|
קפריסין עודנה חצויה
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 21/05/2006, 14:20
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
32 שנים חלפו מאז פלש הצבא הטורקי לקפריסין, מהלך שבסופו, לאחר חילופי אוכלוסייה נרחבים, הפכו שני חלקיו של האי לחד-לאומיים כמעט לחלוטין, יווניים וטורקיים. 32 שנים אחרי החלוקה, כששני חלקי האי נמצאים במעמד שונה לחלוטין, מנסים כוחות בינ"ל להגיע לפתרון שייטיב עם כולם.
יולי 1974
הפיכה צבאית שבוצעה בידי לאומנים יוונים בקפריסין, הביאה להדחת השלטון באי שהורכב מהנהגה יוונית וטורקית. טורקיה, שחששה מהשלכות המהלך על הטורקים האתניים שהתגוררו בקפריסין מאז ימיה של האימפריה העות'מאנית, שלחו כוחות צבא שהשתלטו על חלקו הצפוני של האי (כ-37% משטח האי).
לאחר קרבות בהם נהרגו 191 טורקים ו-133 יוונים, החלו חילופי אוכלוסייה באי:
160,000 יוונים נסו דרומה אל מה שמכונה כיום הרפובליקה של קפריסין, ואילו 50,000 טורקים נטשו את ביתם ונסו צפונה אל הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, מדינה הזוכה כיום רק להכרתה של טורקיה ושל המובלעת האזרית נכצ'יבאן.
למרות 32 השנים שחלפו מאז, זכר האירועים עדיין נמצא בלבם של קפריסאים רבים, בעיקר אלה שנאלצו לעזוב את ביתם (והמדובר באחוז נכבד מאוכלוסיית קפריסין המונה פחות מ-800,000 בני אדם).
ראש הממשלה הטורקי שהורה על הפלישה ב-1974, בולנט אצ'וויט, שוכב כיום בבית החולים לאחר שלקה ביום רביעי בשבוע שעבר בשבץ, גיבורים אחרים מאותה תקופה אף הם כבר לא בין החיים, אולם הסכסוך חי ונושם.
הולכים לבחירות
ביום א', ה-21 במאי 2006, ייערכו בחירות לפרלמנט בחלק היווני של קפריסין.
מספר אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות לא מבשרים על מציאת פתרון לאי הים תיכוני אשר בלבו גבול, המחלק גם את עיר הבירה ניקוסיה לשני חלקים.
במאי 2004 צורפה קפריסין היוונית לאיחוד האירופי- צירוף מדינה חדשה לאיחוד האירופי בא בשילוב עם סיוע כלכלי ופתיחת אפשרויות חדשות. גם קודם לצירוף, נחשבה קפריסין היוונית לעשירה באופן משמעותי ביחס לצפון קפריסין והצירוף לאיחוד תרם לכלכלתה המבוססת בעיקר על תיירות ובנקאות.
בתחילת 2008 אמורה קפריסין לאמץ את היורו ולצורך כך היא מבצעת רפורמות בכלכלתה כמו גם אכיפת משמעת תקציבית נוקשה (פחות מ-3% חריגה מהתקציב) בכדי לעמוד ביעדים.
צפון קפריסין מצדה החלה אף היא להראות נתונים כלכליים מבטיחים- צמיחת המשק בלמעלה מ-10% ב-2005 השלימה עלייה של קרוב ל-30% בשנתיים האחרונות, עלייה המסמלת יותר מכל את המעבר מכלכלת חקלאות לכזאת הנהנית גם היא מגידול בענפים נוספים כמו בניין ותיירות. למרות זאת, המשק הצפון-קפריסאי עודנו תלוי רבות בטורקיה, בשל הבידוד הבינלאומי שהיא נמצאת בו.
חשוב להבין כי גם לאחר הצמיחה החדה, התוצר לנפש בחלק הטורקי מהווה בסך הכל כשליש מהתוצר לנפש בחלק היווני.
טורקיה, המעוניינת להצטרף לאיחוד אף היא, עומדת בפני תנאי קבלה מחמירים, ביניהם פתרון המשבר המתמשך בקפריסין בזמן שקפריסין היוונית מצדה, מאיימת להטיל וטו על צירופה של טורקיה, ולכן זו רוצה בפתרון המשבר.
קפריסין - עודנה חצויה
מחפשים פתרון
שבוע קודם לצירופה של קפריסין היוונית לאיחוד האירופי, התקיימו במקביל משאלי עם בשני חלקי האי בשאלת הפתרון שהוצע על ידי מזכ"ל האו"ם קופי ענאן.
על פי ההצעה, תהפוך קפריסין לפדרציה שבה מדיניות הפנים תהיה אוטונומית בכל חלק, ובנושאים הקשורים למדיניות חוץ, קשרי מסחר בינלאומיים וביטחון, תהיה מדיניות משותפת.
המשאל הוכיח כי תושבי קפריסין היוונית לא מרוצים מהרעיון בלשון המעטה כש-76% מהם דחו את ההצעה. לעומתם, התושבים הטורקיים שחשו בהזדמנות להשתחרר מתחושת המצור בה הם נמצאים תמכו בהצעה ברוב של 65%.
תוצאות משאלי העם הוכיחו כי הפער בין חלקי האי גדולים עדיין- בקרב קפריסאים-יוונים רבים קיימת השאיפה להסתפח מדינית ליוון, בדומה לשאיפותיהן של חלק מתושביה הטורקיים של קפריסין הרוצים להפוך לחלק מטורקיה.
הנשיא הקפריסאי-יווני הפופולארי, פאפאדופולוס בן ה-78, ממובילי המתנגדים להסכם, נהנה מפופולאריות רבה (סביב 60% תמיכה בסקרים) והקואליציה בראשותו תזכה לניצחון גם בבחירות ב-21 במאי. הוא עצמו, אגב, יכהן לפחות עד 2008 ואינו עומד לבחירה השנה.
ההתנגדות להסכם
התנגדותו של פאפאדופולוס ורוב היוונים להסכם נובעת מכמה סיבות:
הסיבה הראשונה היא העובדה כי קפריסין הטורקית תורשה להחזיק את הצבא הגדול שהיא מחזיקה כיום, שהוא גדול יותר מהצבא בחלק היווני.
הסיבה השנייה היא שרבבות המתיישבים הטורקיים שעברו לגור בצפון קפריסין מאז 1974, יוכלו להישאר באי.
הסיבה השלישית היא שרכושם של 160,000 היוונים בקפריסין שנותר בצפון האי לאחר המנוסה ב-1974, לא יוחזר לבעליו על פי ההסכם.
יש לציין כי הטרנספר ההוא ב-1974 גרם למצוקת דיור למשך שנים רבות בקפריסין היוונית. שלטונות האי ניסו לפתור את המצוקה בכל שאפשרו לפליטים להתגורר בבתים טורקיים נטושים ואף סייעו להם בשיפוץ הבית- לירה מול לירה.
על אף המתיחות בין שני חלקי האי, מתקיימים קשרים מסוימים בין התושבים, מן הסדר טבעי לנוכח הפער ברמת החיים- כ-7,000 טורקים חוצים מדי יום את הגבול בכדי לעבוד בבניין בחלק היווני ואילו היוונים נוהגים לעתים לערוך קניות זולות בחלק הטורקי של האי.
המצב בקפריסין כיום, לאחר פיצולו של האי על פי מפתח אתני, לא מתקרב לפתרון, בעיקר מאחר והחיים באי שלווים ונטולי התנגשויות צבאיות.
שימור המצב הקיים מול רצון לשינוי
תושבי קפריסין היוונית, הגם שהם סבורים כי יש צורך במציאת פתרון לכוחות הצבא הטורקיים המוצבים באי, למתיישבים שהגיעו מטורקיה וכן לרכוש הרב שהושאר בחלק הצפוני, מברכים את הסטטוס-קוו הנוכחי על פני רוב ההצעות שהוצעו להם והם מעדיפים לשמר את ההישגים הכלכליים ואת החברות באיחוד האירופי ולצמצם את יחסיהם עם הטורקים לכדי קשרים מוגבלים (מסחר למשל).
התושבים הטורקיים, חלקם בעלי זיכרונות קשים מהתקופה בה הם סבלו התעמרות מצד חלק מהיוונים, רוצים בעיקר הכרה בינלאומית בצפון קפריסין, וגם הם לא רוצים בקשר עמוק עם היוונים באי.
האו"ם, האיחוד האירופי וארה"ב רוצים בפתרון שישביע את רצון כולם אך טרם הצליחו להציע הצעה שתהיה מקובלת על היוונים.
איש לא סבור כי הבחירות שתערכנה היום תבאנה בשורה חדשה לסכסוך רב השנים, אך כפי שראינו במקומות אחרים באזור- לפעמים אנשים משנים את דעתם, ורואים דברים שונים ממקומות שונים...
| |
|
|
|
|
