בשנים האחרונות נשחק מעמדן של המעצמות הכלכליות המערביות, אשר הנהיגו את הכלכלה העולמית מאז סוף המאה ה-15. בחינת המדינות המתפתחות במספר מדדי מפתח – התפתחות תעשייתית, השקעה בחינוך, יציבות שלטונית ומעל הכל – אחוז הצעירים באוכלוסיה – מאפשרת כבר היום, לזהות את המעצמות הכלכליות של המחר.  

מפת הכלכלה העולמית עוברת תהפוכות רבות בשנים האחרונות - מדינות אירופה הותיקות, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה, והמדינות ה"אירופיות" שנולדו כתוצאה מהקולוניאליזם - ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, שלטו בשדה הכלכלה העולמית למן סופה של המאה ה-15 ועד לראשית המאה ה-21. העליונות הכלכלית באה במקביל לעליונות צבאית, פוליטית וטכנולוגית, אולם בימינו היתרונות האלו הולכים ונעלמים.

בעבר, עשרות רבות של שנים חלפו עד שטכנולוגיה שהומצאה במדינה אחת, נכנסה לשימוש במדינה אחרת. כך היה הדבר עם אוניות, מנועי קיטור, מכוניות, מטוסים, טלוויזיה ועוד. האינטרנט, שהוצג לעולם בסוף המאה הקודמת, הפך לנחלתם של מיליארד בני אדם, רבים מהם מאותו חלק בעולם המכונה "העולם השלישי" - מושג מימי המלחמה הקרה שזקוק, כך נראה, לרענון מסוים.

בראיה היסטורית, הבעיה המרכזית בפניה עומדות מדינות המערב, ובעיקר המעצמות האירופיות, היא הילודה הנמוכה. כתוצאה ממנה, הגידול באוכלוסייה נמוך עד שלילי, כאשר בו בזמן, האוכלוסייה במדינות הלא-מערביות גדלה בקצב מואץ וגורמת להתחזקות המשקים הכלכליים שם.

בעיה נוספת שהיא תולדה של הילודה הנמוכה היא הזדקנות האוכלוסייה, ומכאן אחוז גבוה של פנסיונרים ההופכים לתלויים במערכת הסוציאלית, דבר המהווה פגיעה בצמיחה.

המעצמות הכלכליות נדרשות לרפורמות על מנת לשרוד (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

חלוקת המדינות לפי גילאי האוכלוסיה

ניתן לחלק את מדינות העולם לשלושה חלקים על פי אחוז הילדים באוכלוסייה, ולהסיק מכאן על אחוז העובדים והפנסיונרים באוכלוסיה. מנתונים אלו, ניתן לשער את מידת סיכויה של המדינה להתפתח כלכלית :

הקבוצה הראשונה - מדינות הנמנות על הקבוצה הראשונה מתאפיינות באוכלוסייה המורכבת מ-20% או פחות של ילדים עד גיל 14. המדינות המשתייכות לקבוצה זו הן מדינות מתועשות- הן המדינות המכונות ה"מערב", והן המדינות מהגוש הקומוניסטי לשעבר (כולל קובה למשל שהיא קומוניסטית בהווה).

בשל אחוז הילדים הנמוך באוכלוסייה זו, הגיעו כבר מדינות אלה לשיאן מבחינת כוח העבודה, ומשנה לשנה המצב בהן עתיד להחמיר- ירידה בכמות האוכלוסייה הכללית והזדקנות האוכלוסייה שתוריד את שיעור העובדים מכלל האוכלוסייה ותהווה נטל על תקציבי המדינה.

חלק ממדינות אלה ניסה למצוא פתרון לבעיה באמצעות הגירה, אולם עשויים לעבור דורות אם בכלל, עד שהאוכלוסייה המהגרת תשתלב במדינה ובמערכות החינוך והכלכלה שלהן באופן מלא. בטווח הזמן המיידי והבינוני, הגירה לא מבוקרת יוצרת בעיות חברתיות חדשות, דוגמת מהומות המהגרים שהתרחשו בסוף 2005 במערב אירופה ובאוסטרליה.

הקבוצה השנייה - זו הקבוצה שבה שיעור הילדים עד גיל 14 במדינה הוא 35-20 אחוז מהאוכלוסייה, מצב שהוא אידיאלי מבחינת צמיחה כלכלית. אחוז גבוה של ילדים מהווה עתודה מספקת לצמיחת החברה בכל המישורים, כולל הגדלת האוכלוסייה והורדת ממוצע הגיל בה. משקי המדינות בקבוצה זו מכונות "משקים מתעוררים".

קבוצה זו כוללת כ-50 מדינות, רובן ככולן מציגות כבר שנים שיעורי צמיחה יפים, וגידול האוכלוסייה, בצד הגידול ברמת החיים הממוצעת ובפריון הממוצע לכל עובד, מבטיחים כי המדינות האלה עתידות לתת את הטון בכלכלה העולמית בשנים הבאות.

הקבוצה השלישית - היא הקבוצה שבה אחוז הילדים מתחת לגיל 14 בחברה, הוא מעל ל-35%. מדינות אלה, הן המדינות "הצעירות" ביותר - הן סובלות מפיצוץ אוכלוסין כתוצאה משיעור הילודה הגבוה, ועל כן נוצרות בעיות חברתיות-כלכליות רבות בשל כך - מחקרים רבים לאורך השנים הוכיחו מתאם גבוה בין אחוז ילדים גבוה לשיעורי העוני בחברה.

כתוצאה מפיצוץ האוכלוסין ומהבעיות הנובעות ממנו, אזרחי מדינות אלה מהווים רוב מבין המהגרים למדינות מהקבוצה הראשונה.

בחינת פרמטרים נוספים

לאחר שאפיינו את מדינות הקבוצה השנייה כמדינות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר לשהות בצמרת הכלכלית העולמית בשנים הבאות, נבחן פרמטרים נוספים שיעזרו לנו לזהות את המדינות בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר לככב בשנים הקרובות.

גודל האוכלוסייה - כיום, עשרת המשקים הגדולים בעולם הם ממדינות בעלות אוכלוסייה המונה כ-60 מיליון אזרחים לפחות. על כן, המעצמות הכלכליות החדשות, הגם שקצב גידול האוכלוסייה שלהם גבוה יחסית, חייבות לעמוד בפרמטר הזה.

התפתחות תעשייתית - מנוף כלכלי חשוב נוסף, הוא העיור והתיעוש - כלכלות הודו וסין הגיעו לצמרת הכלכלית בזכות תהליך של הקמת מפעלים ומעבר אוכלוסייה שהתפרנסה מחקלאות מסורתית לעבודה במפעלים.

אין בכך כל חידוש כמובן, מהפכה תעשייתית מסוג זה אפיינה את כלכלות המערב כבר לפני 150 שנה, והמשקים המתעוררים הם בעלי פוטנציאל התפתחות גדול מאחר והם מציגים צמיחה כלכלית גבוהה מדי שנה בשיעור של בין חמישה לעשרה אחוזים, בזמן שרבע עד מחצית מהאוכלוסייה עדיין עוסקת בחקלאות.

מערכת החינוך - - מדינות בעלות אוניברסיטאות טובות, מסוגלות לייצר אליטה אינטלקטואלית ומדעית שתבטיח את עתיד ההתפתחות הכלכלית של המדינה.

יציבות שלטונית - ישנן מדינות שהמשטר הפוליטי בהן מושחת ביותר והן נתונות במצב מלחמתי כזה או אחר, מבית או מבחוץ. נוסף על אלו, מדינות שבהן הפיכה צבאית או בחירות תכופות הן עניין שבשגרה, פוטנציאל ההתפתחות הכלכלית נפגע אף הוא.

דה-סילבה, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית בברזיל התמקד בקמפיין בקו המציע מלחמת חורמה בעוני כאמצעי לשיקום הכלכלה(צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

מי הן, אם כן הכוכבות הכלכליות החדשות?

בחינת כל הפרמטרים שצוינו להלן, מאפשרת לסמן מספר מדינות, להן הסיכוי הגבוה ביותר לפרוץ קדימה בשנים הקרובות :

אמריקה הלטינית

בראש ובראשונה חשוב לשים לב לברזיל ולמכסיקו. כבר היום, ברזיל מציגה את אחד מעשרת המשקים הגדולים בעולם. השפעתה הכלכלית קיימת בעיקר בדרום אמריקה, שם היא מהווה תחרות אמיתית לאמריקנים במושגים של מסחר בינלאומי.

בברזיל חיים כיום 186 מיליון בני אדם (מקום 5 בעולם), 26% מהם ילדים עד גיל 14 ורמת החיים הממוצעת במדינה קרובה לממוצע העולמי. הייצוא הברזילאי עולה בהתמדה, ולאחר משבר כלכלי עמוק בסוף שנות ה-90, ברזיל מציגה צמיחה קבועה בשנים האחרונות בשיעור של 4-2.5 אחוזים (גבוה יותר מהצמיחה באירופה).

במכסיקו חיים 106 מיליון בני אדם (מקום 11 בעולם),31% מהם מתחת לגיל 14, ובתוך עשר שנים, היא צפויה לעבור את יפן. רמת החיים במכסיקו עולה בהתמדה והיא גבוהה מאשר בברזיל. מכסיקו סוחרת כיום בעיקר עם ארה"ב ונהנית מהסכמי סחר חופשי עם 40 מדינות נוספות. היא מדורגת במקום השמיני בעולם מבחינת יצואניות הנפט, ונחשבת למעצמת טקסטיל, כמו גם ליצרנית עולה בתחום התעשיות הכבדות.

כיום רק חמישית מאוכלוסיית ברזיל ומכסיקו עוסקת בחקלאות (בהשוואה לאחוזים בודדים במערב, ול-50-30 אחוז בקרב מדינות "מתעוררות" אחרות), מה שמצביע על תיעוש וכלכלת שירותים מתפתחת מחד, ועתודה גדולה של כוח אדם נוסף מאידך.

המזרח הרחוק

במזרח הרחוק ישנן מספר מעצמות כלכליות חדשות, אינדונזיה ותאילנד, ובעתיד, אם תגיע ליציבות פוליטית מתמשכת, גם ויטנאם.

אינדונזיה - המדינה הרביעית בעולם מבחינת גודל אוכלוסיה, אחרי סין, הודו וארה"ב. באינדונזיה חיים כיום כ-242 מיליון בני אדם, 29% מהם ילדים. חוסנה של הכלכלה האינדונזית הועמד במבחן ב-2005-2004: פיגועי הטרור בבאלי הצליחו להבריח מיליוני תיירים והצונאמי שפגע במדינה, גבה 131,000 קורבנות, מאות אלפי אנשים שהפכו למחוסרי דיור ונזק המוערך ב-4.5 מיליארד דולר. על אף זאת, הציגה אינדונזיה ב-2005 צמיחה של 5.3%, ועל אף תחזיות על האטה ב-2006, היא עדיין צפויה להמשיך ולגדול.

תאילנד - נחשבת כבר היום למדינה בעלת כלכלה מפותחת. סקטור התיירות החזק שלה, לצד תעשיית מתכות מובילה, טקסטיל ויהלומים, העמידו את שיעורי הצמיחה במדינה על 6.9% ב-2002, 6.1% ב-2003, ובשנתיים האחרונות, לא מעט בשל הצונאמי, על 4.6%, שיעור צמיחה גבוה מהממוצע העולמי (4.3%).

(Stock.Xchng :טורקיה בדרך הנכונה (צילום

המזרח התיכון

באזורנו מתחזקת הכלכלה הטורקית שידעה אף היא מספר אסונות טבע בעבר מהם הצליחה להשתקם. טורקיה, שעברה סדרה של רעידות אדמה בסוף שנות ה-90 ולאחריהן אינפלציה משתוללת, הציגה צמיחה של מעל 9%(!) בשנת 2004 וצמיחה מעל 5% ב-2005, כל זאת על רקע ירידה דרמטית באינפלציה- 7.7% בלבד - השיעור הנמוך ב-30 השנים האחרונות.

בשנים האחרונות, טורקיה עוברת תהליכי הפרטה וייעול, ונהנית מגידול בתעשייה ובתיירות, לצד שיעור גדל והולך של השקעות זרות. באם תצליח טורקיה להתקבל בשנים הקרובות כחברה באיחוד האירופי, היא תזכה לסיוע כלכלי נרחב ביותר- הסיוע נקבע ע"פ רמת החיים במדינה, וטורקיה, שרחוקה עדיין מן הסטנדרטים האירופיים, תהנה מסיוע מוגדל.

יוון, מדינה בעלת רמת חיים גבוהה יותר, זכתה לסיוע בגובה של 8 מיליארד יורו בשנים 2006-2000, כך שבמקרה הטורקי יהיה מדובר בסכום גבוה הרבה יותר. טורקיה, אם תצטרף לאיחוד, תהפוך אוטומטית למדינה השנייה בגודלה במושגי אוכלוסייה אחרי גרמניה.

ביחד עם האוכלוסייה הטורקית החיה במדינות אירופיות שונות, לצד גידול קבוע באוכלוסייה (למעלה מ-800,000 בני אדם בשנה), תהפוך טורקיה בתוך כמה שנים למדינה המאוכלסת ביותר, וככזאת, בעלת פוטנציאל להפוך לאחת המשפיעות מבחינה כלכלית, שלא לומר המשפיעה ביותר.

מוטלות בספק

שני משקים נוספים הראויים להתייחסות, אם כי מסוייגת, הם איראן ודרום קוריאה.

איראן - מדינה בעלת פוטנציאל פיתוח גבוה בזכות מאגרי הנפט והגז הטבעי העצומים שלה, כמו גם העניין הגובר שלה בתחום המדעי (לא רק הגרעיני), על כך יעידו ההצלחות להם זוכים התלמידים באיראן בנושא זה.

אולם, המדינה היא עדיין מושחתת וטוטליטארית, ועל כן היא תתקשה להציג שיעורי צמיחה גבוהים לאורך זמן. משבר הגרעין והלחץ הבינ"ל עליה עלולים להביא לסנקציות כלכליות ואולי אף לפעולה צבאית נגד איראן. פעולות כאלו, יפגעו אנושות ביכולת המשק האיראני לפרוץ בשנים הקרובות. לעומת זאת, רפורמות פוליטיות וכלכליות, אם ייערכו במדינה בצורה נרחבת, יגבירו את הפוטנציאל האיראני.

דרום קוריאה - מדינה המתחילה לסבול ממקצת הבעיות המאפיינות מדינות מתועשות אחרות, בכללן הזדקנות האוכלוסייה והקיפאון בשיעורי הגדילה. איחוד עם צפון קוריאה, על אף שייצור האטה כלכלית בתחילה, יהפוך את קוריאה למדינה מודרנית שתמנה 70 מיליון אזרחים. כוח עבודה צעיר, משכיל ועני מהצפון, יהווה את הבסיס ההכרחי להמשך הצמיחה הכללית במדינה. יש לשער שאיחוד בין הקוריאות, בהנחה ומדובר במדינה דמוקרטית אחת, הוא אינטרס אמריקני ויפני ממעלה ראשונה, ועל כן תיהנה קוריאה המחודשת מזרם אדיר של דולרים ויינים שיסייעו לה להפוך לגורם משפיע בכלכלה העולמית בתוך זמן קצר יחסית.

לנוכח עלייתן של מעצמות כלכליות חדשות, רובן מאסיה, נדרש המערב, באם הוא מעוניין להישאר בהובלה הכלכלית בעולם, לערוך רפורמות מקיפות - ראשית, מעבר ממשק סוציאל-דמוקרטי המאפיין את רוב אירופה כיום, למשק שמרני (בריטניה כבר עשתה כך והתחזקה כלכלית בזמן שצרפת וגרמניה נשארו בשלהן וסובלות ממיתון).

שנית, רפורמות חברתיות מקיפות, הכוללות הגבלת ההגירה לאוכלוסייה תורמת בלבד, עידוד הילודה, הגדלת גיל הפנסיה וצעדים נוספים שיגדילו את כוח העבודה ויורידו מנטל האוכלוסייה הנתמכת.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---