בבחירות שנערכו לנשיאות בוליביה ב-18.12, זכה איבו מוראלס, מנהיג עממי ומגדל קוקה בעברו, בלמעלה מ-53% מהקולות כבר בסיבוב הראשון, תוך שהוא מכה 7 יריבים אחרים. על אף שמוראלס צפוי להיכנס לתפקידו רק בעוד כשבועיים (22.1), הוא כבר הספיק לערוך מסע בין מספר מדינות, תוך שהוא משיג הישגים חשובים ביותר למדינתו וממצב את עצמו כמאחז סוציאליסטי אנטי-אמריקני באמריקה הלטינית.  

בוליביה, מדינה הנחשבת לאחת המדינות העניות ביותר בחצי הכדור המערבי, היא מעצמת אנרגיה אמיתית. מאגרי הגז הטבעי שלה שניים רק לאלה של ונצואלה באמריקה הלטינית ואחד החששות הגדולים כיום במערב הוא כי מוראלס ילאים את חברות הגז הטבעי בארצו - חשש מבוסס יחסית לנוכח הצהרותיו במהלך מערכת הבחירות וארה"ב כבר מתרחקת ממי שהצהיר במהלך הבחירות כי יהפוך לסיוט הקשה ביותר של וושינגטון.

מוראלס נפגש עם הקשיש הקובני

מסעו הפוליטי הראשון היה לקובה ולא בכדי. מוראלס, מנהיג בעל חושים פוליטיים מחודדים, בחר לשדר מסר ברור לאחר בחירתו באשר לרצינות הקמפיין שלו והרצון שלו לקחת את בוליביה לכיוון ריכוזי-סוציאליסטי. מוראלס טרח להחמיא לקסטרו על ניהולה של קובה, ושהה שם קצת פחות מ-24 שעות. שני המנהיגים חתמו על תוכנית בת שנתיים וחצי למיגור הבערות בבוליביה, קובה הציעה למוראלס 50,000 ניתוחי עיניים ו-5000 מלגות רפואה במדינה הנחשבת לבעלת מערכת החינוך הטובה ביותר באמריקה הלטינית (יש לציין כי גם ונצואלה נהנית מתוכנית המלגות הקובנית).

מקובה, המריא מוראלס לונצואלה בכדי להיפגש עם מנהיג סוציאליסטי אנטי אמריקני אחר, הוגו צ'אבז. בפגישה זו בירך צ'אבז את עמיתו על היבחרו לנשיאות בוליביה וחתם אתו על הסכם שבו תספק ונצואלה 150,000 חביות נפט בחודש לבוליביה בתמורה למוצרים חקלאיים. מוראלס דרך אגב הגיע לונצואלה בעזרת מטוס קובני (שלקח אותו גם לפגישה עם קסטרו). בסדרת פגישות אלו הוחלט על הציר האנטי אמריקני באמריקה הלטינית שחברים בו קובה, ונצואלה ובוליביה. מוראלס גם שמע מצ'אבז על ניהול משק אנרגיה מולאם, ומוראלס הצהיר כי הוא יבצע מהלכי הלאמה בארצו, תוך כדי הימנעות מפגיעה בחברות זרות ככל האפשר.

מסע הופעות באירופה ובמזרח הרחוק

לאחר שהבטיח את מקומו בציר הלטיני, נסע מוראלס לאירופה, המשק הכלכלי השני רק למשק האמריקני, בעיקר על מנת להבטיח השקעות זרות החיוניות כל כך להמשך ההתפתחות הכלכלית של בוליביה. בספרד זכה מוראלס למחיקת חוב בן 120 מיליון דולר של מדינתו לספרד (כאשר מחיקת החוב מותנית בהשקעת הכסף במערכת החינוך הבוליביאנית). מוראלס אף הצהיר במהלך ביקורו בספרד כי יפחית מחצית ממשכורתו (1000 דולר במקום אלפיים דולר לחודש) וכן ממשכורתם של בכירים אחרים בכדי להשקיע את הכסף גם במערכת החינוך (מורה משתכר כ-100 דולר בחודש ועל כן טען מוראלס, יוכל לממן משכורתם של עשרה מורים).

הספרדים, שבאמצעות חברות מסחריות שולטים על רבע מרזרבות הגז הטבעי, היו מודאגים באשר להמשך הפעילות הכלכלית שלהם, ומוראלס, שלארצו יחסים מיוחדים באופן היסטורי עם ספרד (כמעצמה הקולוניאלית ששלטה בבוליביה), הבטיח עדיפות מסוימת לחברות הספרדיות.מוראלס מצא בראש ממשלת ספרד, רודריגז זאפאטרו, ידיד אמת לעניין הסוציאליסטי, והקשר בין המדינות התהדק.

מוראלס כבר הצהיר כי הוא הולך להלאים את משק האנרגיה וכי חברות זרות יזכו לאפשרות לעבוד בתוך המסגרת הזו (מוראלס זקוק לחברות זרות בכדי להמשיך את חיפושי הגז). בנוסף, הספיק להיפגש עם חבייר סולאנה וכן עם נציגים מהמפלגה הקומוניסטית בספרד.

בצרפת, נפגש מוראלס עם הנשיא הצרפתי שיראק, שהפציר במוראלס לשמור על האינטרסים הצרפתיים בארצו. עוד אמר שיראק כי צרפת זקוקה לדעת כי "האווירה" בבוליביה היא ידידותית לפני שתסכים להמשך ההשקעות, ובכך ביטא פעם נוספת את חששות האירופים באשר לעתיד משק האנרגיה הבוליביאני, וכל זאת על רקע משבר האנרגיה באותו שבוע שיצרה רוסיה.

התחנה הבאה במסעו של צ'אבז היא סין, אליה הגיע ביום ראשון ה-8.1.06. סין, כלכלה שמתפתחת בקצב חסר תקדים כמעט, זקוקה נואשות למקורות אנרגיה ולמחצבים נוספים כחלק מההתפתחות הכלכלית שלה. למרות המרחק הבעייתי בין המדינות, המקשה על העברת הגז מבוליביה לסין, מטרת הביקור הרשמי של מוראלס בסין היא בכל זאת כלכלית, קרי פתיחת הדלת לחברות אנרגיה סיניות לחפש גז בבוליביה. צעד זה משמעותי ביותר מאחר ובוליביה, החברה בציר הלטיני האנטי-אמריקני, מזמינה את מעצמת הנגד בכדי לייצב אחיזה באמריקה הלטינית.

התחנות האחרונות במסעו של מוראלס בעולם הן דרום אפריקה, איתה מקיימת בוליביה מספר פרויקטים ביניהם פרויקט חינוכי (שיתוף פעולה בין תיכונים במדינות השונות) ופרויקטים חברתיים נוספים, וברזיל. בברזיל, המונהגת בידי לולה דה סילבה, נשיא סוציאליסט אשר מנהיג את כלכלת ברזיל קדימה בשיטות קפיטליסטיות, מוצא מוראלס את שותפת הסחר החשובה ביותר, וכבר כיום 40% מהייצוא של בוליביה הולך לברזיל, ו-30% מהייבוא לבוליביה מגיע מברזיל. ארה"ב היא יעד הייצוא מספר שתיים (14% מכלל הייצוא) ומקור ייבוא חשוב (11% מכלל הייבוא). תוכניתו של מוראלס היא להגביר את המסחר עם מדינות לטיניות אחרות על חשבונה של ארה"ב, כאשר ברזיל היא כמובן המרוויחה העיקרית.

הישגים נאים

במסעו העולמי השיג (וישיג) מוראלס מספר הישגים חשובים, שבועיים לפני שהוא נכנס רשמית לתפקידו:

1. כינון הציר האנטי אמריקני ביחד עם קובה וונצואלה- ציר שכבר מביא פירות כלכליים.

2. פיתוח מערכת החינוך הבוליביאנית- באמצעות מלגות מקובה, תמיכה כלכלית מספרד ושיתוף פעולה עם דרום אפריקה.

3. רפורמה חשובה במשק הגז הטבעי, המשאב החשוב ביותר בכלכלה הבוליביאנית- הלאמת החברות הבוליביאניות, הבטחת המשך ההשקעות הזרות במדינה בכלל ובמשק האנרגיה בפרט.

4. קיבוע מעמדה של בוליביה כמדינת מפתח בגוש הריכוזי האנטי אמריקני- הציר הלטיני, היחסים עם סין, שדרוג היחסים עם ברזיל.

5. חיזוק מערכת היחסים עם ספרד, בת בריתה ההיסטורית של בוליביה באירופה.

תוכניתו של מוראלס היא להפוך את בוליביה למדינה סוציאליסטית עם דגש על הלאמת המשק, שיפור המערכות הסוציאליות (חינוך ובריאות) וחיזוק מעמדה הבינלאומי של ארצו. אם לשפוט על פי המסע המוצלח שלו, נראה כי בוליביה בדרך לעמוד ביעדים אלה.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---