במדור העולם המוסלמי עולות כתבות הנוגעות לחייהם של למעלה ממיליארד אנשים בעולם.
מפעם לפעם נעשה בכתבות שימוש במושגים הנוגעים להיסטוריה ולדת המוסלמית.
על מנת לשפר ולהקל על קריאת המאמרים במדור, הוקם המילון למושגי האסלאם, אשר כולל פירוש בסיסי של מירב המושגים המוזכרים בכתבות בנושא. מטרתו העיקרית של המילון היא לתרום להשלמת התמונה המוצגת במאמרי המדור, אך הוא אינו מהווה תחליף אקדמי למילונים אחרים מסוגו.
החליפה הראשון מבין ארבעת החליפים ישרי הדרך (אל ראשידון).
לאחר מותו של מוחמד, החליפו בהנהגת האומה המוסלמית.
בשתי שנות שלטונו הביא להתפשטות האיסלאם באמצעות כיבושים צבאיים בסוריה ועיראק.
בתו של אבו באקר, עאישה, הייתה לאשה האהובה ביותר של מוחמד.
בני החסות. כינויים של היהודים והנוצרים במדינת האסלאם.
מעמדם בחברה נמוך משל המוסלמים, אך המוסלמים מחויבים בהגנתם.
בני החסות משלמים בתמורה למדינה ג'זיה- מס גולגולת
מנהיג, התואר הגבוה ביותר בשיעה, לאחר מוחמד עצמו (הנחשב לאחרון הנביאים).
בתולדות הזרם המרכזי בשיעה, השיעה התרי עשרית, ישנם 12 אימאמים, כאשר ראשוני האימאמים הם עלי אבן אבי טאליב (שנרצח), חסן בנו שהחליפו (נרצח) וחוסיין בנו השני שהחליף את חסן (נרצח בכרבלא- יום מותו מצוין עד היום כיום אבל בקרב השיעים, העשורא.
על פי השיעים, האימאם ה-12 בשושלת האימאמים, שנעלם בילדותו (המאה ה-9) הוא המהדי- המשיח, וכי הוא יביא את הגאולה לעולם בעידן של כאוס, כולל תחיית המתים.
שבועת נאמנות לשליט.
לאחר שמוחמד ביסס את שלטונו, הגיעו אליו נציגים מכל רחבי חצי האי ערב בכדי להישבע לו אמונים.
בכך הושלט שלטון האיסלאם בתוך שנים ספורות בכל מרחבי ערב.
התקופה ההיסטורית שקדמה להופעת האיסלאם בחצי האי ערב מכונה ג'אהיליה.
בתקופה זו עסקו השבטים הערביים בעבודת אלילים- פולחן עצים, שדים, רוחות, אבנים וכמובן סגידה לאלילים רבים.
כבר בתקופה זו הייתה מכה לאזור מקודש שעולים אליו לרגל, ומכאן גם לעיר מסחר וצומת דרכים.
בתקופה הג'אהילית ידועים על מקרים של קבירת תינוקות בעודן בחיים בימי רעב ומחסור.
הסכם שנחתם בין מוחמד ותומכיו לבין העיר מכה (שבט קורייש).
בהסכם זה הוכרזה שביתת נשק בין הצדדים למשך עשר שנים, והותר למוחמד להיכנס למכה שנה לאחר חתימתו.
בהתחלה היו מבין תומכיו של מוחמד שראו בהסכם הזה כניעה, אולם הוא אפשר למוסלמים להתחזק צבאית ולאיסלאם להתפשט לתוך העיר מכה.
שנתיים לאחר חתימת ההסכם, נכנס מוחמד למכה והשתלט עליה ללא מאמץ.
כל תושביה נכנעו לו ונשבעו לו ולאיסלאם אמונים (ביעה).
צדקה.
אחת מחמש המצוות הבסיסיות האיסלאם.
כל מוסלמי מחויב לתת צדקה ולמעשה זהו המס היחיד המוטל באיסלאם על פי ההלכה (כמובן שבתקופה המודרנית ישנם מסים נוספים המוטלים במדינות מוסלמיות).
בהלכה האסלאמית מוגדר במדויק שיעור מתן הצדקה, כמו למשל מעשר מהתבואה.
מצוות החאג' היא אחת מחמש המצוות הבסיסיות באיסלאם.
כל מוסלמי מחויב לפחות פעם בחייו לעלות לרגל למכה, ולאחר מכן הוא זוכה בתואר חאג'.
החאג' מתקיים בחודש דו אלחיג'ה (החודש האחרון בלוח המוסלמי) ביום השמיני בו.
בעשירי לחודש מצוין סיום החאג' בחג עיד אל אדחא, חג הקורבן, הנמשך ארבעה ימים.
קובץ נרחב של סיפורים והלכות בדומה לתורה שבע"פ.
על אף שהקוראן הוא בעל קדימות בעיני המאמינים המוסלמים, מבחינה הלכתית פועלים המוסלמים ע"פ החדית', באופן המזכיר את היחס שבין התורה שבכתב לתורה שבע"פ ביהדות.
האימאם השלישי במסורת השיעית.
נרצח בשנת 680 ביחד עם משפחתו והמקורבים לו, ומאז מצוין הרצח הזה בלוח השנה השיעי ביום העשורא.
צאצאיו של חוסיין ואחיו חסן, כונו גם שריפים (אצילים), מאחר והם צאצאים של מוחמד (חוסיין וחסן הם נכדיו של מוחמד).
המלך עבדאללה מירדן ומוחמד ממרוקו הם שריפים.
שם שבו כונו מנהיגי האומה האסלאמית לאחר מותו של מוחמד.
פירוש המושג הוא מחליפו של שליח האל (מוחמד).
מכאן גם מקור הלגיטימציה שקיבלו הח'ליפות, שאפשר להם לשלוט על אימפריה רחבת ידיים.
חמש המצוות הבסיסיות באיסלאם (חמשת עמודי התווך של האיסלאם).
השאהדה (עדות), הזכאה (צדקה), הצאום (צום), הצלאה (תפילה) והחאג' (העלייה לרגל במכה).
קיימת תפיסה שגויה כי מצוות הג'יאהד היא אחת מחמש המצוות הבסיסיות באיסלאם.
על פי המסורת זוהי הדת הקדומה והטהורה שייסד אברהם אבינו.
במהלך ההיסטוריה, מאמינים המוסלמים כי היהודים עיוותו וסילפו אותה, ועל כן הם רואים במוחמד כממשיכה של אותה דת.
האבן השחורה הנמצאת במכה.
הייתה למרכז עלייה לרגל טרם הופעת האיסלאם, והפכה למקום החשוב והמקודש ביותר למוסלמים.
על פי האמונה, ישמעאל, בנו של אברהם, נעקד שם ולזכר המאורע מצוין חג הקורבן.
עיר בעיראק, אחת הערים המקודשות לשיעים.
בעיר זו קבור חוסיין אבן עלי, האימאם השלישי בשיעה, שנרצח בעיר בשנת 680.
אתר עלייה לרגל, במרכזה מסגד חוסיין אבן עלי.
מחולק ל-12 חודשים ירחיים (בדומה ללוח השנה העברי), אולם המוסלמים לא נוהגים להוסיף ימים בכדי להתאים אותו לשנת שמש, ולכן אירועים בלוח זה יכולים להתקיים בעונות שונות בשנה.
בין החודשים בלוח זה: הרמדאן (החודש התשיעי) בו נוהגים המוסלמים לצום, אל מוחארם (החודש הראשון) ורביע אל תאני (החודש הרביעי) אשר ב-12 בו נולד מוחמד, מייסד האיסלאם.
אסכולה משפטית באסלאם הסוני.
ישנם ארבעה מדהב בסונה- המדהב החנפי, המדהב השאפיעי, המדהב המאליכי והמדהב החנבלי.
למרות שכל אסכולה מזוהה עם אזור גיאוגרפי אחר כיום, כל האסכולות מקובלות ומוכרות במשפט הסוני, ובאוניברסיטאות המוסלמיות הנחשבות הן נלמדות כולן.
אסכולה במשפט הסוני הנקראת על שמו של אבן חנבל.
אבן חנבל היה תלמידו של אל שאפיעי ונחשב לפרשן הקיצוני מבין ארבעת האסכולות הקיימות.
המשפט החנבלי מתבסס כמעט אך ורק על החדית' (המסורת מפי מוחמד) ואינו מאפשר שיקול דעת רחב לשופט ולכן נחשב לפונדמנטליסטי.
אחד מממשיכי דרכו המפורסמים של אבן חנבל הוא אבן תימיה, הנחשב בעיני רבים לאבי התנועות הפונדמנטליסטיות כיום.
מבין ממשיכי דרכו של אבן תימיה היו הוואהבים, תנועה פוליטית-דתית בחצי האי ערב שהקימה לבסוף את ערב הסעודית.
ערב הסעודית היא המדינה היחידה בעולם הפועלת על פי האסכולה החנבלית.
אסכולה במשפט הסוני הנקראת על שמו של חכם הדת אבו חניפה (767-699).
היא נחשבת לאסכולה הגמישה והמקילה ביותר מבין ארבעת האסכולות והייתה חביבה על שליטים, מאחר והותירה שיקול דעת רחב לקאדי (שופט) בניגוד לאסכולות האחרות המתבססות על החדית' ומקורות כתובים אחרים.
כיום פועלים המוסלמים בטורקיה, אסיה הקטנה, פקיסטן וצפון הודו על פי האסכולה הזו.
אסכולה במשפט הסוני הנקראת על שמו של מאליכ אבן אנס (795-715).
מאליכ אבן אנס שפעל בעיר מדינה, היה מורו של אל שאפיעי ונחשב לאחד מגדולי המשכילים האסלאמיים.
בתפיסתו המשפטית הסתמך על מנהגי המקום מאחר ופעל בעירו של מוחמד.
אולם העיקרון הזה התפשט גם למקומות אחרים בהם חיים אנשים ע"פ תורתו של מאליכ, המקבלים לתןך המשפט גם את מנהגי המקום.
האסכולה המאליכית קיימת בעיקר בצפון אפריקה ובזמן הכיבוש האסלאמי, גם בספרד.
אסכולה במשפט הסוני הנקראת על שמו של מוחמד אבן אידריס אל שאפיעי (820-769) הנחשב לגדול המשפטנים באיסלאם.
אל שאפיעי נולד בעזה, חי במכה ונקבר בקהיר, מקום קבורתו היה למקום מקודש לסונים.
הוא הטיף ללימוד כל מצווה הלכתית בכדי להבין את הטעם שלה, ומכאן פסק הלכה.
האסכולה השאפיעית היא הנפוצה ביותר- מצרים, נסיכויות המפרץ, א"י, חלקים מסוריה ועיראק, אידונזיה, מזרח אפריקה, דרום הודו ועוד.
העיר השנייה בחשיבותה לאיסלאם.
לכאן הגיע מוחמד כאשר היגר ממכה בשנת 622 בשל הרדיפות נגדו.
במדינה (מדינת אל נבי- עירו של הנביא) קמה האומה האסלאמית, ואירוע ההגירה של מוחמד לשם- ההיג'רה, מהווה את תחילת הספירה האסלאמית- שנת 0.
המשיח המוסלמי.
בסונה קיימת תפיסה על בואו של אדם, נצר למשפחתו של מוחמד שיביא גאולה לעולם בעידן של תוהו ובוהו, אך היא לא תפיסה נפוצה כמו בשיעה.
השיעים מאמינים כי המהדי הוא האימאם ה-12, האימאם הנעלם, (עייבה- היעלמות) ותפיסת המהדי היא בסיסית באמונה השיעית.
מקדש על שמו של האימאם ה-12 נמצא בסאמארה.
המהגרים.
האנשים המכונים כך, הם האנשים שהצטרפו למוחמד במסעו למדינה בשנת 622 (היג'רה).
מעמדם בהיסטוריה האסלאמית הוא הגבוה ביותר, החליפים הראשונים היו חלק מהמוהאג'ירון וכך רבים מבעלי התפקידים החשובים באומה האסלאמית בימיה הראשונים.
מייסד האיסלאם.
הוא מכונה אחרון הנביאים וכן שליח האל (רסול אללה).
כל מוסלמי מחויב במצווה החשובה ביותר השאהדה (עדות), קרי האמונה באללה ובהיות מוחמד שליחו.
כל הפלגים באיסלאם, מכירים בכך שמוחמד הוא הגדול והחשוב שבנביאים.
העיר המקודשת לשיעים ואתר העלייה לרגל השלישי בגודלו באיסלאם, אחרי מכה ומדינה.
על פי האמונה, זהו מקום קברו של עלי אבן אבי טאליב (במקום קיים מסגד על שמו).
עיר מקודשת שהייתה בעבר בירת האימפריה העבאסית באופן זמני (892-836), הפכה למרכז עלייה לרגל חשוב בעיני השיעים מאחר והאימאם ה-10 והאימאם ה-11 קבורים בה (במקום הקבורה נמצא מסגד ומאוזוליאום) וישנו מקדש ע"ש האימאם ה-12, האימאם האחרון או המהדי (המשיח המוסלמי), שעל פי האמונה נעלם בסאמארה.
הסופים מאמינים כי גולת הכותרת בפרקטיקה הדתית היא בהתחברות בלתי אמצעית עם אללה.
בכדי להגיע לדרגה כזו, עסקו הסופים בשינון מנטרות, בעיקר בחזרה על שמו של אללה, ומכאן נכנסו למצב של טראנס.
הם מפורסמים בצניעותם ובהתבטלותם כלפי הבריות, והם דוגלים בפציפיזם קיצוני ומתנגדים לפגיעה בכל יצור חי.
- חכמי הדת.
משכילים דתיים המכירים את ההלכה והמשפט האסלאמי היטב.
העולמא נהנו תמיד ממעמד מיוחד בקרב האומה האסלאמית והיו, לצד סמכותם הרוחנית, גם סמכות משפטית ופוליטית.
החליפה השני, היה לחליפה לאחר מותו של אבו באקר.
עומר היה לאחת הדמויות הבולטות עוד בימי חייו של מוחמד.
הוא נחשב לאדוק במיוחד- הוא הראשון שחייב נשים להתכסות בצעיף והורה לרגום למוות נואפים.
הוא התנגד לשירה וריקודים, לנישואים עם נוצריות ויהודיות והיה למחמיר במיוחד עם כל סימן לעבודת אלילים.
בימיו נשלם הכיבוש בעיראק ובסוריה, והכיבוש התרחב למצרים ולפרס.
עומר נרצח בידי מתנקש בשנת 644.
החליפה השלישי שמונה לתפקיד לאחר מותו של עומר.
הוא היה בן למשפחה האריסטוקרטית של מכה- משפחת אומיה, שנודעה כמתנגדת לאיסלאם בימיו של מוחמד.
עותמאן עצמו הצטרף לאיסלאם בשלב מוקדם, ותקופת חליפותו ידועה בעיקר בשל קביעת הנוסח האחיד של הקוראן, הנוסח המוכר עד היום.
בקרב השיעים יש הטוענים כי עותמאן שינה פסוקים הנוגעים לזכאותו של עלי אבן אבי טאליב להיות ממשיכו של מוחמד.
עותמאן נרצח בשנת 656 ועלי היה לחליפה במקומו.
חג הקורבן המצוין בתקופת העלייה לרגל למכה (החאג').
בחג זה נוהגים המוסלמים לשחוט כבש לכל נפש, או בקר או גמל למשפחה גדולה, והוא מקושר לסיפור עקידתו של ישמעאל בידי אברהם על פי המסורת המוסלמית.
משכו של החג הוא ארבעה ימים והוא מתחיל עם סיום החאג'.
בן דודו של מוחמד, מייסד האיסלאם.
עלי ומוחמד גדלו בבית אחד אצל דודו של מוחמד, אבו טאליב, מאחר ומוחמד התייתם בילדותו.
עלי היה לרביעי מבין ארבעת החליפים הראשונים באיסלאם (המכונים החליפים ישרי הדרך) והוא נרצח בשנת 661, 5 שנים לאחר שהיה לחליף.
השיעים מאמינים כי עלי היה אמור להיות החליף הראשון, וכי בשל בוגדנות נמנע ממנו לכהן בתפקיד.
השיעים (נגזר מסיעת עלי) התפלגו מהזרם המרכזי באיסלאם בשל כך.
עלי התחתן עם בתו של מוחמד, פאטימה, אשר נחשבת לבעלת מעמד רם ביותר בקרב השיעים- מקום קבורתה ע"פ המסורת הוא בקום שבאיראן, אחד מהמקומות הקדושים לשיעים ובו יושבים גדולי האייתוללות באיראן.
יום אבל בלוח השנה השיעי, בעשירי לחודש הראשון, בו מצוין הרצח של האימאם חוסיין אבן עלי ומשפחתו.
ביום זה נוהגים השיעים לקיים תהלוכות בהן הם פוצעים את עצמם עד זוב דם. (תעזיה-ניחומים).
במקור העשורא היה יום צום (מקביל ליום כיפור הנערך בעשירי לחודש הראשון הלוח השנה היהודי), אך לאחר שהיהודים בחצי האי ערב סירבו להצטרף לאיסלאם, ירד קרנו ונוצר במקומו חודש הרמאדן.
בקרב הסונים נחשב יום העשורא כצום רשות בלבד.
אנרכיה, שמה של מלחמת האזרחים באיסלאם שהובילה לפילוגו בין סונים ושיעים.
ההלם ממנה היה כל כך גדול עד כי נוצרה התפיסה כי יש להכיר בכל שלטון אפקטיבי, בכדי להימנע מפילוגים שכאלה גם בעתיד.
מאז, לא התפלג יותר האיסלאם הסוני.
צום.
במקור יום הצום באיסלאם היה העשורא, אולם לאחר נקבע כי צום החובה יתקיים במשך חודש הרמאדן.
מצוות הצום היא אחת מחמש המצוות הבסיסיות באיסלאם, וכל מוסלמי חייב לקיימה.
תפילה.
כל מוסלמי מחויב להתפלל חמש פעמים ביום בזמנים מוגדרים- בוקר, צהריים, מנחה, מעריב ולילה.
המוסלמים נוהגים להתפלל לכיוון מכה, אולם בשנים הראשונות לאיסלאם התפללו לכיוון ירושלים.
כיוון התפילה מכונה קיבלה.
הספר המקודש ביותר למוסלמים.
המוסלמים מעריצים את הספר הזה ואת הרמה הלשונית שלו הנחשבת לפסגת היצירה הערבית.
ישנם תרגומים רבים לקוראן, אך הם אינם נחשבים למחייבים ונתפסים יותר כפרשנות מאשר הדבר האמיתי.
בשל כך, חכמי הדת המוסלמים בכל רחבי העולם, לומדים את השפה הערבית הקלאסית ושולטים בה.
ישרי הדרך.
ארבעת החליפים הראשונים שהנהיגו את האומה האסלאמית לאחר מותו של מוחמד- אבו באקר, עומר אבן אל חטאב, עות'מאן אבן עפאן ועלי אבן אבי טאליב.
באיסלאם הם בעלי מעמד משני רק לזה של מוחמד.
אחד מהחודשים בלוח השנה המוסלמי.
בחודש זה נוהגים המוסלמים לצום מעלות השחר ועד השקיעה, ובערב הם שוברים את הצום.
במהלך היום נוהגים המוסלמים להתפלל ולהאזין לדרשות דתיות.
מצוות הצום ברמאדן היא אחת מחמשת המצוות המרכזיות באיסלאם.
הרמאדן מסתיים בעיד אל פיטר.
המצווה הראשונה באיסלאם ואחת מחמש המצוות הבסיסיות.
פירוש המילה שאהדה היא עדות.
המוסלמי מעיד כי הוא מכיר כי אין אלוהים מלבדי אללה וכי מוחמד הוא שליחו (רסול אללה).