חיפוש :
  

איראן וסוריה - עם הגב אל הקיר
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 16/12/2005, 14:52
אלון לוין ויובל בוסתן

המצב באיזור נפיץ מבדרך כלל ואלא אם המערב ובתוכו ישראל מוכנים לשלם את המחיר, צריכים כל הנוגעים בדבר להבין כי המרחק בין הקיר לגב הסורי והאיראני הוא קטן ביותר. וכשהוא ייסגר, יתחילו צעדי ייאוש אמיתיים.  

מאז נאום "ציר הרשע" של הנשיא בוש ב-2003, נמחקו עיראק וצפון קוריאה מהרשימה (כמו גם לוב שהיוותה איום מסוים, למרות ששמה נגרע מהנאום), מה שמותיר את תשומת הלב כולה אל איראן וסוריה. לכן, לא מפתיע כי בחודשים האחרונים נבנה לו, תחילה בשקט ובלי למשוך תשומת לב יוצאת דופן ובחודשיים האחרונים ביתר שאת, מתח בין העולם המערבי (לא כולל ישראל) לבין סוריה, ובין העולם המערבי (כולל ישראל) לבין איראן. המתיחות עצומה עד כדי כך, עד כי לא יהיה זה בגדר מדע בדיוני להניח כי בעוד שנה מהיום איראן וסוריה, במישור הפנימי, כמו גם ביחסים הבינ"ל, יצטיירו ויתנהגו באופן שונה לחלוטין.

תולדות מסלול ההתנגשות הסורי

למן יציאת צה"ל מלבנון, עמדה סוריה בפני מתקפת דרישות מהלבנונים ומהקהילה הבינלאומית לצאת מלבנון. המדיניות הסורית כללה התעלמות מהדרישות וטיפול במתנגדים להמשך הישיבה בארץ הארזים. ואכן, שורה של מתנגדים לכיבוש הסורי - המפורסם ביניהם הוא ראש הממשלה הלבנוני רפיק אל חרירי, והאחרון שביניהם הוא עורך עיתון א-נאהר ג'ובראן טוויני (שנרצח בצעד מתריס במיוחד כלפי המערב, ערב פירסום דו"ח מהליס על רצח חרירי), נרצחו בידי הסורים עצמם או בידי תומכיהם בלבנון. מדיניותה של סוריה הולידה תגובה בינלאומית בלתי מתפשרת, שכללה גינויים והחלטות מאיימות במועצת הביטחון, באופן שלא הותיר לסורים ברירה אלא לסגת (באופן כמעט מלא) מלבנון.

חזית נוספת נפתחה על ידי הסורים באשר לפעילות האמריקנית נגד עיראק - תחילה במישור הדיפלומטי, עת היה זה אסד באמצעות המושב שלו במועצת הביטחון שהתנגד נחרצות למלחמה בעיראק, ואח"כ בתמיכה בטרור שהופנה נגד האמריקנים, בכסף, אנשים, הדרכה ומקלט מדיני. במשך כל הזמן הזה טען אסד כי אינו יכול לסגור הרמטית את הגבול עם עיראק (בזמן שהגבול הישראלי סגור היטב מזה 32 שנים), ולאחרונה החלו להיפרס חיילים אמריקנים גם בגבול זה תוך שהם מביאים את הלחץ על הנשיא הסורי לדרגה חדשה.

חזית שלישית מנהל הנשיא הסורי עם ישראל באמצעות ארגוני הטרור הפלשתינים היושבים בדמשק ומתכננים פיגועים בישראל - חלק גדול מהפיגועים שבוצעו בידי הג'יאהד האיסלאמי, שהפך לפעיל ביותר באינתיפאדה, תוכננו ושולחו מדמשק. לכל אלו יש להוסיף גם את החיזבאללה, שרק לאחרונה יצא למתקפה נרחבת על מוצבים בגבול הצפון ובכך מסייע לסורים בחזית זו.

שר החוץ הסורי עם מזכיר המדינה האמריקני בימים רגועים יותר (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

תולדות מסלול ההתנגשות האיראני

האיראנים פעילים בשתי חזיתות אנטי מערביות – האחת סובבת סביב סוגיית הגרעין והשנייה ממוקדת בישראל באופן ספציפי. בחזית הגרעינית, נראה שככל שהאיראנים מתקרבים ליכולת גרעינית הביטחון שלהם גובר, והעמימות יורדת - אם עד לא מזמן המנטרה האיראנית הייתה כי הם מפתחים כוח גרעיני למטרות שלום (כלומר לייצור חשמל ושימושים אזרחיים נוספים), לאחרונה הם מדברים על כך שמותר להם להיות בעלי נשק גרעיני כאשר גם לישראל יש נשק כזה, וכי מי שינסה לפגוע ביכולת זו ייענש בצורה חמורה.

בחזית הישראלית המצב סבוך לא פחות ושם ניתן להבדיל בין פעילות גלויה לחבויה - במישור החבוי, האיראנים מעורבים עמוקות בפעילות טרור נגד ישראל בעזרת הארגונים האסלאמיים בשטחים ובלבנון - הם מציידים אותם בנשק ובכסף ודוחפים אותם לפעולות. במישור הגלוי, האיראנים משחררים לאחרונה על בסיס כמעט יום יומי איומים כנגד ישראל בתוספת הצעות לדיור חלופי לתושביה היהודיים של המדינה. נשיא איראן אחמדינג'אד כבר הספיק להכחיש את השואה בכמה הזדמנויות, קרא להשמדת ישראל, ואף הציע לאירופה לקלוט את היהודים חזרה לתחומה, מאחר והוא רואה באירופה אחראית להקמת ישראל.

הנשיא לשעבר רפסאנג'ני בפגישה עם מנהיג החמאס חאלד משעל קרא גם הוא להמשיך את ההתנגדות לישראל, וכן טען כי החלה הספירה לאחור לסוף הקיום הציוני, ומעל לשני אלו בולט קולו של עלי חמנאי, המנהיג הרוחני והאיש החזק ביותר באיראן אשר נפגש אף הוא עם משעל וקרא לו להמשיך בג'יאהד נגד ישראל.

ברית המצורעים

מבין השורות, ניתן להבין איראן וסוריה מקיימות קשר הדוק בבחינת "ברית המצורעים", מאחר ושתי המדינות נותרו כמעט ללא בנות ברית בעולם. נדבך נוסף של הקשר ביניהן בא לידי ביטוי גם במישור הכלכלי כאשר סוריה מקבלת מאיראן נפט בתמורה לכך שהיא מאפשרת לאיראנים דריסת רגל בלבנון (באמצעות החיזבאללה). גם סחורות אחרות כדוגמת נשק עוברות בין דמשק לטהרן, וכך גם אח"מים המתאמים מהלכים ביניהם.

העובדה שלצפון קוריאה יש נשק גרעיני ולכן היא זכתה ליחס טוב יחסית מצד האמריקנים לא נעלמה מעיניהם של האיראנים שמבינים שהמציאות סוגרת עליהם. מאחר ואנחנו ניזונים בעיקר מההערכות לגבי הנשק האיראני, חלקן הגדול פופוליסטיות וקשורות לבחירות הקרבות בישראל, ומאחר ואיום הפצצה האיראנית קיים כבר יותר מעשר שנים, בהחלט ייתכן כי כחלק מהאסטרטגיה החדשה, מנסים האיראנים לגרום לעולם לחשוב כי הם מרחק חודשים ספורים לכל היותר בדרך להשגת הפצצה.

אסטרטגיית ההתנגשות עם המערב נוסתה ללא הצלחה על ידי סדאם והביאה למפלתו, אך בידי הסורים והאיראנים, על פי הבנתם, אין ברירה אחרת. המערב דורש מסוריה שיתוף פעולה מלא - בטווח הקצר פירוש הדבר היה אובדן לבנון - אבדה כה קשה לסורים עד כי הם מתעקשים להמשיך ולנהל קרבות מאסף במדינה כדי לשמור על איזושהי חזקה על חלק ממנה. אך המציאות השתנתה - הצבא האמריקני בפתח, הקהילה הבינלאומית שולחת אצבע מאשימה אל אסד עצמו באשר לאירועים בלבנון, הנשיא בוש משחרר הצהרות בדבר הצורך בדמוקרטיזציה במזה"ת וכל זאת על רקע הבחירות שנערכו אתמול בעיראק. מבחינת אסד שיתוף פעולה שכזה יביא לסוף שלטונו שלו, ואולי אף לסוף שלטונם של העלווים בסוריה.

בחזית האיראנית המצב לא הרבה יותר טוב ובזמן שהם נדרשים לשתף פעולה בנושא הגרעין, מנהיגי העולם המערבי הולכים ומאבדים את סבלנותם לאור התבטאויותיו של אחמדינג'אד. הוועדה לאנרגיה אטומית של האו"ם מנסה לפקח על מתקניה הגרעיניים באיראן, בזמן פעילות דיפלומטית אירופית אינטנסיבית הכוללת הבטחת הטבות כלכליות שכל מטרתן פירוק היכולת הגרעינית האיראנית עוד לפני שזו הוכחה. בזכרם את הדוגמה הצפון הקוריאנית מצד אחד ואת נפילת משטרו של סדאם מן הצד השני ובהתחשב בהצהרות על חזון מערבי למשטר דמוקרטי באזור, סבורים האיראנים (ולא בלי צדק), כי סוף המסלול להשגת הנשק הגרעיני עשוי להיות גם סוף משטר האייתולות.

בחברן אחת לשנייה, ובהשתמשן באיום הגרעיני ובאיום המלחמה (כפי שאיים אסד עצמו בימים האחרונים), מאמינות איראן וסוריה כי המערב יתקפל עקב חוסר יכולתו (כך לטענתם) לנהל מלחמה במקביל בשתי המדינות. הביטוי "המזרח התיכון יושב על חבית חומר נפץ" נכון היום עוד יותר מבדרך כלל ואלא אם המערב ובתוכו ישראל מוכנים לשלם את המחיר, צריכים כל הנוגעים בדבר להבין כי המרחק בין הקיר לגב הסורי והאיראני הוא קטן ביותר. וכשהוא ייסגר, יתחילו צעדי ייאוש אמיתיים.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך