|
האיום האיראני
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 03/05/2007, 13:15
יוסי קופרווסר
|
|
 |
|
|
תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, התייחס, במהלך תדרוך לדיפלומטים ועיתונאים זרים, לאיום הגרעיני האיראני ההופך למוחשי מיום ליום. להערכתו, איראן תדע לבנות פצצה עוד חודשים ספורים, ולכן סנקציות כלכליות אינן מספיקות.
מתוך תדריך שהתקיים במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
כדאי להתחיל מהבסיס כדי להבין את מה שקורה כיום באיראן. חייבים לזכור שמדובר במשטר מהפכני, מכיוון שרוב המערב הפסיק עם הגישה המהפכנית לפני דורות וקשה לו להבין את צורת המחשבה הזו.
הנחות העבודה של האיראנים
בימים אלו חייבים להבין שהאיראנים עובדים לפי הנחות מסוימות שהם נכונות במידה רבה:
ראשית, הם מאמינים שהמערב חלש ומפוצל מדי בשביל להילחם על ערכיו ולמען המטרות שלו. לכן אחמדי נג'אד אומר שלא תהיה מערכה צבאית נגד איראן.
שנית, הם מאמינים שהם לא לבד במאבק לשינוי הסדר העולמי כמו שהיה אולי בתחילת שנות התשעים. תפיסה זו מסתמכת על תמיכה מרוסיה, סין וחלק ממדינות העולם השלישי, וקצת מהאירופים שלא מאוד מרוצים מההגמוניה של מעצמה עולמית אחת. הדבר אמור לתת להם מקום רב לתמרון.
בנוסף לכך ישנה מוכנות לסבול קשיים כלכליים ולהקריב למען המטרה.
נקודות התורפה
ייתכן והאיראנים לא קוראים את המערב נכון ויהיה "קש שישבור את גב הגמל". גם ייתכן וההנחה שרוסיה תמנע כל תקיפה מצד ארה"ב או נקיטת אמצעים קשים איננה נכונה - אנו צריכים לעבוד קשה על הרוסים. הזירה הפנימית באיראן אינה מאוחדת למרות המאמצים האיראנים להציג חזית אחידה. סנקציות נוספות יביאו גורמים לאומיים בתוך איראן לפעול נגד המשטר.
מבחינת התפיסה העצמית של איראן, היא איננה צפון קוריאה מבודדת, הם רוצים להיות חלק מהקהילה הבינלאומית. מהבחינה הכלכלית, איראן לא יכולה להרשות לעצמה להיות מבודדת. אפילו על מנת לגרום לתעשיית הנפט לפעול היא צריכה את הקהילה הבינלאומית. העולם תלוי פחות באיראן מאשר איראן תלויה בעולם.
המרחב שלהם: כשאיראנים מסתכלים על האזור הם רואים רדיקלים ומשת"פים של המערב. הם לא עושים הבחנה בין שיעים וסונים או ערבים ואיראנים. לכן אין להם בעיה לתמוך בזרמים הרדיקליים בפתח, בוועדות ההתנגדות ובחמאס -שכולם סונים, כל עוד אלו פועלים נגד ישראל או בעיראק נגד ארה"ב. מצד שני, המשבר השיעי-סוני באזור קיבל מומנטום והפך להיות גורם משמעותי שמתחיל לגרום לאיראן בעיה. עדיין, גם כשמחברים הכול יחד -האיראנים יכולים להמשיך להתקדם.
אחמדינג'אד - מקרב לפצצה. צילום: האתר הרשמי
מה שיעצור את איראן -פגיעה במהפכה
האיראנים לא יעצרו רק בשל לחץ כלכלי או רק בגלל שהסעודים מאיימים או המצרים. הם לא יפסיקו כי הרוסים יאמרו להם שהם פועלים בצורה "לא יפה". השאלה היחידה מבחינתם היא האם מה שהם עושים, שאמור לקדם את המהפכה, יפגע ויחזור כמו בומרנג ויאיים על המשטר. ראינו זאת עם המלחים הבריטיים, הם לא לקחו סיכון כשלא היה ברור להם איך זה יפעל.
החולשה המרכזית -המישור הצבאי
החולשה המרכזית של איראן היא במישור הצבאי שם אין להם תשובה אמיתית. עם כל הכבוד לנשק שהם מייצרים והנשק שהם קונים מרוסיה, החולשה המרכזית שלהם היא עדיין צבאית. הם השקיעו הרבה בבניית שלוחות כמו בלבנון ועיראק וגרורות שמוכנות להוציא לפועל פיגועים, אבל אלו בשום אופן לא דומים למה שיש לאמריקאים והם יודעים זאת. הם לא יכולים למנוע מהעולם לפגוע בהם חזק. לכן הם צועקים, כמו הפוליטיקאי שמדבר חזק כשהטיעון שלו חלש. הם מאיימים בתגובות איומות. התגובות שלהם יכולות להיות קשות אבל הן עדיין לא מתקרבות לאיראן גרעינית.
אם מצרפים את הכול ביחד, אם האיראנים יחשבו שיהיה מהלך צבאי, כל שאר הדברים יהיו אולי אפקטיביים. אם לא, שאר החולשות יהיו הרבה פחות אפקטיביות.
ש. (אנה בריס BBC Spanish) מה עם האופציה הכלכלית?
ת. לוחות זמנים. אנו לא יודעים כמה זמן ייקח להם לעבור את המכשול האחרון עד שיהיה להם את כל הידע להשיג פצצה. הם עובדים עכשיו כבר 13 חודשים. הם עובדים בנתנז על העשרת אורניום. אנחנו יודעים שהם עדיין לא הגיעו למטרה אחרת, כי כנראה שאחמדי נג'אד היה יוצא בהצהרות. המדענים שלהם לא מצוינים אך טובים.
בהתחשב בזה שידע בסיסי על צנטריפוגות ניתן להם, מדובר בעניין של שבועות או חודשים, אולי במזל שנה אחת, עד שיהיה להם את הידע לייצור פצצת אטום. יש שאומרים שנשק יהיה רק בעוד 4-9 שנים, אך הבעיה האמיתית היא פיתוח הטכנולוגיה, שהרי אחר כך הם יוכלו להמשיך ולפתח במקום מסתור. האיראנים כבר עברו את השלב של המרת אורניום ויש להם 250 טונות של UF6. אפילו אם נאמר שייקח להם 30 טונות לייצר פצצה אחת, יש להם מספיק חומר ל-8 פצצות. המתקנים באספהאן ממשיכים לעבוד.
אם אני טועה והאיראנים גרועים, הם לעולם לא יתגברו על המשוכה האחרונה. אך זה יהיה לבסס מדיניות על חלומות. לסנקציות כלכליות לוקח זמן עד שהן משפיעות ולכן לא בטוח שהן רלבנטיות. אם היינו מתחילים לפני שלוש שנים אולי זה היה אחרת.
ש. (פיאמה נירנשטיין Il-Giornale) האירופים לא יעשו כלום, בוש עסוק בעיראק - רק ישראל נשארה?
ת. האירופים והאמריקנים אומרים "במקרה הגרוע יש לנו את ישראל שיעשו את העבודה המלוכלכת". אני חושב שבמקרה זה זו תהיה טעות לומר שישראל תצטרך לעשות זאת. כמו שאמרתי, האיום שלהם הוא על כל העולם וישראל רק הראשונה ברשימה. האיראנים בונים יכולת שתוכל לפגוע גם באירופה וגם היום הם יכולים להגיע לברלין. לאירופים לא ממש אכפת והעולם מבין זאת באופן בסיסי ביותר, לכן הצביעו על סנקציות נגד איראן.
אם העולם ייכשל במבחן, ישראל תעמוד בפני החלטה מאוד קשה, אך בשלב זה הכדור עדיין נמצא במגרש של המערב. לדעתי זו טעות של ישראל לומר - אם אתם לא תעשו זאת אנו נעשה זאת.
ש. (יוהאן גרלוף KEP): האם ישראל יכולה באמת לעצור את איראן מבחינה צבאית?
ת. זה לא אוסיראק -זה מצב אחר. אני לא יכול לענות ב"כן" או לא" -ישראל בונה את כוחותיה בצורה כזו והיא משקיעה בכך כסף כי היא מבינה שהמערב עלול להיכשל במבחן הנוכחי. יש הרבה קשיים ואנו עושים כמיטב יכולתנו. אם המערב יעשה זאת המשימה תהיה קלה הרבה יותר. גם אם המערב יאמר שהוא חושב לעשות זאת האיראנים לא ייקחו סיכון.
ש. דורי גולד: איך תשווה את עיראק בשנות התשעים לאיראן, מבחינת חולשה ביחס ללחץ כלכלי. זה לא כל כך עבד עם עיראק, למה חושבים שזה יעבוד עם איראן?
ת: אני מסכים, סנקציות לבד לא יעשו את המלאכה. רק יחד עם אופציה צבאית. הם למדו מעיראק ב-91' שלא תהיה פלישה ממשית לתוך השטח. כל מקרה הוא שונה אך הממשלה הנוכחית באיראן היא בידיים של הגורמים הקיצוניים ביותר. גם הפרלמנט נהיה רדיקלי יותר וגם הנשיא שנבחר רדיקלי. הרדיקלי של אתמול -חמינאי -הפך לאדם ההגיוני ביותר באיראן היום.
תא"ל מיל' יוסי קופרווסר -לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מתוך תדריך לדיפלומטים ועיתונאים זרים 26.4.07
המאמר פורסם לראשונה בבלוג של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומתפרסם כאן באדיבותם.
| |
|
|
|
|
