|
התחמשות איראן ועיראק - קווי דמיון
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים פרויקט האטום
פורסם : 23/02/2006, 21:40
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
קווי דמיון רבים קיימים בין עיראק מודל 1981 לאיראן מודל 2006 ובין התוכניות האסטרטגיות של שתי המדינות, בעיקר בניסיונות לפתח יכולת גרעינית.
בשעה שפרויקט הגרעין האיראני קורם עור וגידים ונראה כי לא יהיה מנוס מפעולה צבאית, מרתקת התנהלות כל הגורמים המעורבים ואופן הפקת הלקחים שלהם מאירועי העבר.
הקבלן המבצע
בעיראק, הייתה זו צרפת, מעצמה גרעינית בפני עצמה, שסיפקה לעיראק כור גרעיני שבנייתו הסתיימה בשנת 1977 ואורניום מועשר.
איראן לעומתה, קיבלה את הכור שלה ממעצמה גרעינית אחרת, רוסיה, אשר הציעה כהצעת פשרה להעשיר את האורניום על אדמתה.
התנגדות בין-לאומית
מאמץ דיפלומטי אמריקני, בין השנים 1979-1976 נעשה בכדי להניא את עיראק מלייצר נשק גרעיני ואת צרפת מלסייע לה.
מאמץ דומה נעשה בשנים האחרונות, הן אמריקני והן אירופי, מאמץ שכבר נועד לכישלון, בשל התעלמותה של איראן מההחלטות הבינלאומיות, מגובה מצד הרוסים (ולאחרונה אף מהסינים, איתם חתמו לאחרונה האיראנים הסכם לאספקת נפט בשווי 100 מיליארד דולר).
חוסר היכולת של רוב הקהילה הבינ"ל להשפיע על הנעשה מובילה לאותן שתי מסקנות שכבר עלו לראשונה בימים שלפני מלחמת המפרץ השנייה – האחת, שככל הנראה לא יהיה מנוס מפעולה צבאית לחיסול פרויקט הגרעין האיראני והשנייה (והחשובה לא פחות) – שוב בולטת מוגבלותה של מועצת הביטחון של האו"ם לסיים סכסוכים בפתרונות דיפלומטיים בהם למעצמות הגדולות אינטרסים שונים.
איומים כספורט לאומי
בשני המקרים ביצעו מנהיגי איראן ועיראק הצהרות לוחמניות כלפי ישראל: סדאם חוסיין, בנאום תקיף באוגוסט 1980, איים כי ישמיד את ישראל (כפי ששב ואיים 10 שנים לאחר מכן). נשיא איראן, אחמדינג'אד, מאיים אף הוא, אם כי בצורה מעט מרומזת כי יעשה אותו הדבר.
הדמיון בין המקרים נוגע גם לעיתוי - ההפצצה על הכור העיראקי התבצעה במהלך מערכת הבחירות בשנת 1981. היה זה ראש הממשלה דאז, מנחם בגין שהורה על ההפצצה שהתרחשה ב-7 ביוני 1981, זמן קצר לפני הבחירות (ב-30 ביוני אותה שנה).
כיום, ישראל מצויה בתוך מערכת בחירות שמאז שהחלה – עלתה גם "ההסברה" הישראלית מדרגה באיומה, כמו גם זו העולמית. בחודשים האחרונים נרמז על אפשרות שתתקיים התקפה לפני קיום הבחירות כמו לפני 25 שנים, אך בהבדל אחד - בשנת 1981 האופוזיציה התנגדה בתוקף למהלך שכזה - היה זה שמעון פרס, מנהיג העבודה דאז ולמעשה מנהיג האופוזיציה שטען כי חייבים לפתור את המשבר בדרכים דיפלומטיות במכתב ששלח לבגין, יום לפני תאריך התקיפה המקורי ב-10 במאי.
(Stock.Xchng :מלחמה אחרי מלחמה ועוד לא רואים את הסוף (צילום
תקיפת הכור
כשבגין הבין כי קיימת אפשרות שהמבצע נחשף, מה שיוביל לסיכון חיי הטייסים ויעמיד בספק את הצלחת המבצע (שגם כך נדחה מספר פעמים). לבסוף התקבלה ההחלטה לבצע את התקיפה ב-7 ביוני.
התקיפה בוצעה לבסוף בידי שתי רביעיות של מטוסי F-16. הכור נפגע בדייקנות מרבית ולא היו פגיעות בנפש, למעט יועץ צרפתי ששהה בכור בזמן התקיפה. כל המטוסים שבו בשלום והציתו את דמיונם של רבים ברחבי העולם. כושר ההרתעה הישראלי התעצם והכור הושמד כמעט לחלוטין, ובכל מקרה הוצא מכלל שימוש.
סדאם חוסיין הגיב בהקצאת משאבים גדולים עוד יותר בכדי לנסות להשיג את הפצצה בדרך שונה, שלא דרשה קיומו של כור. ייתכן גם שהיה מצליח בכך בסופו של דבר, אולם מלחמת המפרץ הראשונה והנוכחות האמריקנית במפרץ מאז, סתמו לבסוף את הגולל על ניסיונות ההתחמשות הגרעינית העיראקיים.
הביקורת כנגד התקיפה הייתה קשה ונוקבת והושמעה הן מצד האמריקנים (מזכיר ההגנה קספר וויינברגר שכיהן בתפקיד רק חודשים ספורים) ומדינות נוספות. גם ביקורת מבית לא חסרה, בעיקר מכיוון השמאל הישראלי שסבר שהשיקול שהנחה את התקיפה היה פוליטי, בשל הסמיכות למערכת הבחירות. מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה במהרה והעבירה הצעת גינוי 487 כנגד התקיפה.
כיום, המפלגות החשובות תומכות בתקיפת התשתית הגרעינית האיראנית, ואם תצא לפועל תקיפה שכזו, אפילו במהלך מערכת הבחירות, ובטח אם היא תתבצע באופן חלק, יזכה המהלך הזה לתמיכה הן בישראל והן בארה"ב ואירופה.
הלקח ממקרה עיראק חייב להיות ברור במשבר הנוכחי- בכדי למנוע ממדינה עם משאבים גדולים ומוטיבציה עצומה להשיג נשק גרעיני, אין זה די לפגוע פגיעה נקודתית בתשתית הגרעינית שלה - פגיעה שבפני עצמה היא חשובה מאחר והיא מעכבת את התהליך - אלא יש צורך בהתקפה יסודית יותר שתהפוך את כל התהליך למיותר.
איראן הפיקה בעקבות ההתקפה לקחים משלה - היא פיזרה את התשתית הגרעינית שלה על פני מספר רב של מתקנים, אותם הקיפה בטילים נגד מטוסים ובמבני מגורים אזרחיים.
הפעם, אם התקפה שכזו תצא לפועל, היא תדרוש תחכום ודיוק ברמה גבוהה מבעבר, ומבצעיה יצטרכו לקחת בחשבון, כי גם לאחר התקפה מוצלחת, המשימה לא תסתיים בכך וסביר כי איראן תתקוף בחזרה באופן כלשהו. זאת ועוד – בניגוד לעיראק שהשפעתה הישירה על ישראל מזערית, לאיראן של שנת 2006 היכולת להשפיע באופן ישיר ומיידי על ישראל – באמצעות החיזבאללה בצפון והחמאס במרכז ובדרום.
| |
|
|
|
|
