חיפוש :
  

הסנדיניסטים שבים
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 03/11/2006, 00:14
אלון לוין ויובל בוסתן

ביום ראשון ייערכו בחירות בניקרגואה לנשיאות המדינה. כפי שאירע ברוב מערכות הבחירות באמריקה הלטינית, גם הפעם ההתמודדות המרכזית תהיה בין השמרנים הפרו אמריקנים, ובין הסוציאליסטים האנטי אמריקנים.  

אוגוסטו סזאר סנדינו, גנרל מקומי, ניהל בין השנים 1933-1927 מלחמת גרילה כנגד שלטון הבובות האמריקני במדינה וכנגד חיילי המרינס האמריקנים שהוצבו בניקרגואה באותה תקופה. האמריקנים החליטו לסגת ב-1933, לא לפני שהקימו את המשמר הלאומי בניקרגואה, שהורכב מכוחות צבא ומשטרה וכוון להיות נאמן לארה"ב.

על המשמר הלאומי הופקד אנסטאסיו סומוזה גארסיה, שבדרכי תחבולה הצליח לארגן פגישה עם גנרל סנדינו, פגישה שבה נרצח סנדינו על ידי חיילי המשמר הלאומי ב-1934. בתוך שנתיים ביסס סומוזה את שליטתו בניקרגואה והפך לנשיא, תוך כדי הדחתו של חואן באטיסטה סאקאסה, הנשיא החלש ששלט במדינה, ב-6 ביוני 1936.

43 שנות שלטון של משפחת סומוזה

שנתיים לאחר שעלה לשלטון, הספיק סומוזה להפוך לדיקטטור השולט בכל אספקט שלטוני – בממשלה, בפרלמנט, בצבא, בתקשורת ובהון, באמצעות משפחתו וחבריו הקרובים, תוך שהוא נהנה מתמיכה אמריקנית, לא פחות. שלטונו של סומוזה היה אכזרי - כל מי שנחשב לאיום על שלטונו נאסר, ובידי המשפחה היו 20% מהקרקעות של ניקרגואה. בניו זכו לכהן בתפקידי מפתח במדינה ולאחר הירצחו של סומוזה ב-1956, ירש אותו בנו הבכור, לואיס.

המהפכה הקומוניסטית בקובה, שהעלתה את פידל קסטרו לשלטון בתחילת 1959, היוותה תמריץ לארגון הגרילה הקטן שפעל כנגד משטרו של סומוזה. באמצעות תמיכה אידיאולוגית, כספית וצבאית, הצליחו כוחות הגרילה, שכונו סנדיניסטים (על שמו של גנרל סנדינו), לצבור כוח רב ולאיים על שלטונו של סומוזה. בסיוע האמריקנים, הצליחה משפחת סומוזה לשמור על שלטונה עד 1979, אז עלו הסנדיניסטים לשלטון. בין לבין נפטר לואיס סומוזה ב-1967 כתוצאה מהתקף לב, ואחיו הצעיר אנסטאסיו סומוזה דיבייל, החליף אותו. ב-1980 נרצח סומוזה ג'וניור בפראגוואי על ידי מהפכנים ארגנטינים.

האירוע המכונן שלאחריו הפכה המחתרת הסנדיניסטית לכוח פוליטי וצבאי חזק בניקרגואה, היה רעידת האדמה במנגואה הבירה בשנת 1972, שגרמה לנזק עצום לעיר, שבחלקו לא שוקם מאז. 10,000 הרוגים וחצי מילון חסרי בית, הובילו לכך שמדינות רבות בעולם שלחו סיוע חירום לניקרגואה, אולם משטרו המושחת של סומוזה, לא חילק את כל הסיוע הבינלאומי בין אזרחיו, וחוסר השקט האזרחי בניקרגואה התפרץ. בתגובה לפעילות הסנדיניסטים כנגד שלטונו, הכריז סומוזה על משטר צבאי, וב-1978 כבר הייתה ניקרגואה שקועה במלחמת אזרחים בהיקף מלא.

סומוזה, אחוז היסטריה לנוכח ההצלחות של הסנדיניסטים, הורה לחייליו "להסיר את הכפפות" במלחמה ומטוסים החלו מפציצים כפרים שנחשדו בסיוע לסנדיניסטים. במהלך שנות המלחמה של הסנדיניסטים בסומוזה נהרגו רבבות בני אדם, רובם על ידי המשמר הלאומי. כל אותן שנים המשיכה ארה"ב לתמוך בדיקטטור, ולבסוף אף סייעה לו ולמשפחתו לברוח מניקרגואה למיאמי שבפלורידה.

שלטון הסנדיניסטים

מנהיג הסנדיניסטים, דניאל אורטגה, הכריז ב-1979 על הקמת ממשלה חדשה בניקרגואה. באותה שנה הייתה המדינה הרוסה לגמרי – אזרחיה סבלו מתת תזונה כרונית, החקלאות בפרט והמשק הכלכלי בכלל לא תפקדו. במשך חמש שנים שלטה ה"חונטה" הסנדיניסטית בטרם הכריזה על בחירות ב-1984, בחירות בהן ניצחה.

האמריקנים המשיכו לבחוש בניקרגואה ותמכו באופוזיציה השמרנית והליברלית לסנדיניסטים. הסנדיניסטים מצידם התקרבו מאוד לבריה"מ ולקובה, וחלמו להפוך את ניקרגואה למדינה על פי המודל הקובני-קומוניסטי. הצבא חוזק ומנה 75,000 חיילים ונהנה מטנקים וממסוקי תקיפה סובייטים. בכך, הצבא בניקרגואה היה גדול אפילו מצבאה של מכסיקו, מדינה גדולה בכמה מונים מניקרגואה. הלכה למעשה, הפכה ניקרגואה למעצמה הצבאית החזקה ביותר במרכז אמריקה.

לאחר שעלה לשלטון בארה"ב, החליט הנשיא האמריקני רונלד רייגן, לנסות ולהתמודד עם המשטר הסנדיניסטי שנתפס בעיניו כאיום קשה למדיניות האמריקנית בימי המלחמה הקרה הראשונה. הקשרים ההדוקים של ניקרגואה עם הגוש הקומוניסטי, דחפו את רייגן לנסות ולמצוא כוח נגדי. כוח שכזה, שאף כונה "קונטראס" על שום היותו כוח נגדי לסנדיניסטים, הוקם בידי האליטה הכלכלית בניקרגואה שחששה מפני הלאמת נכסים, ורייגן החל לסייע לקונטראס במשאבים ובאימונים.

בשנת 1985 הטיל רייגן אמברגו כלכלי מלא על ניקרגואה (אמברגו שהוסר על ידי יורשו, ג'ורג' בוש האב, לאחר נפילת הסנדיניסטים ב-1990). שנה לאחר מכן, יצאה לדרך תוכנית שנודעה מאוחר יותר כאיראן-קונטראס, תוכנית שנחשבת לשערורייה הפוליטית החמורה ביותר בארה"ב בשנות ה-80 ואשר במרכזה עמדה עסקת נשק עם איראן, שהייתה שקועה במלחמה עם עיראק בין השנים 1988-1980.

אנשי המודיעין האמריקנים רצו למכור לאיראנים נשק במחירים גבוהים, ולמסור את התמורה לאנשי הקונטראס. לאחר שעסקאות הנשק עם האיראנים גוועו, עבר המודיעין האמריקני באמצעות שליחו, אוליבר נורת', וללא ידיעת הממשל האמריקני, לגיוס כספים באמצעות מסחר בסמים. כשהתפוצצה הפרשה, נשפטו המעורבים, אולם רובם קודמו במהלך ממשלו של הנשיא בוש האב, שהחליף את רייגן בתפקידו.

בשנת 1990, זכתה בבחירות לנשיאות באופן מפתיע, ויולטה צ'אמורו, שהשתייכה לפני כן למחתרת הסנדיניסטית. בעלה, פדרו צ'אמורו קרדינל, היה עיתונאי בולט באופוזיציה למשטרו של סומוזה, ונרצח בשל כך בשנת 1978. צ'אמורו החליפה את בעלה בעריכת העיתון האופוזיציוני, והייתה לאחד מסמלי המאבק בדיקטטורה של סומוזה. במהלך כהונתה כנשיאת ניקרגואה, ביצעה צ'אמורו רפורמות רבות במשטר ובכלכלה בניקרגואה והעלתה את המדינה על דרך שלווה ודמוקרטית יותר.

הוגו צ'אבז - עוד מדינה לציר הלטיני? צילום: אג'נסיה ברזיל

הבחירות

מאז 1990, ניסו הסנדיניסטים לחזור לשלטון, אולם נכשלו פעם אחר פעם בכך. בבחירות הקרובות, ינסה פעם נוספת דניאל אורטגה, שהיה לנשיא בגיל 35 עת עלו הסנדיניסטים לשלטון, לנצח בבחירות. הפעם, הוא גם המועמד המוביל בסקרים.

במוקד הבחירות, לצד הדיון במצבה הכלכלי הקשה והמאבק של הכנסייה להפוך את ההפלות ללא חוקיות, יעמוד פעם נוספת עניין המעורבות החיצונית בענייניה של ניקרגואה - ארה"ב מזרימה על פי הדיווחים כספים רבים לטובתם של מועמדים פרו-אמריקנים כמונטלגרה וחארקין, ואילו ונצואלה, בריש גלי, פועלת רבות למען ניצחונו של דניאל אורטגה הסנדיניסטי.

כך למשל, הגיע מוונצואלה משלוח מוזל של נפט בהיקף של 10 מיליון חביות נפט באוקטובר 2005, כמות הנפט השווה לצריכה השנתית של כל המדינה, לידי ראש העיר של מנגואה המשתייך למפלגה הסנדיניסטית. שווי ההטבה הזו נאמד בין עשרות רבות למאות מיליונו דולרים. הוגו צ'אבז, נשיאה של ונצואלה, מאמין כי במידה וייבחר אורטגה להנהיג שוב את ניקרגואה, יזכו הוגו ובני בריתו לציר הלטיני האנטי-אמריקני, לחברה חדשה.

המועמדים

דניאל אורטגה - המועמד המוביל כיום מבין חמשת המועמדים, לפי הסקרים האחרונים שפורסמו השבוע. בחודש האחרון התחזק אורטגה בסקרים ב-8% בממוצע, והוא זוכה כעת ל-34% תמיכה. הקולות הצפים עדיין נאמדים ב- 15-10 אחוזים, כך שאורטגה עשוי לזכות בהישג נכבד יותר. החוק בניקרגואה קובע כי על הנשיא לזכות ב-40% מהקולות בכדי להפוך לנשיא בסיבוב הראשון. ניתן להפוך לנשיא גם עם 35%, וזאת בתנאי שהפער בין הזוכה ובין המועמד השני הכי חזק יעלה על 5%. לפי שעה, מוביל אורטגה באופן קבוע בפער של 12-8 אחוזים על מונטלגרה, המועמד המועדף על האמריקנים, ולכן נצחונו של אורטגה בסיבוב הראשון הוא בסבירות גבוהה ביותר.

אדוארדו מונטלגרה - יריבו העיקרי של אורטגה בבחירות האלה. מונטלגרה, שכיהן בסוף שנות ה-90 ובתחילת העשור הנוכחי כשר החוץ וכשר האוצר בניקרגואה, הוא איש עסקים בעל תפיסת עולם ליברלית-שמרנית, אותה רכש בזמן לימודיו באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. הסקרים מעניקים לו בממוצע כ-22% תמיכה.

חוזה ריזו קסטיון - מנהיג המפלגה הליברלית החוקתית, הגדולה ביותר בפרלמנט בניקרגואה, שצפויה לאבד מכוחה בבחירות הקרובות. יחד עם זאת, קסטיון, עו"ד שרכש את השכלתו בצ'ילה ובבריטניה, הוא נואם מוכשר שנוהג לרתק קהל רב בעצרות הבחירות שלו. ביום ראשון ה-29 באוקטובר, ערך קסטיון את העצרת המסכמת של הקמפיין שלו, אליה הגיעו למעלה מרבע מיליון בני אדם בגשם שוטף! כיום זוכה קסטיון ב-20% תמיכה בסקרים, אולם הוא עשוי להיות הפתעת הבחירות ולזכות למספר רב יותר של קולות, ובכך להפוך למועמד השני שיעפיל לסיבוב השני, אם וכאשר.

אדמונדו חארקין - לשעבר שגריר במכסיקו ובספרד בזמן שלטון הסנדיניסטים, אשר פרש מאז מהמפלגה ואימץ דעות שמרניות יותר. חארקין נשוי לקלאודיה לוסיה צ'אמורו, בתה של ויולטה צ'אמורו, שכיהנה בין השנים 1996-1990 כנשיאת ניקרגואה. הוא זוכה ל-11% תמיכה בממוצע בסקרים.

אידן פסטורה - אחד המנהיגים האגדיים של המחתרת נגד סומוזה שפעלה בדרום ניקרגואה. הארגון שלו כונה לעתים סנדיניסטי, אולם הוא פעל בנפרד מהמחתרת הסנדיניסטית המוכרת. על אף עברו המהפכני של פסטורה, הציבור בניקרגואה לא מתרגש מהמועמדות שלו, ובסקרים הוא מקבל רסיסי אחוזים בלבד.

דניאל אורטגה נמצא אם כן, בעמדה הטובה ביותר לזכות בבחירות בסיבוב הראשון. במידה ולא יזכה בהיקף התמיכה לו הוא מקווה על סמך הסקרים, יתמודד בסיבוב השני עם מונטלגרה או קסטיון שצפויים לזכות ברוב הקולות ש"יתפנו" לאחר נשירת שלושת המועמדים החלשים. בסיטואציה שכזו, יתקשה אורטגה לזכות בסיבוב השני ומסיבה זו – הוא מרכז את עיקר ההסברה בימים האחרונים בניסיון להשיג הכרעה כבר בסיבוב הראשון.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך