|
נקודת רתיחה
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 17/07/2006, 15:17
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
בתחילת היום השישי ללחימה ניתן כבר להבין מספר תהליכים הנמצאים בהתהוות כרגע - ישראל, לבנון, סוריה ואיראן, מעצמות המערב וגורמים נוספים, מפנים מבטיהם למתרחש בלבנון ובצד החלפת המהלומות בין הצדיים, נראה כי מתקפה קרקעית היא השלב הבא בלחימה.
המתקפה הנרחבת אתמול והיום על העיר חיפה גבתה את חייהם של 8 בני אדם. מתקנים אסטרטגיים הועמדו במצב הכן ותושבי עכו, חיפה והקריות נקראו לרדת אל המקלטים. ההתקפה על חיפה בצורה כה נרחבת ולאור יום מעידה יותר מכל על הלחץ בו מצוי החיזבאללה.
קיים סיכון רב בשיגור טילים על חיפה לאור יום בשל הפעילות הנרחבת של חיל האוויר ותדירות ההתקפה מעידה כי החיזבאללה החליט לשלוף את כל השפנים המצויים בכובעו בתקווה שבכך ייווצר לחץ ציבורי על ממשלת ישראל בכדי שתחדול מלתקוף את לבנון ותחפש פתרון של הפסקת אש.
מערכות התעמולה משני הצדדים פועלות במלוא עוזן. החיזבאללה מנסה מחד להציג את ישראל כפושעת נטולת רסן מתוך תקווה שנכזבה בינתיים, כי המערכת הבינלאומית תעצור את ישראל. במקביל, מבוצע הירי על חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל אשר מעולם לא הועמדה תחת סיכון ארטילרי מלבנון.
בתוך כך הודיע צה"ל לתושבי דרום לבנון כי עליהם להיזהר מפני מתקפה צה"לית. למהלך זה מטרות פסיכולוגיות, טקטיות ואסטרטגיות כאחד – החל באפקט הפסיכולוגי שתהיה לתמונות הנהירה ההמונית צפונה של תושבי דרום לבנון, המשך במטרה הטקטית להגיע ללחימה קלה יותר מול מחבלי החיזבאללה ללא הצורך להיזהר מפגיעה באזרחים, וכלה בהשגת היעד האסטרטגי בדמות כניסה קרקעית לתוך תחומה של לבנון וכיבוש האזור שהכינוי "חיזבאללאסטאן" מתאים יותר לתארו מאשר דרום לבנון.
מטרתו של צה"ל, כפי שזו הוגדרה על ידי מקבלי ההחלטות, היא לטהר את האזור אחת ולתמיד משליטתו של ארגון החיזבאללה, צעד אותו לא הייתה מסוגלת ממשלת לבנון לבצע לבדה. לאחר טיהור כזה, שעשוי להימשך בין ימים אחדים לשבועות מספר, אמור להסתיים בנטילת אחריות של ממשלת לבנון על השטח ובנסיגת צה"ל אל קו הגבול הבינלאומי. בכך, באיחור אופנתי של שש שנים, יושלם סוף סוף מהלך הנסיגה הצה"לי משנת 2000, שבוצע ללא תיאום או הסכם עם ממשלת לבנון והביא להפקרת השטח לארגון החיזבאללה.
ישראל פועלת כיום בדומה לתורת הלחימה האמריקנית שהופעלה בעיראק ובאפגניסטן, קרי - ריכוך מסיבי וממושך של השטח מהאוויר ומהים, בטרם כניסה קרקעית.
מבחינת כוחות הביטחון של ישראל, מדובר בחידוש - במלחמות העבר של ישראל התהליך בוצע במקביל בשל אלמנט הזמן- ישראל ידעה כי בשלב מסוים יופעל עליה לחץ בינלאומי לחדול מפעולות התקפיות ועל כן היה עליה לשאוף להשיג הישגים בשטח במהירות האפשרית.
במשבר הנוכחי נהנית ישראל מגיבוי מלא, חסר תקדים כמעט – שתי ישיבות של מועצת הביטחון בנושא הסתיימו ללא כל החלטה, לא כל שכן כזאת המגנה את ישראל, ומעצמות ה-G8, למרות ביקורת מוקדמת מצד צרפת ורוסיה, פרסמו הצהרה הקוראות לשחרור החיילים החטופים, לפירוק הארגונים החמושים בלבנון ולהפסקת אש.
מתרבים הסיכויים לכך שישראל תצא לפעילות קרקעית כבר בימים הקרובים. הפעם, מתכוננת ישראל ללחימה כשהעורף מביע קונצנזוס למהלך מעין זה וכך גם הקהילה הבינלאומית. ההשלכות מהשתלשלות הימים הקרובים, בהם צפויה ישראל להגביר את הלחץ הן רבות.
הפצצה בלבנון - ריכוך מסיבי מהאוויר. צילום: אינדימדיה
ישראל
בכוונת ישראל להפוך את דרום לבנון לשטח סטרילי- מטוהר מנוכחות החיזבאללה. לשם כך, פועל התכנון הצה"לי בשני מישורים עיקריים- הראשון הוא המהלך הצבאי בדרום לבנון, העושה שימוש מסיבי בחיל האוויר על מנת להסיר, או לכל הפחות לצמצם את איום הטילים והקטיושות מתושבי הצפון. ההתקפות על העורף, בעיקר אלו הקטלניות, מזרזות את פעילות הצבא מתוך חשש כי הקונצנזוס למתקפה על המדינה ממנה יצא צה"ל לפני שש שנים – ייסדק.
חלק מתקיפות חיל האוויר מנותבות לפגיעה במערך הרקטות והטילים של החיזבאללה, וכן גם שימוש בכוחות המיוחדים. אולם השטח יהיה לסטרילי רק לאחר שכוחות השריון והחי"ר יזיזו את קו שיגור הטילים עשרות קילומטרים צפונה.
המישור השני הוא הפעלת הלחץ על תושבי לבנון ובעיקר על האוכלוסייה הלא שיעית - גורמי המודיעין מכירים היטב את חילוקי הדעות הפנימיים הסבים סביב שאלת מעורבותן של מדינות זרות דוגמת סוריה ואיראן בענייניה של לבנון - בעוד השיעים והפלשתינים החיים בלבנון הם בני בריתם של מדינות אלה, האוכלוסיות הסונית והנוצרית, המבוססות יחסית והחיות בערים, וכן האוכלוסייה הדרוזית החיה באזורים סמוכים לריכוזי השיעים, מעוניינות לשקם את לבנון אחת ולתמיד.
מבחינתם, המפתח הוא הפסקת מעורבותה של סוריה בלבנון וכן השבת הריבונות המלאה של ממשלת לבנון. האתגר המרכזי בדרך להגשמת המטרה הוא חיסול המיליציות החמושות, פעולה הנדרשת גם ע"י הקהילה הבינלאומית בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1559.
ארה"ב
הפעולה הצה"לית בלבנון באה בזמן מבחינת האמריקנים, שבמשך חודשים ארוכים סופגים בכל החזיתות האפשריות- בעיראק מתפוצצות מכוניות תופת מדי יום וגובות חיי מאות עיראקיים, הביקורת על המלחמה כמו גם סיפורי זוועה הנחשפים מפעם לפעם על התנהגות לא הולמת של חיילים אמריקניים אינה מוסיפה בריאות לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, שגם כך "נהנה" משיעורי תמיכה נמוכים באופן חסר תקדים כמעט. חיסולו של זרקאווי אומנם שיפר את מצבו במעט, אך רק לזמן קצר.
בסוגיית הגרעין האיראני – האמריקנים מתקשים לגייס תמיכה בינ"ל להגברת הלחץ על טהרן, בשעה שתהליכי העשרת האורניום תופסים תאוצה.
בסוריה, מדינה שעד לא מזמן עוד חשה כי הטבעת מתהדקת על צווארה בשל הרצון ליישם את החלטת 1559 כמו גם לאור ועדת החקירה לרצח ראש ממשלת לבנון לשעבר ראפיק אל חרירי, שחקרה כמעט את כל הצמרת הסורית.
מתקפת הטרור בעזה ובלבנון באו לא מעט בשל מעורבות שתי המדינות האלה בנעשה באזורנו, מתוך רצון להפעיל לחץ נוסף על ארה"ב באמצעות התקפה על בת בריתה ישראל. מטרת האיראנים והסורים, שהפכה פומבית ומתריסה מאז 2003, היא להוכיח כי אין ביכולתה של ארה"ב לשנות את המזה"ת, וכל שינוי שכזה יתבצע רק בהסכמתן.
חטיפת החיילים בלבנון ובעזה, כמו גם הרג של חיילים נוספים בכרם-שלום ועל גדר המערכת בלבנון, העמידו את ישראל במבוכה, אך לא פחות מכך גם את האמריקנים שאינם מחפשים כאבי ראש חדשים.
לכן, התקפה צה"לית נרחבת משרתת היטב גם את האינטרסים של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש. ראשית, היא מפנה את מאמצי הטרור של איראן והחיזבאללה מעיראק לישראל, ובכך מקלה על האמריקנים. שנית, השמדת החיזבאללה תיטול מדי אירן וסוריה את אחת הזרועות האסטרטגיות החשובות ששימשו אותן לאיומים במהלך השנים. וחשוב מכך – היעלמות החיזבאללה תביא להשבת הריבונות המלאה לידי ממשלת לבנון, שהפכה לסמל אמריקני לכינון משטר דמוקרטי במדינה ערבית במזרח התיכון.
זאת ועוד – ממשלה ריבונית מצפון לנו תסיר גזרת לחימה מגבולות ישראל ותגביר את הלחץ על הסורים, שמספר גדל והולך בהם מעוניינים לראות את בשאר אל אסד נמלט למדינה אחרת או אפילו תלוי או ירוי באחד הארמונות שלו הפזורים בסוריה.
שורת הדברים הזו, אם אכן תצא אל הפועל, תביא לשינוי אסטרטגי במזה"ת, לפחות לשנים הקרובות.
נסראללה כנחש הבולע את לבנון - לא רחוק מהמציאות. איור: דובר צה"ל
מדינות ערב
מאז פרוץ הקרובות, ניכרת היטב העלייה בלחץ הדם בחצי האי-ערב, בעיקר במדינות המפרץ, החוששות מפגיעה איראנית ובמצרים ובירדן, להן יש הסכם שלום עם ישראל.
כרגיל בהתלקחויות שישראל מהווה לפחות צד אחד מהן, הרחוב הערבי מפעיל לחץ רב על ממשלותיו שייאותו להילחם בישראל. נשיא מצרים חוסני מובארק ומלך ירדן עבדאללה מבינים כי היגררות שכזו למלחמה בישראל תגבה מחיר יקר שקשה בשעה זו להעריכו וחשוב מכך - האופוזיציות הירדנית והמצרית התחזקו בשנים האחרונות ללא הכר, ואירוע שכזה עשוי להצית תגובת שרשרת שתביא לנפילת משטרים ברחבי העולם הערבי.
לאור זאת, מעוניינות מצרים וירדן להגיע להפסקת אש במהירות האפשרית. שתי שכנותינו מעריכות, כי לנוכח השקט היחסי המאפיין את תגובת מדינות העולם לפעולות צה"ל בדרום לבנון ובעזה, תולדה של העובדה שצה"ל תוקף מקומות מהם יצא באופן חד צדדי, הישועה תגיע רק מהצד הלבנוני.
סוריה ואיראן
שתי המדינות חתמו על הסכם ברית אך לפני תקופה קצרה והן מתואמות ברמה גבוהה ביותר באשר לכל התרחשות במזה"ת. החיבור בין המדינות הוא עוד מימי אסד האב, אולם הקשר הסורי-איראני כיום הדוק יותר מבעבר. ארגון החיזבאללה נשען על הקשר הזה- הטיל לעבר הסטי"ל, כמו גם רוב המערך הארטילרי של החיזבאללה מקורם בטהרן, כשגם דמשק תרמה את חלקה.
ביום בו החלה ההתקפה על ישראל מצד החיזבאללה, פג האולטימטום שהוצב בפני איראן להשיב על הצעתם של האמריקנים והאירופים להפסקת תהליך העשרת האורניום באיראן. איראן, כך נראה, גמרה אומר להסיט את תשומת הלב מהנושא. לטובת העניין, טרור החיזבאללה הוא הפתרון המושלם.
תשובתה לאולטימטום, באיחור של שלושה ימים, הייתה כי "יש על מה לדבר" ובמילים אחרות – איראן ממשיכה למשוך זמן. התגובה הישראלית המפתיעה מבחינת האיראנים מדליקה בלשכתו של אחמדינג'אד נורה אדומה - להערכת איראן וסוריה, ישראל עשויה בהחלט לגלגל את הפעילות כנגד החיזבאללה גם מזרחה, בואכה דמשק, כלפיה גם הנשיא בוש הפנה את האצבע המאשימה.
קיימת תמיד גם הסבירות כי בשל אירוע כזה או אחר במהלך הלחימה, דוגמת פגיעה באזרחים סוריים או בכוחות צבא סוריים על הגבול עם לבנון, תיאלץ סוריה להיגרר למלחמה נגד ישראל. כך או אחרת - המשמעות לכך הרסנית מבחינת האיראנים והסורים.
מצב של מלחמה בין ישראל לסוריה ידרוש מישראל לבצע אותו בפרק זמן מהיר בכדי לא למצוא עצמה נלחמת במספר חזיתות לאורך זמן- גם הלחימה בעזה טרם הגיעה לסיומה והעניינים עשויים להתלקח גם ביהודה ושומרון.
בשל הצורך בפגיעה מהירה, תשאף ישראל אם תידרש לכך, לנטרל מערכים אסטרטגיים בצבא הסורי- חיל אוויר, מערך ארטילרי, מתקנים אסטרטגיים ועוד, שיעבירו מסר ברור וכואב לצמרת הסורית.
פעולה שכזו תערער את כיסאו המתנדנד של הנשיא הסורי ותעלים מהזירה בת ברית נוספת של איראן, לפחות עד שהמשטר החדש יתייצב. בשל כך, רואים הסורים והאיראנים קדימות גבוהה ביותר להעביר מסרים מאיימים לישראל לבל תתקוף את סוריה.
המחיר אותו תשלם סוריה בכדי להימנע ממצב מלחמתי עם ישראל יהיה בראשו של החיזבאללה ושל הארגונים הפלשתיניים. כמובן שאם הלחימה הישראלית לא תתגלגל לתוך השטח הסורי, המאמץ האיראני-סורי יתמקד במישור הפעלת לחץ דיפלומטי על ישראל בשילוב של טרור כנגד מטרות ישראליות ומערביות בעולם. איראן וסוריה העומדות בשנה האחרונה יותר ויותר תחת לחצים קשים על משטריהם תרצינה לנסות ולהעביר מסר משלהן על כי המערב לא יצליח לסיים את הטרור העולמי באמצעות מכה צבאית אלא רק תוך היענות לדרישותיהן.
הביצוע ייעשה באמצעות מתווכים שלא יוכלו לקשר בין איראן וסוריה ובין פעולות הטרור, אך בצורה שבה יהיה ברור מי עומד מאחריהן, כפי שנעשה בשלוש השנים האחרונות בעיראק.
הפגנה פרו-סורית בלבנון - מועצה"ב רוצה לנתק בין השתיים. צילום: ברטיל וידט
ועידת ה-G8
ועידה זו, שתוכננה לעסוק בנושאים רבים הקשורים לגרעין האיראני, ניסויי הטילים הצפון קוריאנים, משבר האנרגיה העולמי ועוד, מקבלים אותם בצורה מזוקקת במשבר הנוכחי - מחירי הנפט זינקו לכיוון 80 הדולרים, איראן וסוריה מעורבות עמוק במשבר הזה, ועשויות להיות השלכות נוספות אם המעצמות ייעתרו לדרישה הישראלית להחליף את כוחות האו"ם בכוחות מיומנים וחמושים- אמריקנים, בריטים או כוחות האיחוד האירופי.
מבחינת המדינות התומכות בפירוק החיזבאללה על ידי ישראל, יש לתת לישראל מרווח נשימה בכדי למצות את המהלך עד תום. פירוק ארגון החיזבאללה, מארגוני הטרור החזקים, המאומנים והאכזריים שמכיר העולם, יהווה ניצחון חשוב מעין כמותו במלחמה העולמית בטרור, שהיא למעשה מדיניות החוץ העיקרית של מדינות רבות בעולם המערבי.
מנגד, לרוסים ולסינים (שאמנם אינם חברים ב-G8, אך מנהיג סין הו ג'ינטאו נחת בסנט פטרבורג כמשקיף) יש אינטרסים רבים משלהם בניהול המשבר ובהבאתו לרגיעה - רוסיה רואה בסוריה ובאיראן בנות ברית חשובות ביותר ואולי היחידות המאפשרות לרוסיה המתעצמת אחיזה במזה"ת. במקרה הסיני, עליית מחירי הנפט לרמה של כ-80 דולר לחבית משמעה פגיעה בהמשך הצמיחה הכלכלית הסינית.
מה צופן העתיד? (או השבוע הקרוב, לכל הפחות)
הימים הקרובים יהיו קריטיים ביותר - הפסקת הירי על ישראל תוריד לחץ רב מעל כתפי ההנהגה שתרגיש משוחררת יותר לבצע פעולות קשות כנגד החיזבאללה בפרט ולבנון בכלל. ישראל תהיה חייבת להיזהר מאירועים כדוגמת כפר קנא ב-1996 עת פגז ישראלי הרג למעלה ממאה אזרחים והביא להפסקת מבצע ענבי זעם שלושה ימים לאחר מכן. אירוע שכזה, ימשוך את השטיח מתחת לתמיכה הבינ"ל הגורפת לה זוכה פעולת ישראל.
נסיגה ישראלית בטרם הושלמה משימת השמדתו של החיזבאללה, תיזכר בדברי ימי לבנון כאירוע נוסף בו הבריח החיזבאללה את צה"ל הגדול וההזדמנות להסירו מעל המפה תידחה לזמן אחר.
המהלך הקרקעי המתוכנן אמור להיערך זמן קצר יחסית- אולמרט ופרץ לא מעוניינים לחזור ללבנון אלא רק להשלים את המשימה. תפקודם במשבר הנוכחי יגדיר את סיכויי הממשלה להשלים מהלך של נסיגה מיו"ש- לנוכח ההתקפה ממקומות ממנה יצאה ישראל באופן חד צדדי, היא חייבת להגיב בצורה קשה ביותר, בכדי לא לאבד את הלגיטימיות של המהלך. הצלחת המבצע הצבאי הנוכחי יביא את הפופולאריות של אולמרט-פרץ לשיא לעת עתה ויקל עליהם בביצוע עתידי של מדיניות. בכדי לבצע את המהלך בפרק זמן קצר ובצורה יעילה, יהיה צורך בגיוס כוחות מילואים נוספים.
הסבלנות לפלשתינים מבחינת ממשלת ישראל היא קצרה ביותר, ניסיונותיהם להסלים מחדש את המצב בעזה או לצאת במתקפת טרור מיו"ש תגרור אף היא תגובה קשה ביותר מצד ישראל ורק העתיד יוכיח האם היה זה "זבנג וגמרנו" או שקיעה בבוץ.
פוטין ובוש - בחזרה לעבר? צילום: מחלקת המדינה האמריקנית
המלחמה הקרה השנייה
העולם ממשיך בתהליך הפיכתו לדו גושי - גוש המדינות הדמוקרטיות כנגד גוש המדינות הריכוזיות. רצף האירועים בשבועות האחרונים, שמגיע לנקודת רתיחה במקרה או שלא בסמוך לועידת ה-G8 מעיד על כך. מאחורי ישראל מתייצבות בגאון המדינות הדמוקרטיות המבינות את חשיבות המסר במלחמתה של מדינה ריבונית על התקפת ארגון טרור. מנגד, מדינות שונות וארגוני טרור שונים המצויים ברשת של בריתות, חשות באיום גדול לאינטרסים שלהן בעצם ההתקפה הישראלית.
הרחק מגבולה הצפוני של מדינת ישראל, במזרח הרחוק, מתפתח קונפליקט חדש, כזה שמזכיר גם את תחילתה של המלחמה הקרה הראשונה- צפון קוריאה, בתמיכתה של סין, ממשיכה בפיתוח תעשיית הטילים שלה, תוך התעלמות מקריאות הקהיליה הבינ"ל וממחאות ארה"ב ויפן, שכבר הודיעה כי תטיל סנקציות כלכליות על צפון קוריאה. בכך הופכות השיחות הרב צדדיות בנושא הגרעין הצפון קוריאני למיותרות והמצב צפוי להסלים.
מאבק זה אינו מנותק מהמזה"ת גם באשר לאופן הטיפול במשבר האירני – כל הניסיונות להגיעה לסיכומים עם האיראנים עולים בתוהו, שעה שהאיראנים עושים הכל על מנת להרוויח זמן. התלקחות המלחמה בצפון משפיעה על האיראנים ועשויה לדחוף אותם למעשים קיצוניים.
החוקים הנכתבים בימים אלה, יגדירו את המערכת הגלובלית בשנים הבאות. כמו בימים עברו, המעצמות הגדולות- ארה"ב, רוסיה, סין והאיחוד האירופי יימנעו מלהגיע להתנגשות צבאית בינן לבין עצמן ועל כן ינהלו את הלחימה באמצעות בנות בריתן- כך בסכסוך במזה"ת, כך בחצי האי הקוריאני וכך בכל קונפליקט שיופיע בשנים הקרובות.
לדיווח שוטף, מסביב לשעון, של כל אירועי המלחמה - לבנון 2006 - יומן מלחמה.
| |
|
|
|
|
