|
קולות מלחמה
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 20/02/2007, 12:55
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
קולות מלחמה בוקעים בימים אלה מוושינגטון ומטהרן. על אף שהמסלול הדיפלומטי-כלכלי הוא המועדף כרגע, הסבירות למתקפה אמריקנית בחודשים הקרובים גדלה מיום ליום ואמצעי התקשורת המובילים בעולם כבר מתחרים בינם לבין עצמם בכותרות רעשניות לגבי יעדי התקיפה ואופן ביצועה.
הסנטור הדמוקרטי ג'ים ווב מוירג'יניה, שנבחר לראשונה בנובמבר האחרון, הקשה באחרונה על מזכירת המדינה האמריקני קונדוליסה רייס: "האם עמדת הממשל היא שבסמכותו לנקוט בצעדים חד צדדיים נגד איראן, בהיעדר איום ישיר על ארה"ב, ללא קבלת אישורו של הקונגרס?".
שאלה זו הביעה את התפיסה השלטת בוושינגטון על פיה, חרף תוצאות בחירות האמצע האחרונות שהביאו למפלה לרפובליקנים בקונגרס, ועל אף מהלכים ראשוניים לאחר הבחירות מהם ניתן היה להבין כי ממשל בוש עומד לנקוט גישה מתונה יותר במאבקו בטרור העולמי, החליט הנשיא האמריקני לשאוף לפתרון כוחני כנגד פעילותה מעודדת הטרור של איראן במזרח התיכון בכלל, וכנגד התחמשותה הגרעינית בפרט.
למרות שבית הנבחרים הביע את התנגדותו למשלוח של 21,000 חיילים אמריקניים נוספים למפרץ הפרסי ברוב גדול שכלל גם 17 רפובליקנים, הנשיא בוש יכול להתעלם מההחלטות בקונגרס, מאחר ובתוקף תפקידו כנשיא הוא המפקד העליון של הצבא ולכן יכול להכריע בנושאים כגון אלה.
כרגיל מאז הבחירות, העובדה כי הסנאט נוטה רק נטייה קלה ביותר לכיוון הדמוקרטים, מאפשרת לבוש מרחב תמרון מסוים בנסותו לשמר את מדיניותו הותיקה. למרות זאת, בוש מודע היטב לעובדה כי בידי הדמוקרטים עדיין נמצא הכוח בתקציב הביטחון האמריקני.
הנשיא בוש - החליט לתקוף? צילום: מחלקת המדינה
המעורבות האיראנית בעיראק
האמריקנים, מתוסכלים מהמצב השורר בעיראק כיום מבחינה ביטחונית, מאשימים את האיראנים ובני בריתם הסורים, במעורבות בתוך עיראק לצורך יצירת כאוס. חלק מהאשמות האמריקניות נוגעות לכך, שבעוד שהאיראנים מצהירים כי הם תומכים בממשלה העיראקית הנוכחית, הנשענת על הרוב השיעי במדינה, מהלך הגיוני לנוכח הקשר האמיץ השורר בין השיעים בעיראק ובין איראן במשך מאות שנים, פועלת איראן לא פעם בכדי לחזק את הכוחות הסוניים בעיראק, גם אם הם פועלים כנגד אינטרסים שיעיים.
במסגרת מאמציהם להצביע על מעורבות איראנית בעיראק, טענו גורמי מודיעין אמריקנים כי מוקטדעה א-סאדר, מנהיג המיליציה השיעית החזקה "צבא המהדי", זומן לטהרן ביחד עם מספר דמויות מפתח חשובות אחרות. בטהרן, כך על פי האמריקנים, קיבל סאדר הוראה להרפות במעט את הלחץ שלו על המיליציות הסוניות ולאפשר לממשלה העיראקית לנסות ולהפחית מהאלימות בעיראק.
למרות ההצהרות הפומביות של האמריקנים, הדעה הרווחת באזור היא כי המטרה האמיתית לנסיעתו הייתה התייעצות לגבי האפשרות של תקיפה אמריקנית קרובה באיראן. טענה זו הוכחשה גם ע"י האיראנים וגם ע"י דובר הבית הלבן, טוני סנואו, אשר נתפס ברגע של מבוכה כשטען כי אין הדבר ודאי.
בנוסף, טוענים האמריקנים כי פצצות מאולתרות שנבנו על ידי האיראנים וסופקו לארגוני הגרילה, גרמו למותם של 170 חיילים אמריקניים. קצינים אמריקניים הציגו לעין המצלמות מטענים שכאלה, אך מומחים לנושא טוענים כי הוכחה חותכת למעורבות איראנית לא הוצגה כלל.
המחנה הנצי בוושינגטון חש כי איראן "גוזלת" באופן שיטתי מהממשל הנוכחי את הסיכוי להצליח בעיראק, בפעולות שעלו לארה"ב במחיר יקר – הן בחיי אדם, הן בממון והן מההיבט המדיני. ניתוח המדיניות האמריקנית בשילוב ידיעות המגיעות מוושינגטון, מעלה יותר מרמז באשר למדיניות האמריקנית העדכנית, בכל הנוגע לאיראן.
בניין הכוח
בכדי שתעמוד לרשותם האופציה ההתקפית כנגד איראן, ביצעו האמריקנים סדרה של פעולות בחודשים האחרונים. ראשית, הכריז הנשיא בוש על שליחת 21,000 חיילים נוספים לאזור, בכדי שלא להתבסס על הכוחות המוצבים בעיראק כיום. שנית, שלחו האמריקנים נושאת מטוסים נוספת למפרץ, לחיזוק הזרוע האווירית באזור.
נושאת המטוסים ג'ון סטניס תצטרף עד סוף החודש לנושאת המטוסים אייזנהאואר, כך שהחל מחודש מרץ, ניתן לומר כי האמריקנים סיימו את שלב בניית הכוח, החשוב בכדי להבהיר לאיראנים כי האיומים בדבר תקיפה אינם ריקים מתוכן. כבר כעת, מבצעים האמריקנים סיורים אוויריים לאורך הגבול עם עיראק, הן בכדי לנסות ולאתר מעבר של נשק מאיראן לעיראק, והן בכדי לצבור מודיעין נוסף על המתרחש באיראן.
האיראנים, הערים כמובן למתרחש, העבירו מסר משלהם למקבלי ההחלטות בוושינגטון - היום החלו משמרות המהפכה בתמרון רחב היקף, הגדול מזה שנה, שיימשך שלושה ימים. 60,000 חיילים מהכוחות המובחרים של הצבא האיראני ייטלו חלק בתמרון הצבאי. גנרל מוחמד רזה זאהדי, מפקד כוחות הקרקע של משמרות המהפכה, הצהיר כי במהלך התרגיל הגדול ייעשה שימוש בכל סוגי הנשק שעומדים לרשות משמרות המהפכה, כולל כאלה שטרם נחשפו לעולם הרחב. גם בחודש ינואר ביצעו משמרות המהפכה תמרון צבאי, אם כי בהיקף קטן בהרבה, אולם האיראנים מתכוונים להגיע אל חודשי האביב, כשהרוב המכריע מקרב 200,000 חיילי משמרות המהפכה, עברו אימונים לקראת מלחמה.
הבריטים הצהירו כי בחודשים הקרובים יעבירו את האחריות הביטחונית בדרום עיראק, שם מוצבים מירב הכוחות הבריטיים, לידי הכוחות המקומיים, ובעיראק תישאר נציגות בריטית מצומצמת. ראש ממשלת בריטניה, הממשיך לספוג ביקורת מכיוונים רבים, אינו במעמד לסייע לאמריקנים בחזית נוספת. אולם במידה והכוחות העיראקיים יצליחו לקחת על עצמם אחריות ביטחונית, יהווה הדבר הצלחה גדולה מבחינת האמריקנים, הן במישור הטקטי, מאחר והוא יאפשר להם לצמצם את היקף הכוחות שלהם בעיראק, והן במישור האסטרטגי, מאחר והדבר יהווה הישג למדיניות ממשל בוש בכל הנוגע לעיראק.
ביום רביעי יפוג האולטימאטום של האו"ם לאיראן בנוגע להעשרת האורניום שלה, אך האיראנים כבר הזדרזו לומר כי הם לעולם לא יפסיקו את התוכנית הגרעינית שלהם. לצד הסנקציות המתרחבות שהאמריקנים והיפנים משיתים על האיראנים, הם מצפים כי האיחוד האירופי יצטרף לחרם הכלכלי. הנפח הכלכלי של ארה"ב, האיחוד האירופי ויפן עומד על קרוב לשני שלישים מהכלכלה העולמית, ובמידה והאירופים יצטרפו להטלת הסנקציות, איראן תעמוד בפני קשיים כלכליים לא מעטים.
הסנקציות הכלכליות שכבר הוטלו על ידי האמריקנים והיפניים, ואשר ביום רביעי עשויות להתרחב יותר לאור הדיון הצפוי במועצת הביטחון, טומנות בחובן שתי מטרות מבחינת האמריקנים – האמריקנים מתקשים להאמין כי הסנקציות ימנעו מהאיראנים להשיג נשק גרעיני, אולם הם מאמינים כי סנקציות כלכליות פוגעות בחוזקו של המשטר באיראן ובכך קיימת סבירות מסוימת שהאמריקנים יוכלו לוותר על מהלך צבאי. שנית, במידה והסנקציות לא ישפיעו על יציבות המשטר האיראני, הן עשויות לגרור את האיראנים לבצע טעות, שתקל מבחינה דיפלומטית על האמריקנים לתקוף את איראן.
בין המהלכים הנלקחים בחשבון מצד האיראנים הם מהלך התקפי גלוי כנגד הכוחות האמריקניים בעיראק, או סגירת מיצרי הורמוז לתנועת אוניות, שמשמעותו המיידית היא הפחתה של 20% מייצוא הנפט בעולם, ובמלים אחרות - הקפצת מחיר החבית הרבה מעבר ל-100 דולר, מהלך שייחשב בעיני האמריקנים כקאזוס בלי.
אחמדינג'אד - נערך למלחמה. צילום: האתר הרשמי
קונספירציה?
אתרי האינטרנט והבלוגים בשפה הערבית ובשפה הפרסית, מלאים בתיאוריות קונספירטיביות הנוגעות למהלכיה העתידיים של ארה"ב במפרץ. האמריקנים, כך על פי התיאוריה הפופולארית, מעוניינים להיפטר מ"הגיבנת" העיראקית, ולצורך כך, הם מעוניינים במלחמה עם איראן. כל כך מעוניינים, עד שלא יהססו לבצע פרובוקציה מכוונת כנגד האיראנים. לחיזוק טענותיהם, מביאים הבלוגרים השונים את הטיעונים האמריקנים שקדמו למלחמה בעיראק - ההאשמות בדבר החזקת נשק להשמדה המונית או קשרים עם אל קעידה שהופנו כנגד סדאם חוסיין ולא הוכחו מעולם, מסמכי מודיעין מזויפים שדלפו לאורך השנים וגרמו להטעיה מכוונת של הציבור האמריקני והעולם כולו וכיוצא באלו.
אין ספק שהממשל האמריקני הנוכחי לא נהנה מאמון רב, ואין המשפט מתייחס למעמדו של הנשיא האמריקני במזה"ת, כי אם בארצו שלו. האמריקנים גם הוכיחו בעבר כי שיטת פעולה שכזו – יצירת פרובוקציה כלשהי או הפצת כזב כזה או אחר לצורך מימוש מדיניות מסוימת, נחשבת למקובלת. כך הוא היחס כלפי טענות האמריקנים בדבר מעורבות איראנית בעיראק, וכך יהיה ככל הנראה בהמשך, גם במידה והאמריקנים יצליחו להוכיח כי אחמדינג'אד מתכנן להשתלט על מחצית העולם ולהשמיד את מחציתו השנייה.
התקפה אווירית?
האופציה הצבאית הסבירה היחידה העומדת לרשות האמריקנים היא התקפה אווירית נרחבת. חלון הזמן האמריקני לביצוע מתקפה אווירית שכזו הוא מוגבל ביותר. במידה והאמריקנים יבחרו לתקוף את איראן, הם יעדיפו לעשות זאת בחודשי האביב או הקיץ משיקולים טכניים – מהלך בהשתתפות עשרות ואולי מאות מטוסים לאורך כמה ימים, דורש מזג אוויר טוב לאורך ימים.
החל מהסתיו הקרוב, האמריקנים נכנסים לשנת בחירות, ולבוש לא תהיה תמיכה בקרב חברי מפלגתו לבצע מהלך שעשוי לפגוע בסיכוייהם של הפוליטיקאים השונים להיבחר. נוסף על כך, ואולי חשוב מכל – לארגוני הביון במערב, ככל הנראה, אין תמונה מדויקת ועדכנית לגבי התקדמות פרויקט הגרעין האיראני, מה שפוגע בהערכות לגבי מרחק האיראנים מפצצה ועלול להפוך כל עיכוב – לקריטי.
נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, הודיע כי בתוך חודשיים תפרסם ממשלת איראן מידע בנוגע להתקדמות שלה בתחום הגרעין. במקביל, הודיע המנהיג הרוחני של איראן, האייתוללה עלי חמנאי, כי ארצו לא תוותר על זכותה לרכוש יכולת גרעינית אזרחית. לדבריו, משאבי הנפט והגז לא יישארו ברשותה של איראן לנצח, ומוטל על מדינתו להשיג יכולת לייצר אנרגיה גרעינית.
בחישוב מהיר, מתברר כי בידי איראן עתודות נפט שיספיקו לה, בקצב ייצור הנפט כיום, ל-90 שנה, ועתודות של גז טבעי שישרדו, בהנחה ואיראן לא תגדיל את קצב הייצור באופן דרמטי, ליותר מ-300 שנה. הצהרתו של ח'מנאי, כי מדינתו שואפת לנצל את הגרעין לייצור אנרגיה נשמעת תמוהה, לאור הצהרתם כי הם מקווים לייצר 1,000 מגהוואט בשנה, בעוד הצריכה האיראנית נאמדת בכ-145,000 מגהוואט בשנה.
במלים אחרות, חמנאי, בדרך כלל יריבו המושבע של אחמדינג'אד ומי שהוציא בעבר פאתווה כנגד נשק גרעיני, מיישר קו עם הנשיא האיראני ומעניק לו את הגיבוי להמשיך להתמודד עם המערב. אחמדינג'אד, שספג מהלומה פוליטית בבחירות למועצת המומחים בדצמבר, הצליח להשיב לעצמו לא מעט מהפופולאריות שלו, לנוכח איומי המלחמה האמריקנים.
שני הצדדים – הן ארה"ב והן איראן – יגיעו למוכנות מלחמתית בתוך שבועות מספר. מאותו רגע, במשך מספר חודשים, תעלה הסבירות להתקפה אמריקנית לרמה גבוהה ביותר. לרשות הדמוקרטים מספר שבועות בכדי לנסות וליצור דעת קהל חזקה מספיק בכדי למנוע מהנשיא בוש לצאת להרפתקה צבאית נוספת. במידה וייכשלו, רק הפיכה שלטונית בטהרן או הודעה דרמטית על הפסקת העשרת האורניום, תמנע ממתקפה שכזו לצאת אל הפועל.
| |
|
|
|
|
