|
טורקיה רוצה תשובה
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 16/10/2006, 22:48
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
החוק הצרפתי החדש, האוסר להכחיש את השואה הארמנית, מהווה החרפה נוספת ביחסים בין טורקיה למדינות האיחוד האירופי. נראה כי אלו האחרונות, למרות הצהרות העבר, אינן מעוניינות בצירופה של המדינה המוסלמית, שמצידה תחפש בנות ברית אחרות עוד בטרם תיטרק הדלת רשמית.
החוק הצרפתי
מאמציה של טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי סופגים מכות פעם אחר פעם. חוק צרפתי שעבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה, קובע כי הכחשת השואה הארמנית היא עבירה פלילית. החוק, אשר השווה את העונש לזה הניתן בגין הכחשת השואה היהודית – עד שנה מאסר וקנס של 45,000 יורו - גרם לזעם רב בקרב אזרחי טורקיה, הסבורים כי מעולם לא הייתה שואה כזו. לדעת הטורקים, הטענות כי מיליון וחצי ארמנים נהרגו ב-1915 מוגזמות, וכי רוב הקורבנות לא מצאו את מותם כתוצאה מהרג שיטתי, אלא בקרבות המלחמה, כמו גם ממלחמות ורעב.
הגם שקבלת אחריות על השואה הארמנית לא נקבעה כתנאי לטורקיה בכדי להצטרף לאיחוד, חוששים הטורקים כי דרישה שכזו עלולה לצוץ בעתיד. נשיא צרפת, ז'אק שיראק, טען לפני כשבועיים במהלך ביקור בארמניה, כי יש להתנות את צירופה של טורקיה בכך שתכיר בשואה הארמנית. לצד הצרפתים, גם בפרלמנט ההולנדי נדון העניין והמגמה היא להעביר חוק דומה.
צרפת והולנד הן חברות חשובות באיחוד האירופי - צרפת היא אחת התורמות הגדולות לתקציבו של האיחוד ונודעת לה השפעה רבה באשר להרכבו העתידי, מאחר וצירוף מדינות חדשות דורש הקצאת משאבים רבים למדינות המצטרפות. במידה וטורקיה אכן תצורף – המדינות העשירות של האיחוד האירופי יעניקו לה מיליארדי יורו לביצוע רפורמות.
בעקבות יוזמת החקיקה הצרפתית, הגיבו הטורקים באיומים בחרם מסחרי על סחורות צרפתיות, המיוצאות לטורקיה בהיקף של כ-5 מיליארד דולר בשנה, וכן באיומים על כך שיעבירו חוק דומה בפרלמנט הנוגע להרג של אלג'יריים בזמן הכיבוש הצרפתי. הרעת היחסים בין טורקיה לצרפת תפגע בטורקיה בכל הקשור לצירופה לאיחוד, כמו גם בנושאים כלכליים אחרים, אולם "השאלה הארמנית" הוא נושא בעל חשיבות מהמעלה הראשונה מבחינת הטורקים ומהווה קונצנזוס. בעוד שנה, ב-4 בנובמבר, תיערכנה בחירות בטורקיה, ואף פוליטיקאי לא יכול להרשות לעצמו להבליג על מה שנתפס כפגיעה עמוקה בעם הטורקי.
השואה הארמנית עלתה לכותרות בימים האחרונים בהזדמנות נוספת, שאינה מקרית לדעת הטורקים - הסופר הטורקי הנודע, אורחאן פאמוק, זכה ב-12 באוקטובר בפרס נובל לספרות על יצירתו הספרותית רחבת ההיקף. אותו פאמוק, גיבור לאומי בטורקיה עד לא מזמן, הואשם בעבירות פליליות לאחר שדיבר על השואה הארמנית. האישומים נגדו בוטלו לבסוף, בלחץ בינלאומי, אולם זכייתו בפרס גרמה לכעס בקרב גורמים רבים בממשל הטורקי הרואים בכך אות לגישתה השלילית של אירופה כלפי טורקיה.
סקרים שנערכו בטורקיה לאורך השנה האחרונה הראו כי התמיכה הציבורית במאמצי ההצטרפות לאיחוד האירופי צנחו מרמה של 70% בשיא, לכ-50% והמגמה השלילית נמשכת. מובילי דעת הקהל ואנשי תקשורת בולטים בטורקיה תוקפים את החוק הצרפתי והם אינם מסתפקים באזכור עברה הקולוניאלי של צרפת באלג'יריה וטוענים כי לצרפת היה גם חלק באי מניעת רצח העם ברואנדה ב-1994.
איסטנבול - מחכה לתשובה. צילום: פליקר
נושאים נוספים
לדעת נשיא נציבות האיחוד האירופי, ז'וזה מנואל בארוסו, כל מי שסבר כי טורקיה תוכל להצטרף לאיחוד לפני תום העשור טעה. ההערכה העדכנית של בארוסו, היא כי לטורקיה אין סיכוי רב להצטרף לאיחוד ב-15 השנים הקרובות ובסבירות גבוהה גם לא לפני 2025. אמירה זו מגיעה בהמשך ישיר לדבריו של אולי רן, הנציב האירופי להרחבת האיחוד שאמר כי קצב הרפורמות בטורקיה ב-12 החודשים האחרונים רחוק מלהשביע רצון. דו"ח רשמי של האיחוד האמור להתפרסם ב-8 בנובמבר, צפוי להצביע על אותה מגמה.
בעיה אחרת אתה מתמודדת טורקיה נוגעת למצב זכויות האדם במדינה, בעיקר בתחום חופש הדת וחופש הביטוי - טורקיה נדרשה לבצע רפורמות בחקיקה שלה בכדי שיתאימו לסטנדרטים של האיחוד האירופי בכל הנוגע לזכויות אדם.
ואם לא די בכל אלו, הרי שהמשבר התמשך בקפריסין, שבו טורקיה אינה מכירה בחוקיות ממשלתה היוונית של קפריסין, שהיא הנציגה החוקית היחידה של האי באיחוד האירופי, ניצב כמאיים בצורה משמעותית אף הוא על סיכויי הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי.
שורש הבעיה הוא מ-1974, עת כוחות צבא טורקיים חדרו לקפריסין, בצעד שהוביל לבסוף לחלוקת האי לחלק טורקי בצפון ולחלק יווני בדרום, ולחילופי אוכלוסייה נרחבים. צעד זה לא זכה להכרה על ידי הקהילה הבינלאומית וצפון קפריסין הטורקית מנודה מהעולם. כתוצאה מכך, החליטה טורקיה להחרים את קפריסין היוונית, אולם זו חברה כיום באיחוד האירופי, שאינו יכול לקבל מצב שבו חברה אחת מחרימה חברה אחרת. הטורקים מעוניינים שצפון קפריסין תקבל לגיטימציה בינלאומית בטרם יסירו את החרם על קפריסין היוונית, אולם תנאי זה אינו מקובל על האיחוד האירופי.
גשר בין מזרח ומערב
טורקיה מגלמת בתוכה ניגודים רבים ההופכים את הפרופיל המדיני שלה למורכב - היא מדינה מוסלמית אך גם חילונית; היא משתרעת ברובה ביבשת אסיה, אך יש לה גם חלק אירופי; היא מדינה שבה מתקיימות הפרות של זכויות אדם, אולם נחשבת לדמוקרטית; היא בעלת קשרים טובים בעולם הערבי ובעולם המוסלמי ככלל, אך יחד עם זאת היא חברה בנאט"ו ומשמרת יחסים קרובים עם מדינות המערב, וארה"ב בראשן.
הויכוח סביב שאלת צירופה של טורקיה הוא טעון במיוחד, מאחר ולצד הדרישות הרבות לביצוע רפורמות, דרישות המצופות מכלל חברות האיחוד, בולט השוני התרבותי-דתי של טורקיה, שאמורה להיות החברה המוסלמית הראשונה באיחוד.
השפעת הצטרפותם של 70 מיליון אזרחים טורקיים לאיחוד האירופי תהיה דרמטית - המדינות העשירות באיחוד' החוששות מהצפה בפועלים מהמדינות החדשות באיחוד, נרתעות מהמחשבה כי פועלים טורקיים יוכלו להיכנס לשוקי העבודה המקומיים ללא קושי. עד היום מתמודדת בריטניה, לדוגמא, עם גלי ההגירה מפולין, שהצטרפה לאיחוד ב-2004. במקרה הפולני, מדובר במדינה שהמצב הכלכלי שלה משתפר בהדרגה והצפי הוא כי ההגירה תלך ותפחת, אולם טורקיה, שגם היא נהנית מצמיחה כלכלית, רחוקה עדיין מאוד מרמת החיים הממוצעת באיחוד.
לכך יש להוסיף את חששה של אירופה הנוצרית מגלי ההגירה המוסלמיים, הן לנוכח הטרור העולמי והן לנוכח ההכרה כי המהגרים המוסלמיים, ברובם, אינם מנסים להשתלב בחברה האירופית, אלא בוחרים בהתבדלות, החלטה המובילה לעלייה בשיעורי הפשיעה והעוני במדינות השונות.
לנוכח ההתפתחויות האחרונות, והאמונה ההולכת ומתגברת בטורקיה כי האיחוד האירופי אינו מעוניין לצרף אותה לשורותיה, מתחילים לתהות באנקרה האם לא הגיעה השעה להפסיק ולתהות מתי האיחוד ייאות לקבלם, ובמקום זאת – לקבל החלטה עצמאית שתכריע לאן פניה של המדינה הגדולה, כבר בעתיד הקרוב.
בוש עם ראש ממשלת טורקיה, ארדואן. צילום: הבית הלבן
טורקיה בשנים הקרובות
השנה הקרובה תהיה קריטית ביותר בנוגע לשאלת צירופה לאיחוד של טורקיה, הנכנסת כעת לשנת בחירות. שיטת הבחירות בטורקיה, בה מונהג אחוז חסימה בן 10%, יצרה פרלמנט שמורכב משתי מפלגות בלבד והורידה לטמיון לא פחות מ-47% מקולות הבוחרים! בשל כך, המלחמה על כל קול היא קריטית ביותר – שליש מהמצביעים הצביעו למפלגה האסלאמית, אך זו זכתה בשני שליש ממושבי הפרלמנט. המצב העדין עם האיחוד האירופי צפוי להציף רגשות קיפוח מצד הבוחר הטורקי שיבואו לידי ביטוי ברטוריקת הבחירות במדינה.
בהיבט הכלכלי, זקוקה טורקיה לתמיכת האיחוד הן בסיוע לשיפור התשתיות במדינה, הן בייצוא הסחורות הטורקיות לשוק האירופי העצום והן במציאת פתרון תעסוקתי לצעיריה שלא מצליחים להשתלב בשוק העבודה המקומי. בשל ההסתברות הנמוכה לכך שטורקיה תצטרף לאיחוד האירופי בשנים הקרובות, היא תנסה למצוא פתרונות חלופיים גם במישור הכלכלי - הרפובליקות האסלאמיות שהיו בעבר חלק מבריה"מ הן פתרון הגיוני בשל הקשר התרבותי ההדוק לטורקיה – חמש מתוך שש הרפובליקות קשורות לתרבות ולשפה הטורקית.
בוושינגטון עוקבים אחר המתרחש בדאגה, ומבינים כי במידה וטורקיה לא תזכה להצטרף לאיחוד האירופי, היא עשויה לחזק את יחסיה עם מדינות שארה"ב רואה בהן בעייתיות מבחינתה. על כן, במידה וארה"ב לא תצליח לסייע לידידתה הטורקית לצלוח את הדרישות האירופיות המחמירות, היא תצטרך לחזק את יחסיה עם טורקיה עוד יותר.
השלכותיו של מהלך שכזה עשויות להיות מורגשות גם בישראל, לה יחסים הדוקים, ברמה האסטרטגית, עם טורקיה - ישראל נעזרת רבות בטורקים במניעת מעבר של נשק מאיראן לתוך סוריה ומשם ללבנון והברית הצבאית בין שתי המדינות מסייעת להרתעה הישראלית באזור. במידה וטורקיה תחליט להגיב לטריקת הדלת האירופאית באמצעות שיפור יחסיה עם מדינות כדוגמת איראן וסוריה, ישראל תהיה בין הראשונות להיפגע מכך. טורקיה יכולה גם להוסיף ולהדק את יחסיה עם מדינות ערב כמו סעודיה, עיראק (לאחר שתתייצב) ומצרים, ובכך לפצות על אובדן האפשרויות הרבות שלשוק האירופי יש להציע לה.
האוזן הטורקית הופכת לרגישה יותר ויותר לאמירות המגיעות מכיוונה של אירופה - הטורקים מסרבים להיות "פראיירים", קרי אלה הפועלים על פי הנחיות האיחוד האירופי אך בכל זאת נדחים על ידו ובהיעדר החלטה, הם צפויים לפעול בקרוב לשיפור מעמדם. טריקת דלת סופית של האיחוד האירופי, תותיר את ארה"ב כגורם האחרון שיוכל להשפיע על טורקיה, בטרם זו תיפנה למחוזות לא רצויים מבחינת מדינות המערב.
| |
|
|
|
|
