בקיץ 2005 התקיימו בחירות לפרלמנט הבולגרי. בבחירות אלה ניצחה המפלגה הסוציאליסטית אשר זכתה בשליש מהמושבים לערך, אולם הסיפור המרכזי בבחירות האחרונות הוא סיפורה של מפלגת "Attack" (התקפה), אשר זכתה לכ-300,000 קולות, אשר מהווים כ-9% מסך קולות הבוחרים. מיהי מפלגת ה"ההתקפה" הזו?  

המפלגה המורכבת משלוש סיעות ימניות קיצוניות ובראשה עומד מנחה הטלוויזיה וולן סידרוב, הידוע בדעותיו האנטישמיות והגזעניות.סידרוב הוא מכחיש שואה ידוע בארצו, ואף נוהג להאשים את היהודים בקשירת קשר כלכלי להשתלט על העולם, ובביצוע פשעי מלחמה כנגד הרוסים והבולגרים. המפלגה מתנגדת למדיניות פרו-מערבית, ומבקרת דרך קבע ובחריפות את המלחמה בעיראק בכלל ואת היחסים עם ארה"ב והאיחוד האירופי בפרט (כולל התנגדויות ו"הצעות תיקון" רבות לגבי הצטרפות בולגריה לאיחוד).

חלומה של מפלגת "אטאק" הוא להכריז על הכנסיה הבולגרית האורתודוכסית, אשר 83% מאזרחי בולגריה חברים בה, כעל הכנסיה הרשמית היחידה במדינה, להדק את הקשרים עם רוסיה ולהפוך את בולגריה למדינה חד לאומית. אחד הדברים המדהימים בסיפור הוא שמפלגה קמה רק כחודשיים לפני הבחירות כך שההחלט ייתכן שבהינתן זמן ארוך יותר להערכות, וככל הנראה כבר בבחירות הבאות, יתחק כוחה של המפלגה.

שר החוץ הבולגרי, סולומן פאסי (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

כיצד קמה מפלגה כזו באירופה?

בולגריה מתמודדת כיום עם שתי בעיות קשות ביותר: בעיה דמוגרפית ובעיה בביטחון האישי. הבעייה הדמוגרפית מתבטאת בהצטמקות האוכלוסייה בכ-40 עד 65 אלף תושבים בכל שנה (בהסתמך על נתוני הלמ"ס הבולגרי וה-CIA). בין הסיבות לכך ניתן למנות שיעור ילודה מהנמוכים בעולם (ושיעור תמותה גבוה מהממוצע העולמי) והגירה שלילית.

החלוקה האתנית בבולגריה היא 84% בולגרים (סלאבים), 9.5 אחוז טורקים ו-4.5% צוענים וכ-2500 יהודים (הנתונים מתייחסים למפקד האחרון שנערך בשנת 2001. יש להניח שכיום אחוז הבולגרים קטן יותר).בסוף שנות ה-80 עוד חיו בבולגריה למעלה מ-8,500,000 בולגרים ואילו כיום מספרם ירד בכמיליון, ירידה דרמטית, כמעט חסרת תקדים בעיתות שלום. בהסתמך על נתונים אלו, "אטאק" ניהלה קמפיין הפחדה ימני-קיצוני "קלאסי" תוך שהיא צופה שחורות, טוענת כי למרות אחוז הבולגרים הגבוה לכאורה, רק שליש מהתינוקות הנולדים בבולגריה הם להורים בולגרים, ומבטיחה כי לא יירחק היום בו יהפכו הבולגרים למיעוט בארצם.

מאז נפילת השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה-80, התחזקו ארגוני הפשע המאורגן בבולגריה, והצליחו לשלוח זרועות לרבדים רבים בחברה ובשלטון. עד כדי כך הגיעו הדברים שארגוני הפשיעה ממומנים, בחלקם, ע"י הממסד עצמו, מה שפגע כמובן באמון האזרחים בשלטון ובתחושת הבטחון האישי. לראייה, רק כ-56% מבעלי זכות הבחירה ממשו את זכותם זו בבחירות האחרונות.

למרות שיפור משמעותי במצב הכלכלי בשנים האחרונות, אשר הביא לירידה דרסטית בקצב האינפלציה (מ-54.4% בשנת 2001 לקצב אינפלציה חד ספרתי השנה), צמיחה ריאלת של התוצר הלאומי ב-32% בארבע השנים האחרונות וצמצום החוב החיצוני, דומה כי אזרחי בולגריה עדיין חוששים מהעתיד ומהשינויים שהוא טומן בחובו (בדמות כניסה ממשמשת ובאה לאיחוד האירופי) ולכן בוחרים במפלגות קומוניסטיות לשעבר (מהן הצליחו להיחלץ רק לפני 15 שנה), במפלגה ריאקציונרית למען השבת המלוכה לבולגריה ובמפלגה בעלת טרמינולוגיה ניאו-נאצית.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---