חיפוש :
  

קורסיקה רוצה לצאת לחופשי
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים הקולוניאליזם האירופי
פורסם : 08/12/2005, 13:35
אלון לוין ויובל בוסתן

במהלך שנות ה-70 עלה המאבק לשחרור קורסיקה מן השליטה הצרפתית על פסים אלימים, וארגונים הנלחמים לעצמאות מילאו את שורותיהם ב"פעילי שחרור", ויצאו למאבק בשלטון הצרפתי. המאבק כלל הפרות סדר רבות ומעשי רצח כנגד נציגי השלטון הצרפתית, ולא בפעם הראשונה.  

האי קורסיקה, ממוקם בים התיכון מערבית לאיטליה, משתרע על כ-8,600 קמ"ר ומאוכלס על ידי כרבע מיליון מתיישבים. האי מורכב ממחוז צפוני ומחוז דרומי, כאשר על כל אחד מהאזורים מופקד מושל. אוכלוסייתו המקורית של האי, אשר ידע כיבושים רבים לאורך ההיסטוריה, מקורה כנראה בפיניקים, עם של יורדי ים שאכלס במקומות רבים באגן הים התיכון והתערבב עם עמים בעלי מקור לטיני, איטלקים וצרפתים. השפה הקורסיקנית קרובה מבחינה לשונית לשפות הנהוגות בסרדיניה ומשתייכת למשפחת השפות האיטלקיות.

בתחילת המאה ה-18, האי היה בשליטת גנואה, עד שאזרחי המקום פתחו במהומות כנגד השלטון. בשנת 1755, לאחר כעשרים שנות התקוממות, השתחררה סוף סוף קורסיקה משלטונה של גנואה. 13 שנים לאחר מכן, גנואה הייתה שקועה בחובות והצליחה למכור את קורסיקה (למרות שכבר לא הייתה שלה), לצרפת. שנה לאחר מכן, כשהיא כבר תחת שלטון צרפתי, נולד במקום בנה המפורסם ביותר של קורסיקה, אחד נפוליאון בונפרטה. תושבי קורסיקה מנסים מאז להשתחרר מהשלטון הצרפתי.

(Stock.Xchng :קורסיקה רוצה לצאת לחופשי (צילום

המאבק עולה על פסים אלימים

במהלך שנות ה-70 עלה המאבק על פסים אלימים, וארגונים הנלחמים לעצמאות מילאו את שורותיהם ב"פעילי שחרור", ויצאו למאבק בשלטון הצרפתי. המאבק כלל הפרות סדר רבות ומעשי רצח כנגד נציגי השלטון הצרפתי. בשנת 1975 בעיר אלריה, השתלטו 50 פעילי שחרור מאחד הארגונים על מחסן יינות בבעלות מתנחל צרפתי שהגיע מהמושבה האלג'ירית לשעבר כמחאה על הקדימות שניתנה למתנחלים אלה על פני הקורסיקנים. בתגובה, הממשלה הצרפתית שלחה כוחות רבים לאזור, כיתרה את המחסן ולחצה על המתבצרים להיכנע. במקום התפתח קרב יריות ממושך שהותיר אחריו שני שוטרים צרפתיים הרוגים.

מאז אירוע זה, שני הצדדים שינו את גישתם – השלטון הצרפתי החל ללחוץ יותר ויותר על הקורסיקנים, ואלו הקימו את החזית הלאומית לשחרור קורסיקה (FLNC), שנקטה בקו מיליטנטי אף יותר. העימותים הגיעו לשיא בשנת 1998 עם הירצחו של קלוד ארינייק, אשר כיהן כמושל אחד המחוזות. מאז ועד היום, תנועות השחרור הקורסיקניות החליטו להוריד פרופיל, ועיקר הפעולות ההתקפיות מבוצעות כנגד מהגרים מוסלמים מצפון אפריקה שהגיעו לאי ומהווים כבר כעשירית ממספר תושביו כיום. הצרפתים מצידם אינם שוקטים על השמרים, ולפני כחצי שנה הורשע בבית משפט פריסאי אחד מפעילי המאבק, שארל פיירי, בסחיטת כספים באיומים. הוא הואשם שעשה שימוש בכספים אלה למימון פעולות טרור ונידון לעשר שנות מאסר.

ממשלת צרפת, אשר אינה חפצה לוותר על השליטה באי, מנסה דרכים שונות לרצות את מתנגדי השלטון, באמצעות הצעות להרחבת הזכויות האוטונומיות (הצעה אשר נדחתה במשאל עם ע"י הקורסיקנים) ובאמצעות הצעות לשימור התרבות המקומית. כך, בשנת 2000 הועלתה הצעה באסיפה הלאומית הצרפתית להרחיב את האוטונומיה שניתנה לקורסיקנים מבחינה תרבותית, להעניק מעמד מיוחד לשפה הקורסיקנית ולהבטיח השתמרותה (באמצעות לימודה), אך האסיפה דחתה את ההצעה, מחשש שדיאלקטים אחרים המדוברים במחוזות אחרים בצרפת ידרשו גם הם מעמד מיוחד.

ממשלת צרפת עדיין מתעקשת למנוע מקורסיקה לצאת לעצמאות, מחשש שהדבר יפגע באחדות הלאומית ויעודד מושבות צרפתיות נוספות במאבקן לעצמאות. לכן, נראה שטרם נורתה הירייה האחרונה במאבקם של הקורסיקנים לעצמאות מלאה.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך