17 שנים לאחר המהפכה הדמוקרטית בגוש הקומוניסטי, אשר הורידה את ברה"מ מגדולתה והותירה את ארה"ב בודדה וחופשייה להכתיב את סדר היום העולמי, חוזרת רוסיה בצעדי ענק למעמדה מימי תור הזהב הקומוניסטי, באמצעות, כמה אירוני, אמצעים קפיטליסטים מובהקים.  

לצד פוליטיקת הנפט המוכרת בעולם עוד משנות ה-70, אשר הובלה בידי מדינות ערב, מגיחה לה פוליטיקה חדשה - פוליטיקת הגז הטבעי אשר מונהגת בידי רוסיה. בסדרה של מהלכים, חלקם נעשו כבר וחלקם עתידים להיעשות בעתיד הקרוב, מתכננת רוסיה לשלוט במשק הגז העולמי ולהכתיב את המחירים בו. בכך, מקווים הרוסים לשחזר את ההצלחה הסעודית במשק הנפט ואף להאפיל עליה.

כיום רוסיה היא המנהיגה התורנית של ה-G8, מעמד המאפשר לה לקבוע את סדר היום של המעצמות המתועשות ולהדוף ביקורת כלפיה בנושא הצ'צ'ני, כמו גם בסוגיית ההתרחקות מן המשטר הדמוקרטי, אליו שאפו להגיע לאחר פירוקה של בריה"מ קודמיו של פוטין - גורבצ'וב וילצין.

השתלטות על הגז הטבעי

נכון להיום, רוב צריכת האנרגיה העולמית עדיין נעשית בענף הנפט. למרות זאת, בשנים האחרונות ירד חלקו היחסי של הנפט במשק האנרגיה העולמי עקב התחזקותם של תחליפים נקיים יותר כדוגמת הגז הטבעי, אנרגיה גרעינית, אתנול (המיוצר מקני סוכר), אנרגיה הידרו-אלקטרית ועוד.

מבין התחליפים, הגז הטבעי הוא החשוב ביותר מאחר והוא משאב זמין ונקי. בכדי לסבר את האוזן, בשנים הקרובות, ע"פ תחזיות של כלכלנים מומחים בתחום האנרגיה, 70% מהגידול במשק האנרגיה העולמי ייעשה בתחום הגז הטבעי, אשר מצוי בכמויות מסחריות במקומות רבים בעולם, בניגוד לעתודות הנפט הנמצאות רובן ככולן בשליטת מדינות ערביות ומוסלמיות.

ארגון המדינות המייצאות נפט, קרטל המכונה OPEC, השפיע על הכלכלה והפוליטיקה העולמית ב-30 השנים האחרונות כפי שלא השפיע אף ארגון כלכלי אחר ככל הנראה.

חרם הנפט ב-1973 ומשבר הנפט בסוף שנות ה-70, כמו גם המשבר שהעולם חווה היום, עת מחירה של חבית נפט מאמיר ומתקרב לרמה של 70$ לחבית לעומת כ-20$ בתחילת שנות ה-90, מדגים עד כמה חזק כוחו של הנפט וכיצד מי ששולט בו יכול להשפיע על סדר היום הפוליטי והכלכלי של העולם.

בל נטעה, רוסיה היא יצרנית נפט חשובה ביותר והיא חבה חלק גדול מפיתוחה הכלכלי- צמיחה של 6.4% בשנה בממוצע בשבע השנים האחרונות, במקום השני בעולם אחרי סעודיה מקטגורית יצרניות הנפט. עתודות הנפט של רוסיה הן ה-8 בגודלן בעולם, ורוסיה תהיה במשך השנים הקרובות במעמד מרכזי בתחום.

אולם, בעוד שבתחום הנפט רוסיה היא אחת היצרניות החשובות, הרי שבתחום הגז הטבעי היא המדינה החשובה ביותר, בעלת מעמד דומיננטי יותר ממעמדה של סעודיה בתחום הנפט - כמעט 27% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות ברוסיה, שטרם מימשה את חלק גדול מהפוטנציאל בסיביר ובמקומות אחרים במדינה, לעומת הסעודים החולשים "רק" על חמישית מעתודות הנפט בעולם.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. משתמש באמצעים קפיטליסטים להחזיר את רוסיה לימי הזוהר. צילום: הקרמלין

הדגמת יכולת

איתות קטן ליכולותיה ולתוכניותיה של רוסיה בנושא הגז הטבעי התקבל בחורף האחרון, עת הכריזה רוסיה על העלאת מחיר הגז שהיא מוכרת לאוקראינה מרמה של 50$ ל-1000 מ"ק, לרמה של 230$(!).

סירובה של אוקראינה לשלם מחיר שכזה גרר הפסקת הזרמת הגז בצינורות העוברים בשטחה ואשר מספקים כרבע מתצרוכת הגז הטבעי בכל מערב אירופה והוביל למשבר בינלאומי, כל זאת בעיצומו של חורף קשה מהרגיל בו מצאו את מותם כתוצאה מהקור עשרות רבות של אנשים, חלקם בשל המחסור באנרגיה בזמן המשבר.

הלחץ הרוסי הצליח לבסוף - המחיר הסופי שנקבע היה כפול מהמחיר המקורי- 95$ ל-1000 מ"ק. פשרה הזו הציתה סדרת אירועים שבהובילה להתפטרות קולקטיבית של הממשלה באוקראינה במחאה על הטיפול במשבר מצד הנשיא האוקראיני. בבחירות שנערכו לאחרונה, כשלושה חודשים לאחר אותו משבר, זכתה המפלגה הפרו-רוסית של ויקטור ינוקוביץ', מפלגת המחוזות, והעמידה בסימן שאלה את המהפכה הכתומה שעברה על המדינה ב-2004.

תרגיל דומה ופחות מתוקשר ביצעה רוסיה כנגד מדינה אחרת ש"העזה" לנסות ולהתרחק מרוסיה – גרוזיה. גם שם נפתר לבסוף המשבר, אך המסר הועבר- רוסיה היא שוב מעצמה בצמיחה וישנו מחיר כבד שצריך לשלם כל מי שפועל כנגד האינטרסים שלה.

במקביל להבטחת זרימת הגז באופן סדיר- רוסיה בונה צינורות גז אדירים המחברים בינה לבין סין, בנוסף לצינורות לאירופה ולמקומות אחרים - מגבירה רוסיה את שיתוף הפעולה שלה עם מדינות בעלות גז בעולם.

ההסכם עם אלג'יריה

בחודש שעבר ביקר פוטין ביקור קצרצר ורב משמעות באלג'יריה, יצואנית הגז השלישית בעולם ובעלת 3-2 אחוז מכלל עתודות הגז בעולם. פוטין הביא אתו סוכריה- ויתור על כל החובות של אלג'יריה לרוסיה (ע"פ הערכות המדובר במיליארדי דולרים) בתמורה להתחייבות אלג'ירית להמשיך ולרכוש נשק רוסי.

אחת מהבעיות של הגז הטבעי, שבכדי למוכרו למדינות מרוחקות אליהן לא אפשרי או לא משתלם להניח צינור, יש להפוך את הגז לנוזלי. המדובר בתהליך המייקר את הגז שלא כל יצרנית גז מסוגלת לבצעו. אלג'יריה נחשבת לחלוצה בתחום וכבר מוכרת למדינות רבות גז טבעי נוזלי, ידע חשוב מאוד לרוסים המעוניינים להרחיב את השווקים שלהם.

אולם פוטין לטש עיניו לפרס הגדול- חברות הגז הרוסיות קיבלו ממשלת אלג'יריה מונופול בחיפוש הגז בסהרה האלג'יראית, ולמעשה - השפעה אדירה על משק הגז כולו באלג'יריה. קדם למהלך זה השתלטות למשעה של חברת גזפרום הרוסית-ממשלתית על חיפושי הגז הטבעי בקזחסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן (לשעבר רפובליקות סובייטיות), היושבות על עוד כ-5-4 אחוזים מעתודות הגז העולמיות.

מקימים קרטל אנרגיה חדש?

רוסיה מקפידה לשמור על יחסים קרובים גם עם איראן, האוחזת במאגר השני בגודלו בעולם של גז טבעי - 15% מכלל הגז בעולם. חשבון פשוט מעלה כי רוסיה, איראן, אלג'יריה ושלוש הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, שולטות על מחצית מכלל הגז הטבעי בעולם. מכאן, הדרך ועד הקמת קרטל חדש שישלוט במחירי הגז העולמיים – קצרה.

כיום 6 המדינות מייצאות 40% מכלל הגז בעולם,לא מעט בשל העובדה כי איראן מייצאת רק כ-2% מהגז העולמי על אף שהיא שולטת על 15% ממנו. לשם השוואה, ארגון OPEC שהוזכר קודם, שולט בכ-65% מכלל הנפט בעולם, מייצא כ-40% מהנפט העולמי והוא מורכב ממספר רב יותר של מדינות, 11 במספר, בעלות אינטרסים משתנים דוגמת ונצואלה, ניגריה, אינדונזיה ומדינות ערב.

באם יקום קרטל יצרניות הגז הטבעי, על בסיס 6 המדינות האלה, תהיה רוסיה לחברה הדומיננטית יותר בשוק הגז העולמי ובוודאי בקרטל, בו היא תהיה זו אשר על פיה יישק דבר.

אם לשפוט מהשפעתן של המדינות העשירות בנפט על סדר היום העולמי בכל התחומים, נראה כי דבר לא יעצור את רוסיה מלחזור לימי הזוהר שלה, לפחות מבחינת ההשפעה העולמית.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---