חיפוש :
  

בעקבות הנסיגה מעזה - תמונת מצב
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 23/12/2005, 15:56
אלון לוין ויובל בוסתן

ארבעה חודשים לאחר תוכנית ההתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה מתחילה להסתמן תמונה ברורה : ירי הקסאמים נמשך ומשתכלל, נשק ומומחי טרור בינ"ל זורמים ללא הפרעה לרצועה ולחץ בינ"ל בלתי פוסק דורש מישראל לאפשר מעברים בין רצועת עזה לגדה ולהתחיל לתכנן את הנסיגות הבאות. מה קורה ברצועה? לאן מתקדמים הדברים? תמונת מצבבקצב האירועים של המזרח התיכון ארבעה חודשים הם כמעט נצח וזמן מספיק על מנת לעצור, לבחון את ההתפתחויות בשטח מאז הנסיגה ולנסות להעריך כיצד יתפתחו הדברים. תמונת מצב.  

ארבעה חודשים לאחר תוכנית ההתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה ומתחילה להסתמן תמונה ברורה : מה שהיה הוא שיהיה – רק בלי גוש קטיף – ירי הקסאמים נמשך ומשתכלל, נשק ומומחי טרור בינ"ל זורמים ללא הפרעה לרצועה ולחץ בינ"ל בלתי פוסק דורש מישראל לאפשר מעברים בין רצועת עזה לגדה ולהתחיל לתכנן את הנסיגות הבאות.

ירי הקסאמים

רבות נכתב על הקסאם ועל יכולותיו - המדובר ברקטה פרימיטיבית בעלת ראש נפץ קטן (ולראיה הנזק שנגרם ביחס לכמות הקסאמים שנורו) ורמת דיוק מפוקפקת (יותר פלשתינים נהרגו מהקסאמים מאשר יהודים). אולם, בעוד שנוכחות צה"ל ברצועה (וכמובן נוכחות היישובים שפורקו הקיץ), מנע חלק גדול מהשיגורים אל מחוץ לרצועה ועיכב את הפיתוח של הקסאם, הרי שהיום זורמים באין מפריע מומחי בליסטיקה מהמרחב המוסלמי המסייעים בשיפור הטווח והדיוק של הקסאם.

מאחר וכיום גוש קטיף ושאר יישובי הרצועה לא קיימים יותר, הפלשתינים יכולים לשגר קסאמים למקומות שלא היו בעבר בטווח כגון אשקלון. הדיווחים על הנפילות מסייעים אף הם לפלשתינים לטווח את המטרות, וכבר ידוע כי בסיס צה"לי סופג קסאמים על בסיס קבוע. עד כמה עולה רמת הדיוק ושכיחות הירי תעיד העובדה כי באמצע חודש דצמבר 2005, חמש וחצי שנים לאחר הנסיגה מדרום לבנון, שבו ועלו לראשונה קולות להקים "רצועת בטחון" ברצועת עזה בניסיון לרסן את השתוללות משגרי הקסאם.

(Stock.Xchng :האם המצב השתפר? (צילום

זרימת נשק וידע לרצועה

חוסר השליטה הישראלית על ציר פילדלפי ועל מעבר הסחורות בין עזה למצרים הביאו לכך שכיום הנשק זורם באין מפריע לתוך הרצועה ומסייע לחמש בעיקר את הארגונים האסלאמיים. כיום מאזן הכוחות בין הרשות והפת"ח לבין החמאס ואחיו הקטן הג'יאהד האיסלאמי נוטה בבירור לטובת האחרונים. עובדה זו מסייעת להגברת האנרכיה והדרישה האזרחית למישהו חזק יותר מאבו מאזן שיבוא לעשות סדר (שיטה ידועה במשטרים פאשיסטיים לבצע טרור ברחובות ולעלות לשלטון בצורה "דמוקרטית" כי לעם נמאס מהאנרכיה).

על פי הדיווחים, החמאס בעמדת ניצחון בבחירות הקרובות לרשות, אך אין זה משנה מאחר והוא יכול כיום להשתלט על הרצועה עם בחירות או בלעדיהן. ישראל צריכה להיות מודאגת אך ורק משדרוג תשתיות הטרור כתוצאה מזרימת הנשק והידע וממעבר של הנשק והידע לגדה המערבית, מה שישים מספר רב של יישובים על מפת הטיווח הקסאמית ומכאן שהחמאס יוכל להשיג איום אסטרטגי על ישראל (כמובן שלא מדובר ביכולת צבאית להשתלט על ישראל אבל בהחלט עלול לדחוף את ישראל לבצע נסיגות נוספות ולהשפיע על שורה של מהלכים כלכליים, תיירותיים, פוליטיים ואחרים במדינה).

הטרור העולמי

מדינות טרור וארגוני טרור עסוקים כבר שנים בשליחת זרועות אל כל רחבי העולם. בעזה הזרועות האלה נגדעו בד"כ ובכל מקרה השפעתן הייתה קטנה יחסית. כיום מדווחים גורמי מודיעין כי אנשי הג'יאהד העולמי, כמו גם מדינות כדוגמת איראן וסוריה, מחזיקות נציגויות נכבדות ברצועה ומעבירות הוראות מדמשק וממקומות אחרים לביצוע פיגועים.

יותר מתמיד, פיגועים שיתרחשו כאן בעתיד, כולל ירי הקסאמים יתבצעו בשל שיקולים מעבר לשיקולי האינתיפאדה כפי שהשטח הפלשתיני מבין אותה, ובמילים אחרות, לחץ אמריקני על הסורים כדוגמה, יגרור מתקפת קסאמים משולבת עם חגורות נפץ במספר מקומות שתעביר את הלחץ ואת המוקד לכאן (דפוס זה כבר קיים בעיראק, שם חלק גדול מהאופוזיציה לאמריקנים מקורה מחוץ לעיראק).

הקהיליה הבין-לאומית

הקהיליה הבין-לאומית מנסה להתערב היום בנעשה ברצועה יותר מבעבר. לא תספיק היריעה לפתוח דיון מחודש באינטרסים השונים של כל מדינה ובהעדפותיה ואנו נתמקד בשחקנים המרכזיים :

ארה"ב - בעבר נהגו האמריקנים להתערב בנעשה באמצעות לחץ על ישראל, בשילוב סיוע כלכלי לפלשתינים. כיום, לאחר שישראל כבר לא אחראית על הנעשה ברצועה, מנסה ארה"ב להתערב בפוליטיקה המקומית בצורה גסה ולהכתיב לפלשתינים במי לבחור. לשיא הגיעו הדברים לפני שבוע, עת העביר הקונגרס האמריקני החלטה הקוראת להפסקת כל סיוע כלכלי לפלשתינים אם יותר לחמאס להשתתף בבחירות. אולם הפלשתינים, אשר שנאתם לאמריקנים שנייה רק לשנאתם לישראלים מפרשים את ההחלטה הזו כהתרסה ובפגיעה בריבונותם מה שצפוי להגביר את כוחו של החמאס בבחירות הקרובות.

רוסיה - היא שחקן חדש-ישן במזה"ת, והיא מבינה כי הדרך להכרה כמעצמה עוברת גם פה. רוסיה כבר הצהירה על תמיכתה בסורים נגד האמריקנים, והיא מגינה על ההתחמשות האיראנית (ואף ספקית ראשית שלה). סוריה משפיעה בצורה ישירה על הנעשה בעיראק ובשטחים וגם הרוסים רוצים כוח השפעה בתוך הסלט המזרח-תיכוני.

האיחוד האירופאי - לאיחוד נמאס רק לתרום כסף (שהלך ברובו למימון שחיתות) לפלשתינים ולקבוצות שלום ישראליות והיא מנסה שוב, לאחר ניסיון לא מוצלח בשיא האינתיפאדה, לזכות בנתח השפעה באזור. האירופים רוצים להציב כוחות בינלאומיים במעברים בין ישראל לשטחים (וזה כולל גם את העתיד עם מדיניות שרון תיבחר). הבחישה הזו בענייני ישראל והפלשתינים עשויה להכתיב חלק מן האירועים בעתיד לבוא, אך אין ספק כי הנסיגה מעזה לא הביאה ולא תביא להורדת הלחץ על ישראל בכל החזיתות אלא אף תגביר אותו מתוך רצון בינ"ל לנצל את המומנטום שנוצר.

ראייה הסטורית

בעוד שנים רבות, כשכולנו כבר נחלוף מכאן, יישב מישהו וינסה לנתח ממרחק ההיסטוריה את הגורמים המושכים את מעצמות העולם אל תוך הקלחת הקטנה באזורנו – במשך רוב המאה ה-20 עסקו גורמי חוץ בניסיון להפוך לבעל הדעה הנחשב באזור תוך שימוש בסוכריות צבאיות וכלכליות לרוב.

מאבקי הכוחות הבינ"ל ימשיכו כשהיו ומי שכרגיל ישלם את המחיר הוא מי שנטול כל יכולת ממשית להשפיע על המהלכים - הציבור הישראלי והפלשתיני. לא יהיה זה בגדר השערה פרועה להניח כי אותו אדם שיישב בעתיד לנתח את הנעשה בתקופתנו – לא ייחס אף הוא מחשבה מיוחדת לרצונם של אזרחי העמים עצמם שאכלסו את ארץ ישראל.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך