חיפוש :
  

הדילמה הסרבית
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 19/01/2007, 05:00
אלון לוין ויובל בוסתן

ביום ראשון, יילכו 6.6 מיליון בעלי זכות בחירה לקלפיות בסרביה, בכדי להכריע על גורלה הפוליטי של מדינתם לשנים הקרובות. סרביה, שספגה מפלות רבות בשנים האחרונות, עומדת בפני הכרעה קשה – האם לפנות מערבה ולוותר על קוסובו, או לפנות לכיוון הלאומני ולהסתכן בסיבוב קרבות חדש.  

ראטקו מלאדיץ' וראדובאן קראז'יץ' הם מבין ששת הסרבים הנחשדים בביצוע פשעי מלחמה, אשר סרביה נדרשת להסגירם. ממשלת סרביה טוענת כי אינה יודעת את מיקומם של אלה שנטלו חלק בביצוע זוועות בזמן המלחמות שהתרחשו בשטחי יוגוסלביה לשעבר, לאורך שנות ה-90. בשל כך, נמצאת סרביה בקיפאון מדיני בכל הנוגע לקשריה עם המערב, שכן האיחוד האירופי מתנה את המשך המגעים לצירופה העתידי של סרביה בכך שתסגיר את הששה.

לאחר הדחתו של סלובודן מילוסביץ' בשנת 2000, מי שעתיד למצוא את מותו בתא המעצר שלו בהאג, נראה היה כי סרביה מעוניינת להותיר את עברה מאחוריה. הכלכלה החלה לשגשג, רפורמות ליברליות נעשו באופי משטרה שהפך לדמוקרטי, והעתיד נראה ורוד עבור מיליוני הסרבים שחיו בעוני קשה בימיו של מילוסביץ'.

בחודש מאי האחרון, נדרש ראש ממשלת סרביה, ויצ'סלב קוסטוניצה, להסגיר לידי בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג את מלאדיץ', אך הוא לא עשה זאת. בשל כך, התרחקה סרביה מהצטרפות לאיחוד האירופי. בחודש יוני נערך משאל עם על עתיד מונטנגרו ובסופו הוחלט כי המדינה הקטנה תהפוך לעצמאית. אירוע זה היווה מכה כואבת לסרבים – לא זו בלבד שמדינתם קטנה, הרי שיציאתה לעצמאות של מונטנגרו הותירה את סרביה גם ללא מוצא לים.

לכל אורך 2006 הצהירו האמריקנים והאירופים על חזונם - לראות את קוסובו יוצאת אף היא לעצמאות. קוסובו, בעיני הסרבים, היא ערש התרבות הסרבית. "ויתור עליה כמוהו כויתור על ירושלים" התבטא בעבר אחד ממנהיגי הימין הסרבים. האמונה הזו אף עוגנה בחוקה הסרבית החדשה שאושררה באוקטובר ובה כונתה קוסובו חלק בלתי אינטגרלי מסרביה, ופוליטיקאים בכירים אך הביעו את עמדתם כי לא יהססו לנקוט בכל האמצעים בכדי למנוע את הפיכת קוסובו למדינה חדשה.

התוכנית המקורית של מנהיגי המערב דיברה על כך שקוסובו תצא לעצמאות בסוף 2006, אולם בשל הבחירות בסרביה שתערכנה ביום ראשון הקרוב החליטו מנהיגי המערב להשהות את ההחלטה בכדי שלא תחזק את הגורמים הלאומניים בסרביה.

רוסיה מתנגדת לעצמאות

מאחורי מחנה הימין הסרבי, המתנגד לפשרות בקוסובו, עומדת כיום רוסיה, הרואה בסרבים בני ברית קרובים. הרוסים כואבים עדיין מהסיבוב הקודם, אז היו חלשים מכדי להתייצב לצד הסרבים. בשנת 1999 הופצצה סרביה על ידי כוחות נאט"ו שהצליחו לגרש את הכוחות הסרבים מקוסובו ולהשליט מנדט של האו"ם בחבל המריבה. נאט"ו הפציצו את בלגרד בשל מה שהוגדר כ"טיהור אתני" - גירושם של האלבנים המוסלמים מקוסובו. האלבנים שבו לבסוף לחבל הארץ והסרבים החלו להימלט ממנו. כיום, מהווה האוכלוסייה האלבנית רוב מוחץ של כ-90% בקוסובו.

כיום, רוסיה היא מעצמה עולה, אחת המדינות החזקות בעולם ודעתה נשמעת יותר ויותר בעניינים בינלאומיים. הרוסים כבר אמרו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי יתנגדו באופן פעיל לכל ניסיון להפוך את קוסובו לעצמאית, הן באמצעות זכות הוטו במועצת הביטחון על החלטה שכזו והן באמצעות סיוע לסרבים במידת הצורך.

חמישה ימים לאחר קיום הבחירות, ייערך סבב שיחות בווינה, בהשתתפות נציגים מארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי, על עתיד החבל. האירופים והאמריקנים מצפים להמלצות ועדת הבדיקה המיוחדת שתוצגנה לכל המאוחר באפריל, בכדי לגבש תוכנית עדכנית, אולם הם בוחנים קודם כל את התקדמות המשא ומתן בין הסרבים לאלבנים עצמם. עמדת ממשלת קוסטוניצה, היא שקוסובו תוכל להפוך לאוטונומיה אלבנית בתוך סרביה, וזאת לאחר שיובטחו הזכויות של המיעוט הסרבי בחבל, הסובל מזה תקופה אורכה מהטרדות מצד לאומנים אלבנים.

האלבנים מצדם, רוצים בעצמאות מלאה, ויש ביניהם המדברים על הצטרפות ל"אלבניה הגדולה" - תוכנית הכוללת סיפוח איזורים נוספים בבלקן בהם חיה אוכלוסייה אלבנית. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, הציג את העמדה הרשמית הרוסית באומרו כי "מוסקבה תסכים לכל החלטה שתהיה מקובלת על בלגרד ותושג בהסכמה עם האלבנים".

נשיא רוסיה פוטין, אמר בעבר כי עצמאות קוסובו תיצור תקדים לגבי חבלים אחרים – אבחזיה ודרום אוסטיה בגיאורגיה, טרנסניסטריה במולדביה ונגרונו קראבך באזרביג'אן, אשר בכולם אינטרס רוסי מובהק לעצמאות.

נושאים נוספים

הפרלמנט הסרבי מונה 250 חברים, וכדי להיכנס אליו יש לעמוד באחד משני תנאים – לעבור את אחוז החסימה, שנקבע על 5%, או להיות מפלגה המייצגת מיעוטים על פי הגדרת חוקי הבחירות. במקרה כזה, 0.4% מהקולות המהווים מנדט אחד.

מערכת הבחירות בסרביה ארכה כחודשיים, ובמהלכה דנו לא מעט בנושאים פנימיים - מלחמה בשחיתות, העלאת רמת החיים ושיפור המערכת הסוציאלית במדינה עלו לדיון. מפלגות המרכז והשמאל עסקו ברצונם להצטרף לאיחוד האירופי, ולעתים נסב הדיון סביב "המחיר" אותו מוכנה סרביה לשלם בכדי להצטרף לאיחוד. הימין הדגיש את נושא קוסובו, את המלחמה בשחיתות וטען כי הוא יאות לתמוך בהצטרפות לאיחוד האירופי, אך רק בכפוף לקיום שורה של תנאים.

המפלגות

המפלגה הרדיקלית – מפלגה זו מייצגת את המחנה הלאומני של סרביה, המתנגד לעצמאות קוסובו ורואה בפושעי המלחמה גיבורים לאומיים. המפלגה גם נחשבת לפרו-רוסית וליורו-סקפטית, קרי - כזו המתנגדת לאיחוד האירופי במבנהו הנוכחי, ואף הצהירה כי תסכים לתמוך בכניסה לאיחוד האירופי רק לאחר שימולאו מספר תנאים שבין היתר יגנו על זהותה הלאומית של סרביה.

בפרלמנט היוצא, או כפי שהוא מכונה "האסיפה הלאומית", הייתה המפלגה הרדיקלית לגדולה מבין המפלגות, ולה 82 חברים, המהווים כשליש מסך המושבים. כיום, הסקרים מעניקים למפלגה 30-26 אחוזים, אך נראה כי היא צפויה להכות את התחזיות ולפחות לשמור על כוחה בפרלמנט. באיחוד האירופי חוששים מפני התחזקות המפלגה, בעיקר לנוכח תוכניות העצמאות של קוסובו, מאחר והם סבורים כי אנשי המפלגה הרדיקלית מלבים את האווירה כנגד מהלך העצמאות ועשויים לדרדר את המצב הביטחוני והפוליטי באזור, בכדי למנוע מהלך שכזה.

המפלגה הרדיקלית היא הסיבה העיקרית לכך שהאמריקנים והאירופים החליטו לדחות את ההחלטה על קוסובו בכדי לא לספק לה "תחמושת" פוליטית. בכירים באיחוד אמרו לא אחת כי הישג אלקטוראלי גדול של הרדיקלים יפחית את סיכוייה של סרביה באופן משמעותי להצטרף בשנים הקרובות לאיחוד.

בראש המפלגה עומד ד"ר למשפטים בשם ויצ'סלב ססלז', הכלוא מאז 2003 בהאג באשמת ביצוע פשעי מלחמה בשנות ה-90 כנגד הבוסנים. ססלז', חבר בממשלתו של מילוסביץ' וחבר קרוב של הלאומן הרוסי ז'ירינובסקי ושל הרודן העיראקי לשעבר, סדאם חוסיין, שהוצא להורג בסוף השנה שעברה, הוגדר בעבר ע"י מילוסביץ' כמגלם את "הפרסוניפיקציה של האלימות והפרימיטיביות". מאחר והוא כלוא, מי שעומד בראש המפלגה בפועל הוא טומיסלב ניקוליץ', שהואשם בעבר על ידי גורמים בסרביה כי חיסל אזרחים בוסנים במהלך המלחמה.

המפלגה הדמוקרטית – המפלגה שבראשה עומד בוריס טאדיץ', היא המתחרה העיקרית של המפלגה הרדיקלית, והיא אף מובילה בסקרים כיום, החוזים לה כ-30% מהקולות. טאדיץ' נחשב לפופולארי ביותר בעם, הודות לתקופת הנשיאות שלו, שבה פעל רבות לטיפול בבעיותיהם של האזרחים העניים בסרביה. במערב הוא נחשב למועמד המועדף הודות לדעותיו היוניות והפרו-אירופיות. בפרלמנט היוצא היו למפלגה 37 מנדטים בלבד, אולם היא נתמכת על ידי מיעוטים רבים בסרביה כגון הקרואטים והסלובקים.

המפלגה הדמוקרטית הסרבית – המפלגה המונהגת על ידי ראש הממשלה הנוכחי, ויצ'סלב קוסטוניצה, מהווה את הכוח הפוליטי הנמצא במרכז הפוליטי עם נטייה שמרנית, ועל כן נחשבת לעמוד השדרה בכל קואליציה עתידית שתקום, בעיקר לנוכח העובדה כי הסיכויים שהמפלגה הרדיקלית והמפלגה הדמוקרטית בראשות טאדיץ' תשבנה יחדיו באותה קואליציה - אפסיים.

על אף שהתחרה במילוסביץ' על תפקיד הנשיאות, ואף החליפו בתפקיד, התנגד קוסטוניצה להסגרתו של מילוסביץ' לבית הדין הבינלאומי. בפרלמנט היוצא היו למפלגה הדמוקרטית הסרבית 53 מנדטים, והיא אמורה לשמר את כוחה בפרלמנט.

לצד נהירת הקולות לכיוונן של שלושת המפלגות הגדולות, ישנן שלוש מפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה, שכניסתן תתברר רק בספירה הסופית של הקולות. אלו הן המפלגה הסוציאליסטית, מפלגתו של הרודן שמת בשנה שעברה סלובודן מילוסביץ', המפלגה הליברל-דמוקרטית של סרביה וכן ה-G17, קבוצה של 17 אנשי מקצוע – כלכלנים, היסטוריונים ואנשי מדע המדינה - הדוגלים בתפיסת עולם ליברלית-שמרנית.

מה יהיה?

מקומו של קוסטוניצה, שהצליח להנהיג בקדנציה האחרונה ממשלת מיעוט ושרד, ככל הנראה מובטח בכל קואליציה עתידית. לקראת הבחירות הקרובות, סירב קוסטוניצה לומר כי לא יקים קואליציה עם המפלגה הרדיקלית בשום אופן, ובכך הוא שומר לעצמו אופציות פתוחות.

לנוכח ההחלטות הנדרשות מסרביה לקראת האתגרים הקרובים וביניהם שאלת קוסובו והשאלה האם רוצה סרביה להדק את קשריה עם האיחוד האירופי או עם רוסיה, לזהות המפלגה שייבחר לעצמו קוסטוניצה ליטול חלק בקואליציה, יהיה משקל מכריע.

יחד עם זאת, קוסטוניצה לא יוכל לעצור את התדרדרות הביטחון הקיבוצי בשטחי יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובקוסובו, ורק פתרון שיפיס את דעתו של הימין הסרבי באשר לקוסובו, יוכל להשקיט את המתיחות באזור. במידה ויכשל, האזור עלול להתדרדר למלחמה נוספת.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך