טורקיה המודרנית, תוצר חזונו של מוסטפה כמאל אתאטורק, מוצאת עצמה לעיתים בין הפטיש לסדן. מחד - יחסיה עם ארה"ב ואירופה חשובים ברמה האסטרטגית ומאידך, בשל סיבות היסטוריות, תרבותיות ודתיות, רוצה טורקיה ביחסים גם עם העולם המוסלמי - רצונות העשויים לעיתים להתנגש.  

מוסטפה כמאל, גיבור גליפולי, מביס היוונים בתחילת שנות ה-20 ומי שהעניק לטורקיה המודרנית את עצמאותה ודמותה, היה לנשיאה הראשון של טורקיה ב-29 באוקטובר 1923, תפקיד בו כיהן 15 שנה. כמה חודשים קודם, נפרד מוסטפה כמאל, לימים אתאטורק או אבי הטורקים, מהדמות המשפיעה ביותר על חייו - זוביידה האנים שנפטרה בגיל 66.

אתאטורק נולד בשנת 1881 בעיר סלוניקי, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית וכיום חלק מיוון. אביו נפטר כשהיה בן 6 או 7, ובכך הפכה אמו לדמות המרכזית בחייו. 5 ילדים היו לזוביידה, שלושה מהם נפטרו בילדות, והיא התאלמנה בגיל 27. זוביידה ידעה קרוא וכתוב, עניין נדיר לאישה באימפריה העות'מאנית והייתה בת למשפחה אדוקה מאוד באיסלאם.

שמועות רבות סובבות עד היום את שאלת מוצאו הדתי של אתאטורק- יש הטוענים כי אמו הייתה יהודיה ובכך למעשה גם הוא. העלווים בטורקיה, מיעוט נרדף החי בעיקר באזור איסכנדרון בדרום מזרח המדינה מאמינים כי אתאטורק היה עלווי בעצמו.

כך או כך, יהיה זה אתאטורק שיבצע רפורמות עמוקות במבנה החברתי-כלכלי-דתי-פוליטי של טורקיה ובין היתר יפריד את הדת מהמדינה, הפרדה הנשמרת עד היום, למרות שנתפסת כלא דמוקרטית מאחר והיא גוררת התנכלויות מצד השלטון כלפי טורקים דתיים.

הנער אתאטורק נשלח בגיל 12 לאקדמיה צבאית בעיר הולדתו, שם נחשב לעילוי גם בתחום המתמטיקה ובלימודים בכלל. עד לכניסתו לתפקיד נשיא טורקיה 30 שנים אחר כך, יישאר אתאטורק במסגרות צבאיות שונות ויהפוך לטקטיקן צבאי מעולה.

בתפקידו כנשיא, הפך הגנרל לשעבר את צבאה של טורקיה למוקד הכוח החשוב במדינה - הוא העביר חוקים שיועדו להפוך את טורקיה למודרנית- עודד לבישת בגדים אירופיים ואסר את חבישת הכובע המסורתי, הפז (fez), הרשה על טורקים לשתות אלכוהול ואף סייע בהקמת מפעלים לזיקוק אלכוהול, כמו הראקי (מעין גרסה טורקית לאוזו היווני).

אתאטורק אף החליף את האלפאבית המסורתי בזה הלטיני, כחלק ממאמציו להידמות לאירופה. בימים אלה, עת מנסה טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי, דומה כי מאמץ זה הוא חלק מצוואתו של מייסד טורקיה המודרנית.

טורקיה המודרנית, בעבר בסיס האימפריה העות'מאנית שהשתרעה על שטח עצום של 5.6 מיליון קמ"ר בשיאה (פי 10 מצרפת), משתרעת כיום על שטח "צנוע" יותר בן 780,000 קמ"ר. למעלה מ-70 מיליון בני אדם, חמישית מהם כורדים, חיים כיום בטורקיה, ובנוסף מונה הפזורה הטורקית מיליונים רבים, חלק גדול מהם חי בגרמניה ובשאר מדינות האיחוד.

לטורקיה גם קשרים תרבותיים והיסטוריים עם מדינות רבות במרכז אסיה דוגמת קזחסטן, אזרבייג'אן וטורקמניסטן. באזורים אלה חיה אוכלוסייה דוברת טורקית בדיאלקטים מקומיים, ומאז קריסתה של בריה"מ, דואגת טורקיה לטפח יחסים עם מדינות אלה, בייחוד עם אזרבייג'אן.

איסטנבול - בדרך לאיחוד האירופי? צילום: פליקר

הכלכלה הטורקית

טורקיה היא משק מתעורר המושך אליו משקיעים רבים. בשנים האחרונות החלה טורקיה בתהליכי הפרטה בהם מתעניינים משקיעים מאירופה ומארצות ערב, בעיקר מסעודיה. על אף שיותר משליש מהטורקים עדיין עוסקים בחקלאות, התפתח שוק פרטי ותעשייה משגשגת באזורים רבים במדינה, כמו תעשיית הטקסטיל, מוצר התעשייתי העיקרי של טורקיה, לצד מפעלים להרכבת מכוניות וכן אלקטרוניקה.

רעידת האדמה הקשה ב-1999, שגבתה מחיר כבד בנפש ונזק רב לסביבה ולכלכלה, הובילה לאינפלציה תלת ספרתית ולאובדן הערך של המטבע המקומי. ב-1 בינואר 2005 אף שונה המטבע ומיליון לירות טורקיות הפכו ללירה אחת. התאוששות כלכלית, שהתבססה על תיירות, השקעות זרות כתוצאה מההפרטה, מדיניות פיסקלית נוקשה, פיתוח תעשייתי וסיוע של קרן המטבע, הובילו לצמיחה של 9.5% ב-2004 ולירידה באינפלציה לרמה של פחות מ-8% באותה שנה. ב-2005 המשיך המשק הטורקי לצמוח בשיעורים נאים עת רשם צמיחה של כמעט שישה אחוזים.

כיום מעוניינת טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי, מהלך שיקנה לה סיוע כלכלי רב מצד המדינות העשירות באיחוד ויקל על צעירים טורקיים רבים המעוניינים לעבוד מחוץ למדינתם. באירופה עצמה, לעומת זאת, חוששים מצירופה של טורקיה ומהצפת השווקים האירופים בפועלים טורקיים, צעד שעשוי לזעזע את המרקם החברתי באיחוד.

פוליטיקה טורקית

אתאטורק נחשב בזמנו למעין דיקטאטור בשל הצרת צעדיה של האופוזיציה. לימים נתפסו צעדיו כהכרחיים לייצוב המערכת הפוליטית הטורקית ומאז עברה טורקיה שינויים רבים עד להגדרתה כדמוקרטיה. הפרלמנט הטורקי הוא רב מפלגתי. כיום מפלגת השלטון היא מפלגה אסלאמית - מפלגת הפיתוח והצדק בראשותו של רסיפ טייפ ארדוגאן. מפלגת האופוזיציה הראשית, המפלגה הרפובליקנית העממית, היא המפלגה הותיקה ביותר בטורקיה, מייסודו של אתאטורק.

עם עליית המפלגה האסלאמית לשלטון ב-2003, התעוררו חששות רבים כי טורקיה תנטוש את דמותה החילונית. במקרה כזה, עשוי הצבא הטורקי, הנאמן למסורתו של אתאטורק, לפעול כנגד התעוררות אסלאמית ולבצע הפיכה בשלטון. למרות החששות, ארדוגאן הוכיח עצמו כפרגמאטי בכל הקשור להתייחסותו לדת וטורקיה ממשיכה לשמור על צביונה החילוני. השמירה על הסטטוס קוו, גם לאחר עליית המפלגה האסלאמית לשלטון, הוכיחה כי הדמוקרטיה בטורקיה יציבה.

כחלק מהתנאים להצטרפות לאיחוד האירופי, נדרשת המערכת הפוליטית והמשפטית בטורקיה לבצע מספר רפורמות. דרישה חשובה אחת היא ביטול עונש המוות ושיפור זכויות האדם של עצירים המוגדרים פוליטיים - טורקיה, המתמודדת עם טרור כורדי, ה-PKK, הרוצים בעצמאות מדינית לכורדים במזרח המדינה, פעלה עד כה ביד קשה כלפיהם ובכך גררה ביקורת מצד אירופה.

רפורמה אחרת נוגעת למציאת פתרון ארוך טווח לשאלת קפריסין וגם שם הפתרון לא יהיה פשוט.

קפריסין

ב-1974 חדרו כוחות צבא טורקיים לצפון האי הים תיכוני. לטענת הטורקיים, סבל המיעוט הטורקי באי מרדיפות והתנכלויות מצד הרוב היווני, מה שלא הותיר כל ברירה בפני הטורקים, אלא לפלוש.

הפלישה לוותה בחילופי אוכלוסין נרחבים וכיום 99% מהטורקים ו-99% מהיוונים חיים באזורים נפרדים. צפון קפריסין לא זכתה בהכרה מצד אף מדינה עד היום, למעט טורקיה עצמה כמובן.

רוב היוונים בקפריסין לא מעוניינים בהסדר עד שימולאו מספר דרישות שלהם ביניהן פינוי רבבות של מתיישבים טורקיים שהגיעו לאחר 1974 לאי, צמצום הכוח הצבאי הגדול המוצב בצפון קפריסין ופיצויים של הפליטים היוונים שהותירו מאחור רכוש רב.

הצבא הטורקי

נחשב לשמיני בגודלו בעולם עם יכולת גיוס של למעלה ממיליון חיילים. השריון הטורקי מבוסס בעיקר על טנקי הפאטון האמריקנים (בצה"ל כונו מג"חים ונמצאים בשלבים אחרונים של הוצאה משירות) וטנקי הליאופרד הגרמניים.

לרשות הצבא אלפי קני ארטילריה. חיל הים הטורקי מורכב מעשרות צוללות ומספינות רבות ונחשב למודרני. חיל האוויר הטורקי אף הוא מודרני וברשותו קרוב ל-400 מטוסי קרב מדגמי פאנטום ו-F-16.

הצבא הטורקי - מקום שמיני בעולם. צילום: ווב-שוטס

טורקיה במערכת הגלובלית

יחסיה של טורקיה עם ארה"ב הדוקים ברמה האסטרטגית - בשטחה של טורקיה מצויים בסיסים צבאיים של האמריקנים, וצבאה מבצע תמרונים משותפים, הן עם הצבא האמריקני והן עם צה"ל (בעיקר עם חיל האוויר הישראלי), כמו גם ברמה האופרטיבית בשנים האחרונות - טורקיה שלחה כוחות לאפגניסטן, אימנה חלק מכוחות הביטחון של אפגניסטן בעידן הפוסט-טאליבן, סייעה במשימות של שמירת שלום גם בבוסניה ובקוסובו ונטלה חלק, באמצעות חברות קבלניות, בשיקומן של אפגניסטן ובוסניה.

גם יחסיה של ישראל עם טורקיה הדוקים ביותר, על אף שבתקופה האחרונה חלה התקררות ביחסים. לאחר הבחירות ברשות הפלשתינית וניצחון החמאס, התארח חאלד משעל בטורקיה, בצעד שנתפס כמתריס כלפי ישראל. במלחמת לבנון השנייה, נרמז על ידי ישראל כי נשק מוברח לשימוש החיזבאללה דרך המרחב האווירי הטורקי. חיל האוויר הטורקי אף יירט שני מטוסים איראניים ובדקם, אך לא מצא דבר.

כיום מדברים בטורקיה על שיגור סיוע לכוח הרב לאומי המתוכנן לקום בדרום לבנון. מהלך שכזה כבר גורר ביקורת מצד רבים במערכת הפוליטית המפחדים להעמיד את הצבא במצב רגיש בו הוא עשוי להידרש ולהילחם בחיזבאללה, ארגון הנהנה מפופולאריות רבה בעולם המוסלמי, בעיקר בקרב צעירים. בשנה הבאה צפויות בחירות בטורקיה, ומפלגת השלטון האסלאמית חוששת כי מהלך שכזה יעלה לה בקולות רבים. מכיוון שכך ולפי שעה, טורקיה מסייעת בשיקומה של לבנון באמצעים לוגיסטיים בלבד.

דמוקרטיה אסלאמית

טורקיה היא מדינה חשובה ביותר בראייה האמריקנית- מיקומה האסטרטגי בין אסיה לאירופה, קרבתה לאזורים בעייתיים מבחינה פוליטית כמו המזה"ת, הבלקן והקווקז, גרמו לארה"ב לחזר אחר טורקיה במשך שנים רבות. עובדת היותה מוסלמית ודמוקרטית חשובה ביותר, במיוחד בעיניו של הנשיא האמריקני הנוכחי ג'ורג' בוש, המעוניין לקדם את הדמוקרטיה בקרב מדינות מוסלמיות.

עוצמתה הצבאית של טורקיה נחשבת לגורם מאזן במזה"ת. מוכנותה לתרום לכוחות לשמירת שלום במקומות בעייתיים כמו אפגניסטן וקוסובו הופכים את טורקיה לבעלת מעמד פוליטי חשוב בעולם ועלייתה של מפלגה אסלאמית לשלטון בצורה שקטה וללא שינויים דרמטיים בחקיקה מעידים כאמור, על חוסנה של הדמוקרטיה והחוקה הטורקית. רצונה להסתפח לאיחוד האירופי, כולל ביצוע הרפורמות הנדרשות, מחזקים את הקשר שלה עם הגוש הדמוקרטי.

אולם גורמים במערב מודעים למספר בעיות שעלולות להיווצר בשנים הקרובות: אי צירופה של טורקיה לאיחוד יגרור אחריו זעם רב בטורקיה לנוכח העובדה כי ביצעה רפורמות רבות בכדי להתאים לדרישות האירופיות, גם במקרים בהם חשו הטורקים כי הדבר פוגע בהם.

גורמים אסלאמיים ממדינות אחרות פועלים בחשאי בטורקיה וקיימים במדינה גם לא מעט תאים של אל קעידה, המעוניינים לפגוע הצביון החילוני של טורקיה. טורקיה כבר הבהירה כי אינה מוכנה לסייע בתקיפה עתידית של איראן והיא מקיימת יחסים טובים עם מדינה זו, חרף היריבות בין המדינות (תיאוקרטיה שיעית מול מדינה חילונית בעלת רוב סוני).

התקופה הקרובה לא מבשרת טובות למזה"ת באופן כללי. טורקיה, הנמצאת ביחסים טובים הן עם מדינות ערב והן עם ארה"ב ואירופה, עשויה בסיטואציה מסוימת להידרש ולבחור צד. לאופן הבחירה יהיו השלכות כבדות משקל על האזור.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---