|
האימפריה הבריטית - הצד האפל
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים הקולוניאליזם האירופי
פורסם : 16/02/2006, 00:07
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
בעוד הקולוניאליזם הספרדי התאפיין ברצון להטמיע את תרבות המדינה הכובשת במושבות בהן שלטה, ראו הבריטים בחלקי האימפריה שלהם מקור כלכלי ואסטרטגי בלבד ונהגו לנצל את המושבות תוך השקעה מינימלית מצדם.
באפריקה למשל, השתמשו הבריטים באוכלוסייה המקומית בכדי ליצור פקידות זוטרה שהייתה זולה יותר מאיוש המשרות באזרחים בריטיים, אשר הסתפקו בניהול העובדים הזוטרים המקומיים. אפילו הכשרת הפקידות (בעיקר הקניית היכולת לקרוא ולכתוב) לא נעשתה בידי הבריטים, כי אם בידי מיסיונרים.
הצבא הקולוניאלי הבריטי גם הוא הורכב מחיילים (ולעיתים אף סמלים) מן האוכלוסייה המקומית עליהם הופקדו קצינים בריטיים. מודל זה יושם באפריקה, בהודו ובמקומות אחרים. במלחמת העולם הראשונה למשל, מלחמה שהתרחשה רובה ככולה על אדמת אירופה, לחמו 6 מיליון חיילים הודים. הודו נחשבה כבר בזמן השלטון הקולוניאלי הבריטי למדינה מאוכלסת מאוד (על פי הערכות שונות – כבר אז היו בה כ-300 מיליון בני אדם) ואולם המושבה הבריטית האדירה הזו נוהלה בעזרת כוח אדם שמנה 100,000 בריטים בלבד.
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, השתרעה ההשפעה הבריטית על פני רבע מהעולם,הן בשטח והן מבחינת אוכלוסיה והיא נחשבת לאימפריה הגדולה בהיסטוריה. במאמר זה ייסקרו מעט אירועים מההיסטוריה השחורה של האימפריה הבריטית, המקום שבו, ע"פ הסיסמה הידועה, השמש אינה שוקעת.
אוסטרליה
יורדי ים אירופים, בעיקר הולנדים, הכירו את היבשת החמישית כבר במהלך המאה ה-17, אך היה זה קפטן ג'יימס קוק, שבשנת 1770 שייט לאורך חופי אוסטרליה ומיפה אותם, בדרך להוסיף את המושבה החדשה הזו לכתר הבריטי.
אוסטרליה מילאה בתחילת דרכה כמושבה בריטית, תפקיד של מושבת עונשין. לכאן הוגלו הפושעים של האימפריה הבריטית שבשל הריחוק מאירופה לא יכלו לחלום על בריחה וצאצאיהם מהווים חלק מתושביה הלבנים של אוסטרליה גם כיום. בשנת 1788 הוקמה התיישבות הקבע הראשונה במקום בו נמצא הנמל של סידני כיום, ובהיסטוריה נותר יום זה (26.1) כחגה הלאומי של אוסטרליה.
עוד לפני הגעת האימפריה הבריטית לאזור, חיה באוסטרליה אוכלוסייה לא אירופית שעל פי הערכות חוקרים שכנה במקום במשך 40 עד 50 אלף שנים. היו אלה האבוריג'ינים שב"יום אוסטרליה" מבצעים טקסי-אבל, עד עצם היום הזה.
כשהגיעו המתיישבים הלבנים, הם פגשו על פי ההערכות כ-350,000 תושבים מקומיים פרוסים במאות קהילות על פני היבשת, כל קהילה ושפתה הייחודית. כיום, יותר ממאתיים שנים לאחר שהוקמה המושבה הראשונה, חיים באוסטרליה 458,000 אבוריג'ינים, המהווים רק כשני אחוזים מהאוכלוסייה האוסטרלית (20 מיליון בני אדם), אבל הם מהווים גם כ-20% מאוכלוסיית בתי הכלא, ונחשבים לקבוצת האוכלוסייה הענייה ביותר.
בזמן ההתפשטות הבריטית לתוך היבשת, בוצעו מעשי טבח רבים כנגד האוכלוסייה האבוריג'ינית. מעשים אלה נמשכו כאשר אוסטרליה הייתה לעצמאית, וחטיפות של ילדים, ניסויים רפואיים באבוריג'ינים והעברתם הכפויה ממקום למקום, היו לשיטות קבועות בטיפול באוכלוסייה.
אולם, ייתכן והפשע החמור ביותר, הוא רצח העם המתועד הראשון בהיסטוריה- חיסולם של האבוריג'ינים בטסמניה. על פי ההערכות, חיו בטסמניה כ-5000 אבוריג'ינים כשהבריטים הגיעו. בשל היות טסמניה אי המנותק מאוסטרליה, הייתה האוכלוסייה המקומית בעלת מאפיינים תרבותיים שונים מן האוכלוסייה ביבשת, ואף חזותם נתפסה כשונה. הבריטים סברו כי הטסמנים מהווים את החוליה החסרה עליה דיבר דארווין והחלו לבצע ניסויים באוכלוסייה זו.
ההתיישבות הבריטית הראשונה בטסמניה התרחשה ב-1803, ובשנת 1876 מתה אחרונת הטסמנים- טרוגאניני. במהלך כל השנים האלה הרגו הבריטים אנשים לצורכי מחקר אבולוציוני ותיעדו זאת במחקרים. טסמנים רבים נרצחו כאשר ניסו להתנגד לבריטים (ברי המזל מביניהם הוגלו מטסמניה).
טרוגאניני הייתה לטסמנית האחרונה שחיה, וגם במותה, לא זכתה לקבורה - השלד שלה הוצג במוזיאון כשלד של "החוליה החסרה" למשך 100 שנים, עד ל-1976. העוול תוקן במידה מסויימת, כאשר שלדה הוצא מהתצוגה, נשרף ואפרו פוזר בים. כיום ישנם אבוריג'ינים החיים בטסמניה, אולם ככל הנראה הם אינם צאצאים של הטסמנים המקוריים, אלא אבוריג'ינים מאזור אחר באוסטרליה.
הודו - "היהלום שבכתר"
הקולוניה החשובה ביותר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, לאחר שאוסטרליה וקנדה כבר היו לדומיניונים וניהלו את ענייניהם בעצמאות מדינית. הנוכחות הבריטית החלה עוד במהלך המאה ה-17 כשהמסחר האירופי עם הודו התחזק. לצד ההולנדים והפורטוגזים, הייתה זו חברת הודו המזרחית שנהנתה מהעדפה במסחר, מתוקף זיכיון שניתן לה מידי אליזבת ה-1 מלכת אנגליה.
באותן שנים, שלטה האימפריה המוגולית בהודו (אימפריה מוסלמית ממוצא מונגולי) ובמקביל להיחלשותה של האימפריה הזו, התחזקה האחיזה הבריטית בהודו, עד שבשנת 1858, לאחר סדרה של מלחמות, צורפה הודו לכתר הבריטי, וויקטוריה, מלכת אנגליה כונתה גם קיסרית הודו. השליטה בהודו הייתה רווחית, התוצר הבריטי גדל פי 5 עד שיצאה הודו לעצמאות, והאוכלוסייה המקומית נוצלה בעבודות פרך.
לאורך ההיסטוריה הבריטית בהודו גוועו מיליוני הודים ברעב, בין היתר כתוצאה גם מהמסים הכבדים שהוטלו על האוכלוסייה המקומית. השנים 1876-77 היו הקשות ביותר מהבחינה הזו, ולאחריהן המצב השתפר בהדרגה.
אפריקה
בזמן חלוקת אפריקה בין המעצמות האירופיות בסוף המאה ה-19, קיבלה האימפריה הבריטית מספר רב של מושבות הן במערב היבשת (ניגריה למשל), הן במזרח היבשת (קניה ואוגנדה) והן בדרומה של היבשת (רודזיה- זמביה וזימבבוואה של היום). במספר מקומות היה הצבא הבריטי מעורב בדיכוי מרידות לפני השתלטות סופית על המושבות האלה, כמו בגאנה של היום.
בקניה, הגיעו רבבות של מתיישבים בריטיים שהשתלטו על האדמות הראויות לעיבוד, בגורמם לבני הקיקויו לעזוב את המקום. לימים יהיו אלה אותם בני הקיקויו שירכיבו את מחתרת המאו-מאו במלחמת העצמאות שלהם . בזמן המלחמה בין המתיישבים הבריטים והצבא הבריטי לבין המאו-מאו, עשרות אלפי קיקויו הושמו במחנות ריכוז, למעלה ממיליון עברו גירוש כפוי ומספר ההרוגים מבין הקיקויו, הגיע על פי הערכות שונות לכ-50,000 הרוגים.
ניגריה הפכה באופן רשמי לחלק מהאימפריה רק בשנת 1901, 15 שנים לאחר שהבריטים כבר ייצבו אחיזה במדינה. לאגוס, עיר הבירה האימפריאלית ואח"כ במשך שנים רבות עיר הבירה של ניגריה (כיום אבוג'ה) הייתה לעיר נמל עוד בתקופת סחר העבדים, וחשיבותה הכלכלית הייתה גדולה. ניגריה שיצאה לעצמאות בשנת 1963, הייתה עדיין נתונה להשפעה גדולה מצד הבריטים. רוב הנפט הניגרי מרוכז בדרום מזרח המדינה, וכאשר תושביו של האזור, בעיקר בני האיבו, ניסו להכריז על עצמאות (הנפט לא היה הסיבה העיקרית, בני האיבו היו מיעוט נוצרי שנרדף בידי הרוב המוסלמי במדינה) פתחה ממשלת ניגריה בסיוע בריטי במלחמה לדיכוי המרד, וביאפרה, שמה של מדינת האיבו, הפכה לסמל לסבל אפריקני מאחר ומיליון בני אדם מתו כתוצאה מהמלחמה, חלקם הגדול ברעב.
בכדי להשתלט על גאנה, היו צריכים הבריטים להילחם במשך 74 שנים, 1900-1826, כנגד בני האשאנטי בסדרה של מלחמות אכזריות שהביאו למותם של רבבות בני אדם, עד להשתלטות הסופית על המדינה. שמה הקולוניאלי של גאנה היה חוף הזהב, מאחר וחופיה שימשו בין היתר את האירופים להטעין את הזהב שלקחו מאפריקה (בדומה לחוף השנהב ששמרה על שמה). גאנה גם הייתה מקור לעבדים לפני תחילת הכיבוש הבריטי.
בריטניה גם קיימה שלטון קולוניאלי אכזרי ברודזיה, המדינה שכונתה ע"ש ססיל רודס (שהקים את חברת דה ברס, חברת היהלומים הגדולה בעולם). במדינה זו חיה התיישבות לבנה גדולה שעשתה באוכלוסייה המקומית ככל העולה על רוחה. ברודזיה התקיים שלטון אפרטהייד בדומה לדרום אפריקה, ורק בשנת 1980 יצאה זימבבוואה (אחת המדינות שהרכיבו את רודזיה, השנייה הייתה זמביה שזכתה בעצמאות עוד בשנת 1964) לעצמאות, והיא כיום נחשבת לאחת המדינות העניות בעולם, אם לא הענייה ביותר.
וזה עוד לא הכל
בריטניה שלטה על מקומות רבים בעולם כולל במזרח התיכון. הסדרים פוליטיים שהיא כפתה, וכן שינויים דמוגרפיים וכלכליים במושבותיה לשעבר משפיעים לא מעט על מפת הסכסוכים בעולם, ודי אם נזכיר לבריטניה חלק חשוב בסכסוך הישראלי-ערבי, כמו גם בסכסוך בין הסינהלים והטמילים בסרי לנקה (חלק גדול מהטמילים הובאו בידי הבריטים בכדי להיות מגדלי תה).
על סכסוכים אלו ועוד - בסקירה הבאה.
| |
|
|
|
|
