המלחמה הקרה נפתחה ביתרון אמריקני בתחום הנשק הגרעיני, יתרון אשר לקח לברה"מ מספר שנים לסגור. ארה"ב, נוסף על פיתוח מואץ, התמקדה בפריסה אסטרטגית של הארסנל הגרעיני שלה, דוגמת פריסתו בטורקיה. על מנת שלא להישאר מאחור, שלחו הרוסים משלוח של טילים גרעיניים למדינה קטנה שאך זה מכבר עברה מהפכה קומוניסטית – קובה.  

מעבר להצלחה המיידית להביא לסיום מלחמת העולם השנייה ולכניעתה ללא תנאי של האימפריה היפנית, ההתקפה הגרעינית שבוצעה בידי ארה"ב על יפן, גרמה להשלכות ארוכות טווח - הפעולה הזו ביססה את ארה"ב כמעצמה החזקה בתבל מאחר והיא הייתה הראשונה להציג יכולת שלא נודעה קודם בהיסטוריה האנושית.

היכולת הגרעינית של ארה"ב תורגמה חיש קל לכוח פוליטי, ואפשרה את הרחבת ההשפעה שלה בעולם. בריה"מ, מעצמת על בזכות עצמה, מונעת באידיאולוגיה סותרת לזו האמריקנית, הייתה מעונינת להשפיע בעצמה בזירה הפוליטית הבינלאומית ולשם כך היה עליה להוכיח כי היא משתווה בכוחה לארה"ב.

כך יצאה לפועל תוכניתה הגרעינית של בריה"מ - בשנת 1949 הצליחה בריה"מ לבצע ניסוי גרעיני שהביא לכלל מחשבה כי הם הדביקו את האמריקנים, אך פצצת המימן האמריקנית, שפוצצה באיי מרשל, הייתה בעלת עוצמה גבוהה פי 700 מהפצצה שהוטלה על הירושימה, והיא הציגה יתרון אסטרטגי חדש ונוסף של האמריקנים על הסובייטים.

משלוח סובייטי לקובה

בתחילת שנות ה-60, כבר היו לאמריקנים ולרוסים ארסנל גרעיני גדול דיו בכדי להשמיד האחת את רעותה, אולם בעוד שלאמריקנים היו טילים בין יבשתיים ונוכחות של נשק גרעיני בטורקיה, במרחק קטן יחסית לעריה הגדולות של בריה"מ, נעדרו הסובייטים אמצעים שיאפשרו להם לפגוע במטרות אמריקניות.

בצר לה, פנתה בריה"מ לבת בריתה קובה הקומוניסטית החדשה (שעברה מהפכה ב-1959). החשיבות האסטרטגית מבחינת הסובייטים הייתה ברורה - קובה, מדינה קטנה בקאריביים, ממוקמת לא יותר מ-150 ק"מ מחופי פלורידה, בדרום-מזרח ארה"ב.

ב-14באוקטובר 1962 חשפו מטוסי ריגול אמריקניים כי בקובה נבנים אתרי שיגור לטילים ואף סברו כי זיהו טילים באתרי השיגור. שמונה ימים לאחר מכן, בנאום טלוויזיוני תקיף וכמעט חסר תקדים, הודיע הנשיא האמריקני קנדי על קיומם של הטילים האלה על אדמת קובה וכי הוא רואה בבריה"מ אחראית לכך, משמע, שפגיעה בארה"ב מצד קובה עשויה להוביל למלחמה גרעינית עולמית

ממשלת ארה"ב הטילה מצור ימי על קובה, ואוניות סוחר סובייטיות שעשו דרכן לכיוון קובה היו קרובות להתנגשות עם הכוחות האמריקניים. במשך הימים הבאים הוקם צוות חשיבה בבית הלבן בראשותו של שר ההגנה מקנמרה (ובשיתוף מלא של קנדי). הצוות החל לבחון אספקטים שונים במשבר בכדי להביא לפתרונו. הטלת המצור הימי הייתה מכוונת בעיקר בכדי למנוע הגעה של נשק סובייטי נוסף, אך במקביל הועמד הצבא האמריקני בכוננות.

הדרישה האמריקנית הראשונית הייתה להסיג את הטילים מקובה ללא תנאי, אולם לאחר העברת תשדורות בין קנדי למנהיג בריה"מ באותם ימים, ניקיטה חרושצ'וב, הגיעו הצדדים לפשרה. בתמורה להסגת הטילים מקובה, תצמצם ארה"ב את נוכחותה הגרעינית באירופה ותתחייב לא לפלוש לקובה

יישום ההסכם החל ב-28 לאוקטובר עם הוצאת הטילים מקובה. שלושה שבועות לאחר מכן, הסירה ארה"ב את המצור הימי מעל שכנתה הקומוניסטית.

(Teaching Politics :שיחת הרגעה בין קנדי וחרושצ'וב (צילום

משבר מתוכנן מראש?

במשך שנים לאחר מכן עלתה טענה (שלא הוכחה מעולם), כי הרוסים העבירו טילי דמה לקובה בכדי ליצור את המשבר, מתוך מטרה (שאכן הושגה) להביא לצמצום הנוכחות האמריקנית באירופה.

במשך השבועיים שארך המשבר, עצר העולם כולו את נשימתו ופרשנים רבים מגדירים את האירוע כנקודה הקרובה ביותר בהיסטוריה להידרדרות למלחמה גרעינית מחד, ומאידך - כאירוע ששינה את פני המלחמה הקרה והחל את התהליך שהביא לסיומה לבסוף, יותר מרבע מאה אח"כ.

כלקח מן האירועים הדרמטיים, נחנך בין הבית הלבן והקרמלין קו תקשורת ישירה ובלתי-אמצעית בין שני הממשלים על מנת לאפשר התדיינות מהירה ושוטפת בעיתות משבר. על מנת להבדיל את מכשיר הטלפון משאר מכשירי התקשורת בבית הלבן, הוחלט להשתמש בטלפון בצבע אדום...

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---