חיפוש :
  

המחאה האוסטרלית
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 13/12/2005, 12:06
אלון לוין ויובל בוסתן

המהומות באוסטרליה אמנם מזכירות במידת מה את האינתיפאדה בצרפת לפני כחודש, אך ההבדל בין האירועים ברור – בעוד שבצרפת רובם המכריע של האירועים הצטמצם לפרברי העוני נטולי אוכלוסיה לבנה מקומית, באוסטרליה משתתפים במהומות גם מהגרים מארצות ערב וגם אזרחים שגדלו במדינת חוק דמוקרטית וליברלית אשר נוטלים את החוק לידיהם. זוהי מחאה ראשונה של אזרחים, בוודאי בהיקף כזה, החשים כי מתקיים איום מוחשי על עצם הקיום התרבותי שלהם.  

לפני כשבע שנים, עת טיילתי באוסטרליה, הזדמנתי לעיר הדרומית אדלאיד, שם נערך יריד של הצבא האוסטרלי. מאחר ושירתתי בשריון בשירותי הצבאי, נמשכתי באופן טבעי אל טנק הליאופולד המזרח גרמני שהוצג שם. החייל האוסטרלי ששמר על הטנק ,הסביר לי פנים כששמע שאני "קולגה" מישראל (הם שמעו רבות על טנק המרכבה הישראלי) והזמין אותי להסתכל על הטנק מבפנים.

לאחר מכן, התפתחה ביני לבינו שיחה על ישראל והוא החל לספר על חיכוכים בין האוכלוסייה האוסטרלית הותיקה ובין המהגרים הערבים בעיר מולדתו מלבורן. "דע לך," הוא אמר לי, "שהלוואי שבכל העולם היו עומדים בפני התוקפנות הערבית כפי שישראל עומדת". "לדעתי," הוסיף, "היה צריך לגרש אותם מאוסטרליה לאלתר." ניסיתי לרכך את דבריו אך הוא הוסיף ואמר דברים חמורים יותר על חוסר יכולתם של המהגרים להשתלב כפי שאוכלוסיות אחרות מצליחות במלבורן, הידועה כעיר עם אוכלוסיית מהגרים גדולה ואף כוללת רובע יווני ורובע איטלקי.

בימים האחרונים עלתה אוסטרליה לכותרות בשל המאבקים בין האוסטרלים לבין מהגרים לבנונים. על פי הדיווחים, העימותים החלו כאשר קבוצה של מהגרים לבנונים הכו שני מצילים באחד החופים בסידני והמשיכו ותקפו צוות צילום שהגיע לחוף מספר ימים לאחר מכן. בתגובה, החלה מתארגנת קבוצה גדולה של אוסטרלים הנוהגים לפקוד את החוף, והחלו מזמינים עוד ועוד אנשים באמצעות הודעות SMS תוך שהם קוראים "להחזיר את החוף חזרה לידי האוסטרלים". האוסטרלים עטו על עצמם את דגלי הלאום והעימות הפך לבלתי נמנע - מאות צעירים משני הצדדים הניצים השתתפו במהומה שגרמה עד עתה לעשרות פצועים ולנזקים ברכוש.

(Big Foto :מהומות ביבשת החמישית (צילום

מדוע התפוצצה הפרשה הזו דווקא עכשיו?

ב-12 באוקטובר 2002 התרחש אחד מפיגועי הטרור הגדולים מעולם – שתי מכוניות תופת שהתפוצצו באזורי בילוי תיירותיים בבאלי שבאינדונזיה הביאו למותם של כ-200 אנשים – למעלה ממחציתם אוסטרלים. ב-1 באוקטובר השנה, בוצע פיגוע נוסף בבאלי ובו נרצחו 26 בני אדם ביניהם 3 אוסטרלים. אירועים אלה, שפגעו בבטן הרכה האוסטרלית, העלו את מפלס החשדנות כלפי המוסלמים והערבים באוסטרליה לרף חדש (כפי שראינו באזורים אחרים מוכי טרור דוגמת ארה"ב ובריטניה).

באוסטרליה ישנה אוכלוסיית מהגרים מארצות ערב מזה שנים רבות. בדומה לאירופה, גם באוסטרליה, בשל סיבות כאלה ואחרות, לא הצליחו מהגרים רבים להתערות בחברה, דבר הגורם לחיכוכים על רקע לאומני. עד לפני שנים לא מעטות, יחסה של החברה האוסטרלית מסבירת הפנים לחיכוכים אלו כאל קרבות רחוב בין פרחחים ותו לא. בשונה למהגרים מרוב מדינות העולם, המהגרים מארצות ערב אינו מעוניינים, על פי רוב, להשתלב בחברה במדינתם החדשה, אלא מנסים להתגבר על הקשיים המנטליים באמצעות העתקת דפוסי החיים שלהם מארצות מוצאם.

עיקר העניין בחברה האוסטרלית סובב סביב השאלה מי נושא באחריות למהומות האלימות וכיצד ולמה הפכו מהומות הרחוב לאלימות על רקע גזעי. אירועים מסוג אלו המתרחשים באוסטרליה (ואשר לפי הערכתי יתרחשו גם במדינות אחרות), נובעים בראש ובראשונה מהתחושה של האזרחים כי ישנה אוזלת יד אמיתית של השלטונות בטיפול בבעיות החברתיות שצצו עם הגעת המהגרים מארצות ערב.

בעוד האוסטרלים מנסים להבין, כיצד הם פתחו את שערי המדינה שלהם עם אפשרויות התעסוקה ומערכת הרווחה האוסטרלית בפני מהגרים (חלקם פליטים שנרדפו בארצות מוצאם) ובתמורה הם "זוכים" לגלי פשיעה, אלימות ופיגועי טרור כנגד אזרחים אוסטרליים הנופשים מחוץ למדינה, אוזלת היד המשוועת של השלטונות לנוכח המהומות רק מעצימה את תחושת הפחד של אזרחי המדינה, וכך אזרחים רבים נוטלים את החוק לידיהם. שירותי הביטחון האוסטרלים, כמו גם בית המחוקקים האוסטרלי, עומדים חסרי אונים מול הטרור שהרים ראשו על אדמת אוסטרליה וכרגע המאמצים מופנים לטיפול נקודתי בבעיה. בעוד ממשלתו של ג'ון הווארד, מצהירה שהיא מחויבת למלחמה בטרור ואף מסייעת לאמריקנים במלחמתם בעיראק, גדלה המחאה כלפי מדיניות ההגירה מבית.

בבית הנבחרים האוסטרלי מונהגת השיטה היחסית הגורמת, הלכה למעשה, לייצוגים של שלוש מפלגות בלבד – הלייבור, הליברלים והשמרנים. בשיטה כזו, ספק אם זעקות התסכול וחוסר האונים של חלק מאזרחי המדינה ימצאו ייצוג הולם בפרלמנט ולראייה, מפלגת הימין הקיצוני של פולין הנסון אשר קידמה מצע על גבול הגזענות (והתבטאה לא אחת מעבר לגבול זה), כמעט והתאיידה מהמפה הפוליטית בבחירות 2004 וזאת למרות שהיא מקדמת את אותם רעיונות אנטי-מהגרים כדוגמת מפלגות ימניות רבות באירופה. העדר קול לייצוג מצוקתם של חלק מאזרחי המדינה הביאה לתסכול מצטבר ולמחאה אזרחית ספונטנית החורגת בהרבה מגבולות ההתנהלות הדמוקרטית.

"קרבות רחוב בין פרחחים" דוגמת אלו שפרצו לפני כחודש בצרפת, במידה פחותה בבלגיה ובהולנד וכדוגמת המהומות היום באוסטרליה, צפויות להתחזק ולהתפשט למדינות אחרות, מה שיסיט את השיח הציבורי במדינות אלו מכישלונן המתמשך של ממשלות מעודדות הגירה לקלוט מהגרים ולהקנות להם זהות לאומית חדשה, ללאומנות ושנאת זרים כנגד אותם אלו שהתקבלו בזרועות פתוחות אך לפני שנים מספר.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך