מאבקי הכוחות באיראן מקבלים תפנית בחודשים האחרונים. הנשיא האיראני אחמדינג'אד, נחלש, בעוד נשיאה הקודם של איראן, האשמי רפסנג'אני מתחזק. המצב הכלכלי הקשה, הלחץ הבינלאומי ובריאותו הרופפת של המנהיג הרוחני פועלים את פעולתם ומגבירים את חוסר היציבות הפוליטית בטהרן.  

לאחר מותו של ח'ומייני, ב-1989, הועלה נשיא איראן דאז, עלי ח'מנאי, למעמד המנהיג הרוחני העליון של איראן. במקומו, נבחר כנשיא הרביעי של איראן עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, שהחזיק בתפקיד 8 שנים, עד אשר הוחלף בידי מוחמד ח'אתמי. בשנת 2005 שב רפסג'אני והתמודד על הנשיאות, אך הפסיד למועמד אלמוני יחסית – ראש עיריית טהרן, מחמוד אחמדינג'אד.

מאז ההפסד בבחירות, וביתר שאת בשנה האחרונה, מתחולל מאבק איתנים בזירה הפוליטית הפנים איראנית, בין מחנה השמרנים אותו מוביל רפסנג'אני, לבין מחנה הרדיקלים, אותו מוביל אחמדינג'אד. מאחורי השניים, ניצבים שני אייתוללות בולטים – המנהיג הרוחני העליון, עלי ח'מנאי, הנמנה על מחנה השמרנים ומסבח יאזדי, הנחשב לקיצוני מבין האייתוללות ולפטרונו של אחמדינג'אד.

העימות בין המחנות, אשר נובע מהשקפות כלכליות וחברתיות שונות ועד הבדל תהומי בניהול מדיניות החוץ של איראן, הפך פומבי ובוטה בחודשים האחרונים, על רקע המתיחות הבינ"ל סביב פרויקט הגרעין והמשבר הכלכלי בתוך איראן. עימות זה מהווה עדות ברורה להתחזקותו של מחנה השמרנים מחד גיסא, ולהתערערות מעמדו של אחמדינג'אד מאידך גיסא.

מועצת המומחים החדשה

ב-15 בדצמבר 2006, נערכו באיראן בחירות למועצת המומחים, הגוף הממנה ומדיח, על פי החוקה האיראנית, את המנהיג העליון במדינה. בבחירות אלו נרשמה הפתעה מסוימת, כאשר נאמניו של אחמדינג'אד, אשר קיוו להשיג רוב במועצה, נכשלו, בעוד המחנה השמרני השיג רוב בולט.

תוצאות הבחירות היוו מפלה קשה לאחמדינג'אד, אשר קיווה להשיג רוב במועצה במטרה להדיח את ח'מנאי ולמנות את פטרונו, האייתוללה יאזדי, למנהיג הרוחני העליון החדש של איראן. מעבר לסיכול המהלך עצמו, היוו תוצאות הבחירות, אשר הצביעו על התחזקות המחנה המתנגד לאחמדינג'אד, מסר מעודד למערב ומסר אזהרה לנשיא האיראני.

בתחילת חודש פברואר, ערב כינוסה של המועצה החדשה, השמיע רפסנג'אני ביקורת חריפה נגד אחמדינג'אד בשתי הזדמנויות, הבולטת שבהן בעת ביקור בעיר קום, המרכז הרוחני של איראן ואחד משני המרכזים העיוניים החשובים בעולם השיעי. בנאומיו, הציג רפסנג'אני בפומבי, בפעם הראשונה מאז מתחולל מאבק הכוחות בין השמרניים לרדיקלים באיראן, אלטרנטיבה לתפיסותיו הפוליטיות והכלכליות של אחמדינג'אד.

רפסנג'אני טוען כי איראן מנוהלת כיום באופן לקוי ביותר. בהתייחסו למדיניות החוץ של אחמדינג'אד, ציין רפסנג'אני כי לא זו בלבד שאיראן נתונה ללחץ בינ"ל ולסנקציות ממועצת הביטחון, אלא שהסבירות להתקפה מערבית על איראן הפכה ממשית וכי על אזרחי הרפובליקה להכין עצמם לבאות. בניגוד מוחלט להתנהלותו של אחמדינג'אד, ציין רפסנג'אני כי "עלינו להימנע מעימות צבאי בכל דרך", והוא אף הרחיק לכת בקובעו כי מדיניות החוץ האיראנית מעודדת את המאבק בין השיעים לסונים.

גם על המדיניות הכלכלית לא חסך רפסנג'אני ביקורת, תוך שהוא מציין כי האינפלציה במגמת השתוללות והניהול הכלכלי השוטף אינו מזכיר במאומה את הבטחות הבחירות של אחמדינג'אד, שנבחר לא מעט בשל הבטחות למדיניות כלכלית אחרת.

במסגרת מסע הבחירות שלו, תקף אחמדינג'אד את רפסנג'אני, הנחשב לאחד מהאנשים העשירים באיראן, הבטיח לדאוג לאוכלוסיות החלשות של איראן ולהילחם בשחיתות. בפועל, כמעט שנתיים מאז נבחר, באיראן של אחמדינג'אד נרשמת ירידה בשיעור הילודה, עלייה בגיל הנישואים וזוגות צעירים רבים אשר מתקשים אפילו לרכוש דירה בערים הגדולות.

ב-20 בפברואר, נפתחה הישיבה הראשונה של המועצה החדשה והאייתוללה עלי משקיני השמרני נבחר לתפקיד יו"ר מועצת המומחים, רפסנג'אני נבחר לסגן הראשון ואילו האייתוללה יאזדי, פטרונו של אחמדינג'אד, מונה רק לסגן שני. אחמדינג'אד, אשר הגיע לטקס ההשבעה, כלל לא טרח ללחוץ את ידו של יריבו, רפסנג'אני.

רפסנג'אני - מתחזק. צילום: האתר הרשמי

מצבו של ח'מנאי

רפסנג'אני מעולם לא הסתיר את שאיפתו להפוך לאיש החזק בפוליטיקה האיראנית. כל עוד חי האייתוללה ח'ומייני, מייסדה של הרפובליקה האסלאמית ומי שנמצא גם כיום באיראן מעל לכל ביקורת, דאג רפסנג'אני להיות במעגל הקרוב למנהיג הישיש. מותו של ח'ומייני יכול היה להוות הזדמנות מבחינתו של רפסנג'אני, שמונה לנשיא איראן במקומו של ח'מנאי, אשר התמנה למנהיג הרוחני החדש.

ייתכן ורפסנג'אני סבר כי זו הזדמנות להעביר את מרכז הכובד ממוסד המנהיג העליון למוסד הנשיאות באיראן, אך ח'מנאי הוכיח הבנה פוליטית ושמר את הסמכויות החשובות בידיו. הברית הפוליטית בין ח'מנאי ורפסנג'אני נמשכה במהלך השנים בהן היה האחרון בתפקיד הנשיא.

מאז עלייתו של אחמדינג'אד לשלטון, נמצאים ח'מנאי ורפסנג'אני במגננה, לנוכח השינויים שמבצע הנשיא הרדיקלי במערכות השלטון, ביניהם - החדרת נאמניו על חשבון הנאמנים של ח'מנאי ורפסנג'אני, רבים מהם יוצאי משמרות המהפכה בה שירת גם אחמדינג'אד בעבר, והקשחה של החוקים הנהוגים באיראן מבחינה דתית.

במהלך החודשים האחרונים נפוצו באיראן שמועות בדבר מצבו הבריאותי של ח'מנאי. מאז, כל אירוע פומבי של המנהיג הרוחני העליון מנותח ביסודיות בכדי לנסות ולגלות האם חל שינוי במצבו. ח'מנאי ממעט להופיע ולהתבטא בציבור בחודשים האחרונים, והעובדה כי אינו פועל להזים את השמועות מעידה, ככל הנראה, כי הוא אכן אינו בקו הבריאות.

חוסר הבהירות סביב מצבו הבריאותי של המנהיג הרוחני העליון ח'מנאי, הופך את רפסנג'אני לדמות המשפיעה ביותר בקרב השמרנים, אליטה דתית-כלכלית שמושכת בחוטים מאז המהפכה ב-1979. במידה וח'מנאי ייעלם מהמפה הפוליטית, ינסו אחמדינג'אד מצד אחד, ורפסנג'אני מהצד השני להביא למינויו של האייתוללה חדש המשתייך למחנה "הנכון" מבחינתם.

מעמדו של רפסנג'אני, אשר הציע כבר בעבר לקבוע בהקדם את זהות מחליפו העתידי של ח'מנאי, בכדי להימנע מהבחירה המזורזת כפי שבוצעה לאחר מותו של ח'ומייני ב-1989, הולך ומשתפר בחודשים האחרונים - בעת ביקורו בעיר קום, הוא נפגש עם האייתוללות הבכירים של איראן וזכה לקבל מהם גיבוי, כולל מכאלו שבעבר נתפסו כאופוזיציוניים למנהיג הרוחני העליון ח'מנאי. קבלת הפנים החמה לה זכה רפסנג'אני בולטת במיוחד לאור ביקורו הקודם בעיר, במאי בשנה שעברה, אז "זכה" לקבלת פנים קשה מתומכיו של האייתוללה יאזדי, פטרונו של אחמדינג'אד.

האייתוללות האחרים, שנותרו דוממים לפני שנה, הביעו הפעם תמיכה ברפסנג'אני, סמל נוסף, ואולי המשמעותי מכולם, לחוסר שביעות הרצון ממהלכיו של אחמדינג'אד, שאף הפך לאישיות בלתי רצויה בקום.

בשבוע שעבר, אף הצטרף האייטוללה יוּסף סנאיי, אחד מפוסקי ההלכה החשובים באיראן הנמנה על המחנה הרפורמי, למחנה המבקר את אחמדינג'אד. סנאיי אינו חושש להשמיע את עמדותיו בדרך כלל, גם אם הן אינן פופולאריות. כך למשל טען כי מבחינה הלכתית, נשק גרעיני אסור באסלאם כי הוא מיועד לפגיעה בחפים מפשע ודעה דומה הביע גם כנגד פיגועי התאבדות.

סנאיי טוען כי אחמדינג'אד מקים עליו את הקהילה הבינלאומית לחינם: "חשוב לזכור שלא כולם האויבים שלנו". בכירים במערכת הצבאית והמודיעינית, מתחו ביקורת בעצמם, לעת עתה בעילום שם, באתרי אינטרנט איראניים, תוך שהם עושים שימוש במידע מסווג בכדי לשוות תוקף לדבריהם.

המנהיג הרוחני של איראן, הגם שאינו נמצא בקו הבריאות, חש בהתחזקותו של רפסנג'אני ומבקש לרסן אותה מחשש למעמדו שלו - ב-27 בפברואר, נעשו כמה שינויים בהרכב המועצה החוקתית באיראן, הגוף המפקח על הפעילות בפרלמנט ויכול לבטל חוקים שלדעתו נוגדים את החוקה. רפסנג'אני עומד בראש הגוף הזה ומתוקף תפקידו הוא משמש גם כיועץ למנהיג הרוחני העליון, ח'מנאי. זה האחרון החליף שניים ממקורביו של רפסנג'אני בשניים המקורבים לאחמדינג'אד. רבים פירשו צעד זה כניסיון של ח'מנאי לאחד את השורות באיראן, אולם יותר משביקש לפייס את אחמדינג'אד, ביקש ח'מנאי להזכיר לרפסנג'אני מיהו המנהיג העליון.

ח'מנאי - במצב בריאותי לא ברור. צילום: בלוג הנשיא

עריקות הגנרלים

עריקתו למערב של עלי רזה עסגרי, לשעבר תת שר ההגנה של איראן, עריקה שהיוותה את הסנונית הראשונה במעבר של בכירים איראנים למערב, אם ברצון ואם לא, מתקשרת למאבק הכוחות הרוחש באיראן מאז עלייתו של אחמדינג'אד לשלטון. אנשים רבים, ביניהם גנרלים, אנשי ממון ופקידים, שנהנו מההטבות שבהשתייכות לצמרת באיראן, מצאו עצמם מורחקים ממוקדי הכוח במדינה.

איראן הרשמית נמצאת בשלב של הכחשה והיא טוענת כי עסגרי וחבריו לא ערקו כי אם נחטפו. לכידתם של 15 החיילים הבריטיים בסוף השבוע שעבר על ידי איראן והאשמתם בריגול, מתורצת ע"י רבים כפועלת נגד לפעולות שבהן נחשד המערב כי חטף קצינים איראניים.

היכן שהכסף אינו משחק תפקיד, האגו הוא העילה העיקרית. העריקים החדשים מכירים במחיר הקשה שהם עשויים לשלם במידה והם או מישהו מקרוביהם ייתפס על ידי השלטונות האיראנים, אולם הדרך שבה מודרו והורחקו מהתפקידים הבכירים, העסיקה את הגנרלים האיראניים זמן רב. בנוסף, חולקים הגנרלים את התפיסה כי מדיניות החוץ האיראנית כיום היא מוגזמת ומובילה את איראן להתנגשות עם המערב, באופן שיסכן את הישגיה של המהפכה האסלאמית.

ככל שנוקף הזמן, והלחץ הבינ"ל גובר, גוברת באיראן ההכרה כי כל עוד אחמדינג'אד בשלטון, מצבה של איראן, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינ"ל, יורע, והקרקע לעריקות נוספות ואולי אף להתארגנויות פנימיות להפלת הנשיא, תהפוך פורייה יותר.

המשבר הכלכלי

על רקע קצב האינפלציה הגובר ושיעורי האבטלה הגדלים, מתחזקת תחושת חוסר שביעות הרצון מאחמדינג'אד בכל רובדי החברה באיראן. בתחילת החודש, פתח רפסנג'אני במתקפה פומבית נגד המדיניות הכלכלית של אחמדינג'אד: "ימי החסד שלו תמו...בדעתי לנצל את השפעתי בכדי לעצב מחדש את המדיניות הכלכלית באיראן".

רפסנג'אני טוען כי התקציב החדש של איראן מנוגד לקו שהובילו כוהני הדת הבכירים של איראן לכל אורך השנים והוא נשען כמעט לגמרי על ההכנסות מתעשיית האנרגיה האיראנית המפותחת. כלכלנים מעריכים כי יתרות המט"ח של איראן התדלדלו כמעט לגמרי כתוצאה מהמדיניות הכלכלית של אחמדינג'אד וכדוגמא לכך הם מביאים את הקשיים שחווים האיראנים בתשלום לרוסים עבור הכור הגרעיני בבושהר ובמתן סיוע לפלשתינים ולחיזבאללה.

ההכנסות מנפט מהוות מחצית מהתקציב האיראני ומספקות כ-80% ממטבע החוץ באיראן. לדברי רפסנג'אני, תוכנית ה-"20 שנה לתכנון הכלכלה האיראנית" קראה להפחתה של 10% מהתלות התקציבית בנפט מדי שנה, אך אחמדינג'אד פועל בניגוד לכך. יתרה מכך - התקציב החדש יכלול עלייה של 20% בהוצאות הממשלה, כמו גם גזרות כלכליות בתחום האזרחי.

עד כמה חמור המשבר הכלכלי מעיד הצעד הבא - ממשלת איראן, יצרנית הנפט מספר 2 באופ"ק, מבקשת לכפות על אזרחיה קיצוץ בצריכת הדלק! בטהרן מבקשים להגביל את אזרחי המדינה להשתמש ב-90 ליטר דלק בלבד בחודש, באמצעות הנהגת מס חדש - מחיר 90 הליטרים הראשונים יעלה ב-25%, ומעבר לכך, ב-200%.

אחמדינג'אד - נתון לביקורת קשה. צילום: האתר הרשמי

שעון החול הולך ואוזל

מאבקי הכוחות באיראן מוספים להחריף והם ניכרים בבירור על פני השטח. ההתכתשות הפומבית בין השמרנים לרדיקלים הופכת בוטה משבוע לשבוע, לא מעט הודות ללחץ הבינ"ל המתמשך, אשר מרע את המצב הפנימי באיראן. הפעילות החשאית האמריקנית-בריטית בתוך ומחוץ לאיראן, מעלה את החשש באיראן מפני ניסיון הפיכה בטהרן, בגיבוי אמריקני ובריטי.

המצב הכלכלי הקשה, חוסר שביעות הרצון הכללית מאחמדינג'אד, מצבו הבריאותי של ח'מנאי והחרפת מאבקי הכוחות הפנימיים, לא זו בלבד שמערערים את יציבות שלטונו של אחמדינג'אד, אלא שהם אף סוללים את הדרך לפעולות חיצוניות כנגד איראן.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---