|
מלחמת קוריאה
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים פרויקט האטום
פורסם : 26/02/2006, 21:30
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
|
|
מה שהחל כנאום תמים של מזכיר המדינה אמריקני, והמשיך במלחמה שהגיעה לכדי כוננות גרעינית, הסתיים בעימות חסר תקדים בין מפקד הכוחות האמריקנים בלחימה לבין נשיא ארה"ב.
ב-12 בינואר 1950 נשא מזכיר המדינה האמריקני, דין אצ'ינסון, נאום שבו פרט את נקודות האחיזה האסטרטגיות של הממשל במזרח הרחוק כחלק ממערך ההגנה האמריקני באזור. שמה של דרום-קוריאה נעדר מרשימה זו, במה שהתפרש כויתור אמריקני על המדינה.
מעודדת מכך ובטוחה כי האמריקנים לא יתערבו לטובת הדרום, פתחה צפון קוריאה הקומוניסטית במתקפה רחבה על הדרום ביוני 1950 - בנצלם עד תום את יתרון ההפתעה, 400,000 חיילים צפון קוריאנים הצליחו להגיע עד דרומית לסיאול, בירת הדרום ובינם לבין איחוד של קוריאה כולה תחת השלטון הקומוניסטי עמדו כוחות דלילים ביותר.
למרות מאזן הכוחות החד-צדדי, הצליחו הדרום-קוריאנים ביחד עם חיילים מכוח בינ"ל (בעיקר אמריקנים), אשר היו מוצבים שם דרך קבע, להחזיק מעמד עד ספטמבר, עת נחת כוח שמונה ע"י האו"ם ואשר כלל כ-350,000 חיילים, רובם ככולם אמריקנים.
הכוח, בפיקודו של הגנרל האמריקני דאגלס מקארתור, הצליח להכות בצפון קוריאנים בכל החזיתות – החל ממלחמה חזיתית בשטחה הכבוש של דרום קוריאה ועד נחיתות נועזות מאחורי הקווים הצפון-קוריאנים – ומהר מאוד עברה הלחימה לשטחה של צפון-קוריאה.
אך מקארתור, שנשלח לעימות צבאי מוגבל, ניהל אותו באופן מבריק אמנם, אך טעה בקריאת המצב הכולל באזור ובעיקר - שגה בהבנת המסרים הסינים במליאת האו"ם, אשר הזהירו אותו כי התקרבות מהירה לגבול הסיני תאלץ את הצבא הסיני להתערב. לשיא הגיעו הדברים כאשר בפגישה בין מקארתור לנשיא ארה"ב דאז הארי טרומן, סרב מקארתור לשעות לאזהרותיו ופקודותיו של הנשיא והמשיך בשלו.
ב-25 באוקטובר הצטרף הצבא הסיני למלחמה לאורך הנהר יאלו, תוך שהוא מסב, כצפוי, אבדות רבות לכוחות האו"ם, אשר נסוגו דרומה בחזרה אל קו הגבול המקורי.
(Teaching Politics :מלחמת קוריאה - על סף עימות גרעיני (צילום
מקארתור נגד טרומן
בתגובה לתקיפה הסינית, מקארתור, מסיבותיו שלו, תמך בהתקפה מסיבית על סין הקומוניסטית ואף התעמת מספר פעמים עם הנשיא טרומן בדרישה לתקוף בפצצות אטום. טרומן, אשר היה קשוב יותר למסרים מביג'ינג וממוסקבה, חשש ממלחמה גרעינית כוללת – וסרב (מסמכים אשר נחשפו לאחרונה מתעדים את כל השתלשלות העניינים הנ"ל).
טרומן, שזיכרון הניסוי הגרעיני הסובייטי רק שנה קודם לכן היה עדיין טרי אצלו, חשש כי צעדים תוקפניים שכאלה כנגד סין, יעמידו את הסובייטים בפני מצב בעייתי ביותר. על מקארתור אף נאסר להפציץ גשרים על נהר היאלו, הפצצה שהייתה מעכבת הגעה של כוחות סיניים, וכן לבצע תקיפות מוגבלות בשטח הסיני, ועל כך אמר מאוחר יותר מקארתור כי מעולם לא נכפתה החלטה כל כך לא נכונה מבחינה צבאית על מפקד הכוחות בשטח בכל ההיסטוריה האמריקנית.
בחלוף חצי שנה, לאחר שהמלחמה כבר הגיעה לסיומה והשקט חזר לחצי האי הקוריאני למשך השנים הבאות (למעשה עד ימינו). מקארתור, שלא היסס להביע ביקורת נוקבת על הנשיא האמריקני טרומן, מודח מתפקידו וחוזר עטור תהילה לארה"ב.
ייצוב כוחות האו"ם לאורך קו הגבול המקורי סימן למעשה את נקודת הפתיחה במו"מ על הפסקת הלחימה. כיום, אזור הגבול הקוריאני הוא אחד האזורים הממוקשים ביותר בעולם והוא מאוכלס ע"י כוחות צבא רבים - בשנים שלאחר סיום המלחמה פרסו הצפון-קוריאנים קני ארטילריה רבים לאורך הגבול, אשר אמורים לייצר הרעשה חסרת תקדים בהיקפה בכל מקרה של התקפה מהדרום (בספירה האחרונה, נאמד מספרם של קני הארטילריה בכ-80,000).
גם הצבא הדרום קוריאני התחזק במהלך השנים, במקביל לצמיחה הכלכלית הכללית במדינה וכעת נחשב חצי האי הקוריאני לאחד המקומות הצפופים ביותר מבחינת נוכחות צבאית.
אולם, גם לאחר שהתקיימו מספר תקריות גבול לאורך השנים, מתחת למעטה העוינות ההדדי בין שתי הקוריאות קיימת העובדה כי מדובר בשני חלקים של אותו העם וכי לקוריאנים רבים יש קרובי משפחה מהצד השני של הגבול.
לאחרונה אף נמסר כי בסקר שנערך בקרב צעירים בדרום קוריאה, הודיעו כמחציתם כי יתנגדו להתקפה אמריקנית על צפון קוריאה, אפילו אם זו תהיה מכוונת כנגד התשתית הגרעינית במדינה.
| |
|
|
|
|