בימים האחרונים יצא חסן נסראללה מנהיג החיזבאללה בקריאה למצרים ולסעודיה שייטלו חלק פעיל ויתערבו בלבנון לפני שתפרוץ שם מלחמת אזרחים. נסראללה, כמו ברוב המקרים - יודע היטב על מה הוא מדבר.  

בשולי העימות המתוקשר בין האמריקנים והצרפתים לבין הסורים סביב רצח חרירי והמעורבות הסורית בלבנון, התפלגו העדות השונות בלבנון לשתי קבוצות עיקריות - פרו-סוריות ואנטי-סוריות. משמעות הדבר בלבנון היא הגברת המתיחות האתנית מאחר וקיימת חפיפה בין תמיכה או התנגדות לסורים, ובין זהות עדתית. החיזבאללה, ארגון שיעי אשר חבר בבחירות לפרלמנט הלבנוני לאמל (אף הוא ארגון שיעי שהיה פעיל בשנים האחרונות בעיקר בזירה הפוליטית בלבנון) עומד בראש התומכים בסוריה.

החיזבאללה יודע כי כל עוד סוריה היא גורם בלבנון, הוא יכול להמשיך ולנהוג בדרום לבנון כבשל שלו, וכי משלוחי הנשק שהוא מקבל מאיראן לא ייפסקו. יציאה סורית מלבנון תאפשר לעדות הגדולות בלבנון, הנוצרית והסונית, לנהל את המדינה והמשמעות המיידית תהיה פירוק החיזבאללה מנשקו. מול החיזבאללה נשמע בעיקר קולם של הסונים (שחרירי היה מנהיגם), וקולו של ואליד ג'ומבאלט, האיש החזק בעדה הדרוזית. עד כדי כך הגיעו הדברים, שג'ומבאלט ובנו של חרירי, סעד, שהחליף את אביו במערכת הפוליטית, קיבלו אזהרות מצד גורמי מודיעין מערביים כי הסורים או בני בריתם בלבנון מעוניינים במותם.

בצד החששות הגוברים מפני מלחמת אזרחים, מעניינת עצם הקריאה של נסראללה דווקא למצרים ולסעודיה. לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין בעיראק ובשל הלחץ המערבי הגובר על המשטר העלווי בסוריה, עולות מצרים, בעבר המנהיגה הבלתי מעורערת של העולם הערבי, וסעודיה, יצואנית הנפט מספר אחד בעולם ובעלת מהלכים בפוליטיקה האמריקנית, כמובילות העולם הערבי. היו אלו אותן מצרים וסעודיה אליהן נסע בשאר אסד לפני כשבוע בכדי לבקשן שינצלו את השפעתן על האמריקנים, ויצילו את ארצו מסנקציות ואותן מצרים וסעודיה שהיוו את גולת הכותרת של המסע של דיק צ'ייני, סגן הנשיא האמריקני במזה"ת, ימים לאחר ביקורו של אסד.

בעוד שיכולתה של סעודיה להתערב בלבנון היא בעיקר בזכות עושרה שמקורו בנפט, מצרים היא מעצמה צבאית לכל דבר ונהנית מיוקרה גוברת באזור - היא זו שמתווכת בין ישראל לפלשתינים, ואף נטלה אחריות על סידורי הביטחון לאחר הנסיגה הישראלית מעזה.

סעד חרירי - ההתנקשות באביו תביא לסוף החיזבאללה? (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

ובינתיים, מצפון לנו...

ובחזרה ללבנון, בתקופה האחרונה מעז הצבא הלבנוני לעשות את מה שנמנע ממנו בעבר, והוא להילחם על הריבונות הלבנונית. חיילי צבא לבנון מנעו שיגור קטיושות כנגד ישראל, עצרו סירת נפץ מלהגיע לחופי ישראל (כנראה פיגוע בתחנות הכוח, על פי מקורות זרים) ולא חששו להתעמת עם החיזבאללה בדרום לבנון, כמו גם עם תאים של אל-קעידה בצפון המדינה.

נסראללה רואה את ההתפתחויות הללו ומבין כי העצמאות ממנה נהנה עד היום נמצאת בסכנה ממשית. בימים הקרובים יידון העניין הסורי בדרגים דיפלומטיים בכירים והוא אף צפוי להגיע לשולחנה של מועצת הביטחון בקרוב מאוד. הטלת סנקציות כלכליות על סוריה, מדינה הנמצאת במצב חמור ממילא שהוסיף והדרדר לאחר יציאת הצבא הסורי מלבנון (גם כן בהוראת מועצת הביטחון), לא תאפשר לאסד להמשיך ולהגן על החיזבאללה ולשמור על הסדר הפנימי בלבנון.

בעיה נוספת מבחינתו של נסראללה היא החלטת האו"ם 1559 אשר דורשת ארבעה תנאים:

א.נסיגת כל הכוחות הזרים מלבנון - קריאה המתייחסת לישראל, שכבר יצאה לפני 5 שנים וחצי, וכן לצבא הסורי שנותר לו להשלים את הנסיגה.

ב.פירוק המיליציות השונות מנשקן - נסראללה מבין כי התערבות אמריקנית להוצאת אחרון הסורים מלבנון בשילוב עם האו"ם, תחייב את האמריקנים לפעול לקיים את שאר החלטות מועצת הביטחון, וזה כולל פירוק המיליציות. סיוע אמריקני לצבא הלבנוני, יהפוך את מלאכת הפירוק לקלה ומהירה יותר.

ג.השלטת הריבונות הלבנונית על כל לבנון - לא רק שתפגע יכולתו הצבאית אלא גם כל צורה אחרת של השפעה שיש לחיזבאללה בדרום לבנון ובבקעת הלבנון כגון: דת, חברה, פוליטיקה.

ד.בחירות חופשיות ללא התערבות חיצונית - משמעות הסעיף, סופו המוחלט של העידן הסורי ופגיעה בבני בריתו בלבנון ובראשם נסראללה.

נסראללה רוצה להאמין כי ביכולתן של מצרים וסעודיה ליטול חלק פעיל בלבנון ובכך לווסת את המעורבות האמריקנית-צרפתית באזור. כרגע, לאחר דיונים בין המדינות ובינן לבין האמריקנים, צפויה הצעת פשרה מצד המצרים הבאה לתווך בין סוריה למערב, אולם הסימנים מעידים כי הצעה זו היא יותר בגדר של לצאת ידי חובה ולא מתוך רצון להציל את המשטר הסורי.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---