חיפוש :
  

סערה טורקית קרבה
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 13/04/2007, 17:47
אלון לוין ויובל בוסתן

רמטכ"ל טורקיה התייחס השבוע לשתי סוגיות גורליות – תקיפת ריכוזי מחבלים כורדיים בעיראק וסירובו של הצבא לאפשר למועמד שאינו חילוני, להתמנות לנשיא. יציבות השלטון בטורקיה תעמוד למבחן בהמשך השנה, בבחירות לנשיאות ולפרלמנט, בחירות שעלולות להסתיים בהתערבות של הצבא.  

בהודעה נדירה לתקשורת, הראשונה מזה שנתיים, הצהיר השבוע הרמטכ"ל הטורקי כי צבאו פתח במתקפה נרחבת על ריכוזי הכורדים במזרח המדינה. התקפה זו היא שלב נוסף במאבק המתמשך במחתרת הכורדית, מאבק שראשיתו עוד בתחילת שנות ה-80 ואשר גבה כבר כ-37,000 קורבנות. מאז תחילת החודש, דיווחו בטורקיה, נהרגו 10 חיילים טורקיים במסגרת המבצע.

לדברי הרמטכ"ל הטורקי, יאסאר בויוקאניט, החודשים הקרובים צפויים להוביל להסלמה ביטחונית. הסיבה לכך היא הפשרת השלגים בחודשי האביב שמקילה על התנועה בהרי כורדיסטן. הטורקים טוענים כי המחתרת הכורדית, ה-פ.ק.ק, נהנית מחסות הכורדים בצפון עיראק, להם אוטונומיה נרחבת מזה שנים. הכורדים-הטורקים מתאמנים בצפון עיראק ויוצאים משם להתקפות טרור כנגד טורקיה, פעילות שהובילה את הרמטכ"ל הטורקי להמליץ לפרלמנט הטורקי ליזום התקפה על מחנות הארגון בכורדיסטאן העיראקית.

הצבא הטורקי הוא אחד הצבאות החזקים והמאובזרים במזה"ת, והוא מסוגל להכות בכורדים באופן קשה, מה שמקנה להצהרה הטורקית משקל רב, המטריד את האמריקנים, המבקשים לשמור על הבריתות השבריריות שלהם הן עם הטורקים והן עם הכורדים בעיראק.

דובר מחלקת המדינה האמריקנית, שון מק'קורמק, ביקש מהטורקים לנהוג במתינות, אולם הסכים עם הקביעה כי יש לטפל ביד קשה בארגון ה-פ.ק.ק, המוכר על ידי האמריקנים ועל ידי האיחוד האירופי כארגון טרור. הבעיה מבחינת האמריקנים הוא שצבאם נלחם בעיראק, באפגניסטן ובקרוב, אולי, גם באיראן ולכן, הקצאת כוחות לעימות עם הכורדים הטורקיים אינה ישימה בשלב זה.

בשנות ה-90 ביצעו הטורקים מספר פעמים התקפות בהיקף נרחב בתוך שטח עיראק כנגד הכורדים. בהתקפה הגדולה ביותר, חצו 50,000 חיילים טורקיים את הגבול. הפעולות הללו היו מוצלחות בשעתן, אולם מרגע שנסוגו החיילים הטורקיים, שבו ההתקפות הכורדיות על יעדים טורקיים.

להערכת הרמטכ"ל הטורקי, פועלים בתוך עיראק כ-3,800 חברי מחתרת, ובטורקיה עוד 2,300 חברים. לטענתו, סיכויי ההצלחה של הצבא הטורקי גבוהים הפעם. מנהיג הכורדים העיראקיים, מסעוד ברזאני, הודיע כי במידה וטורקיה אכן תשלח כוחות לתוך עיראק, יגיבו הכורדים בהתקפה בדרום מזרח טורקיה.

בוש עם רה"מ ארדואן - הנשיא הטורקי הבא? צילום: הבית הלבן

שומר הדמוקרטיה החילונית

ההצהרה הלוחמנית של הרמטכ"ל הטורקי באשר לכורדים היוותה רק פתיחה לדברים שאמר לאחר מכן – בהתייחסו לבחירות לנשיאות טורקיה, האמורות להיערך ב-1 במאי הקרוב ואשר על פי ההערכות אמור להשתתף בהן ראש הממשלה הנוכחי, טייפ ארדוגאן מהמפלגה האסלאמית, ציין הרמטכ"ל כי "רק מי שמאמין בדמותה החילונית של הרפובליקה הטורקית ואינו אומר זאת מהשפה לחוץ, יהיה לנשיא".

הצהרה זו הייתה רמז עבה לכיוונו של ארדוגאן, שזמן מה לאחר שנבחר טען כי הוא מאמין בחילוניותה של טורקיה, טענה שהתקבלה בחשדנות בקרב רבים בטורקיה. כתב ששאל את הרמטכ"ל האם קיים אצלו ספק כלשהו שאדם שאינו עומד בקריטריון הזה ייבחר בכל זאת, ענה הרמטכ"ל ב"לא" נחרץ וסירב להרחיב בנושא.

הצבא הטורקי התערב בעבר לא פעם בתהליכים פוליטיים במדינה - נאמן למורשתו של מייסד טורקיה המודרנית, מוסטפה כמאל אתא-טורק, מוודא הצבא הטורקי כי לא ייערכו שינויים בדמותה החילונית של טורקיה, גם במחיר של התערבות צבאית.

בבחירות הקודמות בטורקיה, אשר נערכו בשנת 2002, זכתה המפלגה האסלאמית ברוב המנדטים בפרלמנט והרכיבה את הקואליציה לבדה. כבר אז עלו הערכות כי הצבא עשוי להתערב בתהליך, אולם ראש הממשלה ארדוגאן הוכיח פרגמטיזם פוליטי ונזהר שלא לפגוע בסטטוס קוו הפוליטי. אולם הפעם עומדת בפני המפלגה האסלאמית בטורקיה, מפלגת הפיתוח והצדק, הזדמנות אמיתית לבצע את השינוי.

הבחירות לנשיאות

מוסד הנשיאות בטורקיה הוא מוסד בעל סמכויות רבות בתחום הביטחוני ובתחומים אחרים. על אף שהנשיא נבחר על ידי חברי פרלמנט ולא על ידי העם, ביכולתו להטיל וטו על חוקים המנוגדים לחוקה, לפזר את הפרלמנט, למנות את הרמטכ"ל, לקבל החלטות להזזת כוחות צבא, למנות בכירים בצבא, במערכת המשפט ובאקדמיה ובמקרים מסוימים אף להכריז על משטר צבאי.

הנשיא הנוכחי, אחמט נג'דט סזר, לשעבר מבכירי השופטים בטורקיה, נחשב לאחד "משומרי החומות" החילוניים בטורקיה, והפעיל את כל סמכויותיו במאבק בממשלה הטורקית - הוא מנע מינויים של מועמדים לתפקידי מפתח במדינה כל אימת שסבר כי הם אנשים דתיים, והטיל וטו על חוקים שעברו בפרלמנט בטענה שהם פוגעים בחילוניותה של טורקיה.

הבחירות האחרונות, שהעלו את המפלגה האסלאמית, אפשרו למנות בפעם הראשונה נשיא בעל תפיסות דתיות. מאחר והבחירות הקודמות לנשיאות טורקיה נערכו ב-2000, הבעיה הזו, מבחינת שומרי החילוניות במדינה, צפה רק עתה. על פי החוק הטורקי, ייתכנו עד ארבעה סיבובי בחירות לתפקיד הנשיא בפרלמנט הטורקי. בסיבוב הראשון זקוקים המועמדים לשני שלישים מהקולות, רוב שלמפלגה האסלאמית אין כעת, אולם בסיבוב השני מספיק רוב רגיל של 276 חברי פרלמנט, משימה קלה למפלגת הפיתוח והצדק, שלה 354 חברים בפרלמנט בן 583 המושבים (64%).

במידה והמפלגה תכריז על ארדוגאן כעל מועמד, ובכירים במפלגה אכן לוחצים עליו לקבל על עצמו את המועמדות, איש לא יוכל למנוע ממנו את המינוי למעט הצבא עצמו. בשל כך, מתארגנים אזרחים רבים להפגנה שתיערך מחר (שבת) בעיר הבירה אנקרה, כנגד האפשרות למינויו של נשיא דתי.

ממשלת טורקיה, בניסיון להקשות על קיומה של ההפגנה, שינתה את מועדי הנסיעה של הרכבות בטורקיה, בתקווה להפחית ממספר המפגינים שיגיעו. נשיא הפרלמנט הטורקי אף התרה במפגינים הפוטנציאליים לבל ינהגו "בחוסר זהירות" וילבו את המתיחות הפוליטית.

מפלגת הפיתוח והצדק הודיעה כי תכריז ב-16 באפריל, יום שני הקרוב, מי הוא המועמד שלה. תאריך זה הוא היום הראשון שבו מכריזים על מועמד לנשיאות, והרשימה תיסגר ב-25 באפריל. לדעת מומחים פוליטיים, ארדוגאן או סגנו ושר החוץ שלו, עבדאללה גול, הם שיתמודדו על התפקיד.

לא רק הצבא והנשיא היוצא מתנגדים למועמדותו של ארדוגאן - גם אנשי מפלגת האופוזיציה, המפלגה הרפובליקנית שהיא המפלגה הותיקה ביותר בטורקיה והוקמה על ידי אתא טורק, הפצירו בארדוגאן לבל ינסה להתמודד לתפקיד. ביום חמישי השבוע עוד ניסו חברי המפלגה להיפגש עם ארדוגאן בניסיון להשיג פשרה, אולם ארדוגאן סירב לכך. בתגובה, איימו חברי המפלגה כי ינקטו באמצעים חוקיים בכדי למנוע ממנו להתמודד על התפקיד, כמו פנייה לבית המשפט במגמה לפסול את ההצבעה.

הפרלמנט הטורקי - בחירות דרמטיות בקרוב. צילום: אתר הפרלמנט

הבחירות לפרלמנט

השנה תבחר טורקיה לא רק נשיא חדש, כי אם גם פרלמנט חדש. למרות שהבחירות נקבעו לנובמבר, הן תוקדמנה, בסבירות גבוהה, בחודשיים ואולי אף יותר. אחוז החסימה בטורקיה עומד על 10%, ככל הנראה הגבוה בעולם, ובשל כך, ישנן מפלגות רבות הנתמכות על ידי מיליוני בוחרים שאינן מצליחות להיכנס לפרלמנט.

ההערכה היא כי בבחירות הקרובות תצלחנה להיכנס לפרלמנט בין 2 ל-4 מפלגות - המפלגה האסלאמית היא המובילה בסקרים ובמידה ורק שתי מפלגות תיכנסנה לפרלמנט, היא תזכה שוב ברוב המושבים. המפלגה הרפובליקנית הותיקה, וכן שתי מפלגות ימין נוספות, אחת מהן מוגדרת באירופה כמפלגה פאשיסטית, נחשבות למועמדות חזקות להיכנס לפרלמנט אף הן.

מפלגת הימין הקיצוני, מפלגת "התנועה הלאומית", שזכתה בבחירות הקודמות ב-8.34% מהקולות, אינה רק מפלגה לאומנית טורקית המבטאת שנאה כלפי המיעוט הכורדי - רבים רואים בה גם מפלגה בעלת נטיות דתיות מסוימות.

נראה, אם כן, כי סיטואציה שבה מפלגת הפיתוח והצדק תהווה מפלגה יחידה בשלטון, ואילו התנועה הלאומית תהיה האופוזיציה הבודדת שלה, מצטיירת כסבירה. סיטואציה שכזו, הנלקחת בחשבון בטורקיה, עשויה ליצור אף היא מערבולת טורקית לא פשוטה, לאתגר את הצבא, להרחיק את טורקיה מצירוף לאיחוד האירופי באופן כמעט סופי וכתוצאה מכך – לדחוף אותה אל עבר גורמים אנטי-מערביים.

מה יהיה?

הבחירות הקרובות לנשיאות טורקיה עשויות לדרדר את מצבה הפוליטי הפנימי של המדינה לכדי משבר גדול. במידה וארדוגאן או דומה לו יתמודדו על תפקיד הנשיא ויזכו, הכדור יעבור למגרשו של הצבא, אשר עשוי ללכת רחוק עד כדי הכרזה על משטר צבאי במדינה.

הצבא מבין כי אין הוא נאבק רק על נושא החילוניות, כי אם גם על עתידם של רבים במערכת הצבאית. כאמור, בכוחו של הנשיא לבצע שינויים במערכת הזו, ונשיא אסלאמי-דתי יעדיף בסופו של דבר לנקוט בדרך הזו בכדי להסיר מעליו איום אפשרי של התערבות צבאית במערכת הפוליטית.

בסופו של דבר, מפלגת הפיתוח והצדק היא זו שתקבע בבחירות מי יהיה נשיא, ועל כן תצטרך להחליט באילו מהדרכים היא בוחרת – בדרך של עימות עם הצבא, מגובה על ידי האליטה האינטלקטואלית, הכלכלית והאופוזיציה הפוליטית, או בדרך של פשרה בדמות הצגת מועמד מוסכם, תוך ויתור על תפקיד הנשיא.

קיפאון פוליטי, על רקע התקפות טרור מתגברות מצד הכורדים, עשוי בתסריט קיצוני אך אפשרי לדרדר את טורקיה לכדי משטר צבאי נוקשה.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך