חיפוש :
  

מלחמת האזרחים באלג'יריה - גילויים חדשים
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 23/03/2006, 17:12
אלון לוין ויובל בוסתן

מלחמת האזרחים באלג'יריה גבתה קורבנות רבים בנפש, אשר הוערכו זה מכבר בכ-200 אלף. נשיא אלג'יריה, עבד אל עזיז בוטפליקה, יזם שורה של "צווי פיוס" לאומיים בשנים האחרונות בניסיון לאחות את הקרעים בעם ולהביא לייצוב השלטון.  

מאז העצמאות האלג'יראית שהושגה בשנת 1962 לאחר 8 שנות מלחמה עקובה מדם עם צרפת, חייתה אלג'יריה תחת משטר דיקטטורי שבו הורשתה מפלגה אחת בלבד, ה-FLN, להתקיים. ה-FLN היה הארגון שהוביל את מלחמת העצמאות באלג'יריה, ובמשך קרוב ל-30 שנה שלט באלג'יריה ביד ברזל.

ב-26 בדצמבר 1991 נערכו בחירות כלליות לפרלמנט האלג'יראי, בהן זכתה מפלגה בשם חזית הישועה האסלאמית, שנתיים בלבד לאחר הקמתה ושלוש שנים לאחר הרפורמה הדמוקרטית שעברה על אלג'יריה.

מלחמת האזרחים

ניצחונה של חזית הישועה האסלאמית היה מדהים- בסיבוב הראשון שנערך שבו הועמדו לבחירה 231 מושבים לפרלמנט, זכתה המפלגה ב-188 מנדטים, למעלה מ-81% מהמושבים, שהבטיחו לה שלטון רוב באלג'יריה. הגורמים החילוניים במדינה, בעיקר הצבא, נחרדו לנוכח התוצאות מאחר וחששו כי בכך תחזור אלג'יריה להיות דיקטטורה, אולם הפעם בסגנון אסלאמי, בדומה לדגם האיראני למשל.

16 ימים לאחר הבחירות, הכריז הצבא כי הוא מבטל את תוצאות הבחירות, הוא הדיח את הנשיא המכהן בן-ג'דיד, ומינה תחתיו את מוחמד בודאייף, לשעבר איש ה-FLN ,שהקים מפלגה אופוזיציונית לאחר העצמאות ובשל כך נאלץ להגר למרוקו למשך 27 שנים.

בודאייף אגב שרד בתפקיד 4 חודשים- במהלך נאום שנשא בציבור חיסל אותו שומר הראש שלו, ככל הנראה אדם שתמך באג'נדה האסלאמית והתנגד לשלילת ניצחונם בבחירות.

בשלב הזה נכנסה מלחמת האזרחים להילוך גבוה יותר- הצבא החל לרדוף באכזריות כל מי שנחשד בקשר כלשהו לחזית הישועה או לכל ארגון בעל אופי דתי. הארגונים האסלאמיים החלו להשיב מלחמה, ולקראת אמצע שנות ה-90 היא הידרדרה לאסון הומניטרי ממש.

שני ארגוני גרילה-טרור, ה-MIA וה-GIA קמו תחת חזית הישועה ונטלו את ההובלה במאבק בממשלה הצבאית. שיטות הפעולה שלהם היו אכזריות, הן ביצעו מעשי טבח רבים בקרב שכונות בערים כמו גם במחיקת כפרים שלמים. מעשי אונס וביזה לא היו זרים לאופי האכזרי של המלחמה והתקופה שבין 1998-1994 נחשבת לקשה ביותר במלחמה.

בימים האחרונים הודיעה ממשלת אלג'יריה כי טבח שבוצע בידי ה-GIA בינואר 1998 שמקורות רשמיים אמדו את היקפו בכ-150 הרוגים, למעשה עלה בחייהם של למעלה מאלף בני אדם. מעשי הטבח האלה הורידו את קרנם של ארגונים אלה בעיני הציבור שמאס בהם, ורף האלימות החל לרדת בהדרגה.

מימין - נשיא אלג'יריה, בוטפליקה. עוסק בשיקום המדינה (צילום: משרד ההגנה האמריקני)

מאמץ לפיוס לאומי

עבד אל עזיז בוטפליקה, פוליטיקאי ותיק ובעל עבר במלחמת העצמאות האלג'יראית, נבחר לנשיא בשנת 1999, בתוצאה של 74%. אחת הפעולות הדרמטיות שהוא ביצע הייתה הענקת סדרת חנינות לאנשי הגרילה בכדי להגיע לפיוס לאומי.

בתחילה הוענקו חנינות למי שישב בכלא על עבירות פעוטות יחסית הקשורות במאבק, ולאחר מכן הוענקה חנינה לאנשי גרילה שחיו במחתרת ולא הואשמו ברצח או באונס, במידה ויסגירו עצמם לשלטונות. סדרת החנינות הזו אושררה באמצעות משאל עם, על אף חששות רבים בקרב האזרחים וכן רצון נקמה מצד רבים שנפגעו במעשי הטבח.

בשנת 2004, נבחר בוטפליקה שוב, הפעם ברוב של 85%, בבחירות שהוכרו כחופשיות בעיני משקיפים בינלאומיים, אינדיקציה לכך שאזרחי אלג'יריה מרוצים מהפיוס הלאומי שהביא לפירוק ארגוני הגרילה, והשיב את אלג'יריה למסלול חיים נורמלי.

כחלק מהפיוס בין כוחות הממשלה וארגוני הגרילה, נחשפות עדויות חדשות באשר למה שהתחולל במדינה במהלך מלחמת האזרחים, בעיקר בשנים 1998-1994. מעשי טבח שהיקפם הוצנע, מתבררים כפוגרומי ענק. במשך שנים טענו השלטונות האלג'יראים, בגירסה שהתקבלה גם במערב, כי מספר הקורבנות במלחמת האזרחים עמד על כ-100,000 בני אדם. טענה זו הופרכה בחודש האחרון וכעת נטען כי המספר האמיתי הוא כפול.

עדויות על מעורבות הממשלה והצבא, גופים שאף הם אחראים להרג רב בזמן מלחמת האזרחים, באשר לחלקם במעשי הטבח שנעשו על ידי האופוזיציה האסלאמית נאספים מדי יום.

בחלקו של העניין מדובר בטענות ישנות וקונספירטיביות שצפו באופן טבעי לנוכח ביטול הדמוקרטיה במדינה על ידי הצבא, אולם קיימות עדויות על כך שהצבא העדיף שלא להתערב בזמן הביצוע של מעשי טבח רבים, גם כאלה שנעשו בסמוך לבסיסים צבאיים, בשל רצונו בנקודות זכות בתחום ההסברה.

תקווה לעתיד

האלימות באלג'יריה אומנם שכחה והכלכלה התאוששה (בשנת 2005 צמח המשק האלג'יראי ב-7.1% כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה בעולם וכן בזכות היציבות השלטונית העומדת בניגוד להרס הנרחב במדינה בזמן מלחמת האזרחים), אך כיום ישנם תאים של אל קעידה המנסים להשיב את המדינה למצב ששרר בה עד לפני מספר שנים. בין המוסלמים קיימת עדיין הטענה (הנכונה בפני עצמה), כי על אף הפיוס הלאומי, הבעיה העיקרית- הזכויות שלהם וניצחונם בבחירות בעבר שבוטל, טרם נפתרה.

בוטפליקה פועל כיום להורדת פרופיל המעורבות הצבאית בחייה האזרחיים של אלג'יריה- בזמן הבחירות לנשיאות הצבא הכריז על ניטרליות, ולאחר הבחירות בוטפליקה ערך שינויים רבים בקרב הבכירים בצבא בהוציאו רבים מהם לגמלאות.

אלג'יריה עדיין מוכרזת כמדינה לא חופשית שבה לאזרחיה יש מספר מועט ביותר של חירויות ואפשרויות, אולם היציבות השלטונית ואווירת הפיוס מייצרים תקווה לעם שידע מלחמות רבות כל כך.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך