חיפוש :
  

בחירות בבוסניה בצל המתיחות האתנית
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 01/10/2006, 00:14
אלון לוין ויובל בוסתן

הבחירות בבוסניה, שתערכנה היום, הן אירוע נוסף בשורה של אירועים המעלים את הטמפרטורות באזור. בעיתוי מעניין, הכריזה אתמול סרביה על הקדמת הבחירות, והחשש מפני אירועים אלימים באזור - גובר.  

בוסניה מורכבת משתי יחידות אוטונומיות – רפובליקת ספרסקה והרפובליקה של בוסניה-הרצגובינה, המשתרעת על מחצית המדינה ובה חיים כשני שלישים מהאוכלוסייה. ברפובליקת ספרסקה, מהווים הסרבים למעלה מ-88% ואילו הבוסנים פחות מ-11%, עובדה ההופכת אותהס לבעלת זיקה בולטת ל"מדינת האם", סרביה.

בחודשים הקרובים תוכרע גם שאלת עצמאותו של חבל קוסובו, ערש התרבות הסרבית, המאוכלס כיום על ידי רוב אלבני-מוסלמי. הסרבים כבר הודיעו כי לא יקבלו גזירה כמו העצמאות הבוסנית בשלוות נפש, וקיימים מספר רב של תרחישים באשר לאפשרויות התגובה הסרביות. אחת מהן, היא הכרזת עצמאות שתלווה בסיפוח רפובליקת ספרסקה, הכרזה שתהווה מעין המשך למלחמות ביוגוסלביה לאורך שנות ה-90.

הלכה למעשה, אובדן קוסובו וסיפוחה של ספרסקה, יהפוך את סרביה למדינת לאום קלאסית עם רוב של כ-82% ומספר רב של מיעוטים קטנים שאינם מאיימים על ההגמוניה הסרבית במדינה.

הבעיה האתנית

לאחר פירוקה של יוגוסלביה, הפכו המדינות שהרכיבו אותה בעבר לשסועות במלחמות אתניות. התברר אז, כי על אף הניסיון להתיך את כל האזרחים לדמות יוגוסלבית אחת כמו בימיו של טיטו, המרשל האגדי והאב המייסד של יוגוסלביה, שבו וצפו המתיחויות הדתיות והאתניות. בכל יוגוסלביה חיו זה לצד זה, מוסלמים, קתולים, אורתודוכסים, אלבנים, סרבים, קרואטים וסלובנים. היסטוריית היחסים בין העמים והתרבויות הייתה עקובה מדם גם בטרם התפרקה יוגוסלביה וטיהורים אתניים אם כן, לא היוו הפתעה גדולה מדי בשל כך.

כ-15 שנה לאחר פירוקה של יוגוסלביה, הצליחו חלק מהמדינות להקים מדינת לאום אמיתית ובכך למתן את המתיחות האתנית, ואילו במדינות אחרות נותרו קהילות גדולות ועוינות שאינן מצליחות לחיות בדו קיום לאורך זמן.

סלובניה למשל היא מדינה בה לעם הסלובני שמור רוב אתני של 90-85 אחוזים. היא נהנית משקט פוליטי ואף צורפה ב-2004 לאיחוד האירופי, תוך שהיא מציגה נתונים כלכליים המתקרבים למקובל בקרב מדינות אירופה העשירות. קרואטיה נהנית מרוב של 90% קרואטים ומאז תום המלחמה עם הסרבים, במחצית הראשונה של שנות ה-90 היא נמצאת במצב של שקט ביטחוני והיא נחשבת למועמדת הבאה בתור להצטרפות לאיחוד האירופי, לאחר צירופן של בולגריה ורומניה.

אל מול שתי מדינות לאום אלה, בולטות מקדוניה, בוסניה, סרביה ומונטנגרו כמדינות בעלות מיעוטים גדולים, ומכאן אין תימה כי קיים סיכון רב למלחמות בעתיד.

ארונות של מאות מקורבנות הטבח בסרברניצה. צילום: טאריק סאמאמרה

הולכים לבחירות

בבחירות ביום ראשון יבחרו אזרחי בוסניה את הפרלמנט החדש, הם יבחרו נשיא לכל אחד מהקהילות האתניות החשובות - הבוסנים, הסרבים והקרואטים - ממשלות לכל אחת מהרפובליקות, ראש ממשלה לכלל בוסניה וכן ממשלות לכל עשרת המחוזות של בוסניה (מעין קאנטונים). שיטת הבחירות הזו מעידה היטב על הבעייתיות האתנית המורכבת בבוסניה ועל הקשר הרופף בין אזרחיה.

מנהיגי ספרסקה, ביניהם גם חיילים לשעבר במלחמה כנגד בוסניה שהואשמו בביצוע פשעי מלחמה, כבר הצהירו על רצונם להסתפח לסרביה. רף החשדות בין הקהילה הבוסנית והקהילה הסרבית הוא גבוה ביותר, והרגשות הלאומיים הסרביים מדאיגים את הבוסנים, כפי שרגשותיהם הלאומיים של המוסלמים בקוסובו מדירים שינה מעיניהם של הסרבים.

באפריל 2006 הוכרזו הבחירות בבוסניה על רקע הויכוח בין הסרבים ובין הבוסנים והקרואטים על החלוקה האדמיניסטרטיבית של המדינה - הבוסנים והקרואטים רוצים בפירוקה של הרפובליקה הסרבית בתוך בוסניה, ואילו הסרבים רוצים בחיזוק כוחם הפוליטי.

בוסניה היא מדינה נטולת מסורת דמוקרטית רבת שנים ונראה כי הסיכוי למצוא פתרון לבעיה הזו הוא קלוש בזירה הפוליטית, ולכן סוגיה זו תיפתר, קרוב לוודאי, רק באמצעות קביעת עובדות בשטח. עדות לכך היא הקמפיין האגרסיבי מצד המועמדים הבולטים שהקפידו להעמיד בקדמת הבמה את העניין הלאומי. בסיבוב הקרוב נראה כי הקרואטים והבוסנים ינהיגו ברית כנגד הסרבים, כפי שהיה הדבר פעמים רבות בהיסטוריה של האזור.

האיחוד האירופי וכן האמריקנים, שהשקיעו זמן ומשאבים רבים בלהביא רגיעה לבלקן בשנות ה-90 הסוערות באזור, מנסים גם הפעם להרגיע את הרוחות אך לא נראה כי הצדדים השונים בבוסניה מתרגשים מהמאמץ - "הקמפיין לא מתמקד באידיאולוגיות פוליטיות שונות, אלא בעיקר במי עשה מה למי... עובדה זו מרחיקה אותנו מצירוף לאיחוד האירופי יותר מאי פעם", הגדיר זאת אחד המועמדים בבחירות בראיון לעיתון האינדיפנדנט הבריטי.

בצד השינויים השונים בגבולות המדינות, כפי שאירע מאז פירוקה של יוגוסלביה וממשיך עד ימינו, אזרחים רבים מכל הקבוצות הדתיות והאתניות מנסים לפתור את החיכוך האתני בעצמם, באמצעות הגירה לאזורים בהם הם עשויים להוות רוב. אוכלוסיית בראייבו, בירת בוסניה, שכללה ערב המלחמה 49% בוסנים, היא היום עיר בעלת רוב של 80% לבוסנים. מצב הפוך אירע בסרברניצה – בעבר חיו בעיר 72% בוסנים, ואילו כיום 90% מהעיר הם סרבים.

העתיד

בשל האמור לעיל, ההערכה היא כי ההגירה מרפובליקה לרפובליקה ומאזור לאזור, ניסיונות הכרזת עצמאות שונות ומשונות וכן מלחמות אתניות בקרב מדינות יוגוסלביה לשעבר, הסובלות מפילוג אתני, יתקיימו גם בעתיד, ואף בעתיד הקרוב. הפתרון, כך נראה, יגיע רק ביום בו יסכימו הצדדים ל"הפריד כוחות" ולשאוף להקמת מדינות לאום בדומה לסלובניה וקרואטיה.

בבחירות אלה תנצח התפיסה הלאומנית שתוביל לריחוק נוסף בין הקבוצות האתניות השונות. שאלת קוסובו בסרביה, שאלת ספרסקה בבוסניה-הרצגובינה ושאלות נוספות הקשורות לחיכוך האתני תעסקנה עוד את האזרחים, את אירופה וארה"ב וכן גם את רוסיה, המעצמה המתאוששת שלה עניין מיוחד באירועים בשל הקרבה האתנית-דתית-היסטורית לאומה הסרבית.

ברוסיה חשים כי בסיבוב האלימות הקודם, בסוף שנות ה-90, הופקרה סרביה להפצצות נאט"ו ורוסיה, אז מדינה בפשיטת רגל תחת שלטונו של בוריס ילצין, לא הצליחה למנוע זאת.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך