חיפוש :
  

רפורמה במועצת הביטחון
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 17/04/2006, 02:56
אלון לוין ויובל בוסתן

השינויים הגיאו-פוליטיים בשנים האחרונות הופכים את רעיון הרפורמה במועצת הביטחון של האו"ם להכרח. לצד 4 המדינות הרואות עצמן מועמדות לחברות קבועה – יפן, הודו, גרמניה וברזיל, נראה כי השינוי הנכון ביותר יהיה כזה שיארגן מחדש את המועצה באופן שוויוני בין יבשות העולם.  

למרות הדימוי של האו"ם, כארגון נטול שיניים העוסק בעיקר ביחסים דיפלומטיים בין מדינות, קוקטיילים ומפגשי שגרירים, קיים בארגון זה אחד הגופים הדיפלומטים החזקים שידע העולם – מועצת הביטחון של האו"ם.

מועצת הביטחון מורכבת מחמש חברות קבועות בעלות זכות וטו על כל החלטה של המועצה- ארה"ב,סין,רוסיה,בריטניה וצרפת, אליהן מתווספות 10 חברות זמניות - 3 אפריקניות, 2 אסיאתיות, 2 מאמריקה הלטינית, 2 ממערב אירופה ואחת ממזרחה. בכל פעם, אחת מהעשר, אפריקנית או אסיאתית היא מדינה ערבית (כיום זוהי קטאר).

בסמכות מועצת הביטחון להורות על הטלת סנקציות כלכליות או צבאיות על מדינה אשר מסרבת למלא אחר הוראות המועצה. בשל היוקרה והכוח הנלווים לסמכויות הללו, ישנן ארבע מדינות נוספות הדורשות את צירופן כחברות קבועות במועצת הביטחון, ובכך להפוך את הגוף הקבוע לגוף בעל 9 חברות המחזיקות בזכות וטו, ובכך, הלכה למעשה, יקשה על המועצה לקבל החלטות, בוודאי כאלו השנויות במחלוקת.

ארבע מבין חמש החברות הקבועות נמנות על המנצחות של מלחמת העולם השנייה, אשר מתמודדות עם השינויים הגלובאליים שהתרחשו מאז הוקם האו"ם ב-1945 . מאז היווסדו, התרחב הארגון מ-51 מדינות חברות ל-191.

רוצים חברות קבועה (צילום: אתר מועצת הביטחון)

והמועמדות הן...

יפן - בתור הכלכלה השנייה בעולם, היא התורמת השנייה לאחר ארה"ב לתקציב האו"ם, מכיוון שכל מדינה החברה באו"ם תורמת כסף בהתאם לחלקה היחסי בתוצר העולמי. לפיכך, מאחר ויפן היא בעלת המשק השני בגודלו, יוצא שהיא תורמת יותר מאשר 4 החברות הקבועות האחרות במועצת הביטחון. יפן היא אף תורמת גדולה למדינות רבות בעולם, בעיקר באסיה, ונהנית מתמיכה רחבה של מדינות, תמיכה אליה ניתן להוסיף את רוב מדינות המערב.

טענתה היא כי בעל המאה הוא בעל הדעה ועל כן מן הראוי שתזכה להכרה כמעצמה עולמית בדמות מושב קבוע במועצת הביטחון. לכך ניתן להוסיף את העובדה כי לאחר שנים של מיתון, המשק היפני נמצא כיום בצמיחה ומכאן שתרומתה הכלכלית של יפן למשימות הארגון רק גדלה עם השנים.

מאחר ו-5 החברות הקבועות נקבעו למן ימיה הראשונים של המועצה,(כשרוסיה יורשת את המושב של בריה"מ), לא קיים הליך מסודר לקביעת צירוף חברות חדשות לגוף זה.

באם תהיה זו החלטה במליאת האו"ם, אזי ליפן יש תמיכה רחבה והיא תזכה לכסא המיוחל. אם ההחלטה תיחתך במועצת הביטחון, ליפן יש רוב, אולם ההחלטה עשויה ליפול בשל וטו סיני - מלל רב נשפך, גם באתר זה, אודות החיכוך הדיפלומטי בין המדינות, הנובע מהתחזקותה הצבאית של סין, המדאיגה את יפן מחד, ומביקוריו של רוה"מ היפני קויזומי, במקדש יסוקוני לזכר חללי מלחמות יפן המוזכרים בו גם פושעי מלחמה שפגעו בעם הסיני, כמו גם בעם הקוריאני (שתי הקוריאות מתנגדות אף הן) מאידך.

גרמניה - המדינה עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם אף היא מן התורמות הגדולות לאו"ם וגם היא סבורה כי מן הראוי שתזכה למקום קבוע במועצת הביטחון.

