חיפוש :
  

היורש של בלייר
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 30/01/2007, 01:28
אלון לוין ויובל בוסתן

שתי חידות מעסיקות את המערכת הפוליטית בבריטניה - מתי יסיים ראש הממשלה, טוני בלייר, את תפקידו ומי יהיה האיש שיחליפו. המועמד המוביל לרשת את בלייר, שר האוצר, גורדון בראון, מודאג מהיאחזותו של בלייר בכיסאו, בעיקר לאור ההתחזקות במעמדו של מתחרהו העיקרי, ג'ון ריד.  

מאז נאות ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, להצהיר, בחודש ספטמבר האחרון, כי יעזוב את תפקידו "ב-12 החודשים הקרובים", הוא ניצב תחת מכבש לחצים ממנהיגי מפלגתו להקדים את פרישתו. הבחירות הכלליות הבאות בבריטניה תיערכנה ב-2009, ובלייבור מאמינים כי ככל שיקדים בלייר את פרישתו, כך ישתפרו סיכוייו של יורשו לשקם את תדמיתה של המפלגה בעיניי הציבור.

הכרזתו האחרונה של בלייר, כי הוא מתכוון להגיע לכינוס מנהיגי האיחוד האירופי שייערך ב-21 ביוני, מרמזת כי הוא מתכוון למשוך את "12 החודשים הקרובים" ככל שיוכל.

מזה זמן, סימנים רבים מעידים כי בלייר אינו מסוגל לתפקד עוד כראש הממשלה - ממשלתו סופגת ביקורת מכל הכיוונים, בלייר עצמו מותקף ע"י התקשורת, הוא נתון למיני מרידות מכיוונם של חברי הקבינט, ואנשים מהשירות הציבורי, המבינים כי ימיו של בלייר בתפקיד ספורים, ממרים את פיו חדשות לבקרים. כל ניסיון להציג מדיניות חדשה בתחום כלשהו בחודשים האחרונים, נתקל בביקורת תקשורתית וציבורית, ומוצגת כניסיון נואש של בלייר לשנות את המורשת שלו, המסומנת בבריטניה ככישלון חרוץ, בראש ובראשונה – בשל המלחמה בעיראק.

אולם בלייר, שאינו אטום לחלוטין למתרחש בממלכה הבריטית, נאחז בכוח בתפקידו, הן בשביל לפרוש עם הישג מדיני או פוליטי, והן בשל חוסר רצונו לפנות את מקומו לגורדון בראון, בעבר בן בריתו הקרוב, וכיום אויבו הפוליטי הגדול. בראיון ל-BBC הסביר בלייר למראיינו שהקשה בנוגע לשאלת עזיבתו את התפקיד, כי הוא מעוניין להמשיך בתפקיד ראש הממשלה בכדי "לסיים את מה שהתחלתי, אם ניתן לנסח זאת כך".

נראה כי בלייר, אשר זועם על הפעילות הענפה להדיחו בחודשים האחרונים, מעוניין לנקום בבראון, ואף החל לפעול מאחורי הקלעים בכדי לקדם מועמד אחר לתפקיד ראש הממשלה הבא של בריטניה – שר הפנים ג'ון ריד.

גורדון בראון - המועמד המוביל. צילום: קרן המטבע הבינ"ל

המאבק: בראון-ריד

שר האוצר, גורדון בראון מוביל מזה זמן בסקרי דעת הקהל בבריטניה. למרות זאת, הוא מסוגל לחוש בריד ובפוליטיקאים אחרים הנושפים בעורפו, תוצאה מתבקשת מסירובו של בלייר לפנות את כיסאו ולהצהיר סופית כי בראון יהיה יורשו. בכדי להבין טוב יותר את מצב העניינים, הבריטים, כמו הבריטים, משתמשים ביחס בסוכנויות הימורים בכדי לצייר תמונת מצב מדוייקת. כך, ג'ון ריד, אשר מונה לשר הפנים רק בחודש מאי האחרון, זכה, בטרם כניסתו לתפקיד, ליחס של 1 ל-25 להיות ראש הממשלה הבא. החודש, ריד כבר הגיע ליחס של 1 ל-5.

על רקע התחזקותו של ריד, הגיע המאבק בינו לבין בראון לנקודת רתיחה - ריד, בניסיונו ללחוץ על משרד האוצר, שבראשו עומד בראון, לקבל תקציבים, פנה לשופטים בריטיים בכדי שינקטו גישה עדינה במונחי ענישה כנגד עבריינים, לאור הצפיפות בבתי הכלא. השופטים אכן פעלו כך ושחררו בין היתר פדופילים, והאשימו את ריד שהנחה אותם לעשות זאת.

כדי להמחיש את חומרת הדברים, פורסם בבריטניה דו"ח ממנו עולה ש-25 רוצחים שבו לרצוח לאחר ששולחו לחופשי ו-322 עברייני מין הצליחו לחמוק ממעקב משטרתי לאחר שזכו לשחרור מוקדם. קודמו של ריד בתפקיד שר הפנים, צ'רלס קלארק, הודח במאי שעבר בשל טענות בעלות רקע דומה – שחרור עבריינים באופן ליברלי מדי.

בבריטניה כלואים כיום כ-78,200 אסירים, בעוד מספר המקומות המכסימלי בבתי הכלא בבריטניה הוא 80,000. על פי ההערכה, חריגה ממספר זה מסכנת באופן ממשי את בריאותם של האסירים. מצוקת המקום בבתי הכלא הביאה את שר הפנים ריד, כך על פי הטענות, לנקוט בצעד דרסטי כל כך, הנתפס כפופוליסטי.

ניסיונו של ריד להאשים את משרד האוצר שאינו מעביר תקציבים וכי במצב הקיים לא ניתן לנהל את המשרד, זכה לביקורת רבה מכיוונו של שר האוצר בראון, אשר למילה שלו ישנה חשיבות רבה בפוליטיקה הבריטית הפנימית בעשור האחרון. בראון העביר מסר שכשייבחר לתפקיד ראש הממשלה, ייפגעו סיכוייו של ריד לקבל תפקיד איכותי. ריד, הרואה עצמו מועמד ראוי לתפקיד ראש הממשלה, יהיה מוכן, לכל הפחות, להסתפק במשרד החוץ.

ריד, שכבר ספג מפלה פוליטית לאחר שתוכניתו לצמצום מספר הכלואים בבריטניה באמצעות קידום יוזמה כלל-אירופאית להעברת אסירים זרים למתקני כליאה במדינותיהם, יוזמה שסוכלה ע"י פולין, משתוקק להישג משמעותי. תוכניתו לפצל את משרד הפנים לשני משרדים עשויה הייתה לסייע לו, אך בראון מיד תקף את ריד והאשימו כי הדליף את התוכנית לתקשורת עוד בטרם עלתה לדיון בקבינט, במטרה להשיג רווח פוליטי.

ג'ון ריד - יצליח לסגור את הפער? צילום: משרד ההגנה

מיהו ג'ון ריד?

ג'ון ריד, חצי סקוטי חצי אירי,ד"ר להיסטוריה כלכלית שגדל בסקוטלנד, נודע כאדם בעל מוח חריף, אך אם גינונים של אדם פשוט ועבר של שתיין כבד – בשנת 1991 הלם בפרצופו של סדרן שניסה למנוע ממנו להיכנס לאולם המליאה בעודו בגילופין. יחלפו ארבע שנים לערך, עד שיוותר על הטיפה המרה. שלושה ילדים נולדו להוריו של ריד, האחד מת כשהגיח לאוויר העולם והשני לא שרד את הילדות.

כבן יחיד, זכה ריד לאהבה חזקה מצד האם, והוא נוהג לצטט אותה עד היום. ריד מביא אתו להתמודדות עם בראון מספר יתרונות – הוא נחשב לאדם ישר והגון האומר את אשר על לבו, בניגוד לבראון, שהסתבך בנושא הזה ונתפס בעיני הציבור הבריטי כתככן. אומנם ליושר יש מחיר ולריד יש פליטות פה – הוא כינה בעבר מגיש חדשות בטלוויזיה "West London Wanker" (מאונן מערב לונדוני), בגלל שזה כינה אותו "כלב תקיפה". ריד נהנה מתדמית קשוחה ונראה כפוליטיקאי חזק, לעומת בראון האפרורי משהו.

ריד נושא עבר קומוניסטי, אולם כיום הוא נחשב לשמרן בחלק מהנושאים, ויש הטוענים כי אינו חש מחויב לאידיאולוגיה כלשהי. הוא סיפר פעם בראיון כי הסיבה שנכנס לפוליטיקה הייתה כאשר "במהלך סופה שהכתה את העיר גלזגו בסקוטלנד ב-1968, הזדמנתי כסוכן ביטוח שבא לבדוק את נזקי הסופה, לביתה של אישה קשישה שהייתה מטופלת בתינוק. התינוק הונח בתוך קופסא, והאישה ניסתה להצית את האח באמצעות פחם. העליבות שרתה בכל מקום. באותו רגע החלטתי להצטרף לפוליטיקה ולנסות לעזור לאנשים אלה". לימים כשנשאל על עברו הקומוניסטי, הוא אמר שבעבר גם האמין בסנטה קלאוס.

הכל תלוי בעיתוי

כרגיל, העיתוי הוא הדבר החשוב ביותר. לו היו אזרחי בריטניה מחליטים מחר מי הם רוצים לראות בראש הלייבור, הסקרים טוענים כי גורדון בראון הייתה הבחירה המהירה. אולם ריד נמצא עדיין בתמונה, ולא אזרחי בריטניה הם אלה שיידרשו להחליט, אלא מפלגת הלייבור. העיתוי הוא כמובן הרגע בו יפנה בלייר סופית את מקומו, והוא עשוי לעשות כן ברגע שתחול התאוששות בפופולאריות של שר הפנים ריד.

חברי הלייבור יודעים כי ריד ובראון אינם שונים באופן מהותי בתפיסות העולם שלהם, אולם לריד יש כיום סיכוי רב יותר למשוך קולות הן מקרב בני המעמד הבינוני, המעריכים את המדיניות הקשוחה שלו בנושאי הפשיעה וההגירה, והן בקרב מעמד הפועלים הרואים בריד כמי שצמח משורותיהם – השתיין לשעבר והמעשן הכבד לשעבר, שהצליח לעלות לגדולה, באקדמיה ובפוליטיקה.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך