גדלה ונהנית מכוח עבודה זול ומיומן בתחום.
ב. השפה האנגלית שגורה בפי רבים בהודו, בוודאי בקרב קהילת העסקים והתעשייה והיא מייצרת אווירת עסקים נעימה למשקיע המערבי בניגוד לסין בה השפה האנגלית אינה נפוצה.
ג. הודו, בניגוד לסין, לא מייצרת איום על ההגמוניה האמריקנית בעולם, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית, עובדה ההופכת אותה לאטרקטיבית עוד יותר בעיני האמריקנים. יתרה מכך, הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, היא מדינה בעלת פתיחות פוליטית כלפי המערב בניגוד לסין שעל אף המעבר שלה לכלכלת שוק היא עדיין מדינה טוטליטארית.
ד. הודו סוגרת פערים גם בענפים בהם יש לסין יתרון עליה - הטקסטיל ההודי עבר מהפכה של ממש בעשר השנים האחרונות, מענף המתבסס על מתפרות ביתיות מיושנות הוא הפך לענף בעל מפעלי ענק, חלקם בבעלות ישראלית. גם ענף הפלדה זוכה לייצוג הודי נכבד- לקשמי מיטאל, איל הפלדה ההודי, החולש על תאגיד בינלאומי בשם Mittal Steel Company, תאגיד הפלדה הגדול בעולם, הוא האיש השלישי בעושרו בעולם על פי מגזין פורבס, ושוויו מוערך ב-25 מיליארד דולר.
סין עצמה רואה בהתעצמות ההודית איום, ובצד קשרי מסחר שהיא מקיימת עם הודו, היא ממשיכה לחזק את קשריה עם פקיסטן, האויבת הגדולה של הודו.
בשנה הקרובה, אם כן, אנו צפויים לחזות בשינוי של ממש בכלכלה העולמית כאשר בצד האטה בכלכלה הסינית שתימשך גם בשנים הבאות, נראה את הכלכלה ההודית מתרוממת וחודרת לשווקים שבעבר היו נחלתם הבלעדית של הסינים.
| |
|
|
|
|
