|
הקו האדום הדק
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים ארגוני הטרור
פורסם : 14/05/2006, 12:15
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
מסקנות הדו"ח שתחקר את מתקפת הטרור בלונדון והחלטת בג"צ מהיום להשאיר על כנו את התיקון לחוק האזרחות המונע קבלת אזרחות מפלשתינים הנישאים לישראלים, מדגישים שניהם עד כמה דק וטעון הקו העובר בין הקשחת מדיניות מול הטרור לבין פגיעה בזכויות אזרחיות.
השבוע פורסם הדו"ח הממשלתי בבריטניה שעסק במתקפת הטרור התרחשה ברכבת התחתית בלונדון בשבעה ביולי 2005 האחרון, בו נהרגו מעל 50 בני אדם.
הדו"ח, שניסה לבדוק האם מערכות הביטחון הבריטיות תפקדו כראוי בפרשה, העלה כי אכן היה כשל מודיעיני אך לא ניתן היה לצפות מקהיליית המודיעין הבריטית, בהתחשב באיומים שהיו ידועים אז ובהיקף המשאבים שעמדו לרשות ארגוני המודיעין, שתצליח למנוע או לכל הפחות להתריע על הפיגועים.
על פי ההערכה של מערכת הביטחון הבריטית, ישנם 900 חשודים בטרור נכון להיום בבריטניה, יותר מכפול מהערכות קודמות. המדובר באנשים שאינם נמצאים במעצר, ואשר מערכת הביטחון, ובעיקר ה-MI5 מנסה לעקוב אחר הפעילות של האנשים האלה בכדי להוכיח קשר לטרור.
לאור האיום המתגבר, עיקר הבעיה כיום היא שה-MI5 פשוט לא עומד בעומס ובשל מחסור בכוח אדם, חרף התרחבות הארגון, הוחמצו הזדמנויות רבות לתפוס את כל הטרוריסטים שהיו מעורבים בפיגועי יולי ולפחות אחד מהטרוריסטים, עדיין מסתובב חופשי.
על פי הדו"ח הרשמי, אף סוכנות ביון, בריטית כזרה, לא קיבלה התרעה על המתקפה. בנוסף, שניים מהמעורבים בפיגועים- סידיק קאן (Sidique Khan) ושזאד טאנוויר (Shehzad Tanweer) נמצאו תחת מעקב של ה-MI5 בהקשר למבצעי עיקוב אחרים, אולם לא נחשבו כאיום בעיני אנשי הביון הבריטיים- מתברר כי ברשומות ה-MI5 היה אפילו מספר טלפון הקשור לאחד המעורבים בפיגוע, אולם בזמן אמת לא ניתן היה לקשר אותו למעשי טרור.
מצד אחד, הדו"ח לא חוסך ביקורת מזרועות המודיעין הבריטיים על כי לא נערכו כראוי עוד מ-2003, עת המאבק בטרור העולמי והמלחמה בעיראק תפסו תאוצה (היערכות שהייתה מגבירה בצורה משמעותית את ההסתברות למנוע את הפיגוע), אך מצד שני, מודים כותבי הדו"ח כי לא ניתן היה לצפות מזרועות המודיעין במציאות דאז, להגביר את מאמציהם בכיוון המלחמה בטרור, לנוכח משאביהם המוגבלים באותם שנים.
מחליפים תקליט
סדרת המחדלים המודיעיניים אם כן, נתפסת בעיני מחברי הדו"ח כלגיטימית ביחס לתקופה בה בוצעו, מאחר ומאז, התחלף ה"תקליט" בתחום הלוחמה בטרור בבריטניה, התקציבים עלו, צורפו סוכנים נוספים לשורות ה-MI5 בכדי להתמודד עם איום הטרור וסדרי העדיפויות השתנו לטובת המלחמה בטרור.
מהדו"ח עולה עוד כי מוסכמות שהיו שכיחות בתחום אפיון הטרור צריכות להשתנות בכדי להבין את איום הטרור לאשורו.
כך למשל, לא נמצא קשר מיוחד בין רמת ההתערות של מהגרים מוסלמיים ובין רמת המעורבות שלהם בטרור.
