חיפוש :
  

הנמרים הטמילים
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים ארגוני הטרור
פורסם : 17/03/2006, 09:04
אלון לוין ויובל בוסתן

מיעוט הנלחם להשגת עצמאות, טרור מתאבדים, מאבק בין עמים שונים בעלי שפות שונות ודתות שונות- לא לא, לא מדובר בסכסוך הישראלי-ערבי אלא בסכסוך רווי דמים אחר, בו מעורבים שני עמים עתיקים, סינהלים וטמילים, כבר שנים רבות.  

אי שם, דרום מזרחית להודו, שוכן לו האי סרי לנקה. 20 מיליון בני אדם חיים במדינה המשתרעת על שטח של כ-65,000 קמ"ר. בסרי לנקה חיות, זו לצד זו, שתי קבוצות אתניות דומיננטיות עם דת ושפה שונה – הסינהאלים, המהווים 74% מאוכלוסיית המדינה הם בודהיסטים בעיקר, המדברים בשפה מהקבוצה ההודו-ארית. הסינהאלים הם שילוב של האוכלוסייה המקורית של האי שישבה שם ע"פ הערכות עוד מ-12,000 לפנה"ס, עם פולשים מהודו דוברי השפות ההודו-אריות, שהגיעו לאי במאה ה-5 לפנה"ס, והתיישבו בדרומו.

הטמילים, המהווים 18% מהאוכלוסייה, דוברי שפה מקבוצת הלשונות הדראוידיאנית. מקורם בדרום הודו, בעיקר במדינת טמיל-נאדו, ובסה"כ בעולם חיים כיום כ-74 מיליון טמילים (יותר מאשר בריטים או צרפתים).

הטמילים החלו להגר במאה ה-3 לפנה"ס ובחרו להתיישב בצפונו של האי. במרוצת השנים המשיכו להגר עוד טמילים, חלקם בעידוד האימפריה הבריטית ששלטה בסרי לנקה (אז ציילון), אשר ראו בטמילים מגדלי תה מוצלחים. רובם בני הדת ההינדית. בסרי לנקה מתגוררים בני דתות נוספות- 7% מוסלמים ו-8% נוצרים.

המאבק בין הטמילים לסינהאלים הוא אם כן, עתיק יומין ושורשיו נטועים עם תחילת החיכוך בין האוכלוסיות הללו. שני העמים ביקשו לשלוט באי ועל כן נמשכו המלחמות והאיבה לאורך ההיסטוריה של האי.

(Stock.Xchng :מטע תה בסרי לנקה. אחת מההתמחויות של הטמילים (צילום

תקופת הקולוניאליזם

החוויה הקולוניאלית של סרי לנקה החלה בשנת 1505 עת הגיעו הפורטוגזים לאי - בין השנים 1796-1658 הייתה זו חברת הודו המזרחית ההולנדית ששלטה באי. הבריטים הגיעו לאי ב-1796 ונשארו לשלוט בו עד להכרזת העצמאות של האי ב-1948. בזמן שהותם באי, פיתחו הבריטים את ענף התה, כמו גם גידולי קפה וגומי ועד היום החקלאות בסרי לנקה מתבססת על ענפים אלה.

מלחמת השחרור הציילונית (כשמו של האי עד שנת 1972), איחדה לזמן קצר בין הסינהאלים לטמילים אולם זמן קצר אחר כך היו אלה לנצים פעם נוספת. היה זה סולומון באנדאראנייקה, עו"ד שהתחנך באנגליה, שהיה לראש ממשלת סרי לנקה בין השנים 1956-1959. באותן שנים, נקט באנדאראנייקה בקו סינהאלי לאומני ואף הכריז על הסינהאלית כעל השפה הרשמית היחידה של סרי לנקה (גם הדת הבודהיסטית בתקופתו קיבלה מעמד מוביל ע"פ ההינדית).

סופו של באנדאראנייקה היה, שלאחר 3 שנות שלטון הוא נרצח בידי נזיר בודהיסטי, שסבר כי המדינה תתקיים היטב בלעדי באנדאראנייקה. הנזיר עצמו התנצר בזמן משפטו והוצא לבסוף להורג. אך בזאת לא תמה נגיעתה של משפחת באנדאראנייקה לשלטון - משפחת באנדאראנייקה היא מעין אריסטוקרטיה פוליטית בסרי לנקה- אשתו סירימבו החליפה את סולומון לאחר שנרצח והייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה העולמית שהייתה לראש ממשלה.

סירימבו כיהנה במשך שלוש קדנציות לא רצופות, סה"כ 18 שנה, בתפקיד. בתה, צ'נדריקה, הייתה לנשיאת המדינה במשך 11 שנה עד לנובמבר 2005, ובנה, אנורה, מכהן כשר כיום.

נקודת רתיחה

החיכוך האתני הגיע לנקודת הרתיחה שלו בשנת 1983. בחודש יולי באותה שנה נרצחו 13 חיילים סינהאלים בידי הטמילים, ובתגובה, התרחשו האירועים המכונים "אירועי יולי השחור" - לאחר ההלוויה של החיילים, החלו חבריהם לנסות ולפגוע בכל מי שזיהו כטמילי. ההתקפה הספוראדית הזו הפכה במהרה להשתוללות מאורגנת (כנראה בחסות ממשלתית) ונמשכה שבועיים תמימים עד להתערבותה של הודו באירועים, ודרישתה שנענתה, להביא לכך סוף.

במשך השבועיים האלה נרצחו ככל הנראה 3,000 טמילים, נשים רבות נאנסו, כ-20,000 בתים נשרפו ונהרסו, ומאות אלפי טמילים ברחו מסרי לנקה לגלות, בעיקר למדינות אירופה ולקנדה.

מלחמת האזרחים הייתה לדבר מוגמר ובמלחמה הזו רף האכזריות משני הצדדים היה גבוה. מעריכים כי 65,000 בני אדם נהרגו במהלך המלחמה, מאות אלפים נסו מן המדינה, והנזק לרכוש ולתשתיות היה אדיר. ב-20 שנות המלחמה, עד להפסקת האש ב-2002, עלה לכותרות הארגון שהוביל את המאבק לעצמאות הטמילים (המעוניינים במדינה עצמאית בצפון האי) בשם "הנמרים הטמילים".

נשיא סרי לנקה, מהינדה רג'פקסה (מימין) - בסך הכל רוצה קצת שקט (צילום: משרד ההגנה האמריקני)

הנמרים הטמילים

הנמרים הטמילים היה בתחילה ארגון אחד מתוך כמה ארגונים שנאבקו בממשלה, ארגונים שנהנו בתחילה מתמיכה של הודו. הארגונים הטמילים נאבקו גם ביניהם מאבק אלים, והנמרים הטמילים, בהצליחם לחסל את ראשי הארגונים האחרים, השתלטו על המאבק כולו.

בשנת 1987, החליטה הודו לשנות את מדיניותה וחתמה על הסכם עם ממשלת סרי לנקה שבמסגרתו היא תשלח כוח לשמירת השלום בסרי לנקה השסועה. כמעט 60,000 חיילים הודיים הגיעו לאי ובמהרה נסחפו לתוך הקלחת האלימה. שלוש שנים אח"כ, החליטו ההודים לסגת מסרי לנקה תוך שהם מותירים 1,500 חיילים מתים מאחוריהם.

לאחר יציאת הצבא ההודי וחיסול התחרות מצד הארגונים האחרים, החלו הנמרים הטמילים להעז יותר במסגרת מאבקם. בשנת 1990 הם הורו על טרנספר של האוכלוסייה המוסלמית בצפון האי, האזור בו חיים הטמילים, אל דרומו של האי, ואכן אלפי מוסלמים נסו דרומה לאזור המאוכלס בעיקר בסינהאלים.

הנמרים עברו לשיטה של פיגועי התאבדות- ב-1991 נרצח ראש ממשלת הודו לשעבר רג'יב גנדי בידי מחבל מתאבד בשל שיתוף הפעולה של הודו עם סרי לנקה, וב-1993 חיסל מחבל מתאבד את נשיא סרי לנקה.

פיגועי ההתאבדות, לצד התקפות קשות מצד הממשלה נמשכו, וכך גם החטיפות, העינויים,ההצתות והאונס שהיה מנת חלקם של האזרחים משני הצדדים. ככל שהתגבר הסכסוך, כך הפכו הנמרים הטאמיליים לשליטי חלקו הצפוני של האי. את מימונם של הטמילים הם חייבים בעיקר לאוכלוסייה הגולה של הטמילים, בעיקר בקנדה ובאירופה.

למעשה, מסתובבים אנשי הנמרים במדינות אלה ו"מתרימים" (אם צריך גם בכוח ובאיומים), את אנשי הגולה הטמילית, כסף שמממן את פעילות הארגון. בשנת 2002, לאחר כמעט 20 שנה של מלחמת אזרחים, הצליחו שני הצדדים, ממשלת האי והנמרים הטמילים, להגיע לחתימה על הסכם להפסקת האש. ראש הממשלה ראניל וויקרמסינג, היה אדריכל ההסכם, ולצד הסכם זה הביא לפיתוח כלכלי באי ולצמיחה של 6% בשנה.

הטמילים דרשו אוטונומיה רחבה בשטחם תמורת התקדמות בשיחות, דרישה שנדחתה בידי ממשלת סרי לנקה עד כה. השיחות הגיעו למבוי סתום מאז, ונפילת הממשלה ב-2004 שהובילה לכינון ממשלה חדשה ובה סינהאלים לאומנים במוקדי הכוח, בוודאי שלא תרמה לפיוס.

בדצמבר 2005 היו מספר סימנים לכך שמלחמת האזרחים עומדת לחזור. הצבא של סרי לנקה הותקף מספר פעמים בידי הנמרים הטמיליים מצד אחד, ופוליטיקאי בעל דעות פרו-טמיליות נרצח ממש בליל חג המולד בכנסייה קתולית.

מה יעלה בגורל סרי לנקה?

יש המשווים את המצב בסרי לנקה לסכסוך הישראלי הפלשתיני בשל המאבק בין שני עמים בעלי פרופורציה די דומה באוכלוסייה, וכן, השימוש במחבלים מתאבדים ובטרור בכלל.

כך או אחרת, המדינה השסועה ממלחמת אזרחים ארוכה ואכזרית, כמו גם מהצונאמי שהכה במדינה בסוף 2004 וגרם למותם של למעלה מ-40,000 אנשים, זכאית לקצת שקט בעתיד, אולם זה, נראה עדיין קודר וצופן אלימות נוספת.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך