אחרי יותר מחודש של מחאות כנגד ממשלת לבנון, מתרבים הסימנים כי החיזבאללה עומד לעלות מדרגה במאבקו להגברת השפעתו על מוקדי הכוח בארץ הארזים. מנגד, פועלת ממשלת לבנון להרגעת השטח ומנסה להוביל את המדינה להתאוששות כלכלית, באמצעות בקשת סיוע מהקהילה הבינ"ל.  

מאז סיומה של מלחמת לבנון השנייה, חוששים רבים ברחבי המזרח התיכון מפני התלקחות בלבנון בין תומכי ממשלת לבנון, ובין מתנגדיה. הפער בין הצדדים הנצים נובע מהאוריינטציה שלהם – ממשלת לבנון נתמכת על ידי המערב ומשטרים ערביים פרו מערביים כגון מצרים וסעודיה, בעוד החיזבאללה ותומכיו נתמכים על ידי סוריה ואיראן. פערים נוספים נובעים מהריבוד החברתי - מעמד הביניים תומך בממשלה, בעוד המעמד הנמוך מתנגד לה, וכן הפער העדתי – הסונים, הדרוזים וחלק מהנוצרים מצד אחד והשיעים וחלק מהנוצרים מן הצד השני.

נשיא איראן לשעבר, האשמי רפסנג'אני, הנחשב לאחד האנשים המקורבים ביותר למנהיגה הרוחני של איראן, פנה בבקשה לצדדים הנצים בלבנון, שינקטו צעדים זהירים יותר, לאור העובדה כי "המשטר הציוני ובני בריתו מנסים לנצל את המצב". הדברים נאמרו בפגישה עם שגריר לבנון בטהרן, עדנאן מנסור, ורפסנג'אני הוסיף כי "הממשל האיראני יתמוך בכל פתרון שיביא ליישוב הסכסוך הפנימי במדינה".

לקריאתו של רפסנג'אני הצטרף גם ראש ממשלת טורקיה, טייפ ארדוגאן, המודאג מההתפתחויות האחרונות במזה"ת. ארדוגאן, שביקר ביום רביעי בלבנון ונפגש עם מפקדי הכוח הטורקי בן 261 החיילים, הנמצאים בלבנון כחלק מכוחות שמירת השלום במדינה, כמו גם עם הצמרת הלבנונית. בין היתר, נפגש ארדוגאן עם ראש הממשלה פואד סיניורה, הנשיא הפרו-סורי אמיל לחוד, מנהיג הקואליציה האנטי-סורית סעד חרירי ויו"ר הפרלמנט השיעי ומנהיג אמל, נביה ברי.

ארדוגאן אמר כי החובה המוטלת על הלבנונים היא למצוא פתרון של שלום למשבר הפוליטי במדינה והוא אף הציע את סיועה ותיווכה של ארצו בהידברות בין הממשלה הלבנונית לחיזבאללה, במידה וזו תתקבל על שני הצדדים.

המעורבות המצרית-סעודית

מצרים וסעודיה הן מנהיגות העולם הערבי-סוני ומודאגות מההשפעה האיראנית על האזור. לצורך כך הן מוכנות לנקוט בצעדים מרחיקי לכת, הן מבחינה דיפלומטית והן מבחינה כלכלית, בעיקר סעודיה העשירה.

בסוף דצמבר, כך על פי הדיווחים, טסו סגנו של נסראללה, השייח' נעים קאסם, ועוזרו הבכיר מוחמד פנייש, באמצעות מטוס פרטי סעודי לג'דה, שם שהו שלושה ימים. במהלכם, נפגשו השניים עם המלך עבדאללה ועם שר החוץ, הנסיך סעוד אל פייסל. מדובר במאורע דרמטי לנוכח העובדה כי הסעודים הם התומכים של ממשלת סיניורה, לה מתנגד קאסם וארגונו החיזבאללה. בתחילה רצו הסעודים כי השייח' נסראללה בעצמו יגיע לסעודיה, זאת בתקופת החאג' – העלייה לרגל למכה, אך נסראללה דחה את ההצעה מסיבות ביטחוניות.

במקביל, ניסה גם מנהיג ערבי אחר, עמרו מוסא המצרי, המכהן כמזכ"ל הליגה הערבית, להציג תוכניות שלום משלו, בעת שביקר בביירות בשבוע שעבר. אפילו המצרים, באמצעות השגריר בלבנון, ניסו להיפגש, לראשונה, עם נסראללה.

המלך עבדאללה - מנסה לגשר. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית

השתלשלות המשבר

החיזבאללה ואמל פרשו בנובמבר מהממשלה הלבנונית והחל מיומו הראשון של דצמבר, החלו להפיק הפגנות ענק כנגד הממשלה הלבנונית. דרישתם הראשונית הייתה לקבל ייצוג גדול יותר מבעבר, שליש מסך כל התפקידים בממשלה, באופן שיאפשר להם לדחות יוזמות ממשלתיות שהם מתנגדים להם. הרוב בממשלה מורכב מהקואליציה האנטי-סורית – הסונים בראשות סעד חרירי, הדרוזים בראשות וואליד ג'ומבאלט וחלק מהעדות הנוצריות. קואליציה זו מבינה כי החיזבאללה, אמל ואף הפלג הנוצרי בהנהגתו של הגנרל מישל עאון, תומכים בסורים ובאיראנים, ולכן אם ייענו לדרישת החיזבאללה, יעניקו, הלכה למעשה, זכות וטו על החלטות ממשלה לאיראן ולסוריה..

הרכב הפרלמנט מתבסס על חלוקה עדתית, כפי שנקבעה על פי ההרכב העדתי בלבנון ב-1931. מאז נעשה תיקון מסוים בהרכב, לנוכח השינויים הדרמטיים במבנה הדמוגראפי של לבנון, אולם הנוצרים במדינה עדיין זוכים לייצוג גבוה מכדי כוחם בפועל.

בשל כך, הנוצרים מהווים היום את לשון המאזניים בפוליטיקה הלבנונית הפנימית המושפעת מהעימות בין השיעים והסונים במזה"ת. מישל עאון הנוצרי הפרו-סורי מחד, ובכירים בעדה הנוצרית כמשפחת ג'ומאייל האנטי-סורית מאידך, מחלקים ביניהם את התמיכה הנוצרית בלבנון.

השיטה בה נוקט כיום החיזבאללה, מזכירה את סדרת ההפגנות הענקית ב-2005, שהחלה בעקבות רצח חרירי וזכתה לכינוי מהפכת הארזים. היא נתפסה אז כדרך דמוקרטית ורומנטית להביא ליציאת הסורים מלבנון, וזכתה לתשואות במערב. החיזבאללה, בראשות חסן נסראללה, אדם בעל תודעה תקשורתית עמוקה, הבין כי יש לפעול בחוכמה ובהדרגתיות, בכדי להשיג את מבוקשו.

הדרישה הנוכחית של נסראללה, היא להביא להקדמת הבחירות בלבנון. צעד זה, הנחשב לצעד דמוקרטי, מתבסס על ההנחה כי נסראללה יוכל להחדיר מספיק תומכים לפרלמנט, באופן שיעניק לו את כוח הוטו על החלטות הממשלה שביקש לעצמו לפני שפרש ממנה.

למארג העדתי המגוון של לבנון, נוסף גם האלמנט הסוציו-אקונומי. עמוד השדרה של ההתנגדות הלבנונית למעורבות הסורית-איראנית, מבוסס על בני מעמד הביניים – תושבי הערים הגדולות, בעלי המקצועות החופשיים, משכיליה של לבנון. בין מנהיגי ההתנגדות הזו, משפחת חרירי ומשפחת ג'ומאייל, משתייכות לאצולת הממון הלבנונית. מולם, תומכי סוריה ואיראן בלבנון, עומדים כאמור השיעים, העדה הזנוחה ביותר מבחינה כלכלית בלבנון.

מרביתם של 800,000 המפגינים שהצליח לגייס נסראללה לאחת מההפגנות ההמוניות שלו בביירות, הגיעו מדרום לבנון ההרוסה מהמלחמה, מבקעת הלבנון ומשכונות המצוקה של ביירות, אזורים נחשלים מבחינה כלכלית בלבנון. חלקם אף מעולם לא היו בביירות לפני כן.

נסראללה - פונה לאלימות פנים-לבנונית. צילום: אילסמיק דייג'סט

נזקי המלחמה

ברקע המאבק העדתי, עדיין נמצא זיכרון המלחמה עם ישראל בקיץ. על אף שבאופן ישיר, פגעה ישראל בעיקר בריכוזי השיעים בלבנון, סבלה כל המדינה מהמלחמה – מיעוט התיירים לאחר עונות שיא בענף, ירידה בצריכה הפרטית ופגיעה בתשתיות, גרמו לכך שהמדינה, שנהנתה מצמיחה של 6-5 אחוזים במחצית הראשונה של השנה, לאחר שהצליחה לצאת ממיתון, סיימה אותה הם התכווצות המשק המקומי בחמישה אחוזים. יותר מכל, הבינו מתנגדי המעורבות הסורית-איראנית בלבנון, כי הם חיילי השחמט שמוקרבים בשל מעורבותן של מעצמות זרות, נתונים כבני ערובה לגחמותיו של מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה.

לעומתם, הבינו השיעים את חשיבות הקשר עם איראן - מאז התחזקותו הצבאית של החיזבאללה ובוודאי הפוליטית, שהתגברה לאחר יציאת צה"ל מלבנון, התחזק גם הביטחון העצמי של העדה הענייה, שראתה עצמה כמקופחת נצחית בהוויה הלבנונית. הכסף הרב שזרם מהארנק האיראני, הביא לשיפור ניכר מבחינה סוציו אקונומית לאוכלוסייה השיעית.

גם אם נשמעים מדי פעם קולות של ביקורת מתוך העדה השיעית כלפי קבלת ההחלטות של נסראללה, הם בטלים בשישים לעומת התמיכה הרחבה ממנה הוא נהנה, ומתחושת החובה שחשים בני העדה כלפיו, עד כי גיוס מאות אלפים להפגנה, היה לעניין של מה בכך.

הפגנות הענק של החיזבאללה, יחד עם זאת, לא הצליחו לגרום לשינוי בגישתה של הממשלה הלבנונית, וככל שנוקפות השעות, כך מבין נסראללה כי עליו לנקוט בגישה אחרת – הפסקת ההפגנות ושיבה שקטה לאופוזיציה, עד שייווצר העיתוי הנכון, או שמא - נקיטת צעדים אלימים כנגד הממשלה. חיסולו של השר הלבנוני פייר ג'ומאייל, חיסול נוסף בשרשרת החיסולים שפקדו את לבנון בשנתיים האחרונות, לא היה האחרון בשרשרת, קרוב לוודאי. על כוונת המחסלים, הנתמכים על ידי המשטר העלווי בסוריה, נמצאים בכירים נוספים בפוליטיקה ובתקשורת הלבנונית המנהיגים את ההתנגדות למעורבות הסורית.

ממשלת לבנון הודיעה השבוע כי בכוונתה להציג סדרה של רפורמות כלכליות, המיועדות למשוך משקיעים ותורמים זרים, בכדי להזריק מנת חיים לכלכלתה הפגועה. בפועל, מיועדות הרפורמות להפחית מהצריכה הציבורית באמצעות קיצוצים והפרטות, באופן שיאפשר לקצץ מהחוב הציבורי הגדול של לבנון. חלק מהרפורמות היו מיועדות להתקבל עוד לפני המלחמה בין ישראל ללבנון, אך נדחו לאחר שפרצה.

הרפורמות יוצגו בוועידה כלכלית בפריס המתוכננת להתקיים ב-25 בינואר, ושם יבקשו הלבנונים, נוסף לסיוע כלכלי בתרומות ובהשקעות, גם להפחית משיעורי הריבית שמשלמת לבנון על החובות שלה. בין הרפורמות המוצעות - הפרטת רוב השוק הסלולארי במדינה, העלאת המע"מ ועידוד היזמות העסקית במדינה באמצעות הפחתת העלויות להקמת עסק וצמצום הבירוקרטיה, כולל פיטורי עובדים במגזר הציבורי וקיצוץ בשכר.

ממשלת לבנון הגדירה כיעד להשיג סיוע בהיקף של 4 מיליארד דולר מהמדינות העשירות, שיקל על החוב הציבורי הגבוה – 40.5 מיליארד דולר השווה ל-180% מהתל"ג, שני בעולם רק למלאווי שבאפריקה. באמצעות הרפורמות הכלכליות, מקווה ממשלת לבנון להשיג צמיחה של 5-4 אחוזים בכל אחת מחמש השנים הבאות. כרגע, אומרים מומחים כלכליים במדינה, הפגנות החיזבאללה, שנכנסו לחודש השני, לא עוזרות ליציאה מהמיתון הקשה, והמסחר בביירות, אחד מהמנופים הכלכליים החשובים, נפגע קשות בשל עומסי התחבורה, הנוכחות הצבאית המוגברת וסגירת אזורים מסוימים על ידי הממשלה משיקולים ביטחוניים.

ככל שעובר הזמן, מתחדדים ההבדלים בין הצדדים. ממשלת לבנון מעוניינת להשיב לידיה את הריבונות המלאה במדינה ולפעול בכדי לשפר את המצב הכלכלי במדינה, בצעדים שייטיבו בעיקר עם מעמד הביניים. לעומתם, מבקשים השיעים לחזק את הקשר עם האיראנים והסורים, שבעיניהם מהווים הגנה על השיעים מפני הקיפוח אותו הם חווים לטענתם. נראה כי החיזבאללה ואמל גמרו אומר ליטול את רסן השלטון בלבנון, מטרה אותה הם יכולים להשיג רק באמצעים אלימים.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---