ביום ראשון תערכנה בחירות כלליות בברזיל לתפקידי הנשיא, המושלים והפרלמנט. על ממשלו של הנשיא המכהן לולה דה סילבה, המנסה להפוך את ברזיל למעצמה עולמית ומוביל בבטחה בסקרים, מאיים מושל סאו פאולו לשעבר, ג'רלדו אלקמין השמרני, המנופף בפרשות השחיתות הרבות בממשל המכהן.  

מערכת הבחירות בברזיל, בדומה למערכות בחירות רבות בעולם, תתקיים בצל פרשיות שחיתות רבות של מפלגת השלטון, היא מפלגת הפועלים. עד עתה פוטרו שני שרים בעוון האשמות בשוחד, וחקירה מתנהלת יותר משנה בשל סקנדל המשכורות – פרשה חמורה בה מואשמת מפלגת השלטון כי שילמה משכורת חודשית קבועה בסך של כ-12,000 דולר לחברי פרלמנט ממפלגות אחרות בכדי שיצביעו בעד חוקים שקודמו על ידי מפלגת השלטון. פרשייה זו היא מקיפה אחוזים נכבדים מכלל חברי הפרלמנט הברזילאי והיא מצליחה לזעזע אפילו את הציבור, המורגל בשחיתויות מאז ומתמיד.

פרשה נוספת כבר הובילה לפיטוריו של מנהל הקמפיין של דה סילבה, ריקרדו ברזויני, לאחר שנחשף כי שילם בעבור מידע מפליל כנגד המתחרה החזק שלו, אלקמין השמרני, וכן כנגד בן מפלגתו ז'וזה סרה, המועמד המוביל למשרת מושל סאו פאולו. על פי החשד, נעשה ניסיון להפליל את השניים כקשורים לפרשייה במשרד הבריאות, הנוגעת לרכש לא תקין של אמבולנסים. בעבור המידע המסוים הזה שולמו 1.7 מיליון ריאל (781,000 דולר) למנהל חברת אמבולנסים. מאז חשיפת הפרשה, דורש אלקמין להעמיד לדין את דה סילבה על עצם הפעולה, כמו גם לברר את מקור הכסף שבו נעשה שימוש לתשלום עבור המסמכים המפלילים.

חשוב להבין את משמעות הפרשייה מבחינת דה סילבה - על פי ועדת הבחירות המרכזית של ברזיל, על דה סילבה לתת תשובה להאשמות עוד בטרם הבחירות. במידה ויוברר כי יש בסיס לחשד כנגד דה סילבה, תיפתח נגדו חקירה. אם יורשע במעורבות בעניין עד ה-1 בינואר, התאריך הרשמי לתחילת הכהונה, יבוטלו הבחירות ויוכרזו בחירות חדשות. במידה ומשפט אפשרי שכזה יסתיים לאחר ה-1 בינואר, יסתכן דה סילבה בהדחה מהתפקיד.

דה סילבה עצמו מכחיש עד כה מעורבות בכל מקרי השחיתות שדבקו בממשלו, וטוען כי לא ידע דבר. קריקטורה שפורסמה באחד המגזינים הברזילאים מציגה אותו כמי שאבנט הנשיאות כרוך מסביב לעיניו בעוד הוא מכחיש כי הוא מעורב בשחיתות.

פרשייה זו היא הטרייה ביותר וטרם הוברר די הצורך השפעתה על הקמפיין. מזה מספר חודשים מוביל דה סילבה בבטחה את רשימת המועמדים לנשיאות ברזיל עם כ-50% מהקולות בממוצע בכל הסקרים. אלקמין מפגר אחריו בפער של 25 עד 30 אחוזים, וכל מעייניו מופנים לאפשרות לכפות סיבוב שני בבחירות, זאת במידה ודה סילבה לא ישיג את 50 האחוזים הנדרשים.

סקר שפורסם בסמוך לגילוי הפרשה, העניק לדה סילבה 59% ולאלקמין 32%, והוכיח כי שאר המועמדים בבחירות לא רלוונטיים בעיני אזרחי ברזיל, כך שתקוותו של אלקמין כי הם ייקחו קולות מדה סילבה נכזבו. כעת נשאלת השאלה האם יענישו חלק מהבוחרים הברזילאים את דה סילבה על הפרשייה האחרונה, ויגרמו לסיבוב שני, ברגע האחרון.

לולה דה סילבה עם ביל גייטס - שיקם את הכלכלה. צילום: סוכנות הידיעות הברזילאית

הכלכלה

על אף האשמות בשחיתות, נהנה כאמור דה סילבה מפופולאריות רבה, בעיקר בקרב השכבות העניות של ברזיל, שם הוא נתפס כמושיע אמיתי. דה סילבה עצמו, כמי שנשר מבית הספר בכיתה ד' (על אף שהשלים שנים מאוחר יותר את השכלתו התיכונית) והתפרנס מצחצוח נעליים ומעבודה במפעל לעיבוד נחושת, עלה בהדרגה בסולם החברתי בתור מנהיג פועלים ולוחם במשטר הדיקטטורי בברזיל. הוא כיהן כסנאטור והתמודד מספר פעמים לתפקיד הנשיא, עד שהצליח לבסוף, ב-27 באוקטובר 2002, ביום הולדתו ה-57, להיבחר.

על אף החששות של הקהילה העסקית בברזיל וכן של כלכלות המערב מפני שינויים קיצוניים שמאלה בכלכלה הברזילאית, התברר כי לולה (שם חיבה ללואיז, שמו הראשון, וכן גם "דיונון" בפורטוגזית), מצא דרך לשלב בין הכלכלה החופשית ובין תפיסותיו הסוציאליסטיות - מבחינת הכלכלה החופשית הנהיג לולה מדיניות מוניטארית קשוחה.

באמצעות ריסון תקציבי, ריבית גבוהה (בין 15 ל-20 אחוזים) ועידוד הייצור הברזילאי, הצליח לולה להציג מאזן חיובי מבחינה תקציבית ועדיין להיפטר מחוב בן 15 מיליארד דולר לקרן המטבע העולמית - פעולות שזיכו אותו בתשואות בקרב כלכלנים בכירים. רזרבות המטבע של המדינה, שהייתה בפשיטת רגל עד לפני פחות מעשור, הגיעו במהלך כהונתו לשיא של 73 מיליארד דולר והאינפלציה התייצבה על פחות מ-4% בשנה.

מבחינת הדאגה לעניים, מאגר האלקטורט החשוב ביותר שלו, ביצע דה סילבה רפורמות ושינויים בחקיקה שכבר הראו תוצאות - שישה מיליון ברזילאים הצליחו בארבע השנים האחרונות לעלות מעל לקו העוני ולחזק את מעמד הביניים הקטן יחסית במדינה. נוסף על כך, מחלקת ממשלתו של דה סילבה מאות מיליוני דולרים מדי חודש לצורך מלחמה ברעב ובעוני מחפיר, חלוקה שהצליחה להביא מזור ל-45 מיליוני ברזילאים.

המתחרה

ג'רלדו אלקמין, בן 52, הוא המועמד השמרני בבחירות ויקירה של הקהילה העסקית הברזילאית. אלקמין, רופא מרדים במקצועו, נכנס לפוליטיקה בגיל צעיר מאוד - בהיותו בן 25 היה לראש העיר הצעיר ביותר בברזיל ובימיו כמושל סאו פאולו התאפיין בפעולותיו לצמצום המגזר הציבורי במדינה. על אף הצלחותיו של דה סילבה בתחום הכלכלה, חברי המעמד הבינוני והגבוה מעדיפים את אלקמין, שמבטיח להפוך את המשק הברזילאי לתחרותי עוד יותר מכפי שהוא כיום.

לחובתו של אלקמין נזקפת העובדה כי בימי כהונתו כמושל סאו פאולו, ובחודשים שחלפו מאז עזב את תפקידו כדי להתמודד על נשיאות ברזיל, הוסיפו ועלו שיעורי הפשיעה בסאו פאולו, שהיו גם כך גבוהים יחסית לממוצע הלאומי, בעוד שיעורי הפשיעה בברזיל כולה, בה נרצחו 55,000 בני אדם, ירדו.

דה סילבה, מנסה לנצל לטובתו את הירידה בשיעור הפשיעה הלאומי, תולדה של, בין היתר, פעולה ממשלתית לאיסוף נשק מהאזרחים שהצליחה בצורה יפה. ניסיון לאסור מכירת נשק, באמצעות משאל עם לשינוי החוק הברזילאי, נכשל, בעיקר מאחר ואזרחי ברזיל לא סומכים על המשטרה בעניין ביטחונם האישי. למרות הירידה בפשיעה, מספרי הנפגעים עדיין גבוהים ומביאים לכך כי הפשיעה תופסת נפח נכבד ממערכת הבחירות, לצד השחיתות.

ג'רלדו אלקמין - מועמד השמרנים. צילום: האתר הרישמי

מדיניות החוץ של דה סילבה

דה סילבה נתפס בעבר כמי שעשוי לחבור אל המשטרים השמאלניים האנטי אמריקניים החברים בציר הלטיני – בוליביה, ונצואלה וקובה – אך תפיסה זו הופרכה. ברצונו של דה סילבה להפוך את ברזיל למעצמה עולמית בפני עצמה - במישור הבינלאומי פועל דה סילבה לקידום מועמדותה של ארצו לחברות קבועה במועצת הביטחון, הוא פועל לחיזוק היכולת הגרעינית של ברזיל ומחזק קשרים עם מעצמות אחרות כגון סין, הודו ורוסיה, כמו גם עם מדינות מתפתחות כדרום אפריקה.

דה סילבה מקפיד לשמור על יחסי עבודה תקינים עם ארה"ב מחד ועם ונצואלה של הוגו צ'אבז מאידך, ובכך משמש לעיתים כמתווך חשוב בעניינים פוליטיים, עמדה המעניקה חשיבות ויוקרה לברזיל בזירה הבינלאומית.

בבחירות הקרובות תעמוד ההצלחה הכלכלית של דה סילבה על כף אחת והשחיתות הגואה על הכף השנייה. נצחונו של דה סילבה בסיבוב הראשון מובטח כמעט לחלוטין, אולם באם לא יצליח לנצח בסיבוב הראשון, הוא עשוי להיתקל בבעיה קשה בסיבוב השני.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---