|
בחירות בסלובקיה
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 16/06/2006, 16:49
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
ביום שבת ה-17 ביוני ילכו אזרחי סלובקיה לקלפיות, כשהדילמה המרכזית היא המדיניות הכלכלית השמרנית שמנהיג רה"מ, מול החלופה הסוציאל-דמוקרטית העולה מן האופוזיציה. המאבק מסתמן כצמוד, עם יתרון קל לרה"מ.
סלובקיה, לשעבר חלק מצ'כוסלובקיה ומהראשון בינואר 1993 רפובליקה עצמאית, עומדת לבחור פרלמנט חדש ב-17 ביוני.
סלובקיה היא אחת מעשר המדינות שצורפו לאיחוד האירופי ב-2004, ומראה פוטנציאל כלכלי לא מבוטל שחלקו כבר מומש. על הפרק בבחירות הקרובות תעמוד בעיקר הכלכלה הסלובקית- משק שעבר ליברליזציה משמעותית שהביאה לצמיחה כלכלית יפה, אך העלה חששות ותהיות בקרב סוציאליסטים וסוציאל דמוקרטים באשר לרפורמות.
הבחירות תוכננות בתחילה להתקיים רק בספטמבר, אולם פרישתה של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית מהקואליציה חייבה את הקדמת מועד הבחירות.
המועמדים
מועמד הימין השמרני במערכת הבחירות הוא מיקולאש זורינדה בן ה-51, ראש ממשלת סלובקיה הנוכחי העומד בראש קואליציית מפלגות שמרניות וליברליות, ואשר נחשב לאחראי הראשי למדיניות הכלכלית הפתוחה של סלובקיה בשנים האחרונות, מדיניות שהביאה לצמיחה של 5.5% ב-2005 וירידה משמעותית באבטלה בשלוש השנים האחרונות (מ-15% ל-11.4%).
מדיניותו של זורינדה מתבססת על שני "מנועים" עיקריים:
מס אחיד- ממשלתו של זורינדה הנהיגה מס אחיד בגובה של 19% שעודד חזרה לשוק העבודה והפחית את העלמות המס במדינה, בד בבד עם עידוד השקעות זרות.
כסף זר- אחד מבסיסי המחלוקת הפוליטית בסלובקיה היא המעורבות הזרה בכלכלת המדינה. כיום המערכת הבנקאית היא כמעט לגמרי בידיים זרות, מפעלים ממשלתיים רבים הופרטו (ביניהם כאלה שנמכרו למשקיעים זרים) ואנשי השמאל בסלובקיה חוששים שמהלכים אלה מיטיבים רק עם שכבת ההון במדינה ופוגעים בשכבות החלשות.
אולם, ההשקעות הזרות הביאו לפיתוח תעשיית הרכב בסלובקיה הנחשבת לענף הייצוא מספר אחד במדינה- 26% מכלל הייצוא בשנת 2005 היה של מכוניות שהורכבו בסלובקיה. לאחרונה נמסר כי מפעל פז'ו-סיטרואן שהוקם בסלובקיה החל לייצר את דגמי 2007 של החברה. היעד הוא להגיע לייצור של 300,000 מכוניות בשנה במפעל זה ב-2009-2008 וגם יצרנים אחרים בונים מפעלי הרכבה בסלובקיה בזכות הליברליזציה במשק והמס הנמוך המונהג במדינה.
מקור נוסף וחשוב של הון זר הוא האיחוד האירופי. בשנים 2013-2007 תקבל סלובקיה למעלה משני מיליארד דולר בשנה בממוצע בכדי להתאים את כלכלתה לדרישות האיחוד. הסלובקים רוצים להנהיג את היורו כמטבע הרשמי בשנת 2009, ולשם כך עליהם לבצע התאמות בנוגע לריבית ולגירעון התקציבי. החשש בקרב רבים בקהיליית העסקים הוא שבמידה ותונהג ממשלת שמאל במדינה, היא תפעל להגדיל את הגירעון ובכך תחבל במאמצים של הממשלה הסלובקית לעמוד ביעדי האיחוד.
המועמד הבולט בשמאל הוא רוברט פיקו מנהיג מפלגת השמאל סמֵר, הצעיר בעשר שנים מרוה"מ. מפלגה זו צפויה לגרוף 29% ולהיות למפלגה הגדולה בפרלמנט. (זורינדה עומד בראש קואליציה של מפלגות שיחדיו צפויות לזכות ב-35%-33% מהקולות). מפלגת סמֵר היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית הרוצה לשנות את המדיניות הקפיטליסטית הקיימת כיום בסלובקיה באמצעות הנהגת מס פרוגרסיבי שייטיב עם השכבות החלשות ו"יחמיר" עם השכבה העשירה בסלובקיה, מלחמה בהפרטה ובמעורבות הזרה בכלכלה הסלובקית, ושיפור המערכת הסוציאלית במדינה.
ראש ממשלת סלובקיה, מיקולאש זורינדה - שוב ינצח? (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)
המפלגות
סלובקיה הדמוקרטית והאיחוד הנוצרי- שתי תנועות שמרניות שבראשן עומד רוה"מ זורינדה. מפלגה זו צפויה להיות העוגן בקואליציית מרכז-ימין לאחר הבחירות.
המפלגה הליברלית - אנו (ANO, כן בסלובקית) - היא המפלגה הליברלית בסלובקיה ובראשה עומד פאבל רוסקו, שר האוצר לשעבר ואיל תקשורת שבבעלותו תחנת הטלוויזיה המסחרית הגדולה במדינה. המפלגה צפוייה לחבור לקואליציה בראשות זורינדה.
סמֵר - המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשותו של רוברט פיקו, צפויה להיות הגדולה בפרלמנט ובשל גודלה עשויה למצוא עצמה בקואליציה. במידה ולא, תנהיג אופוזיציה לוחמנית בנושאי כלכלה וחברה במדינה.
מפלגת המיעוט ההונגרי- קרוב ל-11% מהאוכלוסייה הסלובקית הם הונגרים-אתניים, משמע - ששפתם הראשונה היא הונגרית והם בעלי זיקה לתרבות ההונגרית. אוכלוסייה זו עמדה במרכז שערורייה בזמן הבחירות בהונגריה - חוק שניסו מפלגות הימין להעביר בפרלמנט ההונגרי, דרש לאפשר להונגרים החיים מחוץ למדינה (סלובקיה היא הריכוז הגדול ביותר של הונגרים אחרי רומניה) להצביע בבחירות, דבר שהעלה חשש בקרב מקבלי ההחלטות בסלובקיה בנוגע לשאלת הנאמנות הכפולה.
המוזר הוא שבבחירות אלה יורשו סלובקים החיים בחו"ל ליטול חלק בבחירות. שיטה זו כבר נוסתה אגב בבחירות באיטליה, שם החוק שקודם בידי סילביו ברלוסקוני בכדי לאפשר לאיטלקים החיים בחו"ל ליטול חלק בבחירות התפוצץ בפרצופו, עת היו אלה הבוחרים ה"זרים" שהכריעו את גורל המירוץ הצמוד לטובת יריבו של ברלוסקוני, רומנו פרודי.
שאלת הפזורה בכל מדינה הופכת להיות משמעותית לנוכח משבר הזהות העובר על כלל עמי אירופה מאז הקמת האיחוד האירופי ולנוכח ההגירה מהעולם השלישי וההגירה הפנימית בתוך האיחוד. האזרחים הותיקים בכל מדינה חשים איום על תרבותם המקורית וחוששים שגורלם יוכרע בידי זרים. לשם כך רבים הם הרוצים לאפשר זכות הצבעה על בסיס זהות אתנית גם למי שאינו חי במדינת האם, בכדי להגדיל את אחוז ההשתתפות של קבוצת הרוב במדינה.
כמובן שמדובר בעניין דו כיווני כפי שראינו בהתייחסות הסלובקית לשאלת שילוב המיעוט ההונגרי בבחירות בהונגריה (אגב, גם בישראל עלו בעבר הצעות לשתף ישראלים יורדים בבחירות בכדי להפחית מהשפעת המיעוט הערבי על הפוליטיקה בישראל, אך הצעות אלה נפלו).
נוסף למפלגות אלה צפויות עוד 4-3 מפלגות להצטרף לפרלמנט, ביניהן המפלגה הקומוניסטית והנוצרים הדמוקרטיים (70% מאוכלוסיית סלובקיה הם קתולים).
כדאי לשים לב גם לימין הלאומני בסלובקיה- בעבר השתייכה מפלגת SNS הלאומנית לפרלמנט הסלובקי, כשנהנתה מ-10-5 אחוזי תמיכה לאורך שנות ה-90, אולם היא לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה הגבוה, 5%, בבחירות 2002 וזכתה ב-3.3% בלבד.
בחירות אלה הן הבחירות הראשונות לפרלמנט מאז צירוף סלובקיה לאיחוד האירופי ולאור הביקורת הקיימת בסלובקיה לגבי אלמנטים הנגזרים מהשילוב באיחוד, דוגמת טשטוש הזהות הלאומית, ייתכןשזו תהווה מנוף לצמיחת מפלגות לאומניות.
מה יהיה?
אחוז ההצבעה בבחירות הקודמות בסלובקיה עמד על 70%, בהשוואה ל-84% בבחירות 1998. בצ'כיה השכנה, בה נערכו בחירות בתחילת החודש, נרשמה עלייה באחוז ההצבעה בהשוואה ל-2002, יהיה מעניין לראות האם גם הסלובקים יפגינו נוכחות גבוהה יותר בבחירות הקרובות.
במרכז הבחירות בסלובקיה עומדת למבחן התוכנית הכלכלית של ראש הממשלה המכהן זורינדה. תוכנית זו הביאה להצלחה בתחום הכלכלי וזיכתה את ראש הממשלה בתשואות מכיוונם של מומחי כלכלה בכל העולם. אך כרגיל במקרים אלה היא יצרה ביקורת על כך שלא כל האזרחים הנהנים מהצמיחה הזו אלא רק הקרובים לצלחת.
הצירוף לאיחוד והשלכותיו על הפוליטיקה הארצית שיועמדו למבחן בפעם הראשונה, עשויים לאפשר לגורמים קיצוניים בשמאל ובימין הסלובקי להתחזק. התחזית היא ניצחון של מפלגת השמאל סמֵר אשר תתקשה להרכיב קואליציה. במצב כזה יטיל נשיא סלובקיה גספרוביץ' את מטלת הרכבת הקואליציה על זורינדה שינסה להתבסס על הנוצרים, הליברליים ואולי גם על המיעוט ההונגרי.
| |
|
|
|
|
