|
התפשטות הגרעין בעולם
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים פרויקט האטום
פורסם : 26/02/2006, 21:36
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
נוכחות הנשק הגרעיני בעולם, ובעיקר בתת-היבשת ההודית, הביאה להאצה נוספת של תוכניות פיתוח גרעיניות בכל העולם – באמריקה הלטינית, באסיה, באפריקה ובמזרח התיכון.
קיומו של נשק גרעיני בידי ישראל היווה תמריץ למדינות רבות במזרח התיכון לנסות ולפתח נשק גרעיני.
איראן ועיראק
סיפורה של עיראק בעידן סדאם חוסיין ידוע, לאחר ניסיונות לפתח נשק שכזה בעזרת סיוע צרפתי שכלל הקמת כור גרעיני בעיראק, הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור והשמידו, ובכך סתם את הגולל על הפרוייקט הגרעיני העיראקי, עוד בשנת 1981.
ניסיונות הפיתוח המתמשכים של נשק להשמדה המונית בעיראק (עיראק גם פיתחה נשק ביולוגי וכימי אותו ניסתה על שבויי מלחמה איראניים ועשתה בו שימוש הן במלחמה באיראן והן בדיכוי הכורדים בסוף שנות ה-80) העלו את מפלס הדאגה בטהרן - איראן מצאה עצמה מודאגת לא רק מיכולות גרעיניות ישראליות, אלא גם מאויבתה-שכנתה ממערב שהוכיחה כי לא תהסס לעשות שימוש בנשק זה נגדה.
לא ידוע מתי החלה התוכנית האיראנית לצאת לדרך, אך באמצע שנות ה-90 היא כבר הייתה פעילה - הייתה זו רוסיה הרעבה לדולרים, שסייעה לאיראנים להקים תשתית גרעינית שכללה הקמת כור בבושהר, כמו גם הקמת מתקנים נוספים, החיוניים לפרויקט גרעיני.
במשך כל אותן שנים מאז ועד היום, טענה איראן בתוקף כי מטרת הפיתוח הגרעיני היא למטרות מחקר בלבד והיא אף זכתה לגיבוי מהרוסים. בתקופה האחרונה, בשל לחץ בינלאומי, הן מכיוון הסוכנות לאנרגיה אטומית והן מכיוון המעצמות המערביות - ארה"ב,בריטניה,צרפת וגרמניה, החלה איראן לרמוז כי בדעתה לפתח נשק גרעיני, מה שגרר איום בסנקציות כלכליות ואף איום בתקיפה אווירית של המתקנים הגרעיניים.
נוסף על אלו, מדינות ערביות רבות עסקו בשלב כזה או אחר בהיסטוריה שלהן בניסיון להשיג יכולת גרעינית- מצרים בשנות ה-50 וה-60 (בתחילת שנות ה-60 הצליחה מצרים להשיג נשק כימי ואף עשתה בו שימוש במלחמתה בתימן, אירוע שגרם לחשש כי מצרים תעשה שימוש בו כנגד ישראל), אך הפרויקט היה גדול מדי ליכולותיה של מצרים.
גם אלג'יר ולוב (כפי שהתברר לאחרונה), ניסו להשיג יכולת גרעינית - אלג'יר נטשה את הניסיונות די מהר ולוב הודיעה מיוזמתה כי היא זונחת את ניסיונותיה כחלק מתכנון אסטרטגי של קדאפי להיחלץ מהבידוד שכפתה עליו ארה"ב.
מזרח אסיה
צפון קוריאה הודיעה בתחילת 2005, (חרף הבדיקות והמעקבים של הסוכנות לאנרגיה אטומית) כי ברשותה נשק גרעיני שהיא הצליחה לפתח (ככל הנראה בסיוע סיני).
הטענה הצפון קוריאנית מעולם לא הוכחה לחלוטין מאחר והיא לא ביצעה ניסוי גרעיני שיוכיח כי ברשותה נשק כזה, אך עצם ההצהרה התקבלה באמון בקרב מקבלי ההחלטות במערב. ועידה אזורית שכללה את שתי הקוריאות, ארה"ב, יפן, סין ורוסיה, ניסתה לגרום לצפון קוריאנים לוותר ולזנוח את תוכניותיהם הגרעיניות בתמורה לתוכנית סיוע כוללת מהמדינות העשירות, בעיקר ארה"ב, יפן ודרום קוריאה.
ניסיונות הפיתוח הגרעיניים בצפון קוריאה היו ידועים בדרום, ואף דרום קוריאה ניסתה לפתח נשק גרעיני במשך תקופה, בשל החשש מהצפון קוריאנים.
יפן, מעצמה כללית וטכנולוגית, היא מדינה שבשטחה עשרות כורים גרעיניים למטרות הפקת חשמל, והטכנולוגיה מצויה ברשותה. בשל היותה המדינה היחידה בהיסטוריה שהותקפה בנשק גרעיני, הנושא הגרעיני הוא רגיש ביותר בדעת הקהל היפנית שהפכה לפציפיסטית לאחר מלחמת העולם השנייה.
נוכחות הנשק הגרעיני בקרב שכנותיה של יפן, העלה את מפלס האיבה והחשדנות באזור. אין זה סוד, כי מרגע שיפן תחליט על פיתוח נשק גרעיני, תידרש תקופה קצרה בכדי לרכוש יכולת זו.
יפן היא לא היחידה המסוגלת לכך, שכן כיום ישנם כורים גרעיניים במדינות רבות בעולם שהוקמו למטרות ייצור אנרגיה ומדינות אלה מסוגלות לפתח יכולת צבאית גרעינית בתוך זמן קצר (כפי שכבר עשתה הודו).
אמריקה הלטינית
באמריקה הלטינית ניסו שתי שכנות, תחת משטר צבאי, לפתח נשק גרעיני - היו אלה ארגנטינה וברזיל אשר עשו זאת בסוף שנות ה-70, אך עם המעבר למשטר דמוקרטי בתחילת שנות ה-80 נזנחו התוכניות האלה.
אפריקה
בדרום אפריקה היה זה משטר האפרטהייד, משטר שהוחרם ברמה כזו או אחרת על ידי רוב מדינות העולם, וככל הנראה בסיוע ישראלי, שהצליח לפתח נשק גרעיני, נשק שפורק לאחר שהרוב השחור זכה בשלטון בבחירות דמוקרטיות בשנת 1994.
עד היום, נותרה דרום אפריקה כמדינה היחידה שפרקה פרויקט גרעין עצמאי לאחר שכבר הושלם.
גם אוקראינה, קזחסטן ובלארוס, אשר היו נטולות תשתית גרעינית, מצאו עצמן אחראיות על אלפי ראשי נפץ גרעינים לאחר התמוטטות ברה"מ. שלוש המדינות ניהלו מו"מ להחזרת הפצצות והטילים לרוסיה ובאופן רשמי, אחרונת הפצצות הוחזרה ב-1996.
טרור גרעיני
הידע הגרעיני שהיה פעם נחלת מדינות מעטות בעולם, ממשיך להתפשט, בעיקר באמצעות מדענים מתוכניות גרעין מוצלחות (רוסים, אמריקנים, פקיסטנים, צרפתים ועוד) מסתובבים ברחבי העולם וזוכים לתגמול נכבד ביותר מצד מדינות רבות.
בעוד שאת תפוצת הנשק הגרעיני בין המדינות השונות ניתן לנטר ברמה סבירה והידיעה כי המדינות בעלות היכולת הגרעינית המוכחת פועלות באחריות בנושא, עלה החשש כי ארגון טרור כל שהוא, יצליח לשים ידו על פצצה גרעינית, ומכאן נולד המושג טרור גרעיני.
שימוש בפצצה מצד מדינה עשוי לגרור תגובה כנגד אותה מדינה מצד מדינה אחרת.
שימוש בפצצה מצד ארגון טרור, לא יכול לגרור תגובה של ממש, מה שמעלה את רף הכדאיות בעיני הטרוריסטים.
ספרו של טום קלנסי "כל הפחדים כולם" המתאר פיצוץ מתקן גרעיני (ישראלי דרך אגב) ע"י גורמי טרור באירוע הסופרבול בארה"ב מתחיל בתיאור "משחק מלחמה" גרעיני בהשתתפות נשיא ארה"ב וראשי צבאו. עם סיום התרגול רוטן הנשיא מדוע בכל ההדמיות האויב התוקף את ארה"ב הוא רוסיה. "אתה מכיר עוד מדינה עם 10,000 פצצות אטום?" שואל אותו שר ההגנה. על כך עונה הנשיא בחיוך סרקסטי "אותי הרבה יותר מדאיג מי שיש לו רק פצצה אחת..."
| |
|
|
|
|