באם גרמניה תצורף כחברה מן המניין היא תהיה לחברה השלישית ממערב אירופה שתזכה בכבוד, עובדה שכבר זכתה לביקורת רבה ולהצעה נגדית מצד מדינות באירופה עצמה, להמיר את הבקשה הגרמנית בכסא של האיחוד האירופי. יחד עם זאת, אף אחת מהמעצמות לא הביעה את התנגדותה לצירופה של גרמניה למועצת הביטחון ונכון לכרגע היא נהנית מסיכויים גבוהים יותר מהיפנים לזכות במושב הנכסף.

(Stock.Xchng :אנג'לה מרקל - גם היא רוצה כיסא (צילום

הודו - מגדולות תורמות החיילים לכוחות האו"ם. המדינה השנייה בגודלה בעולם במושגים של אוכלוסייה, סבורה כי בשל תרומתה הגדולה לאו"ם ובשל היותה מדינה ענקית המייצגת כ-16% מאוכלוסיית העולם, עליה להפוך לחברה מן המניין במועצת הביטחון.

באשר להודו, הועלו הצעות מצד סין ואף ארה"ב, כי תקבל מושב קבוע אך ללא זכות וטו. לאחרונה מתקרבת ארה"ב להודו, ובביקורו האחרון של הנשיא בוש נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה מרחיק לכת מבחינת המדינות, עובדה העשויה לעמוד לזכות ההודים ברגע ההחלטה. האמריקנים רואים בהודו מעצמה בעלת זיקה ברורה למערב בשל היותה דמוקרטית, המאזנת את סין במזרח הרחוק והפיכתה לחברה קבועה רק תחזק את האסטרטגיה הזו.

ברזיל - מעצמה בהתהוות, הזוכה להישגים בתחומים רבים בשנים האחרונות כגון הכלכלה, חקר החלל, תעשייה וחינוך. גם ברזיל שולחת חיילים רבים למשימות האו"ם והיא נהנית מתמיכה של כל המעצמות.

לאחרונה חלה התקרבות רבה בין ברזיל לבין סין ורוסיה, בעיקר בשל רצונן של השתיים להשיג דריסת רגל באמריקה הלטינית, החצר האחורית של ארה"ב. לכן, היא יכולה לסמוך על תמיכה של השתיים במינוי. יחד עם זאת ובשל אותן סיבות, ארה"ב עשויה לטרפד את ההצעה או רק למנוע מברזיל את זכות הוטו.

ראש ממשלת ברזיל, דה-סילבה - גם הוא רוצה כיסא (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

מאוגדות ביניהן

ארבעת המדינות, יפן, גרמניה, הודו וברזיל, מאוגדות ביניהן ותומכות כל אחת בשלוש האחרות במועמדות למועצת הביטחון. טרם נקבע לוח זמנים לדיונים באשר לרצונן של הארבע להצטרף למועצה וכן עוד לא נקבעה הדרך בה תיעשה ההחלטה בעניינן.

חששן של הארבע הוא שגם אם הן יזכו להצטרף למועצת הביטחון, זכות הוטו תישלל מהן, כפתרון ביניים שימנע התנגדויות של 5 החברות הקבועות ובנות בריתן.

צירוף הארבע יפגע בזכויות היתר מהן נהנו החברות הקבועות ב-60 השנים האחרונות, אך כל אחת מהן מוכנה לשקול צירוף של חלק מהארבע, בשל הסיבות שנזכרו לעיל.

דרושה רפורמה שוויונית

יש להוסיף כי 9 החברות הקבועות (באם יצורפו הארבע) יתחלקו כך: אסיה עם שלוש או ארבע נציגות- סין, הודו, יפן ורוסיה (שיש הרואים בה מדינה אירופית), אירופה עם שלוש נציגות - בריטניה,צרפת וגרמניה ואמריקה, עם שתי נציגות - ארה"ב וברזיל. יבשת אפריקה בולטת בהעדרה מהרשימה והיא מקבלת כרגע שלוש נציגות זמניות בלבד.

אין ספק כי הרפורמה במועצה נדרשת וחשובה לנוכח השינוי הגיאו-פוליטי בעולם, אך לצד צירוף המדינות החדשות, יש לשקול את המשך שיתופן של בריטניה וצרפת, אשר משנה לשנה תרומתן הסגולית למשימות האו"ם, הן במושגים כלכליים והן במושגים צבאיים קטנה.

מועצת ביטחון שוויונית יותר, היא זו שתכלול את סין,הודו ויפן כנציגות אסיה, רוסיה, גרמניה ומושב נוסף לאיחוד האירופי שיתחלף בתורנות בין מדינות האיחוד, ארה"ב וברזיל, וכן ניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואשר תורמת חיילים רבים לכוחות האו"ם ולכוחות האיחוד האפריקני במשימות השכנת שלום, ואשר מרבית אוכלוסייתה מוסלמית. בכך, יזכו 54 המדינות המוסלמיות החברות באו"ם בייצוג משלהן.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך