אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת מנצ'סטר והאגודה מטעם אוניברסיטת א-נג'אח בשכם חתמו על ברית אגודות תאומות. במנצ'סטר הסבירו את הצעד כמאבק למען ההשכלה לפלשתינים. יהונתן דחוח-הלוי סבור כי ההחלטה לוקה בחוסר הבנה.  

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת מנצ'סטר חתמה השבוע ברית אגודות תאומות עם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת א-נג'אח בשכם. המניע לצעד זה - הזדהות עם האוניברסיטאות הפלסטיניות המתקשות לפעול תחת "הכיבוש הישראלי" הפוגע בזכותו הבסיסית של העם הפלסטיני לרכוש השכלה המובטחת ע"פ האמנות הבינלאומיות. בהקשר זה מעלה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת מנצ'סטר את הטיעונים הבאים:

ישראל אינה ממלאת אחר הצהרת ז'נבה הקובעת, כי "שלטונות הכיבוש עם הרשויות הלאומיות והמקומיות יסייעו לאפשר את פעילותם של כל המוסדות הדואגים לחינוך הילדים". יותר משליש מהאוכלוסייה הפלסטינית הינם תלמידים בבתי הספר או באוניברסיטאות. 700 המחסומים של צה"ל מונעים מסטודנטים להגיע לאוניברסיטות.

אוניברסיטת א-נג'אח משרתת גם את הערים ג'נין, טולכרם וקלקיליה. מחסומי צה"ל ו"הענישה הקיבוצית בה נוהג צה"ל, מונעים מהסטודנטים מלהגיע לספסל הלימודים. ישראל נוהגת מעת לעת לסגור את האוניברסיטאות הפלסטיניות. אוניברסיטת חברון והפוליטכניקום נסגרו ע"י ישראל למשך תקופה ארוכה בשנת 2003.

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת מנצ'סטר הודיעה, שתחל בתקופה הקרובה קמפיין למען האוניברסיטאות הפלסטינית תחת הכותרת: "פלסטין והזכות להשכלה". במסגרת זו היא אמורה לשמש גורם לוביסטי עבור האוניברסיטאות הפלסטיניות מול גורמים אקדמאיים בינלאומיים על מנת להקל את הסטודנטים הפלסטינים הלומדים בחו"ל. האגודה הכריזה על שלוש מלגות לסטודנטים מא-נג'אח שיוכלו לנצלן ללימודים באוניברסיטת מנצ'סטר.

צעד זה של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת מנצ'סטר מבטא חוסר הבנה בסיסי של מציאות הטרור בשטחים. האוניברסיטאות הפלסטיניות חדלו זה מכבר מלשמש מוסדות אקדמיים העוסקים אך ורק בחינוך, הקניית ידע ובעידוד מחקר. אגודות הסטודנטים בכל האוניברסיטאות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה נשלטות באופן מוחלט ע"י ארגוני הטרור הפלסטיניים. במרביתן יש לחמאס דומיננטיות מובהקת. מגזר הסטודנטים נחשב ע"י ארגוני הטרור כאחד החשובים לצורך גיוס והכשרה של פעילים בזרוע הצבאית של התנועה, גדודי עיז א-דין אל-קסאם.

אוניברסיטת א-נג'אח, איתה בחרה אגודת הסטודנטים של מנצ'סטר לכרות ברית אחווה, מהווה את אחת הדוגמאות הבולטות להשתלטות של ארגוני טרור על המוסדות האקדמיים ברשות הפלסטינית. מסורתית לתנועת החמאס הייתה שליטה מוחלטת באגודת הסטודנטים, אשר התפקידים בה שימשו מקפצה לעמדות הנהגה בגדודי עיז א-דין אל-קסאם. מרבית ראשי אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת א-נג'אח בשנים האחרונות מילאו, תוך כדי ואחרי לימודיהם, תפקיד בכיר בזרוע הטרור של החמאס.

לדוגמה קייס עדוואן שהיה אחראי לגיוס מחבלים מתאבדים ושליחתם לפיגועי התאבדות בתוך שטח ישראל, ואשר חוסל באפריל 2002. אוניברסיטת א-נג'אח "הצטיינה" בתקופת האינתיפאדה, לא בתחום האקדמי, אלא דווקא בגיוס מחבלים מתאבדים מקרב שורות הסטודנטים והסטודנטיות. עד כדי כך הייתה הצלחתה גדולה שהיא זכתה ע"י תנועת החמאס לכינוי היוקרתי בראייתה - "אוניברסיטת המחבלים המתאבדים".

לו היו חברי אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת מנצ'סטר מטריחים עצמם להיכנס לאתר האינטרנט הרשמי של אגודת הסטודנטים של החמאס באוניברסיטת א-נג'אח, הם היו למדים עד כמה מושרשת תרבות הטרור באוניברסיטה. פעילים חמושים של תנועת החמאס עורכים מעת לעת הפגנות חמושות בתוך כותלי האוניברסיטה. גם מקומם של פעילי פתח לא נפקד. בהפגנות אלה נישאות סיסמאות בזכות המשך פיגועי ההתאבדות, הג'יהאד והמהפכה האסלאמית מבית מדרשם של האחים המוסלמים.

יעדם המוצהר של האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, הוא כיבוש אירופה והפיכתה ליבשת הנתונה תחת שלטון האסלאם. פעילי התנועה הציגו ב- 2001 תערוכה ששבחה את פיגוע ההתאבדות במסעדת "סבארו" בירושלים בה נרצחו 15 אזרחים ישראלים. עוד ימצאו באתר את הרשימות הארוכות של יוצאי האוניברסיטה והסטודנטים שהיו מחבלים מתאבדים, פעילים בכירים בזרוע הצבאית, ואת רשימת הסטודנטים אשר נעצרו ע"י ישראל בשל מעורבותם בפעילות טרור.

הנה כי כן, גורם מערבי נוסף נופל בפח של התעמולה הפלסטינית. יש בכך תעודת עניות למערך ההסברה הישראלי שאינו מספק את הנתונים למערכה נגד אוניברסיטאות הטרור הפלסטיניות ואינו משיב מלחמה ראויה נגד ארגוני השמאל המערביים. ארגונים אלה משתפים פעולה, יתכן שלא במודע, עם גורמים המחפים על ארגוני הטרור הפלסטיניים. אין זה רק אינטרס ישראלי לחשוף את פעילות הטרור באוניברסיטת א-נג'אח, כמו גם באוניברסיטאות הפלסטיניות האחרות. קליטת סטודנטים פלסטינים במערב במסווה של לימודים אקדמיים עשויה לשמש צינור להסתננות של מחבלים מתאבדים או מטיפים קיצוניים למדינות הקולטות אותם.

המאמר פורסם לראשונה בבלוג של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומתפרסם כאן באדיבותם.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---