|
האם שבדיה הולכת ימינה?
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים בחירות מסביב לעולם
פורסם : 15/09/2006, 00:03
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
ביום ראשון תערכנה בחירות בשבדיה, אשר צפויות להיות צמודות ביותר. גוש המרכז-ימין, המהווה אופוזיציה כמעט נצחית במדינה, ינסה לגבור על את הסוציאל-דמוקרטים, מתוך מטרה להפוך את הכלכלה השבדית לשמרנית יותר.
ביום ראשון, ה-17 בספטמבר, ילכו אזרחי שבדיה אל הקלפיות בבחירות בהן תעמוד לבחירה שאלת זהותה הסוציאל-דמוקרטית של שבדיה. המדינה, שנוהלה במשך 65 מתוך 74 השנים האחרונות על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, עשויה להעביר את רסן השלטון לידי קואליציה של מפלגות מהמרכז והימין המבקשות לבצע רפורמות מקיפות בשוק העבודה השבדי בפרט ובמערכת הסוציאלית בכלל.
בדברי ימיה של הפוליטיקה השבדית זכורות שתי מערכות בחירות צמודות ביותר - בשנת 1973 ניצחו הסוציאל-דמוקרטים בפער מזערי של כ-3,500 קולות, בעוד המפלגות הלא-סוציאליסטיות ניצחו בפער גדול במעט – 8,500 קולות, במערכת הבחירות שנערכה שש שנים לאחר מכן, ב-1979.
בעיית האבטלה
השאלה הגדולה הטורדת את מוחם של השבדים, אזרחים כמומחים, היא מהו שיעור המובטלים במדינה הסקנדינבית הזו. על אף העובדה ששבדיה היא אחת המדינות הפתוחות והשקופות בעולם, רבים סבורים כי הממשלה משחקת עם הנתונים, ולראייה - קיימים פערים רבים בנתונים.
הפער נובע מהשיטה הסוציאלית של שבדיה - לפי נתוני הממשלה, במחצית הראשונה של 2006, עמד שיעור המובטלים על 5.7% לערך - מספר סביר בהחלט המהווה מקור לקנאה בקרב רוב כלכלות אירופה. אולם מספר האנשים בגיל העבודה שאינם עובדים הוא גדול ביותר.
למעשה, כ-4.5 מיליון בני אדם, מחצית מ-9 מיליון האזרחים בשבדיה, נמצאים בגיל העבודה. 547,000 מהם כבר יצאו לפנסיה מוקדמת (מתחת לגיל 65), 12,000 מהם "תלו א הנעליים" לפני יום ההולדת ה-24 שלהם(!). לנתון מדהים זה ניתן להוסיף רבבות שבדים הנמצאים בחופשת מחלה (או חופשת לידה) ארוכה, היכולה להיגרר לעיתים למשך שנים.
הכללת חלק מהפנסיונרים המוקדמים בנתוני האבטלה עשוי להקפיץ את שיעור המובטלים פי 4 עד פי 5. האופוזיציה הימנית מציגה נתון מעניין נוסף - 2.7% מכלל המועסקים במשק השבדי לא נכללים בחישוב האבטלה כי הם נמצאים בהכשרה מקצועית כלשהי. כלכלנים מומחים, המכירים את כל הנתונים שהוצגו, נוהגים לאמוד את היקף האבטלה האמיתי בשבדיה ב-15% לערך, כמעט פי שלושה מהאומדן הרשמי.
ראש ממשלת שבדיה, גוראןפרסון. צילום: מרטין אולסון
התסכול
רוב אוכלוסיית שבדיה מאמינה בשיטה הסוציאל דמוקרטית. רטוריקה המצליחה בארה"ב, בריטניה ואף ישראל, הקוראת לצמצום המגזר הציבורי, להפחתת מסים ולפגיעה בארגוני העובדים נדונה לכישלון פוליטי בשבדיה, ואינה מאומצת על ידי המפלגות הליברליות והשמרניות. אולם השבדים, אומה המקדשת את ערך השוויון לצד ערך ההגינות, סבורים כי ייתכן ובמספר תחומים השיטה הסוציאל דמוקרטית הגזימה.
האובזרבר הבריטי ציטט השבוע אזרח שבדי, בן למעמד הבינוני, כאומר: "נמאס לנו לממן את עצלנותם של אחרים. תמיד תמכתי בסוציאל דמוקרטים אבל כיום ניתן לכנותה מפלגת המובטלים" אמר. "עדיף להיות פושע בשבדיה מאשר קשיש שומר חוק. האסירים מקבלים תא נפרד עם כל הנוחיות האפשרית, וכשהם מטיילים בחצר הם זוכים לליווי. את זה הקשישים אצלנו לא תמיד מקבלים..." סיים בעוקצנות.
כיום, כמעט 80% מהעובדים השבדים מאוגדים בארגונים מקצועיים. ארגונים אלה אוחזים בעוצמה רבה ומסכלים בקלות כל ניסיון לפגוע בתנאי העובדים. הרפורמה המרכזית המוצעת על ידי הימין השבדי, היא קיצוץ בדמי האבטלה באופן שיעודד את הצעירים השבדים לחפש עבודה. מפלגות הימין מבינות כי ניסיונות עמוקים יותר לשנות את המשק השבדי בשלב הזה, יפחיתו את סיכוייהן להגיע לשלטון, ועל כן שאר הרפורמות הנוגעות לריווח שוק העבודה השבדי, הן לא יותר מאשר גרסה מתונה ביותר להצעת החוק שהוציאה לא מזמן מאות אלפי צרפתים לרחובות.
מפלגת השלטון הסוציאל דמוקרטית, המתעקשת על הנתונים הרשמיים באשר להיקף האבטלה, מתהדרת בנתונים מקרו-כלכליים מרשימים אחרים המציגים את הכלכלה השבדית ככזו המצליחה היטב, בוודאי בהשוואה לכלכלת האיחוד המקרטעת - ברבע השני של 2006, צמחה הכלכלה השבדית בקצב של 5.6% - שיא של 6 שנים, החוב הציבורי נמוך יחסית ועומד על רמה של מחצית מהתוצר, הרחק מאיטליה (108%), בלגיה (94%) ומגרמניה וצרפת (67%). קיצוץ בהוצאות הממשלה בצד העלאת מסים הביא לעודף תקציבי גבוה ולאינפלציה אפסית בשיעור של חצי אחוז.
המפלגות
ככלל, הפוליטיקה השבדית היא דו גושית - מהצד השמאלי של המפה הפוליטית מאכלסות את הפרלמנט שלוש מפלגות המשתייכות לקואליציה "אדומה-ירוקה". סוג כזה של קואליציה נפוץ יחסית במערב אירופה והוא מכונה כך על שום הברית בין הסוציאליסטים והסוציאל דמוקרטים ובין הירוקים. מצדה הימני של המפה הפוליטית ישנן ארבע מפלגות המאוגדות בברית והן מייצגות תפיסה שמרנית וליברלית, לצד תפיסה מרכזית.
המפלגה הסוציאל דמוקרטית - המפלגה הגדולה בשבדיה, השולטת במדינה באופן כמעט רצוף ב-71 השנים האחרונות, אוחזת כיום ב-41.2% מהפרלמנט. ראש הממשלה השבדי מאז 1996, גוראן פרסון, חבר במפלגה זו, אשר צפויה להיחלש בכ-5% בבחירות הקרובות.
מפלגת השמאל - כך מכונה המפלגה הסוציאליסטית אשר זכתה בבחירות האחרונות ב-8.6% מהמושבים. בדרך כלל קרובה בתפיסה שלה למפלגה הסוציאל דמוקרטית ואף חברה לקואליציה שלה, אולם חבריה מביעים לעיתים ביקורת על מדיניות הרווחה של הממשלה, בעיניים סוציאליסטיות כמובן. בבחירות הקרובות היא צפויה להיחלש ולזכות ב-5% מהקולות, לא הרחק מאחוז החסימה העומד על 4%, מה שאומר שקיימת אפשרות שהיא תמצא את עצמה בחוץ.
הירוקים - מפלגת איכות הסביבה השבדית, זכתה ל4.8% מהמנדטים בבחירות הקודמות. נטייתה הפוליטית הטבעית היא לקואליציית שמאל, אולם היא עשויה, במידה ותוצאות הבחירות תהיינה צמודות, לחבור דווקא לקואליציה עם המרכז. בבחירות הקרובות היא צפויה להשיג מספר מושבים דומה לזה של מפלגת השמאל.
המפלגה המתונה (Moderate) - המפלגה הליברלית-שמרנית היא מפלגת האופוזיציה הגדולה בשבדיה, המאיימת כיום על ההגמוניה הסוציאל דמוקרטית. בראשה עומד פרדריק ריינפלדט, אשר עשוי להיות ראש הממשלה הבא של שבדיה. בבחירות הקודמות זכתה המפלגה ב-15.7% מהמושבים, והיא צפויה להכפיל את כוחה בפרלמנט. במצב כזה, היא תוביל את גוש הימין ותוכל להקים את הקואליציה הבאה.
המפלגה הליברלית - על אף שמה, התפיסה הכלכלית של המפלגה מוגדרת לעיתים כסוציאל-ליברלית, מעין שעטנז המנסה לשכלל את הגוון הסוציאל דמוקרטי של המשק השבדי בצורה מתונה יותר מהליברלים-שמרנים התומכים בהפרטה ובקיצוץ במגזר הציבורי. בבחירות האחרונות זכתה המפלגה ב-13.7% מהמנדטים והיא צפויה לזכות בכ-10% מהקולות בבחירות הקרובות.
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית - המפלגה שזכתה בבחירות האחרונות ב-9.5% מהקולות, נחלשה מעט בסקרים וכרגע היא מתנדנדת על 7-5 אחוזי תמיכה בלבד. המפלגה תומכת נלהבת בהפחתת מסים ומעוניינת בשיפור תנאי הקשישים בשבדיה, כמו גם בליברליזציה בתחום החינוך, באופן שיאפשר להורים לבחור את המעון או את גן הילדים אליו ישלחו את ילדיהם.
מפלגת המרכז - המפלגה קיימת מאז 1913 ובעבר נחשבה למפלגה גדולה ולבת ברית חשובה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בשנים האחרונות היא שינתה אסטרטגיה והתקרבה לגופי המרכז והימין בשבדיה, על אף העובדה כי האידיאולוגיה שלה נותרה שמאלנית בבסיסה. המפלגה תומכת במדיניות ההגירה השבדית ואף קוראת להרחבתה. גרעין הבוחרים של המפלגה מגיע מהאזורים החקלאיים של שבדיה, וייתכן שזו הסיבה לתמיכתה בהבאת פועלים מחוץ למדינה. בבחירות האחרונות זכתה המפלגה ב-6.3% מהקולות, והיא צפויה לשמור על כוחה פחות או יותר.
ראש המפלגה המתונה, פרדריק ריינפלדט - ראש הממשלה הבא? צילום: מפלגתי
מתמרכזים
יחסי הכוחות השקולים בפוליטיקה השבדית הם הד למגמה עולמית של "התמרכזות" פוליטית, שבאה לידי ביטוי במספר רב של מערכות בחירות בשנה האחרונה, דוגמת איטליה ומכסיקו. ארבע מפלגות מתוך השבע המובילות קרובות מדי לסף החסימה, ואחת מהן עשויה להישאר מחוץ לפרלמנט - אירוע שעשוי לטרוף את כל הקלפים ולהעניק ניצחון לאחד הגושים.
הסקרים מצביעים על יתרון קל לטובת גוש הימין, עדיין בטווח טעות מדגמית, אולם לזכותו של הגוש עומדת העובדה כי ארבע המפלגות המרכיבות אותו מחויבות לקואליציית מרכז-ימין, בעוד תמיכתה של מפלגת הירוקים בגוש השמאל מסויגת יחסית.
אפשרות מעניינת אחרת מבחינה פוליטית, תהיה הצלחתה של "רשימת יוני", מפלגה המכונה כך משום שקמה סמוך לבחירות לפרלמנט האירופי ביוני 2004 בו זכתה בהישג מרשים של 14% מהקולות ושלושה מושבים בפרלמנט האירופי. הבחירות ההן נערכו תשעה חודשים לאחר שצירופה של שבדיה לגוש היורו נדחה במשאל עם. רשימת יוני היא מפלגה יורו-סקפטית - שם כולל למפלגות המתנגדות לאיחוד האירופי, חלקן מתנגדות למסגרתו הנוכחית וחלקן מתנגדות לקיומו. רשימת יוני רוצה להעביר רפורמות שיצמצמו את כוחו של האיחוד. בראש הרשימה עומד ד"ר נילס לונדגרן בן ה-70, כלכלן בכיר ויועץ לענקיות כלכליות בעברו.
"רשימת יוני" הייתה נתונה לביקורת בציבור השבדי לאחר שהצטרפה למפלגת העצמאות והדמוקרטיה בפרלמנט האירופי, בה חברה גם מפלגת "ליגת המשפחות הפולניות" האולטרא-שמרנית, הדוגלת בהומופוביה ומואשמת לעיתים בשנאת זרים, וכן הליגה הצפונית האיטלקית, הנחשבת לניאו-פאשיסטית. לפני שלושה חודשים הורחקה הליגה הצפונית מהמפלגה בפרלמנט האירופי, מהלך שבוצע בתמיכת "רשימת יוני", מה שריכך את הביקורת כלפיה.
כיום חוזים הסקרים רק 3-2 אחוזים ל"רשימת יוני", פחות מ-4 אחוזי החסימה הדרושים, אולם המפלגה הצליחה לזהות בציבור השבדי חששות הנוגעות לאיחוד האירופי ולבעיית ההגירה במדינה. שערוריית הקריקטורות בדנמרק, שהפכה לגל הפגנות בעולם המוסלמי בסוף ינואר ובתחילת פברואר השנה, גלשה גם לשבדיה, לאחר שהקריקטורות פורסמו גם שם, בעיתון של ה-SD, מפלגת ימין קיצונית. הפרסום דאז גרם לזעם בקרב 350,000 המוסלמים החיים בשבדיה מצד אחד, ולתמיכה מקרב שבדים רבים המתנגדים להגירה מן העבר השני.
ויכוח סביב מדיניות החוץ
בעוד הנושא הכלכלי תופס את מירב הבמה הפוליטית בשבדיה, מתקיים דיון ער גם בשאלת האוריינטציה הבינלאומית של שבדיה - דחיית ההצטרפות לגוש היורו ברוב של 56% מול 42% (בשבדיה גם מחשיבים בנפרד פתקים לבנים במשאלי עם) הוכיחה כי קיימת התנגדות גדולה בשבדיה להצטרפות מלאה לאיחוד האירופי.
שבדיה היא ניטראלית באופן מסורתי, ואף נשארה כך במלחמות העולם, על אף ששמרה על קשר עם גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. שבדיה היא המדינה הסקנדינבית היחידה שלא חברה בנאט"ו בשל מדיניות זו. מפלגות הימין בשבדיה דווקא תומכות בצירופה של שבדיה לנאט"ו, אולם הן מבטיחות לשמור על הסטטוס קוו בנושא בבחירות הקרובות.
מצד שני, שבדיה מסייעת רבות מבחינה כלכלית למדינות מהעולם השלישי ומעורבת רבות בפעילות האו"ם. מקרב קואליציית הימין עולה הדרישה בבחירות אלה לצמצם באופן ניכר את תקציב סיוע החוץ השבדי, קיצוץ שיאפשר הפחתה מסוימת במסים.
ככלל, ניתן לומר כי הימין הקיצוני בשבדיה מעוניין להתנתק מהאיחוד ולהפסיק את הסיוע השבדי לחלוטין. הימין השמרני רוצה להשקיע בחיזוק הביטחון באמצעות צירוף לנאט"ו ובמקביל לקצץ בסיוע החוץ, בעוד השמאל תומך בהגדלת סיוע החוץ ובחיזוק פעילותה הבינלאומית של שבדיה, תוך שמירה על הניטראליות המסורתית.
רבים ירצו לראות כיצד תתמודד שבדיה, מהמדינות המצליחות ביותר בעולם בתחום הסוציאלי, עם השינויים בחברה ובכלכלה שלה - האם תבחר לשמר את הקו הסוציאל דמוקרטי, או שמא תתחיל לבצע בו רפורמות, שלדעת כלכלנים רבים, חיוניות ביותר בכדי לשמר את רמת החיים הגבוהה של אזרחיה.
| |
|
|
|
|