כמו כן, במשך שנים סברו הבריטים כי איום הטרור האסלאמי מגיע בעיקר מכיוון מחבלים החיים מחוץ לבריטניה, ואילו הטענה כיום היא שהאיום הוא דווקא פנימי, כלומר הסכנה נשקפת בעיקר דווקא מאזרחים בריטיים.
מוסכמה אחרת שהייתה מקובלת לאחר פיגועי יולי 2005 ואשר הושפעה ממסקנות הפיגועים במדריד במרץ 2004, היא התפיסה כי הפיגועים בבריטניה אירעו כתוצאה ממעורבות הבריטיים במלחמה בעיראק- על פי שר ההגנה הבריטי החדש, ג'ון ריד, לא היה שום קשר בין הפיגוע בלונדון לאירועים חיצוניים כדוגמת המלחמה בעיראק או ועידת ה-G8 שנפתחה ביום הפיגוע בסקוטלנד.
עוד ידוע למודיעין הבריטי, כי המחבלים הוכשרו לביצוע פיגועים בפקיסטן וכי היו בקשר עם אנשי אל קעידה.
(CCTV :חלק ממבצעי הפיגועים בלונדון - לא היו התראות (צילום
המלחמה האוסטרלית בטרור
מדינה נוספת בקרב המדינות הנלחמות בטרור כיום היא אוסטרליה, שאזרחיה נפגעו עד היום מפיגועים בחו"ל, כמו הפיגועים בבאלי אינדונזיה שגבו את חייהם של למעלה ממאה אוסטרלים והאוסטרלים מעריכים כיום כי פיגוע על אדמתם הוא מחויב המציאות.
צוות שהורכב מארבעים בלשים אוסטרליים בקווינסלנד (מדינה בצפון מזרח אוסטרליה), פשט על ביתו של מורה בבית ספר בבריסביין, העיר הגדולה בקווינסלנד, וחשף מצבור גדול של חומרי נפץ.
המורה, ג'ון האוורד אמונדסן, (שום קשר לראש ממשלת אוסטרליה), בן 40, יתמודד בבית המשפט נגד האשמה של מעורבות בטרור, אחרי שבביתו נמצאו בזמן הפשיטה המשטרתית, 53 ק"ג חומר נפץ, שלדעת הבלשים יועד לביצוע פיגוע גדול, למרות שלא נמצא קשר בינו לבין ארגון טרור כלשהו. אמונדסן, אגב, טוען בתוקף כי חומרי הנפץ מיועדים לביצוע פעלולים.
לאור האיומים הגוברים, הגדילו האוסטרלים תקציב המודיעין שלהם ב-802 מיליון דולר, אשר ייפרשו על פני 5 השנים הבאות.
האם המאבק בטרור פוגע בזכויות האדם?
הגידול המתמיד בתקציבים, לצד הגברת האכיפה והשינוי בחקיקה, גורם לדאגה בקרב ארגוני זכויות אדם רבים הסוברים כי בשם המלחמה בטרור, הופכות הדמוקרטיות לדיקטטוריות יותר, ויכוח שמתקיים בארה"ב מאז 2001 (ובישראל עוד קודם) וכיום כבר גולש אל עבר מדינות נוספות כדוגמת בריטניה ואוסטרליה.
דוגמאות לפעולות שנויות במחלוקת לא חסרות - במחנה בגוואנטנמו החזיקו האמריקנים והבריטים במספר רב של עצירים, תוך שלילת זכויות אדם רבות- מעצר מנהלי (בלתי מוגבל ובלי להביא את העציר לפני שופט), עינויים, השפלות (כולל פגיעה בספר קוראן בנוכחות עציר מוסלמי) וכל זאת כשהאמריקנים והבריטים מנסים להסתיר מהתקשורת ואף משקרים לה. בסוגיה זו נראה כי הלחץ הציבורי כבר נשא פרי, עם הצהרתו לאחרונה של הנשיא בוש כי יפעל לסגירת המחנה.
תמונות של השפלה ועינוי עצירים הגיעו לתקשורת העולמית גם מעיראק- באחת הפעמים נראו חבורה של עצירים בעיראק שראשם מכוסה, עומדים עירומים בשורה וכפותים, בעוד חיילת אמריקנית חולפת על פניהם ולועגת להם.
