צמיחה כלכלית ברמה של עשרה אחוזים בשנה אינה מהווה רק ברכה למדינה הנהנית ממנה- סין הקומוניסטית, בעבר מדינה מפגרת ומשתרכת מאחור, הפכה במרוצת השנים למעצמה עולמית. עכשיו היא מתבוננת בדאגה לנוכח קצב הצריכה הרצחני ושוקלת את המשך צעדיה.  

בסוף שנות ה-50, הגה מאו דזה דונג, אבי סין המודרנית, תוכנית מהפכנית שכינה "הקפיצה הגדולה קדימה". בחזונו רצה להפוך את אוכלוסיית סין לכזאת החיה במשקים אוטרקיים (משקים המספקים את צורכיהם לעצמם, דוגמת הקיבוצים בעבר)- קולקטיביים ענקיים. 25,000 קולקטיבים הוקמו לשם כך, בכל אחד מהם חיו אלפי משפחות.

בתוכניתו סבר מאו כי יוכל לנצל את כוח העבודה הזול והעצום שיש לסין להציע, בכדי להפוך למעצמה תעשייתית. מאו האמין כי כוח העבודה יחסוך מסין את הצורך בשימוש במכונות ובכך יספק תעסוקה לכל הסינים. הוא רצה לראות את סין עוברת את בריטניה בייצור הפלדה תוך 15 שנים ואף הופכת ליצרנית חיטה גדולה.

בפועל, היה זה אחד הכישלונות הגדולים ביותר בתולדות האנושות- סין התמקדה כל כך בייצור הפלדה, עד כי הזניחה את ייצור המזון שנדרש לאוכלוסייתה הענקית והצומחת בקצב גדול- אלו היו שנות טרום-הפיקוח על הילודה, שאף זכתה לעידוד מהשלטון.

עשרות מיליוני סינים, ככל הנראה בין 20 ל-30 מיליון, מתו בתוך 3 השנים בהן פעלה התוכנית. בשנה הראשונה לתוכנית התברכה סין בתוצרת חקלאית גבוהה, אך היא נותרה להירקב שעה שכוח העבודה הסיני הופנה לתעשייה המתפתחת. השנים לאחר מכן היו קשות מבחינת מזג האוויר ומכאן הדרך לאסון הייתה קצרה.

מאז סוף שנות ה-70, מנסה הכלכלה הסינית לעלות מחדש על פסים יצרניים, הפעם בהצלחה אדירת ממדים. כיום סין מדורגת בין חמש הכלכלות הגדולות, זהה בגודלה לכלכלה הבריטית אותה ניסה מאו להדביק באותם ימים חשוכים. רק ארה"ב, יפן וגרמניה מתגאות בכלכלה גדולה יותר מזו הסינית.

גם כיום, השיטה הסינית מתבססת על כוח העבודה הזול ועל הכמות העצומה של פועלים בסין, בכדי לייצר מוצרים לכל העולם. הפעם לא זנחו הסינים את נושא ייצור המזון והם מסוגלים גם לייבא מוצרי מזון חסרים.

אולם סין, הנמצאת בעיצומה של המהפכה התעשייתית שלה, מתחילה להתמודד עם הצדדים השליליים הנובעים מצמיחה כלכלית גדולה, בעיקר במשק קומוניסטי מיושן ומושחת. על אף שטובי המומחים הכלכליים מעריכים כי סין תהפוך לכלכלה השנייה בגודלה בתוך שנים ספורות, הסימנים מעידים כי היא בדרך לעמוד בעין הסערה הכלכלית-חברתית. המשמעויות לכך ייסקרו בהמשך.

צריכת האנרגיה הגדלה

בניגוד למקובל לחשוב, עליית מחירי הנפט אינה רק בשל מדיניות של יצרניות הנפט להעלות את המחירים בכדי ליהנות מרווחים מוגברים- חלק גדול מעליית המחירים רשום על שמן של סין והודו, שתי המדינות המאוכלסות בעולם, הצומחות בקצב גבוה (בעיקר סין).

נוצר מעין מעגל שבו סין, הנזקקת לכמויות גדולות יותר של נפט וגז טבעי ככל שכלכלתה גדלה, גורמת למחסור בשווקים העולמיים ומכאן הדרך לעליית מחירי האנרגיה קצרה. עלייה זו מייקרת את הייצור בסין ופוגעת בתחרותיות המשק הסיני.

(Agencia Brasil :קשרי ייצוא ענפים לסינים, אך משבר עם האמריקנים (צילום

עלייה בשכר והתייקרות חומרי הגלם

הקמתם של אלפי מפעלים ברחבי סין יצרה מעמד בינוני חדש, הנהנה ממשכורות גבוהות יחסית לעבר. הצמיחה הסינית בעבר התבססה על כוח העבודה הזול שלה, אולם הוא מתמקצע עם הזמן והופך ליקר יותר. בנוסף, מחירי חומרי הגלם הנדרשים לשוק הנדל"ן הרותח בסין גרמו לעליית מחירי הגלם בעולם והם מהווים נדבך נוסף בייקור המוצרים הסיניים לייצוא, כמו גם לעליית המחירים בסין עצמה.

מחירי הנדל"ן מרקיעי שחקים בערים הגדולות ויוצרים בועה שתתפוצץ בקרוב

העלייה ברמת החיים הביאה לתנופת בנייה חסרת תקדים בסין- גורדי שחקים, מפעלי ענק ובתים מפוארים, צצים כפטריות אחרי הגשם בשנחאי ובבייג'ינג, ומייקרים את עלות הדיור. מומחי נדל"ן בכל העולם מעריכים כי מדובר בבועה שתתפוצץ לסינים בפרצוף בסופו של דבר, ותכניס את הענף למיתון שישפיע על שאר המשק הסיני.

הייצוא הסיני בסכנה

סין תלויה, כידוע, בייצוא לצורך הצמיחה שלה. השווקים העיקריים שלה הם אירופה וארה"ב וכיום עומדת סין בפני לחץ קשה מצד השווקים האלה, בעיקר מארה"ב, בשל המדיניות הכלכלית שלה. כך למשל, ממשלת סין דואגת לשמר את היואן, המטבע הסיני, על רמה של כ-8 יואן לדולר במשך שנים רבות. הבעיה היא שחברות אמריקניות ואירופיות, המוכרות את מוצריהן בדולרים וביורו, נפגעות ממה שהן רואות כתחרות לא הוגנת.

בביקור בארה"ב שערך לאחרונה מנהיג סין, הו ג'ינטאו, הוטחה במנהיג הסיני ביקורת קשה מצד מארחו, נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, שקבל על הגירעון המסחרי בין המדינות כתוצאה ממדיניות המטבע הסינית, גרעון שהגיע לכדי 202 מיליארד דולר בשנה שעברה.

הו, שניסה לרכך את הזעם האמריקני ודחף את החברות הסיניות ואת ממשלת סין לרכוש מוצרים אמריקניים בהיקף מוערך של 15 מיליארד דולר, יודע כי וושינגטון לא תסתפק בכך, ולכן ממשלת סין תצטרך לשקול את המדיניות הזו מחדש.

סין היא גם חברה בארגון הסחר העולמי התוקף אותה תדיר על הזיופים הפיראטיים בתחום התוכנה, המוזיקה ומוצרי צריכה נוספים, זיופים המסבים נזק במיליארדי דולרים לכלכלות המערביות.

היא עשויה למצוא עצמה נתונה לסנקציות כלכליות בשל כך ולאובדן של שווקים בסופו של דבר. נושא הסנקציות שיוטלו על סין הוא נושא המתגלגל מזה זמן, אך המעצמות המערביות נמנעות מלעסוק בו מסיבות פוליטיות מובנות לנוכח העובדה כי סין היא מעצמה עולמית לכל דבר ועניין.

כיום נדרשים הסינים לספק תשובות גם בנוגע להפרות זכויות האדם שהם מבצעים- צנזורה, מחנות כפייה למתרגלי פאלון גונג, הוצאות להורג ללא משפט וקצירת איברים מאנשים חיים בכפייה, הכיבוש בטיבט ועוד.

הסינים תחת הנהגתו של הו ג'ינטאו, מעוניינים להפחית מהלחץ המערבי ובודקים אפשרות לרכך את המדיניות שלהם. בנקודה מסוימת הם יידרשו להחלטה בעלת אופי קבוע- המשך הצמיחה הכלכלית תחת הסטנדרטים המערביים שעשויה לפגוע בריכוזיות השלטון, או חזרה לסגירות כלפי המערב, כפי שאירע במשך רוב ההיסטוריה הסינית.

הנשיא בוש. חטף את הסעיף על הסינים (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

היווצרות מעמד בינוני חזק שדורש רפורמות חוקתיות ופתיחות למערב

הלחץ להיפתח לשינוי ליברלי בסין מגיע במידה מסוימת גם מצד אזרחיה של סין- ישנם רבים שגזרו קופונים במהלך הצמיחה הכלכלית הסינית ומכאן גם רכשו כוח והשפעה. שכבת הביניים בסין, המונה מאות מיליוני צרכנים הצובאים על הקניונים החדשים ורוכשים כל מוצר אפשרי, מסגלים לעצמם הרגלי צריכה מערביים- מכוניות, אינטרנט, בגדים מערביים ועוד.

אזרחים אלה מקבלים מידע על הנעשה בסין ממקורות חיצוניים לא מצונזרים ומהווים סיכון עתידי למשטר הסיני. ממשלת סין, כמו גם ממשלות רבות המתמודדות עם "בעיית" האינטרנט והמידע החופשי שהוא מזרים, מנסה להילחם בתופעה. כך למשל דרשה מגוגל להסיר תכנים בעייתיים פוליטית, דרישה שהחזיקה מעמד זמן קצר וגרמה לגוגל להתחרט על ההיענות לה.

גם כאן תידרש ממשלת סין להגיע להחלטה האם היא רוצה לאפשר למעמד בינוני שכזה להתקיים (בהיסטוריה האנושית היה זה תמיד מעמד הביניים שיצר מהפכות) או לחזור לאחור ולהשיב את המשק לשיטה הקודמת.

משק מיושן ומושחת

שיעורי הצמיחה הגבוהים מסתירים את העובדה כי המשק הסיני מושחת ומיושן. לו היה מיישם שיטות מודרניות, יש להניח כי שיעורי הצמיחה היו גבוהים אף יותר. פקידי ממשלה רבים משלשלים לכיסם שוחד רב, בתמורה לסיוע בירוקראטי. הלוואות פרועות ניתנות על ידי הבנקים לאנשי המפלגה הסינית ולאנשי עסקים המקורבים לממשלה הסינית, וממשלת סין נאלצת לא פעם למחוק חובות.

המערכת הבנקאית בסין אומנם נהנית מגיבוי הממשלה הסינית, אך היא עלולה לבסוף להיכנס לסחרור בשל מחסור במזומנים שיגבו את הצמיחה הגבוהה. בעיות במערכת הבנקאית בשיעורים כאלן כבר גרמו למיתון עמוק במדינות רבות בעבר כמו יפן ואפילו ישראל.

אבטלה ועוני

הפרדוקס הגדול בכל חברה העוברת תיעוש מואץ הוא ביצירת רמת אבטלה גבוהה שלא הייתה קיימת בעבר וכן גם עוני. המצב הכלכלי בסין השתפר רבות בעבור חלק גדול מהסינים, אך חלק אחר סובל מעוני קשה. הקמתם של אלפי המפעלים בערים הגדולות בסין דחפה תהליך של אורבניזציה, קרי מעבר מהכפר אל העיר, ועשרות מיליוני סינים כבר צובאים על פרברי הערים הגדולות בחיפושם אחר עבודה.

תושבי הכפר אינם מצליחים להתמודד עם העיר המייצרת כיום כל מוצר אפשרי, משרוך נעל ועד מטוס, ולכן הם נאלצים לנסות מזלם במטרופולינים הענקיים של סין. שכונות עוני רבות קמות מחוץ לערים הגדולות בצורה המזכירה ערים גדולות באמריקה הלטינית. ממעוף הציפור ניתן להבחין בשכונות יוקרה במרכז עיר עמוס בקונים ובגורדי שחקים ומפעלי ענק, אך בהמשך גם בבתים עלובים המנקזים לתוכם מיליוני פועלים עניים המוכנים לעבוד בשכר רעב באחד המפעלים הגדולים בכדי לשרוד.

שיעור האבטלה הרשמי עומד כיום בסין על 4.2%, אולם על פי פרסומים, גם בעיתונות הממשלתית, רווחת ההערכה כי רמת האבטלה מגיעה לכדי 20%, לא מעט בגלל המצב באזורים הכפריים בסין, בה מרוכזת עדיין כמחצית מאוכלוסיית המדינה.

ממשלת סין אינה נוהגת לפרסם נתונים מדויקים באשר לשיעורי הפשיעה, אך ממקורות מערביים ידוע כי הפשיעה באזורי העוני, נפוצה ביותר. סוחרי סמים רבים נתפסו בסין בשנים האחרונות (העונש הוא עונש מוות) אך אחרים ממשיכים לפעול באין מפריע. שיעורי האונס, השוד והרצח עולים אף הם מדי יום, ויוצרים סיר לחץ חברתי המאיים להתפוצץ.

הזדקנות האוכלוסייה

העלייה ברמת החיים הנובעת מהצמיחה ומחוק הילד האחד יוצרת בעיות חברתיות וכלכליות עתידיות. ראשית, המשק הסיני מוצא עצמו תומך ביותר ויותר קשישים שאינם יכולים לעבוד, קרוב ל-8% מאוכלוסיית סין היא מעל גיל 65 בניגוד לימיו של מאו, בהם הייתה סין לאחת המדינות הצעירות בעולם.

שנית, קיים עיוות ביחס בין נשים לגברים בהרכב האוכלוסייה הנובע מחוק הילד האחד. הורים רבים מעדיפים להביא תינוק לעולם ולא תינוקת, ובשל כך קיים מחסור של עשרות מיליוני נשים בחברה הסינית. ההשלכות לכך חמורות בכל קנה מידה- שיעור נמוך של נישואין ומכאן גם מספר נמוך עוד יותר של לידות, הבאת כלות מחו"ל כולל "קנייתן", פשיעה מינית גוברת ועוד.

בכדי לפתור עיוותים שכאלה, תידרש סין לבצע רפורמה בחוק הילד האחד, אחרת תמצא עצמה מתמודדת עם שיעור קשישים דומה לזה שבאירופה, אך ללא המערכת החברתית המסוגלת להתמודד עם כך. מאידך, רפורמה בחוק תוביל לגידול דרמטי באוכלוסיית סין המתפוצצת. כך או כך, תידרש מעורבות עמוקה בתכנון המשפחה הסינית העתידית בכדי להימנע מבעיות חברתיות נוספות.

השילוב בין המשק הקומוניסטי המיושן, הפיתוח הכלכלי המואץ והתפוצצות האוכלוסין, יוצרים תמהיל מסוכן מבחינת המעצמה האסיאתית. הבעיה מבחינה הגלובאלית היא שסין אינה המדינה הסגורה שהייתה בעבר. ימי שלטונו של מאו, שגרמו למותם של 70-50 מיליון בני אדם והיוו טרגדיה אנושית עצומה, לא השפיעו על מדינות העולם שאף לא ידעו על היקפי הזוועה והרעב שחוו אזרחי סין באותן שנים.

כיום קשורה סין קשר חזק כלכלי-צבאי-תרבותי- פוליטי לשאר מדינות העולם. בעיות שתחווה סין בשנים הקרובות ואשר עשויות להתעצם אם לא תטופלנה כראוי, ישפיעו על המציאות העולמית בצורה עמוקה.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---