|
הולנד הולכת לקלפי
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 22/11/2006, 00:38
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
היום נערכות בחירות לפרלמנט בהולנד, בחירות שבמרכזן עומדות סוגיות מהותיות לכל אירופה: היחס למהגרים המוסלמיים, גישות כלכליות שונות והמעורבות ההולנדית במלחמה בטרור. ההולנדים צפויים להתעורר למחרת הבחירות לתיקו פוליטי אירופי נוסף ולכינונה של ממשלת אחדות.
בשנים האחרונות מוצאת עצמה הולנד במערבולת פוליטית לא פשוטה – בבחירות 2002 זכתה מפלגתו של פים פורטיון, שנרצח, ב-26 מנדטים והייתה לשנייה בגודלה בפרלמנט. תוצאות הבחירות לא אפשרו לבלקננדה להקים קואליציה, ובתוך שמונה חודשים מצאה עצמה הולנד במערכת בחירות נוספת.
רצח הבמאי תיאו ון גוך בשל סרט שביים המבקר באופן חריף את האסלאם, הביא לעלייה במפלס החשדנות כלפי אוכלוסיית המהגרים, וסדרת חוקים ותקנות עברו בפרלמנט שהקשו על תנאי ההגירה להולנד, שבעבר היו ליברליים ביותר וההצעה לאסור בחוק את לבישת הרעלה המוסלמית, הלהיטה את הויכוח סביב יחסה של הולנד לאוכלוסיית המהגרים שלה, ובעיקר לאוכלוסייה המוסלמית.
הרפורמה הכלכלית של ממשלת בלקננדה, יצרה ויכוח קשה במערכת הפוליטית ההולנדית, מאחר וחלק גדול מדמותה הסוציאל-דמוקרטית של הולנד, נפגע. גם במערכת הבחירות הנוכחית תפסו נושאים כלכליים את רוב הכותרות, אך המדיניות הקיימת זכתה לבסוף לתמיכת רוב הציבור.
דחיית משאל העם בנושא אימוץ החוקה האירופית ב-2005, התקבל בקרב משקיפים פוליטיים כעדות לכך שהחברה ההולנדית מצויה במשבר עמוק ומלאה חששות באשר לזהות הלאומית שלה.
הויכוח סביב הרעלה
ברחבי אירופה, הפכה לבישת הרעלה על ידי נשים מוסלמיות, לנושא טעון ביותר. בצרפת נאסרה לבישת הרעלה בבתי ספר, כך גם בחלק מהמדינות בגרמניה וכן בבריסל שבבלגיה, שם הותר השימוש ברעלה רק בבתי ספר מוסלמיים. ג'ק סטראו, לשעבר שר החוץ הבריטי וכיום יו"ר בית הנבחרים הבריטי, התבטא בחודש שעבר כנגד לבישת הרעלה על ידי נשים מוסלמיות וגם בהולנד הפכה הסוגיה לאחת החשובות בבחירות.
מספר חובשות הרעלה במוסדות החינוך באירופה נמוך יחסית – בצרפת מדובר על פי ההערכה בכ-1200 נשים בלבד מקרב 10 מיליון תלמידים ובאיטליה ובהולנד מדובר בכמה עשרות לכל היותר, נתון המעלה חשש בקרב רבים כי ההתקפה מצד ממשלות אירופיות כנגד לבישת הרעלה היא ספין פוליטי על גבן של הנשים המוסלמיות, בכדי להסתיר פעולות ממשלתיות כושלות.
המצדדים באיסור ללבישת הרעלה, טוענים כי נשים המצטלמות עם רעלה על פניהן לא ניתנות לזיהוי ובכך קיימת סכנה לציבור במידה ואותן נשים תעבורנה על החוק. אחרים טוענים כי בחברות חילוניות אין מקום לסממנים דתיים כה בולטים. אולם בהולנד אין המדובר רק באיסור על לבישת רעלה בבתי הספר – ההולנדים רוצים לאסור זאת בכל מוסדות הציבור במדינה, באמצעות יוזמת חקיקה של שרת ההגירה, ריטה ורדונק. ורדונק אף הוסיפה לאיסור גם מסיכות סקי וכל פריט אחר שעשוי להקשות על זיהוי פניו של אדם, בכדי להוכיח כי החוק ענייני ואינו מכוון לאפליית מוסלמים.
יוזמת החקיקה הזו מעוררת, כצפוי, זעם רב – שר החוץ המלזי, חמיד, הלין על הטיפול הלא מאוזן במוסלמים בהולנד: "מדוע לא מאפשרים לאנשים להתלבש כראות עיניהם? העולם יהיה מקום טוב יותר אם בני האדם יכירו בשונותם של אחרים". ההולנדים, החוששים מתגובת שאר המדינות המוסלמיות, הורו לשגרירים שלהם לבצע "מתקפה" דיפלומטית והסברתית במדינות השירות שלהם.
מכון הסקרים הגדול בהולנד, NIPO, טוען כי רק 24% מהבוחרים ההולנדים רואים באינטגרציה האסלאמית את העניין המרכזי בבחירות. לטענתו, מאחר והולנד, כמדינה בה ריכוז המוסלמים השני בגודלו באירופה, כבר בחרה בהזדמנויות שונות כיצד לנהוג באוכלוסיית המהגרים שלה, אמור הנושא להפוך למשני.
ההולנדים מנסים כיום ליישם מדיניות של אינטגרציה, השונה ממדיניות הרב תרבותיות הדומיננטית באירופה ובארצות רווחה אחרות: המהגרים נדרשים לדעת הולנדית, להכיר בחוקה ההולנדית ולשמור על חוקי המדינה בעיקר בכל הקשור לזכויות נשים והומוסקסואליים. ההולנדים בוחנים דוברים מוסלמיים במדינה – האם הם מגנים אלימות? האם הם עושים שימוש באלימות מילולית או פיזית? מבקשי מקלט מדיני עוברים תהליך מתיש כולל שהות בהסגר בטרם הם זוכים באשרת שהייה בהולנד.
כוחות הביטחון ההולנדים זכו לסמכויות חדשות במלחמה כנגד ההגירה הלא חוקית להולנד. רצח הבמאי תיאו ון גוך והאיומים על חייה של איין הירסי עלי, המהגרת מסומליה שהייתה לחברת פרלמנט ומבקרת בוטה של האיסלאם, הבהירו להולנדים כי עליהם לבצע שינויים בדרך שבה הם נוהגים במיעוט המוסלמי בהולנד.
הירסי עלי, אגב, נאלצה לעבור ולגור בארה"ב מאחר והודתה כי שיקרה בטופסי ההגירה שלה, וכיום היא חיה תחת אבטחה משטרתית 24 שעות ביממה. על אף האיומים על חייה, היא כתבה תסריט לסרט המשך לסרטו השנוי במחלוקת של ון גוך, וצילומי הסרט מבטיחים כי הדיון בשאלת הפונדמנטליזם האסלאמי לא יגווע בקרוב. המפלגות הגדולות בהולנד כבר הכניסו שינויים רבים במצען, שינויים המעידים על יחס נוקשה כלפי המהגרים המוסלמיים, כולל מפלגת הלייבור השמאלית. הנושא הפך לקונצנזוס מאחר ורוב ההולנדים חוששים לפגיעה בזהותם הלאומית, ולכן מבינים הבוחרים ההולנדים כי רוב המפלגות ההולנדיות יעסקו בכך בלאו הכי.
ראש ממשלת הולנד, יאן פטר בלקננדה - הויכוח על הרעלות הפך מרכזי. צילום: מפלגתי
רפורמות כלכליות
צמיחה של 3% ואבטלה נמוכה מ-5% (שיעור האבטלה השני הנמוך ביותר בשו היורו, אחרי דנמרק), הם מבין הנתונים שמציגה הכלכלה ההולנדית המתאוששת, נתונים הבולטים על רקע ביצועים חלשים ביותר מצד כלכלות אירופיות אחרות דוגמת גרמניה, צרפת ואיטליה. הפרטות במשק האנרגיה והתחבורה הציבורית, קיצוץ בתקציב - בעיקר בתקציבי הרווחה, החמרת התנאים לזכאות לקצבאות וקיצוץ במסי החברות, הם הכלים שהובילו לכך שהמשק ההולנדי צפוי לצמוח בלמעלה מ-3% בשנה הבאה, ולכך שהאינפלציה בהולנד נמוכה מאחוז אחד.
הויכוח סביב המדיניות הכלכלית של ממשלת הולנד מזכיר רבות את הויכוח בישראל סביב תוכניתו של נתניהו. טענת המתנגדים בשתי המדינות היא שהעוני במדינה רק גדל – בהולנד טוענים כי בשנת 2002 חיו 9.1% מאוכלוסיית הולנד מתחת לקו העוני וב-2005 כבר היו 11.1% מתחת לקו העוני. אולם ממשלת הולנד טוענת כי בשל הצמיחה הכלכלית שמאפשרת שיפור במצבם של הגמלאים בהולנד, אחוז העניים בהולנד צפוי לרדת אל מתחת ל-10% בסיכום 2006.
מנהיגי האופוזיציה טוענים כי הצמיחה הכלכלית באה על חשבון פגיעה ברמת חייהם של העניים ושל בני המעמד הבינוני והיטיבה עם העשירים בהולנד.
רפורמה נוספת העומדת על הפרק, היא חקיקה שתקל על פיטורי עובדים בהולנד. חקיקה דומה הוציאה לפני כמה חודשים רבבות מפגינים בצרפת לרחובות, ובגרמניה היא עברה בהסתייגות מה. שר האוצר ההולנדי, גריט זאלם, אף מתכנן להפריט את חלקה של הממשלה ההולנדית בבעלות על נמל התעופה סחיפהול, תוכנית שמעוררת זעם רב בקרב ארגוני העובדים במדינה.
המפלגות
מטרת המפלגות הגדולות היא להקים קואליציה עד מרץ שהוא המועד האחרון, ובמידה ולא תצלחנה, תמצא עצמה הולנד במערכת בחירות חדשה, כפי שאירע ב-2002.
הנוצרים הדמוקרטים
מפלגת הנוצרים הדמוקרטים, שהנהיגה את הקואליציה בקדנציה החולפת התמקדה בכמה נושאים: בתחום הכלכלי היא קידמה את הרפורמות הליברליות במשק שזכו לביקורת רבה, אולם נתפסות כיום כחיוניות, היא תמכה במדיניותו של נשיא ארה"ב בוש ושלחה חיילים לעיראק (שכבר הוחזרו להולנד בשל הביקורת הציבורית) ולאפגניסטן וקידמה רפורמות נוקשות בתחום ההגירה שהיו לחלק מהקונצנזוס הפוליטי בהולנד.
בראשה עומד ראש הממשלה הנוכחי יאן פיטר בלקננדה. בבחירות הקודמות זכתה המפלגה ב-44 מתוך 150 המושבים בפרלמנט והפעם היא צפויה לשמר את כוחה, לאחר שהתאוששה בסקרים בחודשים האחרונים.
הלייבור
מפלגת העבודה ההולנדית, עסקה לקראת הבחירות בביקורת על מדיניותו הכלכלית של ראש הממשלה ההולנדי בלקננדה, והתמקדה בקיצוץ הקצבאות. מצד שני, היא אימצה חלק גדול מן הרפורמות בתחום ההגירה והיחס למיעוט המוסלמי במדינה, לא מעט בשל תחושתה כי הנושא הפך לבון טון בפוליטיקה ההולנדית. בראשה עומד ווטר בוס בן ה-43, והיא המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט.
בבחירות הקודמות זכתה ב-42 מן המנדטים, אולם הפעם היא צפויה להפסיד קולות למפלגה הסוציאליסטית בשל התחושה בקרב בוחרי השמאל כי לא עשתה די כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה.
מפלגת החירות והדמוקרטיה
השותפה הראשית של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בממשלה, ונחשבת לימנית יותר ממנה. שרת ההגירה ריטה ורדונק היא חברת המפלגה והיא נחשבת כמי שדחפה את מירב הרפורמות הנוגעות להגירה בהולנד. גם שר האוצר וסגן ראש הממשלה גריט זאלם, מי שחתום על הרפורמה הכלכלית במדינה, הוא חבר המפלגה, המונהגת כיום על ידי מארק רוטה.
בבחירות הקודמות זכתה המפלגה ב-28 מושבים והיא צפויה לאבד 8-7 מהם בבחירות הקרובות.
ראש ממשלת הולנד, יאן פטר בלקננדה - ימשיך להחזיק בתפקידו? צילום: ג'קו דה בואאר
המפלגה הסוציאליסטית
מפלגה זו עומדת להיות המרוויחה הגדולה במערכת הבחירות. על פי ההערכה היא תהיה לשלישית בגודלה עם הישג של 25-22 מנדטים, לאחר שבפרלמנט היוצא היו לה רק תשעה מנדטים באמתחתה. חלק גדול מהקולות של המפלגה מקורם בשכבות החלשות ובבוחרים מסורתיים של הלייבור, וכן מקרב אוכלוסיית המהגרים הגדולה של הולנד המרכיבה כ-6% מכלל האוכלוסייה. יאן מאריכניסן, הוא מנהיג המפלגה שבעבר עוד אחזה בתפיסות מאואיסטיות שהתמתנו עם השנים.
רשימת פים פורטיון
המפלגה שזכתה ב-26 מושבים ב-2002 והייתה לשניה בגודלה בהולנד, נמצאת בסכנת היעלמות כליל מהנוף הפוליטי בהולנד. מייסדה, פים פורטיון, נרצח על ידי פעיל זכויות בעלי חיים ב-2002 סמוך לבחירות, והרצח הזה היה הזרז להצלחתה בבחירות דאז, אך גם בכישלונה מאז. באופן אירוני, תפיסות המפלגה הימנית הרדיקלית ביחס למהגרים הפכו לכה מקובלות בפוליטיקה ההולנדית, עד כי מבחינת הבוחר ההולנדי אין צורך בה יותר. היא צפויה לזכות בשני מנדטים לכל היותר, ירידה מהשמונה בהם זכתה ב-2003.
מפלגת החיות ומפלגות נוספות
בהולנד מצביעים הסקרים כי לראשונה בתולדות אירופה, עשויה מפלגה הדוגלת בזכויות החיות להיכנס לפרלמנט, והיא צפויה לזכות במושב אחד או שניים. מטרת המפלגה להכניס שינוי בחוקה שיבטיח כי בעלי החיים בהולנד היא חופשיים מכאב או פחד מצד בני האדם. מפלגת זכויות בע"ח, מאגדת בתוכה גם גופים רדיקליים המעוניינים לאסור את קיומם של גני החיות ולקדם צמחונות במדינה, אולם המפלגה עצמה בחרה בדרך מרכזית יותר בכדי להעביר את המסרים שלה.
במצעה מדברת המפלגה על: הפיכת החוות החקלאיות לידידותיות לבעלי החיים כגון שטחי מחיה מספקים לחיות, הפסקת סירוס בעלי החיים, שחיטה אך ורק באמצעות הרדמה ועוד. המפלגה ניסתה בעבר להיבחר לפרלמנט, אולם חסרה מספר קולות בכדי לעבור את אחוז החסימה. יש הסבורים כי האירוע בו נרצח פים פורטיין הימני-רדיקלי על ידי פעיל זכויות בעלי חיים, פגעה במפלגה בבחירות שנערכו ב-2003.
מפלגת הירוקים בעלת תפיסת העולם השמאלית, אמורה לשמור על כוחה ביחס לבחירות 2003 ולזכות בשמונה מנדטים. היא משתייכת לאופוזיציה השמאלית בהולנד ומתנגדת לרפורמות רבות של הממשלה השמרנית.
בבחירות הקרובות צפויות מספר מפלגות קטנות לזכות בהישג אלקטוראלי מסוים – D66 בעלת האידיאולוגיה המרכזית, האיחוד הנוצרי הנוטים לשמאל, מפלגת הרפורמה הפוליטית הותיקה הרוצה הדוגלת באימוץ דרך הנצרות בניהול המדינה, מפלגת החופש השמרנית, "הולנד אחת" הימנית-רדיקלית ומפלגת זכויות בעלי החיים.
מה יהיה?
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית צפויה לזכות בבחירות ועל העומד בראשה, בלקננדה, תטיל מלכת הולנד ביאטריקס, את מלאכת הרכבת הממשלה. אולם הימין השמרני בהולנד "שווה" כ-70 מנדטים והשמאל ישיג הישג קרוב לכך, מה שמבטיח השפעה רבה למפלגות קטנות במידה וייעשה ניסיון להקים ממשלה צרה.
בשל כך, התסריט הסביר, כפי שאירע בגרמניה, ייעשה ניסיון לכונן מפלגת אחדות עם מפלגת הלייבור. בסוגיות לא מעטות, מוצאות שתי המפלגות מכנה משותף, ומהנוצרים הדמוקרטים לא יידרשו ויתורים אידיאולוגיים מפליגים.
| |
|
|
|
|
