חיפוש :
  

עונת המלפפונים
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 22/03/2007, 23:58
אלון לוין ויובל בוסתן

הבחירות הקרובות בצרפת יהוו את יריית הפתיחה לשורה של שינויים פוליטיים הצפויים להתרחש בשנה וחצי הקרובות ב-10 מתוך 15 הכלכלות הגדולות בעולם. אזרחי המדינות הבולטות באירופה יצביעו, בידיעה כי לכל תוצאה עשויה להיות השפעה על שאר המדינות באיחוד, כמו גם על יחסי הכוחות הבינ"ל.  

ב-18 החודשים הבאים, עתידות לעבור המערכות הפוליטיות במרבית המעצמות הכלכליות בעולם שינויים, חלקן אף זעזועים של ממש. מדיניות החוץ שלהן, הנבחנת על פי הפרדיגמה של המלחמה הקרה השנייה, תגדיר את מערך הכוחות בעולם בשנים הבאות.

נושאים כגון המלחמה בעיראק ובאפגניסטן, יוזמות השלום במזה"ת, משברי הגרעין האיראנים והצפון קוריאנים, ישפיעו ויושפעו מהשינויים במדינות השונות. כתבה ראשונה בסדרה.

צרפת

צרפת עומדת לקראת סוף תקופה בהיסטוריה הפוליטית שלה, עם פרישתו הקרובה של נשיאה ב-12 השנים האחרונות, ז'אק שיראק, לו הייתה השפעה עצמוה על המערכת הפוליטית במדינה, ועל מדיניות החוץ שלה.

סדרת השינויים במערכת העולמית תחל, אם כן, ב- 6 במאי 2007, מועד הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת. הסיבוב הראשון ייערך ב-22 באפריל והסבירות שתהיה הכרעה בסיבוב זה היא אפסית. הסקר האחרון מצביע על כך שבסיבוב הראשון יזכה ניקולא סרקוזי השמרן ל-31% תמיכה, סגולן רויאל הסוציאליסטית ל-24%, פרנסואה ביירו ממפלגת המרכז ל-17% והמנהיג הלאומני ז'אן מארי לה פן ל-13%. בסיבוב השני, על פי הסקר, סרקוזי יזכה ל-54% מול 46% תמיכה שתקבל רויאל.

לזכות סרקוזי, לצד ההובלה המתמשכת שלו בסקרים, עומדת העובדה כי אין מתמודדים משמעותיים על משבצת הימין בבחירות האלה שיכולים לפצל את הקולות. זאת, בניגוד לרשימה גדולה יחסית של מועמדי שמאל, שבדומה לבחירות 2002, פוגעים בסיכויי מועמדת הסוציאליסטים רויאל. שלושת המועמדים המובילים תומכים במדיניות קשוחה יחסית כנגד הבעיות החברתיות בצרפת, כולל שינויים במערכת הסוציאלית, כשסרקוזי מציע את השינויים העמוקים ביותר.

באשר למדיניות החוץ, נראה כי אם ייבחר סרקוזי, הנשיא הצרפתי הבא יהיה הנשיא הפרו-אמריקני ביותר בתולדות הרפובליקה החמישית. רויאל הציגה עד עתה מדיניות חוץ בעייתית ומבולבלת – היא רמזה שהיא תומכת בעצמאות לקוויבק, ניסתה להתקרב לסין וגם מדיניותה במזה"ת זכתה לביקורת בשל חוסר ההחלטיות שלה. ביירו התבטא באחרונה כי על צרפת להחרים את האולימפיאדה בסין, לנוכח תמיכתה של ממשלת סין בסודן, הנאשמת במעורבות בפשעי מלחמה בדארפור ולה פן, שהצליח לעלות לסיבוב השני בבחירות 2002 כתוצאה מפיצול הקולות בשמאל הצרפתי, כבר ציין כי יפעל להגביל את ההגירה לצרפת כולל השבה של מהגרים לארצות מוצאם, ויפעל לפרישת צרפת מברית נאט"ו.

בריטניה

אחד השאלות המרתקות ביותר את דעת הקהל הבריטית בחודשים האחרונים, היא מתי יפרוש ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר מתפקידו. מספר רב של תאריכים כבר נזרק לאוויר על ידי העיתונות הבריטית, חלקם בעלי משמעות סמלית, אחרים בעלי משמעות פוליטית, וכולם נעים בטווח הזמן שבין תחילת חודש מאי ועד לחודש ספטמבר השנה.

מאחר והבחירות הכלליות בבריטניה מתוכננות, לפי שעה, ל-2009, פרישתו של בלייר תאפשר למחליפו במפלגה להנהיג את בריטניה בתקופה הקרובה. במשך זמן רב נחשב שר אוצר הבריטי, גורדון בראון, למועמד הוודאי לרשת את בלייר, אולם בתקופה האחרונה נוספו לבורסת השמות מספר רב של פוליטיקאים, כשהמוביל שבהם הוא שר הפנים ג'ון ריד.

פרישתו של בלייר צפויה לגרום לזעזוע רב במערכת הפוליטית הבריטית, שעשוי להעמיק בהתאם לעיתוי בו ייבחר בלייר – במידה וב-31 במאי בלייר ימשיך עדיין לכהן כראש ממשלה, מחליפו לא יוכל לפעול בפרלמנט עד תום פגרת הקיץ, מה שיקשה עליו להשתלט על מפלגת הלייבור. מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, המפלגה השמרנית בהנהגתו של דייויד קמרון, תוכל לנצל את ההזדמנות הזו בכדי להוביל מהלך להקדמת הבחירות לשנת 2008.

מטבע הדברים, גם מדיניות החוץ של בריטניה תושפע מחילופי הגברי בדאונינג 10. במהלך כהונתו של בלייר, הוא היה נתון לביקורת מתמשכת על מה שנראה כמו נאמנות בלתי מסוייגת לארה"ב ולנשיאה ג'ורג' בוש. ראש הממשלה הבריטי הבא, ואולי ראשי הממשלה הבאים, יפעלו לשינוי משוואת היחסים בין ארה"ב ובריטניה כל עוד בוש בבית הלבן, כולל תמיכה מסויגת יותר במלחמה האמריקנית בטרור העולמי בעיראק, באפגניסטן, ואולי אף בסוגיית הטיפול באיראן.

גורדון בראון - המועמד המוביל לרשת את בלייר. צילום: קרן המטבע הבינ"ל

גרמניה

בגרמניה אמורות להתקיים בחירות רק בספטמבר 2009, וכרגע נראה כי הקאנצלרית אנגלה מרקל יציבה מתמיד בתפקידה. אולם, בשל העובדה כי היא עומדת בראש ממשלת אחדות ותלויה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, קיימת סבירות כי בנקודה מסוימת יבקשו אנשי המפלגה הסוציאל דמוקרטית לפרוש בשל מדיניותה הפרו-אמריקנית או השמרנית של הקאנצלרית.

מרקל נהנית כיום מפופולאריות רבה ולו היו מתקיימות בחירות היום בגרמניה, הייתה מבצרת את מעמדה בהנהגת גרמניה, אולם מדובר בסיטואציה עכשווית. במפלה הנוצרית-דמוקרטית של מרקל יש לא מעט טוענים לכתר ההנהגה, על אף ששינויי הנהגה במפלגה לא נראים ריאליים כיום.

במידה והסוציאל דמוקרטיים יצליחו לשוב לשלטון, שוב תשתנה מדיניות החוץ הגרמנית ותהיה בעלת זיקה לפוליטיקה האירופית על חשבון היחסים החמים עם ארה"ב כיום. גרמניה עדיין מחזיקה כוח צבאי באפגניסטן והדבר עשוי להשתנות במידה ותוחלף ההנהגה. גם מדיניות המזה"ת תשתנה ככל הנראה - כיום מרקל נחשבת לתומכת נלהבת של ישראל והיא אף דוחה ביקורת רבה המופנית כלפיה. בשבוע הבא היא אף אמורה להגיע לביקור שני בישראל, לא מעט ביחס לקאנצלרים גרמניים בעבר.

השינויים הרבים בהנהגה העולמית, בהנחה ומרקל תמשיך לכהן כקאנצלרית בשנים הקרובות, יעמידו אותה בנקודה שבה היא מהמנהיגים הותיקים, ובכך יכולתה להשפיע על הפוליטיקה העולמית תגבר.

איטליה

ראש הממשלה רומנו פרודי, שנבחר לתפקידו לפני ב-9 באפריל 2006, כבר הספיק להתפטר פעם אחת מתפקידו. הסיבה היא פגיעה קשה בתמיכה הציבורית בו, והקושי הבסיסי שלו לנהל את איטליה לנוכח העובדה כי בסנאט יש לו רוב דחוק ביותר. למרבה המבוכה, נאלץ פרודי להישען לא פעם על קולות האופוזיציה בכדי להעביר החלטות בסנאט. השמאל הקיצוני, החבר בקואליציה שלו, תומך בהתרחקות נוספת מהאמריקנים ותומך בהסגת הכוחות האיטלקיים מאפגניסטן ובסגירת הבסיס האמריקני באיטליה. ההערכה הרווחת באיטליה היא שבחירות חדשות תוכרזנה כבר במהלך 2007.

במצב שכזה, צפויה תזוזה של קולות לטובת הימין בהנהגתו של המיליארדר וראש הממשלה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, שיזכה לרוב מספק בשני בתי הפרלמנט. ברלוסקוני הוא אחד מגדולי התומכים של המדיניות האמריקנית באירופה, ובמידה והשתלשלות האירועים תוביל אותו לכס ראש הממשלה, יהווה הדבר שינוי (נוסף) של 180 מעלות במדיניות החוץ האיטלקית.

ספרד

במרץ 2008 תיערך מערכת בחירות בספרד. ראש ממשלת ספרד הנוכחי, חוזה לואיס רודריגז סאפאטרו, הוא סוציאליסט נלהב התומך ברפורמות ליברליות עמוקות המכעיסות את חוגיה השמרניים של המדינה הקתולית. מאז עלה לשלטון, ימים ספורים אחרי מתקפת הטרור במדריד, במרץ 2004, הוא קבע כי ספרד תתרחק מההשפעה הפרו-אמריקנית של קודמו בתפקי, אסנאר.

רוב תקופת כהונתו של סאפאטרו הוא נהנה מאחוזי תמיכה מרשימים, אולם טיפולו במחתרת הבאסקית אט"א, ששבה לבצע פיגועים בספרד, פגע בפופולאריות הציבורית שלו. על אף זאת, סאפאטרו נחשב לבעל סיכויים טובים יותר לנצח בבחירות בספרד את יריבו, מאריאנו ראחוי מהמפלגה השמרנית.

שינוי בהנהגה הספרדית, אם יתרחש, יוביל לשינוי עמוק במדיניות החוץ הספרדית שיכלול התקרבות לארה"ב והפחתת הביקורת על ישראל לצד התרחקות ממדינות "בעייתיות" מבחינת גוש המדינות הדמוקרטיות, דוגמת ונצואלה של הוגו צ'אבז.

ספאטרו - במצוקה, אבל עדיין מוביל. צילום: פוטו-זאפ

רוסיה

ב-2 בדצמבר 2007, תערכנה בחירות לפרלמנט הרוסי, הדומא, ושורה של רפורמות בשיטת הבחירה שהונהגו על ידי הנשיא פוטין, אמורות להבטיח את ניצחונה הסוחף של "רוסיה המאוחדת" המזוהה אתו.

אחוז החסימה הועלה מ-5% ל-7%, אחד הגבוהים בעולם, ורף אותו הצליחו לעבור רק ארבע מפלגות בבחירות האחרונות ברוסיה. רפורמה נוספת היא ביטול מחוזות הבחירה, והנהגת השיטה היחסית. בעבר, נבחרו מחצית מחברי הדומא בן 450 המושבים באמצעות בחירה במחוזות. בשל כך, יכלו להיכנס מועמדים עצמאיים לפרלמנט ללא הגיבוי של מפלגה גדולה או הצורך לעבור את אחוז החסימה, וכ-100 מתוך חברי הפרלמנט כיום הם עצמאיים שנבחרו באופן שכזה. החל מהבחירות הקרובות, רק מפלגות רשומות תוכלנה להתמודד בבחירות, עובדה שתאפשר לפסול כוחות אופוזיציוניים מלהתמודד בבחירות, כפי שכבר נעשה בבחירות מקומיות ברוסיה לאחרונה.

כיום לרוסיה המאוחדת אין רוב מוחלט בפרלמנט, אלא רק 222 חברים, והיא נעזרת בחברי פרלמנט אחרים התומכים בפוטין. שרשרת הרפורמות תעניק למפלגת "רוסיה המאוחדת" רוב עצום בפרלמנט, ולנשיא תעמוד האפשרות לשנות את החוקה ככל העולה על רוחו.

בחירות אלה מהוות הקדמה לאירוע האמיתי והוא הבחירות לנשיאות רוסיה. החוקה הרוסית אינה מתירה לולדימיר פוטין הנשיא הנוכחי להתמודד לקדנציה שלישית ברציפות, ולכן הוא יצטרך לפנות את מקומו, אלא אם ינסה להעביר תיקון בחוקה שיאפשר לו להתמודד פעם נוספת.

פוטין מקדם שני מועמדים - שני סגני ראש הממשלה סרגיי איבנוב ודימיטרי מדבדב. לפי שעה אין הוא מצהיר על תמיכה באחד מהם, אך פוטין הודיע כי לאחר שתוכרז רשימת המועמדים הסופית לנשיאות, יודיע פוטין באופן פומבי במי הוא תומך, מהלך שיעניק יתרון גדול למועמד המאושר.

הנסיגה הגדולה מהדמוקרטיה ברוסיה עשויה לגרום להחרמת הבחירות מצד בוחרים ליברליים. ההערכה היא כי גם לאחר שיוחלף, תהיה לפוטין השפעה רבה על הנעשה ברוסיה, וכי מי שיחליף אותו יקפיד לשמור על הקו אותו התווה פוטין. יחד עם זאת, מדבדב נחשב למועמד נוח יותר מבחינת המערב בשל העובדה שהוא מגיע מסביבה אזרחית, בעוד איבנוב הוא חברו הקרוב של פוטין עוד מימיהם כקצינים בשירותי הביטחון של בריה"מ ולאחר מכן של רוסיה.

כל המדינות המשמעותיות באירופה, אם כן, עומדות בפני מערכות בחירות בעתיד הקרוב. בעולם הדו-גושי המתהווה, למהפך בכל אחת מהמדינות הללו השפעה ישירה על שאר המדינות באיחוד האירופי בכלל, ועל יציבות הגוש הדמוקרטי, המונהג ע"י ארצות הברית, בפרט.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך