|
קולוניות בשליטת דנמרק, נורווגיה והולנד
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים הקולוניאליזם האירופי
פורסם : 08/12/2005, 13:40
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
יותר מיובל שנים לאחר תום העידן הקולוניאלי, מדינות רבות באירופה ממשיכות להחזיק מושבות מעבר לים ללא כל כוונה לוותר עליהן בעתיד הנראה לעין.
למרות סיומו הרישמי של עידן הקולוניאליזם והניסיון הפומבי להתנער ממנו, מדינות רבות באירופה מחזיקות עדיין בנכסים מסביב לעולם. בעל כורחם, נתיני המדינות האירופיות האלו נעים בתחושותיהם בין הרצון לשמר את המצב (במושבות ההולנדיות), יציאה לעצמאות (מושבות דנמרק) וחוסר עניין לאומי (במושבות נורווגיה).
דנמרק
דנמרק היא מדינה קטנה בצפונה של אירופה המאכלסת כ-5.5 מיליון תושבים על שטח כפול משטחה של מדינת ישראל. אולם, באופן לא רשמי דנמרק היא אחת המדינות הגדולות ביותר בעולם, שכן היא מחזיקה בשתי טריטוריות אוטונומיות – גרינלנד ואיי פארו.
גרינלנד - האי הגדול ביותר בעולם אשר משתרע על שטח של 2,166,000 קמ"ר (פי 4 מצרפת). רובו של האי מכוסה בקרח (81%) וחיים בו מעט יותר מ-56,000 תושבים, מרביתם אסקימואים ומיעוטם – דנים. הכלכלה בגרינלנד נשענת תלויה באופן כמעט מוחלט בדנמרק (כ-70% מהמסחר הגרינלנדי נעשה עם דנמרק), אשר מסייעת לה כלכלית. גרינלנד אמנם נהנית מאוטונומיה רחבה אך מדיניות החוץ והביטחון נמצאות עדיין באחריות דנמרק,השולטת באי מאז 1721. בבחירות שנערכו באי ב-15.11 זכתה מפלגת האחווה האסקימואית (המפלגה שתומכת בעצמאות מלאה) ב-22.5% מהקולות וב-7 מתוך 31 המושבים בפרלמנט המקומי.
איי פארו - מוכרת לישראלים רבים בשל הופעותיה במוקדמות הגביע העולמי בכדורגל נגד נבחרת ישראל, היא גם טריטוריה אוטונומית בשליטה דנית מאז 1386. קבוצת האיים משתרעת על שטח הגדול רק במעט מרמת הגולן ומאכלסת 47,000 תושבים. איי פארו נהנית אמנם מאוטונומיה רחבה, אך חלק גדול מתושבי האי (שאינם משתייכים לאיחוד האירופי), מעוניינים לצאת לדרך עצמאית. בבחירות שנערכו ב-2004 זכו המפלגות הספרטיסטיות (התומכות בהפרדה מדנמרק), בלמעלה מ-42% מקולות הבוחרים וב-15 מתוך 32 המושבים בפרלמנט המקומי ואחת משתי מפלגות אלה אף חברה בקואליציה. המצב הכלכלי הטוב הוא בין הגורמים המרכזיים הדוחפים את תושבי המקום לבקש עצמאות מלאה - התל"ג לנפש גבוה והמילה המקומית לאבטלה בדרך לצאת מהמילון עם אחוז אחד בלבד מכוח העבודה ללא עבודה.
נורווגיה
שכנתה של דנמרק מצפון, נורווגיה, דאגה גם היא למספר נציגויות נורווגיות מחוץ לשטחה.
בובה - האי הקטן בובה (BOUVET) ששטחו 58.5 קמ"ר סה"כ, נמצא בדרום האוקיאנוס האטלנטי (בקוטב המרוחק יותר מנורווגיה) והוא למעשה שמורת טבע והלכה למעשה אינו מיושב בתושבי קבע, נמצא בשליטה נורווגית מ-1928.
ז'אן מאיין (JAN MAYEN) - אי באוקיאנוס הארקטי המשתרע על שטח של 373 קמ"ר (כגודלה של רצועת עזה), ומשמש את הנורווגים להפעלת תחנת ניווט ימי במקום, תחת שלטון נורווגיה מ-1929.
סוולבארד (SVALBARD) - קבוצת איים המשתרעת על 62,000 קמ"ר (כגודלו של חצי האי סיני), מאכלסת כ-2,700 תושבים (62% רוסים 38% נורווגים) ומשמשת כמושבה של כורי פחם. התחום הימי של האי נמצא תחת ויכוח בין ממשלות נורווגיה ורוסיה באשר לזכויות הדיג במקום. האי נמצא בשליטה נורווגית מאז 1925.
(Stock.Xchng :סורינאם. מושבה הולנדית לשעבר (צילום
הולנד
כיום נותרו בידיה של האימפריה לשעבר שתי מושבות :
ארובה - אי קאריבי מצפון לונצואלה המשתרע על 193 קמ"ר בלבד ומאכלס 72,000 תושבים. ארובה הנמצאת בידיים הולנדיות מזה 370 שנה (משנת 1636), לאחר שנקנתה מהספרדים. ארובה זכתה למעמד אוטונומי מממשלת הולנד בשנת 1986, אך מדיניות החוץ, הביטחון ומתן אזרחות נותרו בידי הולנד. בשנת 1990, לאחר שהחלה תהליך לקראת עצמאות מלאה, בחרו תושבי ארובה להקפיא את התהליך ולהישאר בריבונות הולנדית. רמת החיים באי גבוהה, ותושבי האי מתפרנסים מתיירות ומזיקוק נפט. למרות זאת, המשבר בתיירות העולמית לאחר סדרת הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001, פגעו קשות בענף התיירות באי וגרמו להאטה כלכלית.
האנטילים ההולנדים - עד 1986 ארובה השתייכה אליהם. הם משתרעים על שטח של 960 קמ"ר וחיים בהם 220,000 תושבים (ביניהם קהילה יהודית בת 2,500 איש). גם כאן הכלכלה מבוססת על תיירות ועל זיקוק נפט, אך רמת החיים הכללית נמוכה מאוד בהשוואה לארובה.
יותר מיובל שנים לאחר תום העידן הקולוניאלי, מדינות רבות באירופה ממשיכות להחזיק מושבות מעבר לים ללא כל כוונה לוותר עליהן בעתיד הנראה לעין. בחינת המצב הקיים בקולוניות השונות מביא למסקנה כי, ככל הנראה, הקולוניאליזם האירופאי יהיה עימנו גם בעוד חמישים שנה נוספות.
| |
|
|
|
|