פרשה אחרת המסעירה את האמריקנים היא החופש הנרחב שאיפשר לעצמו ממשל בוש בכדי לבצע האזנות סתר, שימוש במידע מחברות סלולריות בכדי לעקוב אחר חשודים, וכמובן שזה בנוסף למספר רב של מעצרים מנהליים המבוצעים בארה"ב באופן לא חוקתי מאז ה-11 בספטמבר.
לאחר הפיגועים בבריטניה אירעו מעשי נקמה בכל רחבי המדינה שהסתכמו בלפחות מאה ופצועים וככל הנראה אף מקרה רצח אחד. מפלגת הימין הקיצוני בבריטניה, המפלגה הלאומית ממשיכה להתחזק בדעת הקהל, ואף זכתה בהישג אלקטורלי מסוים בבחירות המקומיות בבריטניה.
בניתוח תוצאות הבחירות עלה כי באזורים בהם השקיעה המפלגה מאמצים, הצליחה לזכות לתמיכה של 25% מהבוחרים במחוזות אלה, ובמספר שכונות בלונדון זכתה המפלגה ב-20%.
מאחר ושיטת הבחירות בבריטניה מעדיפה מפלגות גדולות, מפלגה זו היא עדיין נשמעת בעיקר ברחובות.
הדוגמא האחרונה הגיעה היום, עם החלטת בג"צ לדחות את העתירות נגד התיקון לחוק האזרחות שקובע כי פלשתיני הנישא לאזרח ישראלי לא ייזכה באזרחות ישראלית. ההחלטה, לא זו בלבד שעוררה את זעמם של ארגוני זכויות האדם, אלא אף התקבלה על חודו של קול בהרכב המורחב של בג"צ - שישה מול חמישה, במה שממחיש עד כמה דק הקו האדום העובר בין הקשחת מדיניות חוקתית בניסיון להילחם בטרור לפגיעה בזכויות האזרח.
לא רק הדמוקרטיות הותיקות סובלות מהאפקט שיוצר המאבק בטרור- קניה, שהואשמה על ידי האמריקנים על כי היא לא נלחמת בטרור ואשר נפלה קורבן למתקפת טרור כנגד תיירים ישראליים במומבסה, מתקפה שבוצעה בידי אל קעידה, מעוניינת להעביר אסופת חוקים חדשים בכדי להילחם בטרור.
בין היתר, כוללת האסופה חוק שאמור להקנות לשר הפנים הקניאתי סמכות להוציא מפלגות מחוץ לחוק מתוקף צו, וללא צורך מיוחד בלהסביר את הצעד וחוק אחר שיאפשר מעצרים מנהליים ללא הגבלת זמן.
מבט לעתיד
ממצאי הדו"ח הבריטי, לצד הניסיון הנצבר גם במדינות אחרות, מבטיח את המשך המאבק בטרור בשינוי האמצעים הקיימים.
על אף האמצעים הפשוטים יחסית בהם עושה שימוש הטרור העולמי (בפיגוע בלונדון נעשה שימוש בחומר נפץ בלתי תיקני), הוא מראה תחכום בביצוע הפיגועים עצמם.
הצלחת הטרור היא בהשפעה עמוקה על דעת הקהל תוך זריעת בלבול, פחד ושנאה בקרב הציבור שנפגע מהטרור.
התוצאה היא חקיקה חמורה יותר, אלימות גואה ברחובות, גם כנגד מהגרים, וקיטוב בין אלה הדורשים יד חזקה, ובין המתנגדים לנקיטת אמצעים קשים.
על מנת להתמודד, דרוש שיפור מתמיד ביכולות העוסקים במלחמה בטרור, ומכאן נגזרת מסקנה פשוטה ואזהרה בצדה- מדינה שתשכיל לנקוט בצעדים חיוניים היום בכדי להיאבק בטרור, ביניהם גם צעדי חירום של ממש אשר בעיתות שלום עשויים היו לאיים על הקיום הדמוקרטי, תצליח לשמר את דמותה.
היא תהיה חייבת להיות זהירה בשימוש באמצעים לא דמוקרטיים, אך החלטית, ברגע שהבינה כי אין ברירה, אלא לעשות שימוש באמצעי כזה או אחר.
מדינה שלא תצליח להתכונן לשינויים המתמידים במפת איומי הטרור, תמצא עצמה מוותרת על כל ערך שהוא, בכדי לשרוד כאומה.
| |
|
|
|
|
