חיפוש :
  

הקרב על הארמון
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 20/04/2007, 10:02
אלון לוין ויובל בוסתן

הבחירות בצרפת, שתיערכנה ביום א', ממקדות עניין רב. על הפרק נושאים רבים הנוגעים לדמותה של צרפת בעידן שאחרי הנשיא היוצא, ז'אק שיראק. ההשלכות באשר לזהותו של הנשיא או הנשיאה החדשים, ישפיעו על מדינות רבות בעולם כארה"ב, מדינות האיחוד האירופי ואף ישראל.  

נשיא צרפת היוצא, ז'אק שיראק, עוזב את תפקידו לאחר 12 שנה בתפקיד. כשנבחר בשנת 1995, משך הכהונה של נשיא בצרפת היה שבע שנים, אולם מאז פרק הזמן קוצר בשנתיים. שיראק, שבשמו נקשרו שערוריות רבות במהלך כהונתו, בראשן – ממהומות המהגרים לפני כשנה וחצי ועד התנגדותו הנחרצת למדיניות החוץ האמריקנית בכלל ולאופן ניהולה של המלחמה העולמית בטרור בפרט.

שיראק הטיל אז את מלוא יוקרתו ועשה שימוש בקשריו בכדי להתמודד עם המדיניות האמריקנית. הוא היה לקול בולט כנגד המלחמה בעיראק, ונהג לעשות צרות לאמריקנים ולבריטים במועצת הביטחון. באותם ימים, הקנצלר הגרמני שרדר, היה לבן ברית קרוב של שיראק, ויחדיו הם ניסו להציג חזית אירופית מאוחדת כנגד המלחמה. ב-2005 ניצחה אנג'לה מרקל בבחירות בגרמניה, ומאז השתנה הקו המדיני הגרמני והפך לפרו-אמריקני ולפרו-ישראלי, אולי יותר מאי פעם.

גם שיראק החל לשנות את עמדתו כלפי העימות העולמי בין המערב והעולם המוסלמי, לא מעט בעקבות מהומות המהגרים שהבעירו את צרפת בנובמבר 2005, והסנטימנטים השליליים שהתגברו בחברה הצרפתית כלפי הזר והשונה בעקבותיהן.

לכתו של שיראק מתפקיד הנשיא הצרפתי, מעמידה את ארץ הבורדו והשמפניה בפתחו של עידן חדש. המועמדים המובילים לתפקיד מגיעים עם אג'נדה שונה ועם דימוי ציבורי שונה, ולאחר הבחירות, נראה שצרפת תנקוט בגישה שונה הן במדיניות הפנים שלה והן במדיניות החוץ שלה.

12 מועמדים יתייצבו לסיבוב הראשון ביום ראשון. כבעבר, נראה כי זהותו של המנצח תוכרע רק בסיבוב השני, שייערך שבועיים לאחר מכן.

ניקולא סרקוזי

בן 52, שירת לאחרונה כשר הפנים, אך התפטר מתפקידו בכדי להתמקד במערכת הבחירות, וכן בשל רמיזות שהופנו נגדו, בדבר ניצול מעמדו בכדי להשיג יתרון לא הוגן בבחירות. סרקוזי, בן למשפחה הונגרית ונכדו של יהודי, נחשב לפוליטיקאי רהוט, כריזמטי ונואם בחסד. הוא מייצג את הימין השמרני בבחירות לנשיאות, ונחשב לבעל דעות ימניות יותר מאשר רוב חבריו במפלגה. סרקוזי ידוע בעמדותיו הפרו-אמריקניות, שאינן נפוצות במערכת הפוליטית הצרפתית, אשר בדרך כלל אינה רואה בעין יפה את המתרחש בוושינגטון.

את התקדמותו הפוליטית בשנתיים האחרונות חב סרקוזי לא מעט למהומות ששטפו את פריז בנובמבר 2005. באותם ימים היה סרקוזי שר הפנים, והוא דיבר באופן נחרץ כנגד העומדים מאחורי המהומות, תוך שהוא מבטיח ללחום בפשיעה ובאלימות ביד קשה במטרה להשיב את הסדר. ראש הממשלה דה ווילפין, שנחשב עד אז למועמד בולט לבחירות לנשיאות, נאלץ לספוג את רוב האש שהגיעה מכיוונם של המבקרים ביחס לטיפולה של הממשלה בנושא, כמו גם בזמן הפגנות הסטודנטים לאחר מכן, שהופנו ישירות כנגד מדיניותו שלו.

מאז, סרקוזי הפך לשם המוביל בבורסת השמות כמועמד מטעם השמרנים להחליף את שיראק. שיראק עצמו, אגב, תמך זמן רב בדה ווילפין אשר לא יתמודד בסופו של דבר, ואף השתעשע באפשרות להתמודד בעצמו בפעם השלישית לתפקיד. בינו ובין סרקוזי הייתה יריבות פוליטית מרה, אולם ב-21 במרץ, חודש לפני הבחירות, הודיע שיראק כי לא ינסה להתמודד על התפקיד וכי יתמוך בסרקוזי. הודעתו של שיראק ליבתה שמועות בדבר עסקה בינו ובין סרקוזי, שבה האחרון ידאג לחנינה לנשיא היוצא, הנמצא תחת סדרה של חקירות משטרתיות.

סרקוזי שנוי במחלוקת בנושאים רבים. אנשים העוקבים זמן רב אחר הקריירה שלו מעידים כי יש בו הערצה לכוח. סרקוזי העיד על עצמו בעבר, כי העובדה שאביו נטש אותו בצעירותו, והעובדה שספג השפלות רבות בתור ילד, עיצבה את אישיותו כיום. סרקוזי דוגל בהפעלת מדיניות נוקשה כנגד ההגירה וכנגד מהגרים בצרפת, והוא מבקש להחמיר את הענישה כנגד פושעים באופן כללי.

דעות אלה, אשר הושמעו בעבר רק על ידי אנשים מסוגו של לה פן הלאומן, מצאו את דרכן לכיוון המיינסטרים הצרפתי בשל הסערות שהתחוללו בזירה הפנימית בצרפת בשנים האחרונות ובכללן מהומות המהגרים. כקתולי הדוק, סרקוזי אף שיחק באש, כשדיבר בפומבי ובחיבה על תפקידה של הכנסייה בחיי היום יום של הצרפתים, שמקפידים באופן מסורתי על הפרדת הדת מהמדינה.

במהלך מערכת הבחירות ביקר סרקוזי בארה"ב והתבטא באופן פרו-אמריקני ופרו-ישראלי. כך למשל, הקפיד לדבר אנגלית, שפה שאינה אהודה בדרך כלל על הפוליטיקאים הצרפתים, העניק מדליה לכבאי ניו יורק על פעולותיהם בזמן הפיגועים בעיר ב-11 בספטמבר, והצהיר הצהרות נוספות שגרמו למארחיו לחבבו, ולסמן אותו כמועמד המועדף של וושינגטון. גם בירושלים התמוגגו לשמוע את המועמד הצרפתי מדבר בחיבה על ישראל ומתפאר במוצאו היהודי.

ניקולא סרקוזי - המועמד המוביל. צילום: מפלגתי

סגולן רויאל

רויאל היא האישה הקרובה ביותר לתפקיד נשיאת צרפת בהיסטוריה הצרפתית. על אף העבודה כי היא משתרכת אחרי סרקוזי בסקרים, ולא מעט סבורים כי למועמד המרכז, פרנסואה ביירו, יש סיכוי לנצחה ולעלות לסיבוב השני, היא עדיין מועמדת בעל סיכוי גבוה לזכות בבחירות.

את מערכת הבחירות הנוכחית הקפידה לנהל רוב הזמן ללא התבטאויות עולבות כנגד יריביה, אך היו כאלו שייחסו את החלטתה זו לחוסר ניסיון פוליטי. עקב כך, רויאל הפכה עד מהרה לשק החבטות של הבחירות, כשסרקוזי ואנשיו עומדים לא פעם מאחורי ההתקפות האלה.

במאמץ להציגה כמי שיכולה להנהיג את הכלכלה השישית בגודלה בעולם, מדינה שעדיין נהנית ממעמד של מעצמה במקומות רבים, השקיעה רויאל מאמץ רב בכדי להיפגש עם מנהיגים אחרים בעולם. אולם רויאל, ייתכן ובשל חוסר מזל וייתכן בשל בורות בנושאי חוץ, כשלה פעם אחר פעם.

בדצמבר האחרון היא ביקרה בלבנון ולאחר מכן בישראל. במהלך ביקורה בלבנון, מארחיה השוו בין ישראל לנאצים, אולם רויאל לא הגיבה על כך וגרמה לסערה פוליטית גדולה בצרפת, ולביקורת קשה מישראל. רויאל טענה להגנתה כי לא שמעה את ההערה ואף גובתה על ידי השגריר הצרפתי בלבנון. בהזדמנות אחרת, היא אמרה במהלך ביקור בסין כי מערכת המשפט הסינית היא מהירה ויעילה, ביחס למערכת הצרפתית. עיתוני צרפת לעגו לה על האמירה הזו והפנו את תשומת ליבה לעובדה כי בסין מוצאים להורג מדי שנה רבבת אנשים.

בגיל 54, האישה שגדלה בבית בן 10 נפשות, ושהיחס אליה ואל אחיותיה מצד אביה היה משפיל ביותר, מקווה לעשות היסטוריה ולהיות הנשיאה הראשונה בתולדות המדינה. עם אביה סגרה רויאל את החשבון בגיל 19, כשתבעה אותו על כי לא שילם מזונות לאמה ולא תמך כלכלית בה ובאחיה ואחיותיה. לאחר תשע שנים ניצחה רויאל, אולם האב מת זמן קצר לאחר מכן מסרטן.

רויאל, אשר כלכלה את עצמה מגיל צעיר, ספגה זלזול רב מצד התקשורת הצרפתית בשל היותה אישה, ונראה כי היא נחושה לרשום פרק חדש בהיסטוריה הצרפתית.

סגולן רויאל - תעשה היסטוריה? צילום: טיירי קארו

פרנסואה ביירו

מועמד מפלגת המרכז, נתפס זמן רב כמי שעשוי להיות המפתיע מבין המועמדים ולעלות לסיבוב השני. על אף שביירו מרוחק מרויאל, השנייה בסקרים, ב-10-5 אחוזים, אינה מבטיחה לה העפלה לסיבוב השני, בפרט לאור העובדה שכמעט 40% מהבוחרים טרם החליטו סופית על המועמד המועדף עליהם.

במידה ויעפיל לסיבוב השני, הסקרים מיטיבים עם ביירו - ההנחה היא שרוב המצביעים של רויאל ושאר מועמדי השמאל, יעניקו את קולם לביירו, שמוביל בסקרים בהתמודדות אפשרית בסיבוב השני נגד סרקוזי, בחמישה אחוזים.

ביירו יחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-56, הוא אב לששה ילדים ומתגורר עם אשתו בחווה בכפר הולדתו. התדמית הציבורית שלו היא של אדם בעל ערכים משפחתיים מסורתיים, בשונה למשל מרויאל, החיה עם בן זוג ללא נישואים, והוא נהנה מתמיכה באזוריה החקלאיים של צרפת.

ביירו מיצב עצמו כמי שעומד בציר הפוליטי בין רויאל וסרקוזי - הוא תומך נלהב באיחוד אירופי חזק, תומך בשוק חופשי אך מתנגד למודל האמריקני, ומפעם לפעם אף תומך ברפורמות סוציאליות שונות. אחת ההתבטאויות החשובות של ביירו בתחום יחסי החוץ, הייתה כשהציע להחרים את האולימפיאדה שתיערך ב-2008 בבייג'ינג, במחאה על המדיניות הסינית, התומכת בסודן. בנושא יחסיה של צרפת וארה"ב, סבור ביירו כי על האיחוד לעמוד ככוח מקביל לזה האמריקני, בעיקר מכיוון שלתפיסתו, בארה"ב מציגה מודל כלכלי לקוי, המנציח את חוסר השוויון החברתי.

פרנסואה ביירו מעריך מאוד את הנרי ה-4, המכונה בצרפת גם הנרי הגדול, שהיה מקימה של שושלת בורבון, השושלת האחרונה ששלטה בצרפת עד המהפכה הצרפתית. הנרי ה-4 היה אחד המלכים האהודים ביותר בהיסטוריה הצרפתית, ובכפר הולדתו פאו, חוגגים ביום הבסטיליה את מורשתו ומציינים את זכרו, מחווה יוצאת דופן בצרפת הרפובליקנית, למלך ששלט בצרפת ב-1610-1589.

ביירו חקר את חייו של הנרי ה-4, וכתב עליו ספר. הנרי ה-4 התפרסם בזכות השלום והשגשוג שהביא לצרפת, והיה בעל מצפון חברתי, בוודאי ביחס למלכים אחרים במאה ה-17 באירופה. ביירו, האיש שלא נלקח בחשבון עד לפני כמה חודשים, מקווה כי יהפוך ל"מלך" הצרפתי החדש, וייהנה מאותה מידה של פופולאריות. בדומה לגיבורו, שהיה פרוטסטנטי במדינה קתולית, הוא מגיע למרוץ כאנדרדוג קלאסי.

פרנסואה ביירו - יחולל סנסציה? צילום: ג'רארד אוביספו

ז'אן מארי לה פן

המועמד המבוגר ביותר מבין ארבעת המובילים, יהיה בן 79 ביוני הקרוב. הוא מייצג את הקו הימני הקיצוני האירופי במדינתו. כך למשל, מתנגד לה פן להגירה לצרפת, תומך ביד קשה כנגד המהגרים שכבר נמצאים בצרפת, ומתנגד לאיחוד האירופי. לה פן התבטא בעבר לא פעם בצורה אנטישמית, ובגזענות כנגד מיעוטים אחרים.

בבחירות 2002, הצליח לה פן להדהים את הציבור בצרפת, כשניצל את הפיצול בשמאל בכדי להעפיל לסיבוב השני נגד שיראק. הצלחתו בסיבוב הראשון, הוציאה מאות אלפי צרפתים לרחוב, ונראה היה כי כל צרפת התגייסה לתמוך בשיראק, שזכה ב-82.2% מהקולות. בסקרים שנערכו לקראת הבחירות הקרובות, ממוקם לה פן במקום הרביעי עם קצת יותר מ-10% תמיכה, ולמרות הצהרות אופטימיות מצידו, לא נראה כי הוא יצליח להפתיע הפעם.

תקוותו של לה פן מתבססת בין היתר על סקר "סודי", אשר נחשף על ידי התקשורת בצרפת ואשר יוחס לשירותים החשאיים של צרפת. על פי אותו סקר, לה פן עשוי להגיע למקום השני ולעלות לסיבוב השני על חשבונם של רויאל וביירו. בסיטואציה כזו, הגם שהיא נראית בלתי אפשרית, יוכל סרקוזי לזכות בהפרש דומה להפרש שזכה לו שיראק לפני חמש שנים.

צרפת, המתמודדת עם משבר כלכלי מתמשך, עם רגשות שליליים גוברים כנגד המיעוטים שלה ועם מהומות והפגנות המוניות השוטפות את רחובותיה בתדירות גבוהה, מחפשת את המדריך שיוציא אותה מהבוץ. הסקרים טוענים כי סרקוזי הוא האיש שייבחר, אך ההיסטוריה הצרפתית מעידה כי כדאי להמתין עד לסוף ספירת הקולות...



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך